ביאור מחודש למילה "בית שימוש"....

במבי

משתמש ותיק
וּלְמָה אָמְרוּ כָּל הַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל וְהַמְדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר, מִין בְּמִינוֹ. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. כֵּיצַד, שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר וכו' (ערלה ב-ו)

כותב התוי"ט

ולמה אמרו. פי' הר"ב כמו ובמה אמרו. והלמ"ד שמושית וקריאתה בשו"א והמ"ם פתוחה:

וא"כ כאילו האדם אומר פלוני נמצא בב........ ולא רוצה להזכיר את שם המקום ומזכיר רק את הפועל הדקדוקי "בית השימוש"
 

HaimL

משתמש ותיק
ומכאן, שאם שואלני אדם, היכן פלוני, התשובה היא לא בבית השימוש, אלא בי"ת השימוש (בלי בי"ת השימוש (הראשונה)).

ואם שואלני אדם, לאן הלך פלוני, התשובה היא, למ"ד השימוש
 

אור זורח

משתמש ותיק
במבי אמר:
וּלְמָה אָמְרוּ כָּל הַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל וְהַמְדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר, מִין בְּמִינוֹ. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. כֵּיצַד, שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר וכו' (ערלה ב-ו)

כותב התוי"ט

ולמה אמרו. פי' הר"ב כמו ובמה אמרו. והלמ"ד שמושית וקריאתה בשו"א והמ"ם פתוחה:

וא"כ כאילו האדם אומר פלוני נמצא בב........ ולא רוצה להזכיר את שם המקום ומזכיר רק את הפועל הדקדוקי "בית השימוש"
אינני יודע אם ידוע לך ביאור פשוט ובאת לחדש ביאור מחודש או שלא היה לך ביאור כלל קודם לכן
ואם כהצד השני אז אכתוב
אינני יודע מי חידש את הלשון הזה
אבל כנראה שזה לשון מושאל ממה שחז''ל רגילים לקרוא למעשה צנוע תשמיש והיה מי שהלביש לשון זה גם כאן
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
במבי אמר:
וּלְמָה אָמְרוּ כָּל הַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל וְהַמְדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר, מִין בְּמִינוֹ. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. כֵּיצַד, שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר וכו' (ערלה ב-ו)

כותב התוי"ט

ולמה אמרו. פי' הר"ב כמו ובמה אמרו. והלמ"ד שמושית וקריאתה בשו"א והמ"ם פתוחה:

וא"כ כאילו האדם אומר פלוני נמצא בב........ ולא רוצה להזכיר את שם המקום ומזכיר רק את הפועל הדקדוקי "בית השימוש"
אינני יודע אם ידוע לך ביאור פשוט ובאת לחדש ביאור מחודש או שלא היה לך ביאור כלל קודם לכן
ואם כהצד השני אז אכתוב
אינני יודע מי חידש את הלשון הזה
אבל כנראה שזה לשון מושאל ממה שחז''ל רגילים לקרוא למעשה צנוע תשמיש והיה מי שהלביש לשון זה גם כאן

ואכן כתוב על יוסף

לעשות מלאכתו. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
אור זורח אמר:
במבי אמר:
וּלְמָה אָמְרוּ כָּל הַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל וְהַמְדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר, מִין בְּמִינוֹ. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. כֵּיצַד, שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר וכו' (ערלה ב-ו)

כותב התוי"ט

ולמה אמרו. פי' הר"ב כמו ובמה אמרו. והלמ"ד שמושית וקריאתה בשו"א והמ"ם פתוחה:

וא"כ כאילו האדם אומר פלוני נמצא בב........ ולא רוצה להזכיר את שם המקום ומזכיר רק את הפועל הדקדוקי "בית השימוש"
אינני יודע אם ידוע לך ביאור פשוט ובאת לחדש ביאור מחודש או שלא היה לך ביאור כלל קודם לכן
ואם כהצד השני אז אכתוב
אינני יודע מי חידש את הלשון הזה
אבל כנראה שזה לשון מושאל ממה שחז''ל רגילים לקרוא למעשה צנוע תשמיש והיה מי שהלביש לשון זה גם כאן

ואכן כתוב על יוסף

לעשות מלאכתו. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ

שְׁלֹשָׁה אֵין נִכְנָסִין לַגּוּף, וְהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן, אֵלּוּ הֵן: רְחִיצָה, וְסִיכָה, וְתַשְׁמִישׁ. שְׁלֹשָׁה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ, וְתַשְׁמִישׁ.
תַּשְׁמִישׁ דְּמַאי? אִילֵּימָא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה — הָא מִכְחָשׁ כָּחֵישׁ! אֶלָּא תַּשְׁמִישׁ נְקָבִים (ברכות נז:)
 

 
 
חלק עליון תַחתִית