דלפון כתב: ↑04 אפריל 2021, 00:57
הגרמ"מ הלוי שולזינגר זי"ע. בספרו' ליקוטים יקרים מספרי הפנינים
בעמ' רו אות טז: בתפילת מוסף דיו"ט: 'שובה אלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך'. אמר רבינו זצוק"ל שהמכוון בזה לקיום היעוד הנבואי שנתנבאו הנביאים זכריה ומלאכי בדבר ה': ואמרת אליהם, כה אמר ה' צבאות שובו אלי נאם ה' ואשוב אליכם אמר ה' צבאות (זכריה א, ג) שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה' צבאות (מלאכי ג, ז).
ולמה אמר זאת רבינו זצוק"ל? משום שמאוד כאב לבו הטהור על כך שבסידורים החדשים החלו להתחכם ולשנות בפנים הסידור את הנוסח כביכול: לא שובה אלינו אלא שוב עלינו, כאילו יותר חכמים אנחנו מאבותינו וזקינינו, וכי הם לא ידעו את כל הסברות והטענות?
ולכן הראה רבינו זצוק"ל, הנה עינינו הרואות שגם בפסוקים הקדושים כתוב: ואשובה אליכם! וכן הראה רבינו זצוק"ל בפסוק באיכה: לא אליכם כל עוברי דרך.
עצם הגישה אופיינית מאוד לרבינו הגרמ"מ שעמד על המשמ"ר מכל שינוי וסטיה מהדרך המסורה לנו מאבותינו ולא אהב את החדשות, ובענין זה מובא בקונטרס הנ"ל מעשה ששאל אברך יר"ש את מרן בעל האבי עזרי, האם אפשר לעשות בדיקת חמץ עם פנס? וכך מתואר בלשונו הזהב של הגרמ"מ: 'הרב שך שואל אותו, איך אבא שלך עושה בדיקת חמץ, והוא משיב: עם נר. ושואל אותו הראש ישיבה: אם אבא שלך עושה עם נר, מדוע אתה רוצה לעשות עם פנס? והוא משיב: אומרים שעם פנס רואים יותר טוב בחורים ובסדקים. והרב שך מלטף לו את היד ואומר לו: אתה תראה יותר טוב מאבא שלך?!
אבל בנידון דידן לכאורה קשה להגדיר את התיקון כשינוי והתחכמות, הרי בסידור 'עבודת ישראל' מצויין שבעל הנוסח 'שובה אלינו' הוא בעל 'ויעתר יצחק' [ר' יצחק סטנוב הידוע] שהגיה כן, ומוסיף על כך העבוד"י את הפס' הנ"ל. ונמצא שאמנם ישנו מקור בכתובים לנוסח זה, כפי שהביאו בשם הגרמ"מ, ואדרבה זהו המקור לשינוי!
הרוו"ה אף הוא 'אימץ' שינוי זה בסידור שפה ברורה רעדלהיים תקצ"ב, אף שבתחילה העתיק את הנוסח שובה עלינו במחזור לפסח בשנת תק"ס.
בקובץ בית אהרן וישראל גליון מח עמ' קיח נדפס מאמר ארוך מהרה"ג ר' אלעזר וויספיש שליט"א בו הוא כותב שלא מצא גירסא זו ולו במחזור אחד ויחיד לפני סטנוב, ולהיפך, נוסח 'עלינו' מצוי בסדר התפילה של כל עדות ישראל, ומונה שם שמונים ושתים מקורות קדומים לנוסח הנ"ל, החל בראשונים: סדר ר"ע גאון, רוקח, אבודרהם, נוסח התפילה של הרמב"ם, מחז"ו ועוד, וכן בסידורי האריז"ל והשל"ה והיעב"ץ ובעל התניא, ועוד עשרות של סידורים ומחזורים עתיקים מכל פזורות ישראל, א"כ נדמה כי המסורה איננה שובה אלינו.
וראה עוד בקובץ 'צוהר' ח"ב עמ' רכז מאמר מהרב עזריה פרוסט שג"כ הגיע לאותה מסקנה, וכן בסידור המוגה היטב 'אזור אליהו'.
ובעצם הנושא, בספר שער הכולל לרא"ד לאווט כבר התייחס לנושא זה, וכתב שאין לומר שובה אלינו באל"ף אלא בעיי"ן כי הוא ע"ש שוב מחרון אפך כמ"ש האבודרהם, ואמר שובה ולא אמר שוב לרמז על 'בשובה ובנחת תושעון'. וכן הכריעו להלכה בשו"ת שבט הלוי ח"י סי' כח ובתשובות והנהגות ח"ד סי' קיב.
ויצויין עוד דבר מעניין, בספר חקל יצחק פר' פינחס מובא בשם הרה"ק משינווא שרבותינו הצדיקים אמרו שובה עלינו, דייקא עלינו מפני שהן המרכבה, אבל לאנשים הפשוטים נכון לומר אלינו.
[במאמר המוסגר, בהספדו על הגר"צ מרקוביץ זצ"ל בביהכנ"ס ירחי כלה דיבר רבינו זצ"ל על ענין זה של התיקונים, וסיפר כי בעל 'מכלכל חיים בחסד' זצ"ל שהרעיש את העולם בדבר השינוי של סטאנוב בניקוד מילת הגשם מסגו"ל לקמ"ץ בא לפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שיצטרף בדבר, והרבה בדברים אודות מעלליו וזיופיו של סטאנוב, והגיב הגרי"ש: אל תעשה 'חטוטי שכבי', הרי את יצחק סטנוב זה מצטט הפרי מגדים!].
