רציתי להעלות כאן בעניין צורת לימוד התנ"ך,
השבת שמעתי דרשן שדיבר על ההפטרה ומעשה דוד ומיכל,
והוא טען שכמובן מיכל לא חיפשה כבוד וכדו' והוסיף שאסור ללמוד כך תנ"ך!
והציע שלמיכל הייתה טענה אמיתית שגם ביחס לארון ה' מלך צריך להתנהג בנכבדות,
והן אומנם צריך לשמוח כנגדו ולכבדו אך צריך לעשות זאת בצורה מכובדת כיאה למלך.
אמת שפירושו בפשוטו מופיע ברד"ק וז"ל "כי חשבה כי אין כבוד המלך להתנהג כמנהג ההדיוט אפילו לפני הארון".
אבל המלבי"ם כתב- "מספר כי מיכל בת שאול מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום, לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך, רק יפלח חץ כבודה על כבוד בעלה הנגרע בערכו לעיניה כפי דעתה, וזה היה ההבדל בין בית שאול ובית דוד".
וזה דבר שצריך לשים לב אליו שלפעמים מרוב שרוצים לברוח מהגישה שלומדת תנ"ך בגובה העיניים,
שוכחים להסתכל במפרשים אשר מימיהם אנו שותים ולראות כיצד הם ביארו הפרשה,
והן אומנם שחיל ורעדה יאחזון בבואנו לדבר על אישי התנ"ך אבל מדברי המפרשים לא נתעלם
וודאי צריך ליזהר שלא לומר שאסור לפרש כך אחרי שכן פירשו המפרשים.
השבת שמעתי דרשן שדיבר על ההפטרה ומעשה דוד ומיכל,
והוא טען שכמובן מיכל לא חיפשה כבוד וכדו' והוסיף שאסור ללמוד כך תנ"ך!
והציע שלמיכל הייתה טענה אמיתית שגם ביחס לארון ה' מלך צריך להתנהג בנכבדות,
והן אומנם צריך לשמוח כנגדו ולכבדו אך צריך לעשות זאת בצורה מכובדת כיאה למלך.
אמת שפירושו בפשוטו מופיע ברד"ק וז"ל "כי חשבה כי אין כבוד המלך להתנהג כמנהג ההדיוט אפילו לפני הארון".
אבל המלבי"ם כתב- "מספר כי מיכל בת שאול מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום, לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך, רק יפלח חץ כבודה על כבוד בעלה הנגרע בערכו לעיניה כפי דעתה, וזה היה ההבדל בין בית שאול ובית דוד".
וזה דבר שצריך לשים לב אליו שלפעמים מרוב שרוצים לברוח מהגישה שלומדת תנ"ך בגובה העיניים,
שוכחים להסתכל במפרשים אשר מימיהם אנו שותים ולראות כיצד הם ביארו הפרשה,
והן אומנם שחיל ורעדה יאחזון בבואנו לדבר על אישי התנ"ך אבל מדברי המפרשים לא נתעלם
וודאי צריך ליזהר שלא לומר שאסור לפרש כך אחרי שכן פירשו המפרשים.