לשכת בית הגללים.

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
דף ב.
ולשכת "בית האבן" היתה נקראת.
ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן ?
שכל מעשיה...
בכלי גללים. בכלי אבנים. ובכלי אדמה.

א"כ מדוע נקטו מתוך השלשה את כלי האבן 
ולא את כלי הגללים וכלי האדמה ?

(מזל טוב למסיימי "שקלים" ולמתחילי "יומא")
 

שלו'

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
דף ב.
ולשכת "בית האבן" היתה נקראת.
ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן ?
שכל מעשיה...
בכלי גללים. בכלי אבנים. ובכלי אדמה.

א"כ מדוע נקטו מתוך השלשה את כלי האבן 
ולא את כלי הגללים וכלי האדמה ?

(מזל טוב למסיימי "שקלים" ולמתחילי "יומא")
לא הבנתי את השאלה, וכי זה דרך כבוד לקרוא בשם זה הנמצא בכותרת?!

ולגבי 'כלי אדמה' - מסתמא כלי אבן חשיבי טפי [חזקים יותר].
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לעולם 'כלי אבן' הוא כינוי כללי לכל הכלים הנ"ל (ראה ביצה פ"ב מ"ג).
תשובת ר' '@שלו'' גבי כלי אדמה נכונה גם אודות כל"ג, ומסתמא לא הביא תירוץ נוסף אלא לשבר האזן.
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
לעולם 'כלי אבן' הם כינוי כללי לכל הכלים הנ"ל (ראה ביצה פ"ב מ"ג).
תשובת ר' '@שלו'' גבי כלי אדמה נכונה גם אודות כל"ג, ומסתמא לא הביא תירוץ נוסף אלא לשבר האזן.

כמו שברכת בפ"א כולל פרי העץ 
ה"ה כלי אדמה כוללים כלי אבן. ואין כלי אבן כוללים כלי אדמה.
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלו' אמר:
מרדכי דב זינגר אמר:
דף ב.
ולשכת "בית האבן" היתה נקראת.
ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן ?
שכל מעשיה...
בכלי גללים. בכלי אבנים. ובכלי אדמה.

א"כ מדוע נקטו מתוך השלשה את כלי האבן 
ולא את כלי הגללים וכלי האדמה ?

(מזל טוב למסיימי "שקלים" ולמתחילי "יומא")
לא הבנתי את השאלה, וכי זה דרך כבוד לקרוא בשם זה הנמצא בכותרת?!

ולגבי 'כלי אדמה' - מסתמא כלי אבן חשיבי טפי [חזקים יותר].
אגב הערתך חשבתי....
מ"ש כלי כללים שהתירו להכניס למקדש משא"כ מי רגלים
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
כמו שברכת בפ"א כולל פרי העץ
מטבעות־לשון, מטבען, אינן חתוכות ומבוררות כלשון הברכות.
פוק חזי, וכבר ציינתי דוגמא.
 
מרדכי דב זינגר אמר:
מ"ש כלי [ג]ללים שהתירו להכיס למקדש משא"כ מי רגלים
בבזיון תליא מילתא, וכבר נשתנו ועבר ריחן.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
מ"מ יש שביארו כלי גללים הם כלי שיש (אבן גלל)
מי ביאר כן ? (זה תוס' על כאשר יבער הגלל עד תומו אבל פה לא ראיתי שביארו כן כי הרי זה לשון גמ' ומה גם ששיש בכלל אבן)
ולשאלת האשכול - ברור שמתוך ג' הדברים אבן הוא האופציה הנורמלית ביותר לכלים (וגם אם גלל זה שיש עדיין מסתמא זה דבר יקר יותר וגם נכלל במילה אבן) ומסתמא היו משתמשין בזה יותר ולכן נקראה הלשכה על שמם
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מ אלישע אמר:
מ"מ יש שביארו כלי גללים הם כלי שיש (אבן גלל)
מי ביאר כן ? (זה תוס' על כאשר יבער הגלל עד תומו אבל פה לא ראיתי שביארו כן כי הרי זה לשון גמ' ומה גם ששיש בכלל אבן)
ולשאלת האשכול - ברור שמתוך ג' הדברים אבן הוא האופציה הנורמלית ביותר לכלים (וגם אם גלל זה שיש עדיין מסתמא זה דבר יקר יותר וגם נכלל במילה אבן) ומסתמא היו משתמשין בזה יותר ולכן נקראה הלשכה על שמם
נכון רק לענין מניח כלים תחת צינור מים שא"א בכלי גללים כתב רש"י כלי שיש (שבת טז) (חזון נחום כלים פרק י)
ורבי אליהו גוטמאכר כתב שזו ג"כ פירוש דברי רש"י בשבת ט"ז שעשוי מצפיעי בקר. (עיין לעזי רש"י)
אבן בערוך הביא גם פירוש זה, וכן בפירוש רבי נתן בכלים פרק י.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
א"כ מדוע נקטו מתוך השלשה את כלי האבן 
ולא את כלי הגללים וכלי האדמה ?
הבית עצמו היה עשוי אך ורק מאבנים לכן קראוהו בשם זה
ובחרו לו שם זה ולא בית הפרה אדומה וכדומה לפי שרצו להזכיר לכהן העושה את הפרה שכל מעשיה בכלי וכו'
אבל חייב להקרא בית האבן כי הבית לא נעשה מגללים ואדמה
 

במבי

משתמש ותיק
א"ל שמכיוון שבבית המקדש היתה גם את לשכת העץ ככתוב

שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הָעֵץ, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל וכו' (מדות ה-ד)

עץ ואבן הינם צמד חמד, ומתאים שיהיה את לשכת בית האבן ולשכת העץ.
 

הכהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
א"ל שמכיוון שבבית המקדש היתה גם את לשכת העץ ככתוב

שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הָעֵץ, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל וכו' (מדות ה-ד)

עץ ואבן הינם צמד חמד, ומתאים שיהיה את לשכת בית האבן ולשכת העץ.

ושתי הלשכות שמשו לפרישת שבעה
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
מ"מ יש שביארו כלי גללים הם כלי שיש (אבן גלל)
מסתמא אין כוונתך אלא לפרש שאינו בזיון, אך לא לחזק קושית הפותח מפני מה לא תיקרא בית הגלל.
שהלא אף אם כלי גלל הם אבן, מ"מ יש במשמעות השם גנאי לכן הניחו שם כלי אבן.
ואכן לדעה זו אתי שפיר טפי דנקטו כלי אבן, לפי שכולל תרי מגו תלת, (גלל ואבן).
אמנם יש ראיה ברורה דלא כדעה זו, אלא גללים כמשמען, מעוקצין ב, י כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן כו'.
וכתב הר"ש מכאן ראיה שגלל אינו אבן, שאינם יכולים לנקוב האבן, ולהכי השמיט במשנה כלי אבנים, כי השרשים לא יכולים לצאת בהם.
ויש ליישב בדוחק.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ייש"כ. מה שהקשה התם מדלא הזכיר הרמב"ם שאר הכלים אלא כלי אבן לבדן - היינו מש"כ לעיל:
לבי במערב אמר:
לעולם 'כלי אבן' הוא כינוי כללי לכל הכלים הנ"ל (ראה ביצה פ"ב מ"ג).
שיטת הרמב"ם אכן שכלי גללים מצפיעי בקר ולא שיש (כלים פרק י)
בביצה מדובר בטבילת כי במים. ולכאורה נפוץ יותר לעשות זאת בכלי אבן. כנ"ל שכלי אדמה נמסים במים.

 
 
חלק עליון תַחתִית