לברך ספירת העומר אחרי המפיל

nls

משתמש ותיק
החזו"א באמת מאוד החמיר עם המפיל ואחז שאפילו אשר יצר אסור לברך אחרי המפיל (הת"ח פה כבר יביאו את המקור לזה) אבל מנהג העולם לדבר אחרי המפיל מעט דברים הנצרכים ופשוט שבכה"ג למנהג יהיה מותר, אבל כמובן אינני יודע אם המנהג מיוסד על אדני ההלכה דיו, כמדומני שבפסקי תשובות הוא הביא פוסקים שמקילים בזה תעיין שם על הסימן
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
החזו"א בניגוד לחיי אדם שכ' שזה ברכה על טבע העולם.

ולכאורה סברה היא שגם המפיל הוא כמו המעביר שינה שבו ודאי לא מעכב ההפסק של כולנו תמיד בין פתיחת העיניים לברכה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
שמעתי פעם מת"ח גדול אחד ראיה שמותר לדבר אחר המפיל ממה שמצוות עונה היא אחר המפיל והרי מענייני המצווה מדברים בשעת המצווה
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
שמעתי פעם מת"ח גדול אחד ראיה שמותר לדבר אחר המפיל ממה שמצוות עונה היא אחר המפיל והרי מענייני המצווה מדברים בשעת המצווה

ולכן היתה דעתו לברך המפיל אחרי העונה
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אברהם העברי אמר:
שמעתי פעם מת"ח גדול אחד ראיה שמותר לדבר אחר המפיל ממה שמצוות עונה היא אחר המפיל והרי מענייני המצווה מדברים בשעת המצווה

ולכן היתה דעתו לברך המפיל אחרי העונה
לא הבנתי
הרי ודאי שמברכים המפיל קודם העונה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
בשלמא אמר:
אברהם העברי אמר:
שמעתי פעם מת"ח גדול אחד ראיה שמותר לדבר אחר המפיל ממה שמצוות עונה היא אחר המפיל והרי מענייני המצווה מדברים בשעת המצווה

ולכן היתה דעתו לברך המפיל אחרי העונה
לא הבנתי
הרי ודאי שמברכים המפיל קודם העונה.
כך נהוג ודאי לדידן משום טב"ע, אבל משמיה דהחזו"א הביאו לא כך
 
 

nls

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
החזו"א בניגוד לחיי אדם שכ' שזה ברכה על טבע העולם.

ולכאורה סברה היא שגם המפיל הוא כמו המעביר שינה שבו ודאי לא מעכב ההפסק של כולנו תמיד בין פתיחת העיניים לברכה.
במשנ"ב דרשו על המקום הביאו בשם החזו"א לא כדבריך עיי"ש
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פסקי תשובות הערות סימן רלט
מקור חיים לחות יאיר בקיצור ההלכות: "שכח ערבית ספירת העומר קידוש לבנה יאמר אחר המפיל".
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
שאר לעמו אמר:
אברהם העברי אמר:
בברכה עצמה משמע שהיא קודם העונה - ותהא מיטתי שלמה לפניך
מה הקשר?

משמעות המילים הם תפילה על העונה ואכמ"ל.
משמעותו היא שכל זרעו יהיה לטובה, כמו ביעקב שהיתה מיטתו שלמה.
ואמנם ערשו היא ערש הבנים, אבל מקומה של הברכה יכולה להיות גם אחרי כן. ואכמ"ל..
 

הפשוט

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
בשלמא אמר:
אברהם העברי אמר:
שמעתי פעם מת"ח גדול אחד ראיה שמותר לדבר אחר המפיל ממה שמצוות עונה היא אחר המפיל והרי מענייני המצווה מדברים בשעת המצווה

ולכן היתה דעתו לברך המפיל אחרי העונה
לא הבנתי
הרי ודאי שמברכים המפיל קודם העונה.
בהרבה חסידויות ואפי' חניוכיות נוהגים לברך אחר העונה ופעם ראשונה שאני שומע הפוך והרי זה הפסק
 

פשוטאי

משתמש רגיל
אם תבקשנה ככסף אמר:
מותר לברך אחרי המפיל ספירת העומר?
הטעם שאסור לדבר הוא הפסק מהשינה,
אבל בלא"ה אסור לו לישון אם לא בירך.
ולכן מסתמא יברך.
וכמו שהביאו מפסקי תשובות לעיל.
 

סתם איש

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מתאהב על ידך אמר:
עוד ראיה שמותר לדבר - מהחיוב להירדם מתוך מלמול דברי תורה.
אינו ראי', כי אפשר דהיינו דוקא בפסוקי ק"ש - שמענינה הם.

הרבינו יונה כתב שהטעם שת"ח שונה בדינו בקרי"ש [כמבואר בגמ' ד' ב' ה' א'] משום שעסוק בדברי תורה.
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ומהי שייכותו לנדו"ד?

מוכח שמותר אף דברי תורה ולא רק פסוקי קרי"ש.
אא"כ נימא שזה במחשבה, ואין הרבינו יונה כעת לפני.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
הפשוט אמר:
אברהם העברי אמר:
בשלמא אמר:
ולכן היתה דעתו לברך המפיל אחרי העונה
לא הבנתי
הרי ודאי שמברכים המפיל קודם העונה.
בהרבה חסידויות ואפי' חניוכיות נוהגים לברך אחר העונה ופעם ראשונה שאני שומע הפוך והרי זה הפסק
אני לא מכיר מנהג כזה
אה"נ זאת הייתה ראייתי של"ש הפסק
 
 
חלק עליון תַחתִית