ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים

מוטי

משתמש ותיק
ראיתי פעם פשט מחודש ש"ואהבתך" קאי על אהבתינו שלנו לקב"ה -
שאנו מבקשים מהקב"ה שאהבתנו אליו לא תסור (מתיישב יותר לפי גירסת הרמב"ם בתפילה זו) מאיתנו (ממנו-מאיתנו, עי' רש"י בראשית ה,כט ודו"ק)
 

כותר

משתמש ותיק
מלא בקשות זה כך (רשימה אקראית לפי מה שעולה לי בראש):
ואל תטשנו ה"א לנצח
והשב את העבודה לדביר ביתך
בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו
ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעלום ועד

זאת אומרת, אנחנו לא מבקשים כדי שזה יתקיים, (ואז זה אומר שיש אפשרות ח"ו שלא) אלא שבן משתפך לפני אביו ומספר לו כל מה שהוא רוצה ומחכה
 

מנדי

משתמש רגיל
פותח הנושא
ההסבר שהבאת נראה טוב ,
אבל ליתר דיוק שלוש הבקשות האחרונות שהבאת אנחנו כן מבקשים שזה יתקיים ולא באופן שיכול להיות ח''ו שלא,אלא אנחנו מבקשים שזה יתקיים כמה שיותר מהר.
 

כותר

משתמש ותיק
מנדי אמר:
שלוש הבקשות האחרונות אנחנו מבקשים שזה יתקיים כמה שיותר מהר.
תוכל להראות לי היכן מזכירים שזה יהיה מהר ?
 

מנדי

משתמש רגיל
פותח הנושא
א.אתה צודק שפה לא מזכירים את הענין שיהיה מהר אבל במקומות אחרים כן
לדוגמא: ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו.
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
בעגלא ובזמן קריב.
ב.התכוונתי לומר שדבר שעדיין אין לנו ואנחנו מחכים לו, יש על מה להתפלל, משא''כ בדבר שזה מציאות קיימת,ולא ניתן לשינוי.
 

כותר

משתמש ותיק
דבר שעדיין אין לנו אנחנו מתפללים שיגיע,
ומה שזה כבר מציאות קיימת מבקשים "אל תסיר".
 

יעבץ

משתמש ותיק
דוד העיתונאי אמר:
דבר שעדיין אין לנו אנחנו מתפללים שיגיע,
ומה שזה כבר מציאות קיימת מבקשים "אל תסיר".

אתה צודק אבל לא עונה על השאלה. שהרי זה לא נתון לשינוי. אז מה יש לבקש.
 

יעבץ

משתמש ותיק
אני רואה שהפורום לאשכנזים בלבד, איך זה שעדיין אף אחד לא מביא כאן את נוסח עדות המזרח:
"ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים"
וצריך להבין, שהנוסח האשכנזי קשה לא רק בגלל השאלה של פותח האשכול, אלא מפני שהברכות מסתיימות מעין החתימה ולכן בברכות השבח יש להסמיך שבח ולא בקשה. לכן הנוסח הספרדי (וזה שמופיע בכל הסידורים של הגאונים) מרווח יותר.
ובצדק תשאלוני: נניח לבני מדינחאה את שלהם; סוף סוף עלינו להבין את נוסח אבותינו ורבותינו נ"ע אשר מאות בשנים התפללו בנוסח "אל תסיר" דייקא!
תשובתי: אכן. ובכל זאת סבורני שהידיעה שיש בנוסחת הקדמונים גרסא לפיה קושיא מעיקרא ליתא, ועד היום מתפללים רבים בנוסח זה, מקהה מעט מחריפות השאלה.
ורק כעת אביע את דעתי לגבי נוסח אשכנז: נראה שהבקשה היא שהאהבה תהיה גלויה ולא מסותרת. אמנם אנו מובטחים "ואהבת עולם אהבתיך", אבל כבר במגילת איכה מקוננים "היה ה' כאויב". ועל זה אפשר לבקש אחרי שהצהרנו ש"אהבת עולם אהבתנו" ולפני שחותמים "אוהב עמו ישראל" - שאכן ה' לא יסיר ממנו אהבתו לעין כל ולא יהיה כאויב ח"ו, וזו בקשה נצרכת מאד לדאבון ליבנו.
 

כותר

משתמש ותיק
אתה צודק אבל לא עונה על השאלה. שהרי זה לא נתון לשינוי. אז מה יש לבקש.
על זה עניתי לעיל זו לא בקשה , זו שפיכת לב לפני אבא שמספרים לו את מה שחשוב לנו.
 

מנדי

משתמש רגיל
פותח הנושא
מוטי אמר:
ראיתי פעם פשט מחודש ש"ואהבתך" קאי על אהבתינו שלנו לקב"ה -
שאנו מבקשים מהקב"ה שאהבתנו אליו לא תסור (מתיישב יותר לפי גירסת הרמב"ם בתפילה זו) מאיתנו (ממנו-מאיתנו, עי' רש"י בראשית ה,כט ודו"ק)
חשבתי שלפי זה אפשר לומר גם שזה הולך על אהבת ה' אותנו,שאנחנו מתפללים לה' שאף פעם לא נסיח
דעתנו שה' אוהב אותנו ושתמיד נזכור את אהבתו אילינו.

מהי גירסת הרמב''ם ?
 

יודע ספר

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
אני רואה שהפורום לאשכנזים בלבד, איך זה שעדיין אף אחד לא מביא כאן את נוסח עדות המזרח:
"ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים"
הבנתי שזו הכוונה בתגובה 2 לנוסח הרמב"ם [נכון גם אני אשכנזי אבל חשבתי שזו כוונת המעיר בתגובה 2
בהצלחה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
כן אבל לכתוב 'נוסח הרמב"ם' על נוסח שרוב עם ישראל אומרים כיום זה אומר שכולם אשכנזים. לא נורא, צרת רבים... :?

ואני הבנתי שהכוונה בנוסח הרמב"ם זה לתוספת שם 'כי היא תפארתנו'.
ואם מזכירים תשובה זו אני מרשה לעצמי להוסיף שזה אכן 'מחודש', אבל לא 'פשט'. כי הברכה היא על אהבת ה' אלינו, ולא יתכן כלל ש'מעין החתום' שלה יהיה על אהבתינו לה'.
אבל הרעיון יפה מאוד. וכדאי באמת להתפלל על זה. ולא לשכוח שאהבת ה' בברכה זו פירושה נתינת התורה. ואם רוצים באמת שאהבתו לא תסור מליבנו העיצה לזה היא: "בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך"!.
 

יעבץ

משתמש ותיק
לשואל: נוסח הרמב"ם הוא "ואהבתך לא תסור ממנו לעולם כי היא עטרת ראשינו".
אגב, נוסח התפילה של הרמב"ם נמצא בסוף ספר אהבה.
 

בנימין נ.

משתמש רשום
יעבץ אמר:
כן אבל לכתוב 'נוסח הרמב"ם' על נוסח שרוב עם ישראל אומרים כיום זה אומר שכולם אשכנזים. לא נורא, צרת רבים... :?

ואני הבנתי שהכוונה בנוסח הרמב"ם זה לתוספת שם 'כי היא תפארתנו'.
ואם מזכירים תשובה זו אני מרשה לעצמי להוסיף שזה אכן 'מחודש', אבל לא 'פשט'. כי הברכה היא על אהבת ה' אלינו, ולא יתכן כלל ש'מעין החתום' שלה יהיה על אהבתינו לה'.
אבל הרעיון יפה מאוד. וכדאי באמת להתפלל על זה. ולא לשכוח שאהבת ה' בברכה זו פירושה נתינת התורה. ואם רוצים באמת שאהבתו לא תסור מליבנו העיצה לזה היא: "בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך"!.

זה לא יכול ליהיות ברכה על אהבת הקב''ה אלינו.
כי הוא אוהב אותנו תמיד
נשמע קצת מוזר להגיד שזה אהבת ה אלינו. 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
א. אני רואה שהפורום לאשכנזים בלבד, איך זה שעדיין אף אחד לא מביא כאן את נוסח עדות המזרח:
"ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים"
ב. וצריך להבין, שהנוסח האשכנזי קשה לא רק בגלל השאלה של פותח האשכול, אלא מפני שהברכות מסתיימות מעין החתימה ולכן בברכות השבח יש להסמיך שבח ולא בקשה. לכן הנוסח הספרדי (וזה שמופיע בכל הסידורים של הגאונים) מרווח יותר.
ובצדק תשאלוני: נניח לבני מדינחאה את שלהם; סוף סוף עלינו להבין את נוסח אבותינו ורבותינו נ"ע אשר מאות בשנים התפללו בנוסח "אל תסיר" דייקא!
תשובתי: אכן. ובכל זאת סבורני שהידיעה שיש בנוסחת הקדמונים גרסא לפיה קושיא מעיקרא ליתא, ועד היום מתפללים רבים בנוסח זה, מקהה מעט מחריפות השאלה.
ורק כעת אביע את דעתי לגבי נוסח אשכנז: נראה שהבקשה היא שהאהבה תהיה גלויה ולא מסותרת. אמנם אנו מובטחים "ואהבת עולם אהבתיך", אבל כבר במגילת איכה מקוננים "היה ה' כאויב". ועל זה אפשר לבקש אחרי שהצהרנו ש"אהבת עולם אהבתנו" ולפני שחותמים "אוהב עמו ישראל" - שאכן ה' לא יסיר ממנו אהבתו לעין כל ולא יהיה כאויב ח"ו, וזו בקשה נצרכת מאד לדאבון ליבנו.
א. ההבדל בין הנוסחאות הינו:
אל = לא
תסיר = תסור
ובמחילה זה לא משמעותי כלל, ומה שיתפרש בזו, יתפרש בזו.
ב. עיין טור או"ח סימן נט שהנוסחא הקדומה היא לחתום ביוצר המאורות בבקשה: אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו.
וגם רס"ג הוא שבא והגיה הנוסח, לא מטעם בקשה נגע בה, אלא שאינו האור המדובר בפתיחה, ואפילו הכי רב שרירא גאון קיים הנוסחא הקדומה.
גם ברכת התורה חותמת בבקשה ונהיה כו' יודעי שמך ולומדי תורתך. 
ולא ידעתי מנין הגיע הכלל המחודש הלז, שמכחו באים לתמוה על הראשונים ולא מחכמה.
ולעצם הענין איני רואה קושיא, כי היו דברים מעולם שסרה האהבה, שאמר הקב"ה: הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול [שמות לב, י].
וכן בזמן שאין עושין רצונו של מקום קרויין עבדים, ולא בנים שיש להם אהבה [ב"ב י.].
ועוד וכי היכן הובטחנו שלא תסור האהבה.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ההבדל בין הנוסחאות הינו:
אל = לא
תסיר = תסור
ובמחילה זה לא משמעותי כלל, ומה שיתפרש בזו, יתפרש בזו.
את "אל" מוכרחים לפרש שזה בקשה
ואת "לא" אפשר לפרש כבקשה ואפשר לפרש כעובדה

(ודומה ל"וטוב <יהיה> בעיניך לברכנו" בברכת שים שלום)
 

אור החכמה

משתמש ותיק
מנדי אמר:
מה פירוש בקשה זו ? האם זה נתון לשינוי ח''ו ?

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חסר ויתר
שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו (משלי ו' ט"ז) תועבת כתיב, שלא תאמר אין אדם נעשה שנאוי להקב"ה עד שיהיו בו שבע אילו כולן, אלא אפילו באחת מהן, שכל אחת ואחת תועבה בפני עצמה, ולמה הוא קורא תועבות ללמדך ששקול אחד כנגד כולן. 

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד - פרה אדומה
וכיון שאמרו לאותו המעשה אלה אלהיך ישראל (שמות לב: ד), נעשו שונאים להקב"ה, הד"ה דכ' ועוז פניו ישונה (קהלת שם /ח'/), יסונה, 

מדרש משלי (בובר) פרשה ו
[טז] שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו. ואלו הן שש ששנא הקדוש ברוך הוא, עינים רמות ולשון שקר וידים שופכות דם נקי לב חורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים, ואלו הן שבע תועבת נפשו, ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע וכל המחניף את חבירו בדברים, וכל האומר דבר שלא מפי אמרו, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי (אסתר ב כב), וכל האומר דבר שלא מפי אומרו מביא קללה לעולם. 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רמא
אחד מהדברים (א) ששונא הקדוש ברוך הוא, {א} המשתין (ב) בפני מטתו, (ג) א ערום. (ד) המשתין לפני מטתו, ערום, מביא (ה) לידי ב עניות; ולא אמרן, אלא דמהדר אפיה לפוריא (פי' למטה), אבל (ו) ג לבראי לית לן בה; ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן, אלא בארעא, אבל (ז) ד במנא (ח) לית לן בה. 

משנה ברורה סימן רמא
(א) ששונא הקדוש ברוך הוא וכו' - מפני שרצון הקדוש ברוך הוא שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה[א] מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו: 
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
זה לא נתון לשינוי.
ועל זה אנחנו מודים!
וכתב האבודרהם: ואמר לעולמים ע"ש (מלאכי א, ב) ואהבת עולם אהבתיך: 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
מי שמפרש את זה כבקשה ודבר שנתון לשינויים ח"ו, אז מה הברכה והשבח: אוהב עמו ישראל?!
​​​​​​בדרך הצחות והצחוק יש לתרץ שהאשכנזים שאומרים אל תסור מקפידים לסיים 'אויב עמו..'. (אגב, אני אשכנזי)
​​​​​​ ועל ההודעות מעין אלו, הייתי ממליץ את לשון רש"י (דברים א, כ"ז):
בשנאת ה' אתנו. וְהוּא הָיָה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אֲבָל אַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ; מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר מַה דִּבְלִבָּךְ עַל רְחִמָּךְ מַה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךְ (ספרי):
ובפרט בימי ספירת העומר שלא נהגו כבוד זה בזה התיקון שלנו הוא להמליץ אך ורק טוב על יהודים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מוטי אמר:
ראיתי פעם פשט מחודש ש"ואהבתך" קאי על אהבתינו שלנו לקב"ה
מהו החידוש? בעיני מסתבר כי זהו פשט הדבר. וראה ב'שער הכולל' פי"ז ס"ק טז.

אגב, בנו"ט להעתיק את שירו של ה'חתם־סופר' (נד' בקובץ 'יגדיל תורה' נ.י. חו' סח ע' סב):
בעזה"י ערב סוכות שנת אשרינו לפ"ק
שם הוי"ה בראשי חרוזות



ידיד נפשי \ חלקי וצור לבבי
כבודי מרים ראשי \ אל אלקי אבי

הט לבבי לרצונך \ ותכתוב על לוח לבי תורתיך
זכרני ברצון עמך וצאנך \ ופקדני בישועתך

ובצל כנפך תסתירני \ ופרוס עלינו סוכת שלומיך
בשמחת תורתך תשמחני \ ואהבתך אל תסיר ממני כל ימי עולמך

הראני ה' נוה שאנן \ על ראשינו שמחת עולם
בבית אלקים ליגון ולרון \ בעזרת ההוא טמיר ונעלם
 

לבי במערב

משתמש ותיק
5555 אמר:
וכתב האבודרהם: ואמר לעולמים ע"ש (מלאכי א, ב) ואהבת עולם אהבתיך: 
רבינו האבודרהם כתב כנוסחו, 'לא תסור', דקאי על אהבת השי"ת לישראל; אך נוסח אשכנז, בפשטות, מיירי באהבת ישראל לבוראנו ית"ש.
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
לפי פשוטו הפשוט גם בנוסח אשכנז הפירוש הוא מלשון שבח.
וכמו שמסיימים "אוהב עמ"י". שהוא ודאי שבח.
 

במבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מוטי אמר:
ראיתי פעם פשט מחודש ש"ואהבתך" קאי על אהבתינו שלנו לקב"ה
מהו החידוש? בעיני מסתבר כי זהו פשט הדבר. וראה ב'שער הכולל' פי"ז ס"ק טז.

אגב, בנו"ט להעתיק את שירו של ה'חתם־סופר' (נד' בקובץ 'יגדיל תורה' נ.י. חו' סח ע' סב):
בעזה"י ערב סוכות שנת אשרינו לפ"ק
שם הוי"ה בראשי חרוזות



ידיד נפשי \ חלקי וצור לבבי
כבודי מרים ראשי \ אל אלקי אבי

הט לבבי לרצונך \ ותכתוב על לוח לבי תורתיך
זכרני ברצון עמך וצאנך \ ופקדני בישועתך

ובצל כנפך תסתירני \ ופרוס עלינו סוכת שלומיך
בשמחת תורתך תשמחני \ ואהבתך אל תסיר ממני כל ימי עולמך

הראני ה' נוה שאנן \ על ראשינו שמחת עולם
בבית אלקים ליגון ולרון \ בעזרת ההוא טמיר ונעלם


כך גם מובן לפי הפשט שהרי אומרים:

אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ, עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ, בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח (נוסח עדות המזרח: וְנַעֲלוז) בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמִצְוֹתֶיךָ וְחֻקּוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ נוסח עדות המזרח: (וְחֶמְלָתְךָ) לֹא תָסוּר כל השאר: אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוֹהֵב נוסח עדות המזרח: אֶת- עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל



הפתיח מדבר ביחס של ה' אלינו "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת" ומכאן ואילך עוברים ליחס שלנו כלפי ה' יתברך - "על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומינו נשיח בחקיך.......... ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים ואז חותמים "ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל" וזה בעצם חזרה על תוכן  הפתיח "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת.
 

בנציון

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ולעצם הענין איני רואה קושיא, כי היו דברים מעולם שסרה האהבה, שאמר הקב"ה: הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול [שמות לב, י].
וכן בזמן שאין עושין רצונו של מקום קרויין עבדים, ולא בנים שיש להם אהבה [ב"ב י.].
ועוד וכי היכן הובטחנו שלא תסור האהבה.

כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם ה' (ירמיה לא, לו).
ופירש רש"י: כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו.

וכהנה פסוקים רבים מספור, דרשו מעל ספר וקראו.

ומה שנאמר הניחה לי ויחר אפי וכו' כבר ביאר רמ"ד וואלי פרשת עקב שכוונת הקב"ה מלכתחילה היתה שמשה רבינו יתפלל ויבטל את הגזירה.

ואולי כוונתך שלפעמים האהבה מוסתרת ומתפללים שתהיה גלויה כמו שכתבו כמה הודעות לפני כן.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
במבי אמר:
הפתיח מדבר ביחס של ה' אלינו "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת" ומכאן ואילך עוברים ליחס שלנו כלפי ה' יתברך - "על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומינו נשיח בחקיך.......... ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים ואז חותמים "ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל" וזה בעצם חזרה על תוכן  הפתיח "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת.
אבל מה עם מעין החתימה סמוך לחתימה? (כבר העיר זאת לעיל הרב @יעבץ )
 

במבי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
במבי אמר:
הפתיח מדבר ביחס של ה' אלינו "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת" ומכאן ואילך עוברים ליחס שלנו כלפי ה' יתברך - "על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומינו נשיח בחקיך.......... ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים ואז חותמים "ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל" וזה בעצם חזרה על תוכן  הפתיח "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת.
אבל מה עם מעין החתימה סמוך לחתימה? (כבר העיר זאת לעיל הרב @יעבץ )


נו, זה לא מעין החתימה סמוך לחתימה ?

כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם (משלי כז-יט)
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
נוסח השו"ע הרב ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים
וז"ל האבודרהם
ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים על שם אהבתי אתכם אמר ה' וכתיב ואוהב את יעקב. ואמר לעולמים על שם ואהבת עולם אהבתיך. בא"י אוהב את עמו ישראל כמו שאמרנו. וקורין קריאת שמע.
לעומתו ביסוד ושרש העבודה ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים, יתפלל מעומקא דלבא מאוד,
 
חלק עליון תַחתִית