קריאת שמע

[איש הישראלי]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

[נתנאל_ב]

נראה לי בגלל שזה פעם בשנה וזה פעמיים ביום (צא וראה איזה עסק עצום עושים מברכת החמה וזה רק ברכה של עושה מעשה בראשית).
וידוע המעשה עם הליטווק ששאל את החסיד מפני מה אתה רוקד אחר קידוש לבנה, וכי באשר יצר אתה גם רוקד כן, ענה לו החסיד, אם היית אומר אשר יצר רק פעם בחודש, גם אתה היית רוקד...

[כמעיין המתגבר]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?
 

[האמת?]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

אולי מי שמקפיד על כמה הברות נדרש לשאלה זו....
וזכר בסגול וציירה פשוט אין שאלה בק"ש.

[עמק יזרעאל]

יש איזה מכתב של רע'א על הנידון הזה באשר להתרגשות ממצווה של פעם ב.. ביחס למצווה תמידית וכותב על זה למיטב זכרוני דברים גדולים אם משהו יודע איפה הוא נמצא תודה רבה אני ימשיך לחפש

[אבי חי]

יש איזה מכתב של רע'א על הנידון הזה באשר להתרגשות ממצווה של פעם ב.. ביחס למצווה תמידית וכותב על זה למיטב זכרוני דברים גדולים אם משהו יודע איפה הוא נמצא תודה רבה אני ימשיך לחפש

אולי הכונה לזה

מכתב יב.png

 

[עמק יזרעאל]

יש איזה מכתב של רע'א על הנידון הזה באשר להתרגשות ממצווה של פעם ב.. ביחס למצווה תמידית וכותב על זה למיטב זכרוני דברים גדולים אם משהו יודע איפה הוא נמצא תודה רבה אני ימשיך לחפש

אולי הכונה לזה
מכתב יב.png

יש''כ אך נראה לי שראיתי מכתב אחר 
 

[לבי במערב]

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

מהי השאלה? כל דין דיוק התיבות בקרה"ת - מק"ש למדוהו.

[תלמיד נאמן]

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

מהי השאלה? כל דין דיוק התיבות בקרה"ת - מק"ש למדוהו.

ועוד, שבשכר זאת מצננין לו גיהנם.

[חימקו]

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

מהי השאלה? כל דין דיוק התיבות בקרה"ת - מק"ש למדוהו.

ק"ש נאמרת נאמרת בכל לשון, וקריאת זכור חז"ל תיקנו לקרוא מספר תורה, ולכן מדקדקים בקריאתה, וק"ש יש עניין לדקדק וכו.. אבל כמו שאמר הרב כמעיין המתגבר שנאמרת בכל לשון, ונפסק קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

[לבי במערב]

כבר נדון באשכול סמוך, ויעו"ש.

[בר בי רב דחד יומא]

אני מלא הערכה ל"איש הישראלי" על שאצלו אין את הבעיה של מצות אנשים מלומדה והלוואי על כולנו

[שייף עייל]

מה גם שחיוב פרשת זכור מדרבנן לכל הפחות לחלק מהפוסקים, בעוד שק"ש דאורייתא.

[כדיתבון]

נראה לי בגלל שזה פעם בשנה וזה פעמיים ביום (צא וראה איזה עסק עצום עושים מברכת החמה וזה רק ברכה של עושה מעשה בראשית).
וידוע המעשה עם הליטווק ששאל את החסיד מפני מה אתה רוקד אחר קידוש לבנה, וכי באשר יצר אתה גם רוקד כן, ענה לו החסיד, אם היית אומר אשר יצר רק פעם בחודש, גם אתה היית רוקד...

הרמ"א היה חסיד?
 

[חייל של הרבי]

נראה לי בגלל שזה פעם בשנה וזה פעמיים ביום (צא וראה איזה עסק עצום עושים מברכת החמה וזה רק ברכה של עושה מעשה בראשית).
וידוע המעשה עם הליטווק ששאל את החסיד מפני מה אתה רוקד אחר קידוש לבנה, וכי באשר יצר אתה גם רוקד כן, ענה לו החסיד, אם היית אומר אשר יצר רק פעם בחודש, גם אתה היית רוקד...

הרמ"א היה חסיד?

לכאורה החסיד המדובר רקד גם לאחר אמירת 'כשם שאני' ...
 

[כדיתבון]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תכו סעיף ב
ונוהגין לומר: דוד מלך ישראל חי וקיים, שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר: שמש ומגן ה' (תהילים פד, יב) ולכך עושין שמחות ורקודין בקידוש החדש דוגמת שמחת נשואין

[כמעיין המתגבר]

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

מהי השאלה? כל דין דיוק התיבות בקרה"ת - מק"ש למדוהו.

מה הקשר קריאת התורה, בפרשת זכור יש דין זכירה מלבד דין קריאה בתורה, ולדעת השו''ע הוי דאורייתא ולא תקנת חכמים, ובסוטה פרק אלו נאמרים יש חלוקה בין דברים הנאמרים בכל לשון לבין דברים שאינם נאמרים אלא בלשון הקודש, עי''ש בריש הפרק, ומנא לן דפרשת זכור נאמרת בכל לשון, בק''ש ילפי' מקרא שמע בכל לשון שאתה שומע.
 

[לבי במערב]

אין קשר בין 'בכל לשון' לדקדוק התיבות בק"ש; אדרבא, כ"ז אינו נצרך אלא כדי לקרותה בלה"ק.
עד שתמה מר עלי מנין שיצא ידי־חובתו בלא דקדוק - יביא ראי' שאינו יוצא בלאה"כ, ולא די בזכירה כל־דהיא (אף לדברי האומרים דאיכא מצות קריאה).

[נתנאל_ב]

נראה לי בגלל שזה פעם בשנה וזה פעמיים ביום (צא וראה איזה עסק עצום עושים מברכת החמה וזה רק ברכה של עושה מעשה בראשית).
וידוע המעשה עם הליטווק ששאל את החסיד מפני מה אתה רוקד אחר קידוש לבנה, וכי באשר יצר אתה גם רוקד כן, ענה לו החסיד, אם היית אומר אשר יצר רק פעם בחודש, גם אתה היית רוקד...

הרמ"א היה חסיד?

לכאורה החסיד המדובר רקד גם לאחר אמירת 'כשם שאני' ...

יש"כ, זו הייתה כוונתי, לא על הריקוד באמצע שהרמ"א רקד כי יש עניין לרקוד מצד מה שאומרים כשם שאני רוקד, אלא על הריקוד אחרי ברכת הלבנה שמצוי הוא אצל החסידים (וגם בישיבות ליטאיות - עכ"פ איפה שאני למדתי).
 

[דרומאי]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

אין קשר בין כל לשון להברות לשון הקודש, שכן כולן בכלל לשון הקודש הם וכהוכחת ר' משה פיינשטיין מחליצה.
ומה שמדקדקין בפרשת זכור לשמוע בכמה הברות אינו ממנהג החכמים. ומה שיש מדקדקין לשמוע זכור בבית הכנסת של ספרדים אינו בגלל ההברה אלא בגלל הספר שכתוב בו דכא בא', וחוששין לזה בדאורייתא אף דלא קי"ל הכי.
אך ראוי להקפיד לשמוע כמסורת אבותיו משום דבשמיעה י"ל דבעינן שיבין מה שהוא שומע [לא מצד התוכן, אלא מצד המילים עצמם]. וגם בק"ש כל אחד קורא כמסורת אבותיו.

ובעיקר הדבר האם פרשת זכור בכל לשון לדעת רש"י זה תלוי במחלוקת אם כל התורה כולה בלה"ק נאמרה או בכל לשון נאמרה.
 

[חייל של הרבי]

 ומה שיש מדקדקין לשמוע זכור בבית הכנסת של ספרדים אינו בגלל ההברה אלא בגלל הספר שכתוב בו דכא בא', וחוששין לזה בדאורייתא אף דלא קי"ל הכי.

אאל"ט, גם הספרדים (כמו האשכנזים) כותבים 'דכה' בה"א.
ורק התימנים וחב"ד כותבים 'דכא' באל"ף.

[לבי במערב]

אדרבא, האשכנזים שינו ספריהם בזה כנסחת הספרדים (שהובאה ברמ"ה).

[כמעיין המתגבר]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

אין קשר בין כל לשון להברות לשון הקודש, שכן כולן בכלל לשון הקודש הם וכהוכחת ר' משה פיינשטיין מחליצה.
ומה שמדקדקין בפרשת זכור לשמוע בכמה הברות אינו ממנהג החכמים. ומה שיש מדקדקין לשמוע זכור בבית הכנסת של ספרדים אינו בגלל ההברה אלא בגלל הספר שכתוב בו דכא בא', וחוששין לזה בדאורייתא אף דלא קי"ל הכי.
אך ראוי להקפיד לשמוע כמסורת אבותיו משום דבשמיעה י"ל דבעינן שיבין מה שהוא שומע [לא מצד התוכן, אלא מצד המילים עצמם]. וגם בק"ש כל אחד קורא כמסורת אבותיו.

ובעיקר הדבר האם פרשת זכור בכל לשון לדעת רש"י זה תלוי במחלוקת אם כל התורה כולה בלה"ק נאמרה או בכל לשון נאמרה.

לגבי דכא, יש להעיר דכמה ראשונים סוברים דס''ת כשר אף אם יש בו טעות.
וגבי חליצה דהגר''מ פיינשטיין, מבחינתי ערבך ערבא צריך.     (משום מה נראה לי באופן כללי שיש חילוק בין הירושלמים לבני ברקים, דהירושלמים אוהבים פסק ברור מאחד מהדור האחרון, והבני ברקים לא משתכנעים מחמת פוסק מהדור האחרון אלא ממשיכים לדון אחר דבריו, ואמר לי ירושלמי דהירושלמים אוהבים פסק ברור כי כתוב כי מציון תצא תורה...)
 

[ששמואל]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

למה ????
כי כולם ככה עושים !!!!!!

למה מברכים על ספירת העומר לאט ?
ולמה כולם צועקים ב"ויעבור ה' על פניו" ??
ולמה עושים קולות של בכי ב"ונתנה תוקף" (שאינו לא תפילה ולא בקשה) ???
כי כולם ככה עושים!!
(למרבה הבושה)

[דרומאי]

ק''ש נאמרת בכל לשון שאתה שומע, אבל פרשת זכור מי אמר?

אין קשר בין כל לשון להברות לשון הקודש, שכן כולן בכלל לשון הקודש הם וכהוכחת ר' משה פיינשטיין מחליצה.
ומה שמדקדקין בפרשת זכור לשמוע בכמה הברות אינו ממנהג החכמים. ומה שיש מדקדקין לשמוע זכור בבית הכנסת של ספרדים אינו בגלל ההברה אלא בגלל הספר שכתוב בו דכא בא', וחוששין לזה בדאורייתא אף דלא קי"ל הכי.
אך ראוי להקפיד לשמוע כמסורת אבותיו משום דבשמיעה י"ל דבעינן שיבין מה שהוא שומע [לא מצד התוכן, אלא מצד המילים עצמם]. וגם בק"ש כל אחד קורא כמסורת אבותיו.

ובעיקר הדבר האם פרשת זכור בכל לשון לדעת רש"י זה תלוי במחלוקת אם כל התורה כולה בלה"ק נאמרה או בכל לשון נאמרה.

א. לגבי דכא, יש להעיר דכמה ראשונים סוברים דס''ת כשר אף אם יש בו טעות.
ב. וגבי חליצה דהגר''מ פיינשטיין, מבחינתי ערבך ערבא צריך.
ג. (משום מה נראה לי באופן כללי שיש חילוק בין הירושלמים לבני ברקים, דהירושלמים אוהבים פסק ברור מאחד מהדור האחרון, והבני ברקים לא משתכנעים מחמת פוסק מהדור האחרון אלא ממשיכים לדון אחר דבריו, ואמר לי ירושלמי דהירושלמים אוהבים פסק ברור כי כתוב כי מציון תצא תורה...)

א. אני לא מכיר ראשונים כאלו לענין פרשת זכור, רק דעת הרמב"ם לענין קריאת התורה בציבור, וזה אינו נוגע לענין פרשת זכור דבעינן מדאורייתא מתוך הספר.
ב. לא הבנתי דבריך, אתה מכיר מישהו שיחשוש לשאת חלוצה כי לא קראה את הפרשה בהברה הנכונה? לא הבאתי ראיה מר' משה פיינשטיין, אלא הבאתי את הראיה של ר' משה פיינשטיין. בעיני זאת ראיה שאין עליה תשובה.
ג. לא מכיר את כל מה שכתבת, ובתוך עמי אנכי יושב.
 

[דרומאי]

אדרבא, האשכנזים שינו ספריהם בזה כנסחת הספרדים (שהובאה ברמ"ה).

לא ידעתי את פרטי הענין.
ולפי זה יוצא שהידור לשמוע פעם נוספת זכור מספר תורה של תימנים או של חבדיים דוקא, אך בחבדיים יש לחשוש מצד הכתב לדעת האשכנזים שהי' שבצ' ישרה היא ולא הפוכה, וכדעת החזון איש דלהנך ראשונים הוא לעיכובא. ואיני בקי בצורת הצ' בס"ת של תימנים.
 

[חייל של הרבי]

אך בחבדיים יש לחשוש מצד הכתב לדעת האשכנזים שהי' שבצ' ישרה היא ולא הפוכה, 

כוונתך מסתמא לכתב הארי ז"ל שהיו"ד הפוכה בצד"י.
אבל בכתב אדמוה"ז (הנהוג כיום ברובא דרובא דהס"ת בבתי כנסת חב"ד [ובפרט בקריאת זכור שהרוב בחב"ד ידאגו לקרוא דווקא בספר כזה]) יש איזשהי פשרה בהצד"י, שיתאים גם להאשכנזים וגם למקובלים (וכידוע שכל מה שאדמוה"ז ייסד כתב זה, הוא בכדי שזה יתאים גם להפוסקים וגם להמקובלים, וכנראה במוחש בצורת האותיות שיש שילוב בין מאפייני האריז"ל והב"י). וראה כאן את צורת האות מתוך צילום של פרשייה שכתב סופרו האישי של אדמוה"ז    ​​

IMG_20210414_131312.jpg

 

[דרומאי]

אך בחבדיים יש לחשוש מצד הכתב לדעת האשכנזים שהי' שבצ' ישרה היא ולא הפוכה, 

כוונתך מסתמא לכתב הארי ז"ל שהיו"ד הפוכה בצד"י.
אבל בכתב אדמוה"ז (הנהוג כיום ברובא דרובא דהס"ת בבתי כנסת חב"ד [ובפרט בקריאת זכור שהרוב בחב"ד ידאגו לקרוא דווקא בספר כזה]) יש איזשהי פשרה בהצד"י, שיתאים גם להאשכנזים וגם למקובלים (וכידוע שכל מה שאדמוה"ז ייסד כתב זה, הוא בכדי שזה יתאים גם להפוסקים וגם להמקובלים, וכנראה במוחש בצורת האותיות שיש שילוב בין מאפייני האריז"ל והב"י). וראה כאן את צורת האות מתוך צילום של פרשייה שכתב סופרו האישי של אדמוה"ז    ​​IMG_20210414_131312.jpg 

לפי מה שנראה מהתמונה אין בליטה בי' של הצ' כלפי הצ' אלא רק לאחוריה. אם כי התמונה לא מספיק ברורה.
 

[HaimL]

מדוע בפרשת זכור יש המדקדקים
לשמוע בכמה הברות
ובק"ש אינם מקפידים על כך?

למה ????
כי כולם ככה עושים !!!!!!

למה מברכים על ספירת העומר לאט ?
ולמה כולם צועקים ב"ויעבור ה' על פניו" ??
ולמה עושים קולות של בכי ב"ונתנה תוקף" (שאינו לא תפילה ולא בקשה) ???
כי כולם ככה עושים!!
(למרבה הבושה)

ספיה"ע, כי זה נאמר בציבור, ודרך המברכים בציבור לברך בקול ובמתינות, כמו ספיה"ע והלל.

ויעבור השם וגו', כי זה פתיחה ליגמה"ר, ואומרים בציבור

ונתנה תוקף, בוכים כי כתוב בו כמה יעברון וכו', ופוחדים

לכל דבר יש סיבה (חוץ ממה שאין).
 

[לבי במערב]

התמונה לא מספיק ברורה.

הנה תמונה ברורה יותר:

צ.JPG

בספרי תימן יש עוד שינויים מאלו שבידינו.