למה אין מברכים שהחיינו בהולדת הבת

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
עי' משנ"ב רכ"ג שכ' דצריך לברך בפעם ראשונה שרואה אותה כמו מי שלא ראה חבירו 30 יום,
ובנצי"ב כ' דלכאו' צ' לברך דלא גרע ממי שקנה עבד או שפחה לשמשו, וה"נ מעשה ידיה שלו,
ובאמת תמוה למה לא נהגו לברך כמו כל שמועה טובה שנפסק בשו"ע רכ"ב דמברך שהחיינו ואם יש בה טובה לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב, ובפרט מחמת הטעמים הנ"ל שכ' המשנ"ב והנצי"ב.
ועוד צ"ע למה לא יברך הטוב והמטיב כמו בילדה זכר דמבואר בגמ' דמברך הטוב והמטיב כיון שיש בזה טובה גם לאשתו, ובמשנ"ב כתב דאף אם הוא רוצה שתולד בת כדי לקיים פו"ר מ"מ אשתו שאינה מצווה בפו"ר אולי רוצה זכר, ולכך אין לברך הטוב והמטיב, וזה צ"ע דסו"ס למה לא יברך על עצם הלידה, שבודאי אינה פחותה מכל שמועה טובה, ואף אם זכר עדיף מ"מ בודאי יש כאן טובה שזכה לפרי בטן. ובפרט לדעת הסוברים דבת עדיפא מבן (ראה ב"ב טז: וקמא:).
(אני יודע שיש שנוהגים לברך אך מ"מ לא נתפרסם כחיוב אצל כל כלל ישראל, וצ"ע)
 

HaimL

משתמש ותיק
לא נתפרסם, אולי כי זה מילתא דפשיטא (כפי שציינת, שאם מברך על כל שמחת לבב, מהכ"ת למנוע מלברך על הולדת בת).
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אולי כי זה מילתא דפשיטא

כך כתב האגרות משה

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן מג
בדבר חידוש המ"ב בסימן רכ"ג סק"ב דאף בלידת נקבה שלא נאמר שיברך שהחיינו, הוא דווקא על השמיעה, אבל על הראייה מברך, שאפילו ברואה חברו לאחר ל' יום מברך שהחיינו כשחביב עליו ושמח בראייתו, והרי כל אדם הא שמח בראיית בתו. הוא טעם גדול, דאחרי שנולדה לו הא הוא שמח בראייתו אותה, כסתם אינשי אפילו עניים שדחוקים בפרנסתם, שמחים בראיית בניהם ובנותיהם, אף שנוסף עליהם דאגת פרנסה, הם בטוחים בהשי"ת שישלח להם פרנסה גם עבור הבת שנולדה לו. ולכן אף שלא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואף בערוך השלחן לא הוזכר חידוש זה, יש מקום לומר דלא משום דפליגי על זה, אלא דמשום הפשיטות, לא כתבו זה. וכדמשמע מלשון המ"ב שכתב שנראה לו פשוט, ואם היה סובר שאלו שלא הזכירו פליגי ע"ז, לא היה זה ממילא דבר פשוט. וממילא למעשה יש להורות כהמ"ב שצריך לברך.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אולי יש טעמים הלכתיים למה יש שאינם מברכים.
אך לדעתי מלבדם יש עוד סיבה מרכזית ועצובה. והיא שבעבר אנשים פחות שמחו בלידת בת. ראה מש"כ בפלא יועץ דברים חוצבי להבות אש כנגד אלו המכים את נשותיהם אם נולדה בת. והביא שם כמה ביטויים מגונים שהיו נהוגים לאומרם בעת שנולדה בת.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
וכ"כ השו"ע הרב בלוח ברכת הנהנין וכן משמע בפרי מגדים וכן עמא דבר לברך שהחיינו
 

HaimL

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי יש טעמים הלכתיים למה יש שאינם מברכים.
אך לדעתי מלבדם יש עוד סיבה מרכזית ועצובה. והיא שבעבר אנשים פחות שמחו בלידת בת. ראה מש"כ בפלא יועץ דברים חוצבי להבות אש כנגד אלו המכים את נשותיהם אם נולדה בת. והביא שם כמה ביטויים מגונים שהיו נהוגים לאומרם בעת שנולדה בת.
ישנו סיפור מאלף (אינני יודע אם משל או מעשה שהיה), על אישה שבכתה, כשנולדה בת לשכנים, וטעמה בפיה, שאם הייתה נולדת לה בת או נכדה אז ודאי זאת שמחה, אבל אם נולדה לשכנים, הוא צער בשבילה, כיוון שבאה לאפושי טומאה. 

כמדומני שראיתי בספר סיפורים, בשם הגאון הבן איש חי זצ"ל, ושרא לי מארי אם שגיתי.
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי יש טעמים הלכתיים למה יש שאינם מברכים.
אך לדעתי מלבדם יש עוד סיבה מרכזית ועצובה. והיא שבעבר אנשים פחות שמחו בלידת בת. ראה מש"כ בפלא יועץ דברים חוצבי להבות אש כנגד אלו המכים את נשותיהם אם נולדה בת. והביא שם כמה ביטויים מגונים שהיו נהוגים לאומרם בעת שנולדה בת.
לא הבנתי למה אתה כ"כ עצוב, וה"ז גמ' מפורשת דאיכא למ"ד בן עדיף, וכתבו כמה פוסקים דלכך לא מברכים הטוב והמטיב, וכ"מ פשטות לשון הגמ' - "ילדה אשתו זכר", וכן בערוך השולחן רכ"ג כ' בזה"ל- "בלידת נקבה אין מברכים לפי שאין בזה שמחה כ"כ כבזכר", עכ"ל.
וכן הנצי"ב ז"ל בספרו מרומי שדה ברכות ד' נ"ד ע"א ראיתי שכותב וז"ל: והנה מדאי' במשנה דעל כלים חדשים מברך, יש ללמוד לכאורה דמי שנולד לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, איברא לא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה עכ"ל.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי יש טעמים הלכתיים למה יש שאינם מברכים.
אך לדעתי מלבדם יש עוד סיבה מרכזית ועצובה. והיא שבעבר אנשים פחות שמחו בלידת בת. ראה מש"כ בפלא יועץ דברים חוצבי להבות אש כנגד אלו המכים את נשותיהם אם נולדה בת. והביא שם כמה ביטויים מגונים שהיו נהוגים לאומרם בעת שנולדה בת.
אפשר לדעת מה עצוב כ"כ בזה? בד"כ מי שרגשותיו הם ע"פ התורה שמח יותר בלידת בן, שיוכל לחנכו לתורה ומצוות. [וגם שבד"כ הבן קשור יותר למשפחת אביו לאחר נישואיו]
דרך אגב, אני לא רוצה להכניס אותך לעצבות עמוקה, אבל שמעתי שגם היום יש שמברכים בכל יום שלא עשאני אשה.
 

במבי

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אולי יש טעמים הלכתיים למה יש שאינם מברכים.
אך לדעתי מלבדם יש עוד סיבה מרכזית ועצובה. והיא שבעבר אנשים פחות שמחו בלידת בת. ראה מש"כ בפלא יועץ דברים חוצבי להבות אש כנגד אלו המכים את נשותיהם אם נולדה בת. והביא שם כמה ביטויים מגונים שהיו נהוגים לאומרם בעת שנולדה בת.
אפשר לדעת מה עצוב כ"כ בזה? בד"כ מי שרגשותיו הם ע"פ התורה שמח יותר בלידת בן, שיוכל לחנכו לתורה ומצוות. [וגם שבד"כ הבן קשור יותר למשפחת אביו לאחר נישואיו]
דרך אגב, אני לא רוצה להכניס אותך לעצבות עמוקה, אבל שמעתי שגם היום יש שמברכים בכל יום שלא עשאני אשה.


 
במבי אמר:
ראיתי בירושלמי ב"ב פ"ט ה"ב (מובא בכפתור ופרח) האומר המבשרני אם ילדה אשתי זכר יטול מאתיים, ילדה זכר יטול מאתיים. אם נקיבה מנה, ילדה נקיבה נוטל מנה. זכר ונקיבה אין לו אלא מנה, א"ר מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר.



ודרך אגב, מסתמא קראו לו רב "מנא" מאותה סיבה של רב "מגדלאה" - שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין (ב"מ כה.) ועוד לאלוה מילין.
 
 

שתים זו שמעתי

משתמש רשום
לדברי המ"ב שסיבת הברכה היא שלא גרע מרואה את חבירו וכו' 
בפשטות  צריך לברך גם על בנו שהחיינו  כשרואה אותו לראשונה 
שהרי הטוב והמטיב צריך לברך מיד כששומע שנולד לו בן כדברי הגמ' בברכות נ"ט 
ובשלמא אם מברך הטוב והמטיב תוך כדי שרואה אותו אפש"ל שבכלל מאתיים מנה שהרי הטוב והמטיב ברכה יותר כוללת 
אבל אם בירך מיד כששמע ואח"כ רואה אותו לדברי המ"ב לכא' יצטרך לברך שהחיינו וצ"ע 
 

שתים זו שמעתי

משתמש רשום
לומד מכל אדם אמר:
ועוד צ"ע למה לא יברך הטוב והמטיב כמו בילדה זכר דמבואר בגמ' דמברך הטוב והמטיב כיון שיש בזה טובה גם לאשתו, ובמשנ"ב כתב דאף אם הוא רוצה שתולד בת כדי לקיים פו"ר מ"מ אשתו שאינה מצווה בפו"ר אולי רוצה זכר, ולכך אין לברך הטוב והמטיב, וזה צ"ע דסו"ס למה לא יברך על עצם הלידה, שבודאי אינה פחותה מכל שמועה טובה, ואף אם זכר עדיף מ"מ בודאי יש כאן טובה שזכה לפרי בטן. ובפרט לדעת הסוברים דבת עדיפא מבן (ראה ב"ב טז: וקמא:).
(אני יודע שיש שנוהגים לברך אך מ"מ לא נתפרסם כחיוב אצל כל כלל ישראל, וצ"ע)
הרשב”א בתשו’ (ח”ד סי’ עז) כתב, ולענין שאמרת ברואה את חבירו, אם יש אחרים שנהנים גם הם בראייתו, אם מברך הטוב והמטיב, כדרך שמברך בירידת הגשמים ואית ליה לדידיה ארעא, ובילדה אשתו זכר, דאשתו נהנית ממנו. תשובה. לא בכל דבר שנהנה הוא ואחרים עמו, מברך הטוב והמטיב. שאם כן, אפי’ אקרא חדתא יברך הטוב והמטיב. אלא בדבר שיש לו תועלת והנאה בו ולאחרים עמו. כגון ירידת הגשמים וירושת הקרובים. ואפי’ בריבוי יין, ואחרים נהנים ושותים ממנו עמו. אבל בהנאה לבד בראיית פירות חדשים, לא מצינו. שא”כ למה שאלו בילדה אשתו זכר מאן איכא אחרינא בהדיה, ואמרו דהתם נמי איכא אשתו בהדיה. תיפוק ליה משום בני ביתו ובניו, דנהנים ושמחים עמו. ואפי’ הכל נהנין בילידת הזכרים. אלא שהנאת תועלת קאמר. ובלידת אשתו זכר, יש לאב ולאם הנאת תועלת. חדא דהוה להו חוטרא לידה ומרא לקבורה. ועוד שהוא כירך האב והאם. ומדת כל אדם תאבין לו ליורשן. ע”כ.
 
 
ובשם הגר"נ זצ"ל שמעתי שכוונת המ"ב רק בבת ראשונה, וכן מדוקדק קצת בלשונו שם, אבל ממו"ר שמעתי קפידא גדולה על שמועה זו, ואמר שחובה לברך על כל הבנות (יש לי בנות כמו שהיה לכהן מדין).
עוד אמר לי מו"ר שגם אחים ואחיות צריכים לברך על אחיהם ואחיותהם מכח מ"ב זה, וכמדומה שאמר לי גם על נכדים ונכדות.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
ובשם הגר"נ זצ"ל שמעתי שכוונת המ"ב רק בבת ראשונה, וכן מדוקדק קצת בלשונו שם, אבל ממו"ר שמעתי קפידא גדולה על שמועה זו, ואמר שחובה לברך על כל הבנות (יש לי בנות כמו שהיה לכהן מדין).
עוד אמר לי מו"ר שגם אחים ואחיות צריכים לברך על אחיהם ואחיותהם מכח מ"ב זה, וכמדומה שאמר לי גם על נכדים ונכדות.
???
 
 
לומד מכל אדם אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ובשם הגר"נ זצ"ל שמעתי שכוונת המ"ב רק בבת ראשונה, וכן מדוקדק קצת בלשונו שם, אבל ממו"ר שמעתי קפידא גדולה על שמועה זו, ואמר שחובה לברך על כל הבנות (יש לי בנות כמו שהיה לכהן מדין).
עוד אמר לי מו"ר שגם אחים ואחיות צריכים לברך על אחיהם ואחיותהם מכח מ"ב זה, וכמדומה שאמר לי גם על נכדים ונכדות.
???
לא בקשתי רשות לפרסם שמו.
 
 
חלק עליון תַחתִית