ירח - לבנה מה החילוק?

שלו'

משתמש ותיק
דה"י ב' פ"ג י"ז
וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול וַיִּקְרָא שֵׁם (הימיני) הַיְמָנִי יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז: 

 רש"י על פני ההיכל. על פתח ההיכל בחוץ באולם כדמוכח (במלכים א' ז') וכותרת אשר על ראש העמודים אולם ההיכל מעשה שושן : אחד מימין. הפתח : ואחד מהשמאל. הפתח : יכין. ובועז. יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ''ט) : בועז. (כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז יוש''ה) שנאמר ישיש כגבור לרוץ (שם י''ט) והבי''ת בבועז כמו (בראשית ה') מ''ם בנח ינחמנו (בשמואל א' א') כי מה' שאלתיו : ויקרא שם הימיני יכין. אע''פ שירח קטן מהשמש שיועיל לו ויהיה נכון כירח יכון ולא כלבנה המתחסרת אמר שלמה אם הקב''ה כינה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחשת גדולים, עכ"ל.


מה פי' המילים המודגשות? מאי נ"מ אם 'ירח' או 'לבנה' – זה לא אותו הדבר? הירח לא מתחסר?

ואולי ה'ירח' הוא גוף הדבר, והוא אכן אינו מתחסר, וה'לבנה' הוא ע"ש אור הירח שנשפע מאור השמש ומתחסר.
 

HaimL

משתמש ותיק
אבל באור, גם השמש מתחסרת. בפשטות, ההתחסרות היא מה שהיה מיעוט (בגוף) הירח.

אולי זה מפני שירח הוא לשון זכר, ומראה על תוקף התמידות של סיבוב הירח בקביעות, והלבנה היא לשון נקבה, ומראה על זה שהיא בבחינת מקבל מאור השמש.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
הצג קובץ מצורף כסא רחמים.PDF

ספר פרדס רמונים לרמ"ק - שער כג פרק י
ויש חילקו בין ירח ובין לבנה. כי לבנה מורה על מלואה בסוד לבונה זכה, והיא לבנה מצד קבלתה מאור השמש הלבן. אמנם ירח מורה על פרצותה לעתים, וששה ספירות נקראים ירחים מצדה וכן פירש הרשב"י ע"ה בר"מ (פנחס דף רנ"ג ע"א)

ספר לקוטי תורה לאריז"ל - וזאת הברכה
גרש ירחים, ההפרש שיש בין ירח ללבנה הוא ירח ר"ל פגומה ולבנה מליאה ולז"א ירחים ולא לבנה וזהו יפרח בימיו צדיק עד בלי ירח שלא יקרא ירח אלא לבנה:

 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אבל באור, גם השמש מתחסרת. בפשטות, ההתחסרות היא מה שהיה מיעוט (בגוף) הירח.

אולי זה מפני שירח הוא לשון זכר, ומראה על תוקף התמידות של סיבוב הירח בקביעות, והלבנה היא לשון נקבה, ומראה על זה שהיא בבחינת מקבל מאור השמש.

אור השמש לא נחסר, אלא פחות מגיע אלינו
 

HaimL

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
HaimL אמר:
אבל באור, גם השמש מתחסרת. בפשטות, ההתחסרות היא מה שהיה מיעוט (בגוף) הירח.

אולי זה מפני שירח הוא לשון זכר, ומראה על תוקף התמידות של סיבוב הירח בקביעות, והלבנה היא לשון נקבה, ומראה על זה שהיא בבחינת מקבל מאור השמש.

אור השמש לא נחסר, אלא פחות מגיע אלינו
באותה מידה, גם אור הלבנה לא נחסר, פשוט מגיע אליה פחות מאור השמש.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלו' אמר:
מה פי' המילים המודגשות? מאי נ"מ אם 'ירח' או 'לבנה' – זה לא אותו הדבר? הירח לא מתחסר?
ואולי ה'ירח' הוא גוף הדבר, והוא אכן אינו מתחסר, וה'לבנה' הוא ע"ש אור הירח שנשפע מאור השמש ומתחסר.
כמדומני ששמעתי פעם מהגר"מ שפירא זצ"ל שכשמתייחסים לירח עצמו קוראים לו ירח (והוא בלשון זכר), ושמתייחסים ליחס שבינה לבין השמש קוראים לה לבנה, והוא לשון נקיבה, (וקשר הענין למה שאמרו חז"ל שהלבנה שחסרה קשור לחטא של חוה, ואכמ"ל, וקשר את זה גם לנידון אם יעשו נשים קידוש לבנה או לא).
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
HaimL אמר:
זאת ועוד אמר:
HaimL אמר:
אבל באור, גם השמש מתחסרת. בפשטות, ההתחסרות היא מה שהיה מיעוט (בגוף) הירח.

אולי זה מפני שירח הוא לשון זכר, ומראה על תוקף התמידות של סיבוב הירח בקביעות, והלבנה היא לשון נקבה, ומראה על זה שהיא בבחינת מקבל מאור השמש.

אור השמש לא נחסר, אלא פחות מגיע אלינו
באותה מידה, גם אור הלבנה לא נחסר, פשוט מגיע אליה פחות מאור השמש.
אור השמש הוא אור עצמי ולעולם לא נחסר
אור הירח הוא אור שבא מהשמש ולפעמים בסיבוב הירח מקבל פחות אור
אם הירח מקבל פחות אור אז הוא נחסר 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף אמר:
HaimL אמר:
זאת ועוד אמר:
אור השמש לא נחסר, אלא פחות מגיע אלינו
באותה מידה, גם אור הלבנה לא נחסר, פשוט מגיע אליה פחות מאור השמש.
אור השמש הוא אור עצמי ולעולם לא נחסר
אור הירח הוא אור שבא מהשמש ולפעמים בסיבוב הירח מקבל פחות אור
אם הירח מקבל פחות אור אז הוא נחסר 
אני לא מצליח להבין את החילוק שבין אור התלוי במצב של מקבל האור (כדור הארץ, הירח) לעומת מקור האור (השמש). אם מדובר על כמות האור המגיעה למקבל, בשני המקרים כמות האור נחסרת. אם מדובר על כמות האור היוצאת ממקור האור, בשני המקרים כמות האור נותרת בעינה. א"כ, מדוע ביחס בין כדוה"א לשמש, לא אומרים שהשמש נחסרת (כי מקור האור מאיר כרגיל, רק מצב המקבל שונה), אבל ביחס שבין הירח לשמש, אומרים שהירח נחסר, למרות שמקור האור מאיר כרגיל, ורק מצב המקבל שונה.

אני מבין שלגבי כדור הארץ, כביכול הירח נחסר, אבל, מאחר וזה לא האור העצמי של הירח, וביחס בין הארץ לשמש, אנחנו לא אומרים שהשמש נחסרת, אז מדוע  נגיד שהירח נחסר, אם מקור האור (השמש) לא נחסר.
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
HaimL אמר:
באותה מידה, גם אור הלבנה לא נחסר, פשוט מגיע אליה פחות מאור השמש.
אור השמש הוא אור עצמי ולעולם לא נחסר
אור הירח הוא אור שבא מהשמש ולפעמים בסיבוב הירח מקבל פחות אור
אם הירח מקבל פחות אור אז הוא נחסר 
אני לא מצליח להבין את החילוק שבין אור התלוי במצב של מקבל האור (כדור הארץ, הירח) לעומת מקור האור (השמש). אם מדובר על כמות האור המגיעה למקבל, בשני המקרים כמות האור נחסרת. אם מדובר על כמות האור היוצאת ממקור האור, בשני המקרים כמות האור נותרת בעינה. א"כ, מדוע ביחס בין כדוה"א לשמש, לא אומרים שהשמש נחסרת (כי מקור האור מאיר כרגיל, רק מצב המקבל שונה), אבל ביחס שבין הירח לשמש, אומרים שהירח נחסר, למרות שמקור האור מאיר כרגיל, ורק מצב המקבל שונה.

אני מבין שלגבי כדור הארץ, כביכול הירח נחסר, אבל, מאחר וזה לא האור העצמי של הירח, וביחס בין הארץ לשמש, אנחנו לא אומרים שהשמש נחסרת, אז מדוע  נגיד שהירח נחסר, אם מקור האור (השמש) לא נחסר.

האמת היא שאם אתה צודק, הרי שמי שנמצא על הירח אמור לעשות "קידוש לבנה" על העולם...
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
HaimL אמר:
באותה מידה, גם אור הלבנה לא נחסר, פשוט מגיע אליה פחות מאור השמש.
אור השמש הוא אור עצמי ולעולם לא נחסר
אור הירח הוא אור שבא מהשמש ולפעמים בסיבוב הירח מקבל פחות אור
אם הירח מקבל פחות אור אז הוא נחסר 
אני לא מצליח להבין את החילוק שבין אור התלוי במצב של מקבל האור (כדור הארץ, הירח) לעומת מקור האור (השמש). אם מדובר על כמות האור המגיעה למקבל, בשני המקרים כמות האור נחסרת. אם מדובר על כמות האור היוצאת ממקור האור, בשני המקרים כמות האור נותרת בעינה. א"כ, מדוע ביחס בין כדוה"א לשמש, לא אומרים שהשמש נחסרת (כי מקור האור מאיר כרגיל, רק מצב המקבל שונה), אבל ביחס שבין הירח לשמש, אומרים שהירח נחסר, למרות שמקור האור מאיר כרגיל, ורק מצב המקבל שונה.

אני מבין שלגבי כדור הארץ, כביכול הירח נחסר, אבל, מאחר וזה לא האור העצמי של הירח, וביחס בין הארץ לשמש, אנחנו לא אומרים שהשמש נחסרת, אז מדוע  נגיד שהירח נחסר, אם מקור האור (השמש) לא נחסר.
מדובר עליהם כגופים לעצמם 
השמש לעצמה היא כמו פנס רב עוצמה שאורו לא מתחסר ביחס לעצמו
הלבנה לעצמה אורה כן מתחסר כי היא מקבלת מהשמש (לא ביחס לכדור הארץ אלא ביחס לעצמה)
כוונת פותח האשכול להבנתי לומר
שירח מצד מציאותו היא מציאות לעצמה הוא גוף שהוויתו היר תמידית
משא"כ אורו משתנה ולזאת יקרה לבנה
 
 

קו_התאריך

משתמש רגיל
כמדומני, שגם הירח אינו נחסר ביחס לעצמו. כי לעולם הצד הפונה אל השמש הוא מואר והצד ההפוך חשוך. ולעולם חציו מואר וחציו חשוך.
ההבדל הוא בזוית שאנו רואים את הירח מהארץ, כי בתחילת החודש הצד האפל פונה אלינו ורק קצת מהחלק המואר פונה אלינו, ובאמצע החודש כל החלק המואר פונה אלינו.
אבל הירח ביחס לשמש תמיד חציו הפונה אל השמש מואר וחציו השני אפל וחשוך.
 
חלק עליון תַחתִית