חידה מפתיעה: מהו הפשט הפשוט במילים "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אני הופתעתי לגלות איך (כמו בעוד הרבה פסוקים) התבלבלנו לחשוב שהדרש הוא הפשט.
מוזמנים להסתכל במקור ולכתוב אם גם אתם הבנתם כמוני. 
 

יאיר

משתמש ותיק
רש"י (ושאר מפרשים):
אם לא בריתי וגו' - אם אפשר שלא יתקיים הברית אשר כרתי ליום ולילה להיות בעתם, ואם אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאילו לא שמתים, "גם זרע יעקב" וגו' (להלן , כו). ורבותינו דרשוהו (ראה נדרים לב.) לעניין ברית התורה והמילה, ללמוד מכאן שבשבילם נבראו שמים וארץ; אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה.
רק הערה קטנה:
כבודו הבין שזו רק ברית על עצם שיבת ציון ותחיית האומה.
ואני לתומי הבנתי שזו ברית על מלכות בית דוד.
ולפי זה הפסוק אומר שכמו שלא תתבטל הברית עם סדרי היום והלילה כך לא תתבטל הברית עם זרע דוד
וכלשון הפסוק: "גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו מושלים".

והמעיין הישר בפסוקים שלפניהם יראה  כאן  3 בריתות שהן אחת.
ברית לכהנים שלא תכרת מהם הכהונה. 
ברית שתחזור מלכות בית דוד.
ברית שהעם יחזור לארצו ויבנה חרבותיו "כי אשיב את שבותם ורחמתים".
 

יצחק

משתמש ותיק
אכתוב כאן בקצרה מה שכתבתי לעצמי יותר באריכות בנוגע לדרשת חז"ל זו, נראה לי שלא מדובר בדרשה מנותקת מהפשט אלא אדרבה הדרשה הזו מחדדת את הרעיון שעולה מהפשט ומוסיפה עליו.
המעיין שם בפסוקים יראה שהנביא בא לומר שאפילו שבטלה הכהונה והמלכות מ"מ לא בטל "עם ישראל" ועוד יחזרו המלוכה והכהונה לעמ"י.
הנושא של הנביא הוא לא הכהונה והמלכות כדבר בפנ"ע אלא הבחירה בעמ"י (לכן מוזכרים שם האבות הקדושים ואכמ"ל).
כמו תמיד, גם כאן הדרשה באה בעקבות קושי מסוים בפסוק (כמובן שזה לא קושי ברמה של פשט אלא ברמה שמובילה לדרש)
כאן יש כמה קשיים, א. לפי הפשט "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" מתפרש בחדא מחתא עם הפסוק הבא "גם מזרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מושלים וכו'", והכוונה אם לא בריתי יומם ולילה ואם לא שמתי חוקות שמים אז גם מזרע יעקוב וכו', כלומר שצריך להוסיף בלשון הכתוב, אבל בלי התוספת הזו הקריאה קצת קשה כי בפשוטו נראה שהפסוק אם לא בריתי וכו' יש לו אמירה בפנ"ע. ב. לכאורה יש כאן כפילות, יומם ולילה הם הם חוקות שמים וארץ. ג. קצת מוזר שהוא משווה בין היציבות של השמים והארץ ליציבות של עמ"י, הרי למרות שהקב"ה לא שכח את עמ"י ובסופו של דבר יחזיר את המלוכה והכהונה מ"מ זה לא דומה לברית עם היום והלילה וחוקות השמים והארץ, כי הם לא פסקו אפילו לרגע אחד ואילו הכהונה והמלכות שבתו מעמ"י תקופה ארוכה מאד. 
לכן באו חז"ל ופירשו שבאמת גם עמ"י לא הפסיק להיות עם ה' אפילו לרגע אחד, ואיפה רואים את זה? בברית מילה ובברית התורה, אלו שני הדברים שהחזיקו את עמ"י כמשפחה וכעם נפרד במשך כל השנים (אם לא היו תפילין או מזוזה וציצית היה עמ"י, אבל אם לא היתה תורה או ברית מילה לא היה עמ"י!), אמנם מסקנת הדברים היא שהכהונה והמלכות יחזרו גם יחזרו אבל לא זה עיקר המשמעות, עיקר המשמעות היא שעמ"י לא חדל מלהיות עם אפילו רגע, וכאן באה ההשוואה, שכמו שהשמים והארץ יציבים כך גם הברית עם ישראל יציבה, ובמה תלויה היציבות הזו? בתורה!! ובברית מילה!! לכן חז"ל דורשים את הפסוק הזה בפנ"ע, אם לא "בריתי" יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. 
מקוה שכתבתי מספיק ברור
 

בחור

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אני הופתעתי לגלות איך (כמו בעוד הרבה פסוקים) התבלבלנו לחשוב שהדרש הוא הפשט.
מוזמנים להסתכל במקור ולכתוב אם גם אתם הבנתם כמוני. 
נדרים לב,א "דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' "
 

רק מה'

משתמש רגיל
עוד דוגמה לפסוק שיודעים יותר את הדרש:
"עת לעשות לה' הפרו תורתך", שידוע שיש זמן שבו צריך להפסיק ללמוד בשביל לעשות לה'.
הפשט הוא שיש זמן לעשות לה'- ע"כ שלא למדו [לפי רש"י זמן תשובה, ולפי המצודות זמן דין]
לא להפסיק ללמוד, אלא תביעה ע"כ שהפסיקו ללמוד.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בחור אמר:
נדרים לב,א "דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' "
יש פשט ויש דרש:
יאיר אמר:
רש"י (ושאר מפרשים):
אם לא בריתי וגו' - אם אפשר שלא יתקיים הברית אשר כרתי ליום ולילה להיות בעתם, ואם אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאילו לא שמתים, "גם זרע יעקב" וגו' (להלן , כו). ורבותינו דרשוהו (ראה נדרים לב.) לעניין ברית התורה והמילה, ללמוד מכאן שבשבילם נבראו שמים וארץ; אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
עוד דוגמה
הורגלנו לפרש הפסוק כי שבע יפול צדיק וקם בהקשר לנסיונות וכדו'
אך מרצף הפסוקים משמע כפשוטו תוכחה לרשע לבל יצפה לצדיק להמיטו
טו אַל־תֶּֽאֱרֹ֣ב רָ֭שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל־תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצֽוֹ׃
טז כִּ֤י שֶׁ֨בַע ׀ יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֝רְשָׁעִ֗ים יִכָּֽשְׁל֥וּ בְרָעָֽה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שמו השגור של הספר בפי כל הוא - 'משלי', היינו שבתוכו רמוז וטמון הנמשל, הנעלה לאין־ערוך.

המפרשו כ'פשוטו' (לא הדן בפרטי המשל כדי להבין הנמשל, אלא שסבור כי יש משמעות למשל כעומד בפ"ע) - כשיגיע לשיר השירים יסתבך קשות...

גם 'למואל מלך משא' אין פרושו ככתבו, וצריכים אנו לדרז"ל בו.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
האם אתה מכיר מי מהמפרשים שפירש פסוק זה אחרת?
הפירוש הפשוט העולה מרצף הפסוקים זה הפשט [עיי'ש אב''א רלב''ג וכו']
ולא כל פסוק במשלי הוא משל בדווקא (מלבד האשה הקוראת שם מידי פעם שגם עליה רש''י פירש גם בדרך פשט ללא משל ונמשל) ובשונה משיה''ש
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ר"י קמחי, למשל (אף שניתן לפרשו גם באו"א). וראה סנהדרין ז, א.
ספר 'משלי' ענין כולו הוא משלים, כפי שמורה שמו ותכנו, אלא שלא טרחו המפרשים להשמיענו הנמשלים (משא"כ בשה"ש, דאל"ה הוי מקצץ בנטיעות ממש ח"ו).
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
"להבין משל ומליצה" - שיתנו לב להבין במקראות שני הדרכים, המשל והמליצה, שיבינו את מה המשיל למליצה; ואף מן המליצה לא יסורו לבם, שגם היא צריכים להבין. כשאמר: "להצילך מאשה זרה ונכריה" – על הבלי מצרים נאמר, הרי המשל; ואף המליצה שהוציא משלו בלשון אשה, הבן בה והזהר מאשה זרה
כך כתב רש''י
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש......
בְּנִי, אִם-תִּקַּח אֲמָרָי; וּמִצְו‍ֹתַי, תִּצְפֹּן אִתָּךְ.
ב לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ; תַּטֶּה לִבְּךָ, לַתְּבוּנָה.
ג כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא; לַתְּבוּנָה, תִּתֵּן קוֹלֶךָ.
ד אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף; וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה.
ה אָז--תָּבִין, יִרְאַת ה'; וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
ו כִּי-ה', יִתֵּן חָכְמָה; מִפִּיו, דַּעַת וּתְבוּנָה.
וכהנה רבות האם כל זה רק דוגמות ומשלים?
התרגום במשלי מפרש הכל בדרך הפשט בשונה משיה''ש שם מאריך לדרוש בדרך דרש ורמז
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אטול את הפסוק הראשון כדוגמא:
לשון הרלב"ג - "אמרה עוד החכמה על צד המשל".
לשון המצו"ד - "אמר שלמה במקום ה'" (והוא ג"כ ענין משל ונמשל, או בעברית: דימויים אלגוריים).
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מצאנו בהרבה מאוד מקומות בחז''ל ורבותינו הראשונים והאחרונים שהביאו ראייתם מפסוקים במשלי בדרך הפשט ללא נמשל
ומ''ש כל דבריו דוגמות ומשלים זה כמאמר הגמ' ישעיה כוליה נחמתא למרות כמה וכמה עניני פורענות הכתובים שם, אלא שזה עיקר ענינו של הספר,
ה''נ במשלי
 

לבי במערב

משתמש ותיק
גם המשל אמת הוא (וכפי שהביאו ראיות לדינא מלשון המשל בשה"ש, אף שאנו מנועים מלדרשו ולעיין בו), אך אין זה 'שולל' - כמובן - את קיום הנמשל.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
זה מזכיר את לשון הגמ'
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צב עמוד ב
רבי יהודה אומר: אמת משל היה. אמר לו רבי נחמיה: אם אמת - למה משל, ואם משל - למה אמת? אלא: באמת משל היה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ספר 'משלי' ענין כולו הוא משלים, כפי שמורה שמו ותכנו, אלא שלא טרחו המפרשים להשמיענו הנמשלים (משא"כ בשה"ש, דאל"ה הוי מקצץ בנטיעות ממש ח"ו).
פירוש המילה "משל" בלשון מקרא (בשונה מפירושה בלשון חכמים) היינו "אִמְרָה" או "פתגם" בלשוננו (לא רק פתגם קצר אלא לפעמים גם אמרות ארוכות יותר).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כבר ציינתי לפרש"י (ועוד מרבותינו המפרשים). אם, לפ"ד, חכמתָּ יותר - יהי לך אשר לך.
 

מחכים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
גם המשל אמת הוא (וכפי שהביאו ראיות לדינא מלשון המשל בשה"ש, אף שאנו מנועים מלדרשו ולעיין בו), אך אין זה 'שולל' - כמובן - את קיום הנמשל.
עיין במלבי"םבסוף פירושו על שה"ש שמבאר שא"א לפרש את שה"ש כפשוטו גם לא כמשל, ולכן כותב שכל מה שהאריך בפירושו לבאר הנמשל (בנבואות שלמה המלך שהוא דביקות נשמתו בשרשה)הוא הוא המשל והנמשל הוא למעלה יותר ומפרשו ע"ד הקבלה עש"ה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הערתי כבר במק"א על שנחלק שה"ש ממשלי, ועכ"פ - מש"כ אודות דרשות שלמדו רז"ל משה"ש פשוט הוא; ראה (למשל) ברכות כד, א.
 

מחכים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ראה בהודעתי שבהמשך הדיון שם (וגם לעיל רמזתי כן).
לא הבנתי כוונתך
אני הבאתי מהמלבי"ם שבשה"ש אין הפשט גם לא בתור משל (ויל"ע לתרץ מדברי רז"ל שהבאת)
ומה כוונתך להוסיף ע"ז
סוף דבר לא הבנתי
 
חלק עליון תַחתִית