מכתב של ר' חיים גריינמן בדרך הלימוד

[משה אמת]

עם ההוראה האמתית יוצאת מדברי הגרח"ס אז למה אנחנו לא מוצאים בספרי ההלכה הוראה למעשה היוצאת מסיפרי הגרח"ס הגרי"ז ותלמדיהם, [וגם הם בעצמם כידוע לא היו מורי הוראה,]

אני לא מסכים עם ההנחה השגויה בשאילה.
אני מתלבט איך לכתוב ולא להקפיץ אנשים יותר מידי, למרות זאת אכתוב באופן חד וברור.
שאלו את הגר"ח אחרי שחידש דרך לימודו איך ניתן לשאול שאילות בהוראה, והגר"ח ענה שאכן אי אפשר.
וידוע שאלו שמכו עליו בהוראה, היו בודדים כמו ר' שמחה זליג בבריסק, ובמקום שלא מצאו ממילא הלכו קיצוני לחומרא.
בעבר זה היה חידוש,
היום הדברים ניכרים לעין, המון מו"צים בלי גוזמא (וגם חלק מהגדולים) פשוט מדמים מילתא למילתא בלי קשר כלל,
המצב פשוט קטסטרופה.
אני יודע שמתוך מה שאני כותה, דבריי לא יתקבלו על לב השומעים, אבל זוהי האמת,
לא כל מי שלמד כמה סימנים באו"ח ויו"ד יכול להתחיל לברבר את עצמו לדעת.
הגיע להוראה, שה מי ששולט בכל או"ח ובכל יו"ד, (וידוע שבעירו של המג"א היה מומחה נפרד לכל חלק מחלקי השו"ע, והמג"א היה כלל לחו"מ)
גם החזו"א אחז כך בענייני היתר הוראה.
לכן בכלל אלו שמשתתפים במשחק, הם אנשים מועטים מאוד,
וכשלוקחים את המועטים האלו, אני לא רואה בכלל שדרכו של הגרח"ג מקרבת יותר להוראה.

נ.ב. גם הדוגמה שהביא בתחילת האשכול הרב @יושב בשבת תחכמוני חזקה מאוד, אם כי אני לא בא לבקר ע"י שכל מו"צ אינו בקיא בחידושי מרן רי"ז הלוי, אבל העיקרון ברור, לא ניתן להורות בלי להיות למדן בדרך הלימוד שאתה מאמין בה, נקודה.

[כיסופים]

ראיתי פעם תיאור של אחד מתלמידי הגר"ש רוזובסקי שכשהגרש"ר זצ"ל לימד שור שנגח את הפרה הדברים היו חיים עד כדי שיכולת לדמות את גניחות הפרה הננגחת.

הגרח"ג למד בצעירותו עם הגר"ש רוזובסקי, ואכן ניתן להבחין בהשפעתו על דרך לימודו.

ליתר דיוק,
כשהגר"ח גריינימן נכנס לפוניבז' בערך בגיל בר מצווה היה הגר"ש רוזובסקי שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים למד איתו בחברותא
וידוע שהרח"ג היה נוהג לומר שממנו הוא למד איך לנתח סוגיא,
ואף שמעתי שהוא קרע עליו את שלוי בגדו כשהגר"ש נפטר, דבר שהוא בעל משמעות רבה למי שמכיר ויודע את התנהלותושל הגר"ח.
ועד היום יש יחס מיוחד אצל הזכרונאים וגם במשפחת גריינימן להגר"ש רוזבסקי ואפשר למצוא אותם מעיינים בשיעוריו מה שלא יקרה לגבי ר"י אחרים.
[אני לא לוקח את זה למקום של הסכמה אלא כעובדה]
 

[תלמיד נאמן]

מבוגר ממנו בכמה שנים

מבוגר ב 13 שנים. וכמדומני שזה היה בלומז'ה.
והרב גוסטמן שהיה חברותא חונך של ר' שמואל בגרודנא, תיאר איך ר' שמואל בהיותו לפני בר מצוה כבר היה מעמיק בסוגיות ומשנן אותן. וכך המשיך שנים רבות, ויחד עם כשרונות מזהירים היה בהיותו בחור מבוגר למדן אדיר.

[כי הם חיינו]

פשוט שכוונת הרח"ג לבדוק מה הייתי אומר אילולי הגמ' נועד כדי לבדוק האם הבנת נכון את מה שכתוב בגמ', ואם ההבנה בגמ' היא בהכרח שונה הרי שהסברא שלך היא טעות, ואתה צריך ליישר את ההבנה שלך כפי האמת,
ובכלל האמירה שכל סברא שלנו הוא דבר חיצוני צריך להשקל בפלס ובזהירות, כי האדם מוכרח בכל דרכיו לסמוך על ההגיון שחננו הבורא, אלא שצריך לעמול הרבה בתורה לישר את השכל ואת דעתנו לדעת התורה וחז"ל שזה החכמה וההבנה האמתיים, וניתוק ההגיון הבריא של האדם מהתורה, היא סיכון גדול לעקממיות בלימוד,

אני חושב שהכוונה מעבר לכך, אבל נניח לזה.
ב. כמו שבקדשים וטהרות, אתה לומד את היסודות והכללים מתוך ליבון הסוגיה, ורק לאחר מכן אתה יכול להתחיל לשאול קושיות וסתירות, כך גם בנשים נזיקין. זה לא סותר הגיון בריא, זה מייצר את ההיגיון הבריא.
אחרת כל חזקה וכל אנן סהדי המבואר בגמ', תתחיל להכניס את הסברה האישית שלך, ותיתן לה את המשקל הראוי בהתאם לסברה האישית, וזו רק דוגמה מינורית. שאמנם זוהי הקצנה בדוגמה, אבל עד כמה שאני מכיר את תלמידי הגרח"ג, זה דוגמה נכונה למצב האמיתי (עם הקצנה).

אני הבנתי שהמכתב כוונתו לחיות את הסיפור בצורה הפרקטית של ולא רק כאיזה דינים וכללים, וזה מה שגורם לאדם לחיות את הסוגיא בצורה ברורה ולא מעורפלת, וכן לשים לב לקושיות שעולת מהפרקטיקה, של הסיפור,
ועכ"פ אני לא רואה במכתב עידוד  להביא את הגמ' לשכל שלנו אלא להביא את השכל שלנו לגמ' אלא שזה עשה ע"י בדיקה למה אני לולי הגמ' הייתי מבין אחרת,
ןעכ"פ ברור שיש הבדל בין לימוד סוגיא בקדשים וטהרות לנשים נזקים, ואכן גם הכללים של חזקות יש בהם דברים שהם דינים וכללים שיש לדון בהם יותר מצד הכלל ולא מצד ההגיון האנוש, אלא שגם לכללים ודינים יש הגיון פנמי משלו, ויש לחקור בהם בדימיו מילתא למילתא, מחזקה לחזקה, ואפי' בסדר קדשים שבו ברור שהיסוד של הכל הוא דינים וכללים וגזה"כ, עדיין בדימוי מילתא למילתא, וכדו' יש מקום להקשות מסברא,

[משה אמת]

ןעכ"פ ברור שיש הבדל בין לימוד סוגיא בקדשים וטהרות לנשים נזקים

זה בדיוק שלמרות שיש הבדל אין הבדל במהות

[כי הם חיינו]

ןעכ"פ ברור שיש הבדל בין לימוד סוגיא בקדשים וטהרות לנשים נזקים

זה בדיוק שלמרות שיש הבדל אין הבדל במהות

כשחזוניק לומד קדשים הוא בהכרחך לומד בשיטה הקרובה יותר לשיטה ברסקאית,
וכשבריסקר לומד ד' סדרים הוא חייב גם לערב קצת מהשיטה הפחות ברסקאית והיותר פרקטית,
ולמעשה החזונשקים כופים גם בקדשים את ההגיון,
והברסקירס כופים בכל הד' סדרים את הכללים והגדרים,

[משה אמת]

ןעכ"פ ברור שיש הבדל בין לימוד סוגיא בקדשים וטהרות לנשים נזקים

זה בדיוק שלמרות שיש הבדל אין הבדל במהות

כשחזוניק לומד קדשים הוא בהכרחך לומד בשיטה הקרובה יותר לשיטה ברסקאית,
וכשבריסקר לומד ד' סדרים הוא חייב גם לערב קצת מהשיטה הפחות ברסקאית והיותר פרקטית,
ולמעשה החזונשקים כופים גם בקדשים את ההגיון,
והברסקירס כופים בכל הד' סדרים את הכללים והגדרים,

אני נזכר שכשהייתי ילד רבנו חסידים ומתנגדים,
החסידים אמרו שהם מנצחים את המתנגדים בחנוכה במוצ"ש
והמתנגדים אמרו שהם מנצחים את החסידים בע"ש.

אני חושב שאם אפשר בקדשים וטהרות נלמד מזה לנשים נזיקין, כי את הכרס לא קבלנו במתן תורה, ולכן נשתמש באותם כלים שקבלנו לקדשים טהרות גם לנשים נזיקין.
 

[כי הם חיינו]

זה בדיוק שלמרות שיש הבדל אין הבדל במהות

כשחזוניק לומד קדשים הוא בהכרחך לומד בשיטה הקרובה יותר לשיטה ברסקאית,
וכשבריסקר לומד ד' סדרים הוא חייב גם לערב קצת מהשיטה הפחות ברסקאית והיותר פרקטית,
ולמעשה החזונשקים כופים גם בקדשים את ההגיון,
והברסקירס כופים בכל הד' סדרים את הכללים והגדרים,

אני נזכר שכשהייתי ילד רבנו חסידים ומתנגדים,
החסידים אמרו שהם מנצחים את המתנגדים בחנוכה במוצ"ש
והמתנגדים אמרו שהם מנצחים את החסידים בע"ש.

אני חושב שאם אפשר בקדשים וטהרות נלמד מזה לנשים נזיקין, כי את הכרס לא קבלנו במתן תורה, ולכן נשתמש באותם כלים שקבלנו לקדשים טהרות גם לנשים נזיקין.

מה הקשר בין קדשים שכולו גזרית הכתוב וכללים, ולא שייך בו בכלל הגיון אנושי, לבין מילי דנזיקין שזה דבר שהוא שייך להגיון אנושי,
האם לא נדמה מילתא למילתא בסדר ניזקין,
 

[משה אמת]

מה הקשר בין קדשים שכולו גזרית הכתוב וכללים, ולא שייך בו בכלל הגיון אנושי, לבין מילי דנזיקין שזה דבר שהוא שייך להגיון אנושי,
האם לא נדמה מילתא למילתא בסדר ניזקין,

גם בקדשים וטהרות מדמים מילתא למילתא, לפי ההיגיון התורני, ולא לפי ההיגיון האישי.

[אבי חי]

רבינו @משה אמת היקר מאד, מהודעה להודעה נראה שגם אתה לא מכיר על מה אתה מדבר. וחבל.
או שיש סיבה אחרת שגורמת לך לא להבין את החילוק בין ללכת אחרי הסברות העצמיות, לבין להבין את הגמ' ולא רק לחשב חישובים חסרי הבנת הלב.

ההבדל בין הסדרים הוא 'טקטי', לא מהותי, והבנת הלב משמשת בנגעים ואהלות כשם שמשמשת במיגו וחזקת ג' שנים [אלא שטכנית הסברות שאינן נלמדות רק מנו"ב בסוגיא, נמצאות בעיקר בנזיקין וכדו'].



נ.ב. אתה באמת לא מבין איך הדרך המדוברת מקרבת להוראה יותר מדרך בריסק? [אא"כ סגי בזה שעיונו של פלוני כדרך עיונו של החזו"א, שמשום כך נחשב אצל מר כאינו יודע לדמות מילתא למילתא. ולא נחשד מר על כך]

[הצבי]

רק הערה!
גם מי שרגיל בדרך לימוד מסוימת ע''י שלמד בבתי מדרשות שבהם לומדים בדרך זו או מרבותיו וכדו', רצוי מאד שיפתח את התריס המחשבתי וייצא מהקיבוע שלו לראות את המעלות שיש בבתי מדרשות אחרים, והרי אם הגרח''ס והחזו''א שעליהם בעיקר דנים פה לא היו יוצאים ובודקים בעצמם אזי כל תורתם לא היתה קיימת לנו.
ואינני מצליח להבין למשל א' שרגיל בדרך לימוד בריסקאית שכותב בפאתוס ביקורת על דרך לימוד החזו''א או להיפך, בזמן שכל מה שהוא נמצא בדרך זו היא מפני שנולד למשפחה כזו או שנשלח לביהמ''ד פלוני ע''י אביו כשהי' בן כו''כ שנים, וכאילו שאם הי' נולד למשפחה אחרת או בביהמ''ד אחר לא הי' יודע להגן בקנאות על השיטה האחרת, סוף דבר בכל דבר יש מעלות וחסרונות.

[משה אמת]

ואינני מצליח להבין למשל א' שרגיל בדרך לימוד בריסקאית שכותב בפאתוס ביקורת על דרך לימוד החזו''א או להיפך בזמן שכל מה שהוא נמצא בדרך זו היא מפני שנולד למשפחה כזו או שנשלח לביהמ''ד פלוני ע''י אביו כשהי' בן כו''כ שנים, וכאילו שאם הי' נולד למשפחה אחרת או בביהמ''ד אחר לא הי' יודע להגן בקנאות על השיטה האחרת, סוף דבר בכל דבר יש מעלות וחסרונות.

משפט לא ברור,
אני גם נולדתי יהודי,
כמובן ללא קשר לדמיון חלילה

[הצבי]

ואינני מצליח להבין למשל א' שרגיל בדרך לימוד בריסקאית שכותב בפאתוס ביקורת על דרך לימוד החזו''א או להיפך בזמן שכל מה שהוא נמצא בדרך זו היא מפני שנולד למשפחה כזו או שנשלח לביהמ''ד פלוני ע''י אביו כשהי' בן כו''כ שנים, וכאילו שאם הי' נולד למשפחה אחרת או בביהמ''ד אחר לא הי' יודע להגן בקנאות על השיטה האחרת, סוף דבר בכל דבר יש מעלות וחסרונות.

משפט לא ברור,
אני גם נולדתי יהודי,
כמובן ללא קשר לדמיון חלילה

לא קשור

[הצבי]

ואינני מצליח להבין למשל א' שרגיל בדרך לימוד בריסקאית שכותב בפאתוס ביקורת על דרך לימוד החזו''א או להיפך בזמן שכל מה שהוא נמצא בדרך זו היא מפני שנולד למשפחה כזו או שנשלח לביהמ''ד פלוני ע''י אביו כשהי' בן כו''כ שנים, וכאילו שאם הי' נולד למשפחה אחרת או בביהמ''ד אחר לא הי' יודע להגן בקנאות על השיטה האחרת, סוף דבר בכל דבר יש מעלות וחסרונות.

משפט לא ברור,
אני גם נולדתי יהודי,
כמובן ללא קשר לדמיון חלילה

לא קשור

כיון שיש הרבה יהודים שיראת ה' שלהם ואהבת התורה גדולה משלך והם לומדים ולמדו בדרך אחרת ממה שאתה למדת אזי יש מה לבדוק שם ומשא''כ בדוגמה שהבאת.

[משה אמת]

רבינו @משה אמת היקר מאד, מהודעה להודעה נראה שגם אתה לא מכיר על מה אתה מדבר. וחבל.
או שיש סיבה אחרת שגורמת לך לא להבין את החילוק בין ללכת אחרי הסברות העצמיות, לבין להבין את הגמ' ולא רק לחשב חישובים חסרי הבנת הלב.

ההבדל בין הסדרים הוא 'טקטי', לא מהותי, והבנת הלב משמשת בנגעים ואהלות כשם שמשמשת במיגו וחזקת ג' שנים [אלא שטכנית הסברות שאינן נלמדות רק מנו"ב בסוגיא, נמצאות בעיקר בנזיקין וכדו'].



נ.ב. אתה באמת לא מבין איך הדרך המדוברת מקרבת להוראה יותר מדרך בריסק? [אא"כ סגי בזה שעיונו של פלוני כדרך עיונו של החזו"א, שמשום כך נחשב אצל מר כאינו יודע לדמות מילתא למילתא. ולא נחשד מר על כך]

אני לא חושב שהנידון כאן הוא דוקא דרך בריסק, מבחינתי דרך ר' שמואל רוזובסקי נמצא באותו מהלך.
אני באמת לא מבין למה דרך החזו"א מביא יותר להוראה. למה תלמיד ר' שמואל רוזובסקי רחוק יותר מלהגיע להוראה, אולי הוא יותר אוהב ללמוד גמרות, אבל מה מעכב ממנו להגיע להוראה עם הלומד'ס, ואני מכיר מעט כאלו, מה יש?
א. כל האריכות סביב הבנת הלב מתייחס למשפט של הגרח"ג "אילולא שנאמר בגמ'".
ב. אני חושב שברור בדרך של החזו"א נותנים יותר מידי משקל לסברה האישית, ולמשקל לכל סברא, שכ"א ברמה שלו, בוחר לתת את המשקל מהמקום שהוא נמצא. (ואני מכיר אותם היטב ומקרוב).
אתה נוהג לכתוב הרבה באותיות קטנות, ואני לקוי ראיה, וזה מאוד מכביד עליי, לענ"ד צריך לבטל את האפשרות.
 

[כי הם חיינו]

שאלו את הגר"ח אחרי שחידש דרך לימודו איך ניתן לשאול שאילות בהוראה, והגר"ח ענה שאכן 

שיטת לימוד שא"א להוציא ממנה הוראה, עוזבת את תחום ההוראה לאלו שאין בכשרונתיהם ללמוד בעיון, והמוכשרים הם הלמדנים, והפחות מוכשרים הם המוצ"ים
והתוצאה היא כמו שכתבת לקמן,

היום הדברים ניכרים לעין, המון מו"צים בלי גוזמא (וגם חלק מהגדולים) פשוט מדמים מילתא למילתא בלי קשר כלל,
המצב פשוט קטסטרופה

אחד הבתי מדרש שאין אצלו חילוק בין למדנות לפסיקה, ואצלו שטח הוראה לא נמסר לפחות מוכשרים, ולכן גם המו"צים שלהם הם למדנים גדולים, זהו ביהמ"ד של תלמידי החזו"א,
ולכן ממש לא הבנתי את המשפט הבא שכתבת,

וכשלוקחים את המועטים האלו, אני לא רואה בכלל שדרכו של הגרח"ג מקרבת יותר להוראה.

נכון שהדרך הלימוד שלהם מעט שונה מדרכי הלימוד הברסקאית, אבל עדיין לא נמסרה אצלם ההוראה לשטחיים אלא אדרבא

[הצבי]

אתה נוהג לכתוב הרבה באותיות קטנות, ואני לקוי ראיה, וזה מאוד מכביד עליי, לענ"ד צריך לבטל את האפשרות.

מה דעלך סני לחברך לא תעביד

[משה אמת]

משפט לא ברור,
אני גם נולדתי יהודי,
כמובן ללא קשר לדמיון חלילה

לא קשור

כיון שיש הרבה יהודים שיראת ה' שלהם ואהבת התורה גדולה משלך והם לומדים ולמדו בדרך אחרת ממה שאתה למדת אזי יש מה לבדוק שם ומשא''כ בדוגמה שהבאת.

לגופו של דבר ודאי שצריחך לבדוק, דרכו של החזו"א תורת אמת, ואני לומד בזה המון, וגם לפעמים בתורת הגרח"ג.
הדמיון שהבארת פשוט לא ענייני, זה הכל.
 

[אבי חי]

אתה נוהג לכתוב הרבה באותיות קטנות, ואני לקוי ראיה, וזה מאוד מכביד עליי, לענ"ד צריך לבטל את האפשרות.

שומע מתנצל ומקבל ע"ע בל"נ להשתפר.

לגוף הענין, כמדומה שמיצינו.

גוט וואך וזמן פורה

[כי הם חיינו]

רק הערה!
גם מי שרגיל בדרך לימוד מסוימת ע''י שלמד בבתי מדרשות שבהם לומדים בדרך זו או מרבותיו וכדו', רצוי מאד שיפתח את התריס המחשבתי וייצא מהקיבוע שלו לראות את המעלות שיש בבתי מדרשות אחרים, והרי אם הגרח''ס והחזו''א שעליהם בעיקר דנים פה לא היו יוצאים ובודקים בעצמם אזי כל תורתם לא היתה קיימת לנו.
ואינני מצליח להבין למשל א' שרגיל בדרך לימוד בריסקאית שכותב בפאתוס ביקורת על דרך לימוד החזו''א או להיפך, בזמן שכל מה שהוא נמצא בדרך זו היא מפני שנולד למשפחה כזו או שנשלח לביהמ''ד פלוני ע''י אביו כשהי' בן כו''כ שנים, וכאילו שאם הי' נולד למשפחה אחרת או בביהמ''ד אחר לא הי' יודע להגן בקנאות על השיטה האחרת, סוף דבר בכל דבר יש מעלות וחסרונות.

ודאי שהצדק עם מר שבכל בימ"ד יש את מעלתיו המיוחדת, שלעיתים חסרות בבימ"ד אחר,
אבל אני לא מרגיש כאן באשכול שמישהו מזלזל או בז ח"ו  לבימ"ד אחר,
אלא שכל אחד מחדד את מעלות ביהמ"ד הקרוב אליו, ביחס לבימ"ד אחר,

ושיטת הלימוד ברור, שאינה פולטיקא,
ובבית מדרשו של החזו"א ותלמדיו לומדים את תורת  הגרי"ז והגר"ח, ומתחיסים לכל דבריהם כגחלי אש, וכמו"כ בביהמ"ד הברסקאי ביחס לחזו"א,

[משה אמת]

ושיטת הלימוד ברור, שאינה פולטיקא,
ובבית מדרשו של החזו"א ותלמדיו לומדים את תורת  הגרי"ז והגר"ח, ומתחיסים לכל דבריהם כגחלי אש, וכמו"כ בביהמ"ד הברסקאי ביחס לחזו"א,

ולא זו בלבד, קח חזואישניק כבד, עם בריסקער קיצוני, ותושיב אותם לדבר בלימוד,
הם יבינו היטב א' את השני, והריתחא יעלה עד שמי שמים.
ואם לא יבינו, הבעיה אצלם, לא בדרך.

[מאיר גוטמן]

כשלוקחים את המועטים האלו, אני לא רואה בכלל שדרכו של הגרח"ג מקרבת יותר להוראה.

נ.ב. גם הדוגמה שהביא בתחילת האשכול הרב @יושב בשבת תחכמוני חזקה מאוד, אם כי אני לא בא לבקר ע"י שכל מו"צ אינו בקיא בחידושי מרן רי"ז הלוי, אבל העיקרון ברור, לא ניתן להורות בלי להיות למדן בדרך הלימוד שאתה מאמין בה, נקודה.

שתי הערות: אם תדון לפי הבנתך בשיטת לימודו של הגרח"ג אולי צדקו דבריך, אולי, אבל כנראה שאינך בקי דיו בענין, ובודאי לא בתוצאות בענין הוראה, המצב המחריד שתיאת בציבור הכללי אכן נכון, אבל רבנים ומוצים שיותר אומרים לא יודע מאשר ממציאים תשובות ש... זה אכן תמצא שם ומה לי להאריך.
מה קשור מורה הוראה לשיטת לימוד שהוא מאמין בה כאילו זה קשור משהו לאמונה, אם השיטת לימוד נכונה אפשר לפסוק על פי היוצא מלימודו בשיטתו ואם אינה נכונה לא יועיל אמונתו בגוים

[מאיר גוטמן]

כשהגר"ח גריינימן נכנס לפוניבז' בערך בגיל בר מצווה היה הגר"ש רוזובסקי שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים למד איתו בחברותא

לא נכון לא למדו בפונביז אלא בכולל לומזה בפ"ת למדו יבמות ואולי עוד, ומה שהי' הגרח צעיר והגרש מבוגר אינו ענין, החזוא היה יותר מבוגר יחסית להפרשים האלו

[מאיר גוטמן]

א. כל האריכות סביב הבנת הלב מתייחס למשפט של הגרח"ג "אילולא שנאמר בגמ'".

המשפט הזה הוא בערך ציטוט של הגרח מהח"ח שכידוע הגרח ירש ממנו הרבה דרך אביו ר שמואל גרונם ששימש את הח"ח שנים וזה הח"ח היה מורה לתלמידיו דרך בלימוד לשאול בכל דין פשיטא והרי כך היינו חושבים לולי דין המשנה וקיצרתי

[משה אמת]

אבל רבנים ומוצים שיותר אומרים לא יודע מאשר ממציאים תשובות

הרבה פעמים התלבטתי אם התשובה איני יודע המפורסמת זה אכן איני יודע,
או שזה מהלך כזה לייצר איני יודע.
מבלי לזלזל, (המשפט הנ"ל בשביל הווארט), אני באמת לא מבין אף פעם את הסתירה הזו,
מצד א' אני מדבר עם האברכים ועם ת"ח בלימוד, הבטחון העצמי בכל שאילה להכריע מכח סברא, ונראה לי ונראה לי, לא מסתבר לי, הכל בשלוף, מעורר בי כל פעם פלצות מחדש,
מאידך בשאילות של הוראה יש איזה משחק (?) של לא יודע, ובכל מראה צריך לרוץ בין 3 רבנים עד שיאמר יודע אני.
אתמול בכולל הרב הנ"ל ידע הכל, מתי הוא הפסיק לדעת? וכי האיני יודע המוכרחת אצל מורה הוראה זה סיבה, זה הרי סימן בעלמא, ודוק.

[משה אמת]

א. כל האריכות סביב הבנת הלב מתייחס למשפט של הגרח"ג "אילולא שנאמר בגמ'".

המשפט הזה הוא בערך ציטוט של הגרח מהח"ח שכידוע הגרח ירש ממנו הרבה דרך אביו ר שמואל גרונם ששימש את הח"ח שנים וזה הח"ח היה מורה לתלמידיו דרך בלימוד לשאול בכל דין פשיטא והרי כך היינו חושבים לולי דין המשנה וקיצרתי

א. יש הבדל איך שואלים, היינו ניתן לשאול פשיטא, והרי דין זה כבר למדנו במשנה הקודמת, ואפשר לשאול פשיטא והרי דין זה ידענא מכח סברא. אני כמובן לא שופט את מכתב הגרח"ג, ובפרט שהשקו"ט בסופו של דבר נורמטיבי, רק הניסוח הזה צורם לי, אז אולי ניתן לפרש כוונתו כמו אופן א' שכתבתי.
ב. יש מקור לדבריך בשם הח"ח?
 

[תלמיד נאמן]

א. כל האריכות סביב הבנת הלב מתייחס למשפט של הגרח"ג "אילולא שנאמר בגמ'".

המשפט הזה הוא בערך ציטוט של הגרח מהח"ח שכידוע הגרח ירש ממנו הרבה דרך אביו ר שמואל גרונם ששימש את הח"ח שנים וזה הח"ח היה מורה לתלמידיו דרך בלימוד לשאול בכל דין פשיטא והרי כך היינו חושבים לולי דין המשנה וקיצרתי

א. יש הבדל איך שואלים, היינו ניתן לשאול פשיטא, והרי דין זה כבר למדנו במשנה הקודמת, ואפשר לשאול פשיטא והרי דין זה ידענא מכח סברא. אני כמובן לא שופט את מכתב הגרח"ג, ובפרט שהשקו"ט בסופו של דבר נורמטיבי, רק הניסוח הזה צורם לי, אז אולי ניתן לפרש כוונתו כמו אופן א' שכתבתי.
ב. יש מקור לדבריך בשם הח"ח?
 

הרב גוטמן צודק, הח"ח אמר שצריך ללמוד ממה שהגמ' מבררת מעיקרא מאי קסבר וכו', כך כתבו בספרי תולדותיו.

[ידידיה]

ובבית מדרשו של החזו"א ותלמדיו לומדים את תורת  הגרי"ז והגר"ח, ומתחיסים לכל דבריהם כגחלי אש, וכמו"כ בביהמ"ד הברסקאי ביחס לחזו"א,

אינו אמת
 

[כי הם חיינו]

ובבית מדרשו של החזו"א ותלמדיו לומדים את תורת  הגרי"ז והגר"ח, ומתחיסים לכל דבריהם כגחלי אש, וכמו"כ בביהמ"ד הברסקאי ביחס לחזו"א,

אינו אמת

לפי מה ששמעתי וראיתי את הגר"ח ודאי לומדים, [כמובן עם השגות החזו"א]
ובקדשים לומדים גם גר"יז,

[תלמיד נאמן]

בכולל לומזה בפ"ת למדו יבמות ואולי עוד, ומה שהי' הגרח צעיר והגרש מבוגר אינו ענין

"בישיבת" לומז'ה.
ובודאי שההבדל ביניהם באותו זמן היה שמים וארץ.