מעשה דוד ומיכל- דרך לימוד התנ"ך.

פינת יקרת

משתמש ותיק
רציתי להעלות כאן בעניין צורת לימוד התנ"ך, 

השבת שמעתי דרשן שדיבר על ההפטרה ומעשה דוד ומיכל, 
והוא טען שכמובן מיכל לא חיפשה כבוד וכדו' והוסיף שאסור ללמוד כך תנ"ך!
והציע שלמיכל הייתה טענה אמיתית שגם ביחס לארון ה' מלך צריך להתנהג בנכבדות,
והן אומנם צריך לשמוח כנגדו ולכבדו אך צריך לעשות זאת בצורה מכובדת כיאה למלך.

אמת שפירושו בפשוטו מופיע ברד"ק וז"ל "כי חשבה כי אין כבוד המלך להתנהג כמנהג ההדיוט אפילו לפני הארון".

אבל המלבי"ם כתב-  "מספר כי מיכל בת שאול מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום, לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך, רק יפלח חץ כבודה על כבוד בעלה הנגרע בערכו לעיניה כפי דעתה, וזה היה ההבדל בין בית שאול ובית דוד".

וזה דבר שצריך לשים לב אליו שלפעמים מרוב שרוצים לברוח מהגישה שלומדת תנ"ך בגובה העיניים,
שוכחים להסתכל במפרשים אשר מימיהם אנו שותים ולראות כיצד הם ביארו הפרשה,
והן אומנם שחיל ורעדה יאחזון בבואנו לדבר על אישי התנ"ך אבל מדברי המפרשים לא נתעלם
וודאי צריך ליזהר שלא לומר שאסור לפרש כך אחרי שכן פירשו המפרשים.
 
 

בער ולא אדע

משתמש רגיל
אני לא מבין
כמו שצריך ללמוד תנך טוב
מותר גם ללמוד מפרשים טוב ולנסות להבין כוונתם
הרבה פעמים אחר העיון בהם מבינים דברים אחרים ממה שנראה בפשוטו
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
והוא טען שכמובן מיכל לא חיפשה כבוד וכדו' והוסיף שאסור ללמוד כך תנ"ך!
אני חושב שהדרשן אמר מה שכתוב במלבי''ם
שהם לא חיפשו כבוד שלילי
אלא הם סברו שכך הוא רצון ה' שכבוד המלך עדיף
כך יצא להם בהבנת כבוד המלכות
 

nls

משתמש ותיק
אני רק מציע, אבל נראה לי שגם כוונת המלבי"ם היא לא כ"כ חריף כמו שנראה במבט ראשון שבית שאול נהגו בצורה לא טובה, אלא שכך הייתה דרכם בעבודת ה' שמכיון שהוא מלך וביתו בית של מלכים ומלכי ישראל הם כעין מלכות שמיים כך הוא הדבר שצריך להיות שיהיה כבוד גדול מאוד מאוד וממילא מיכל לא הבינה איך דוד רוקד כך, שהיא רגילה מבית אבא לראות גישה אחרת בכבוד ה', ולדוד הייתה גישה אחרת אה"נ אפשר להבין שיש כמה גישות בעבודת ה' ולא כולם זהות וכולם רצון ה'. אולי
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכובדיי,
מקור דברי המלבי"ם הוא במדר"ש והררד"ק גם מביאו-
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.

הלשון מניחים כבוד שמיים לא נשמעת כדבריכם.
 

אברך

משתמש ותיק
ע"פ ההשקפה המקובלת בידינו מכל רבותינו, על גדלות קדמונינו, ובוודאי שאול בכללם, ע"כ צריך לדחוק לפרש כוונת המדרש (ומסתמא גם המלבי"ם) כעין שפירשוהו כאן הרבנים @אור זורח ו @nls יעו"ש.
 

nls

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
מכובדיי,
מקור דברי המלבי"ם הוא במדר"ש והררד"ק גם מביאו-
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.

הלשון מניחים כבוד שמיים לא נשמעת כדבריכם.


אל תשכח שהמדרש הזה דורש את דברי דוד למיכל ואין מכאן שום ראיה שכך ג' ה' חשב על שאול ותבע אותו על כך, לא זכור לי בכל החז"לים שדורשים על שאול שיש עליו תביעה כזאת שהוא החסיר בכבוד שמיים לעומת כבודו שלו
 
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברך אמר:
ע"פ ההשקפה המקובלת בידינו מכל רבותינו, על גדלות קדמונינו, ובוודאי שאול בכללם, ע"כ צריך לדחוק לפרש כוונת המדרש (ומסתמא גם המלבי"ם) כעין שפירשוהו כאן הרבנים @אור זורח ו @nls יעו"ש.



לא רציתי להיכנס לזה אבל אתם מכריחים אותי, אני מעצמי לא הייתי כותב כזה דבר
אבל להתחיל להתחמק בדברי המדרש והמפרשים הוא מעשה מטופש,

מה תאמר למשל על דברי הרמב"ן האלו שהוא לא התכוון באמת למה שהוא כתב?"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו"

ולא ניכנס לדוגמא לדברי הרש"ר הירש בתחילת פרשת תולדות שכבר נידונו בארכוה באשכולות אחרים,
בסה"כ רציתי לומר שהמפרשים לא חסכו שבט ביקורתם וגם אם אנחנו לא נפרש מעצמנו תנ"ך כך לגודל קטנותנו,
אבל להתחמק מדברי המפרשים הוא מעשה של שטות וטיפשות.
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
nls אמר:
פינת יקרת אמר:
מכובדיי,
מקור דברי המלבי"ם הוא במדר"ש והררד"ק גם מביאו-
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.

הלשון מניחים כבוד שמיים לא נשמעת כדבריכם.


אל תשכח שהמדרש הזה דורש את דברי דוד למיכל ואין מכאן שום ראיה שכך ג' ה' חשב על שאול ותבע אותו על כך, לא זכור לי בכל החז"לים שדורשים על שאול שיש עליו תביעה כזאת שהוא החסיר בכבוד שמיים לעומת כבודו שלו
לדבריך דוד היה צריך להענש שהוציא לעז על בית שאול, ולא מיכל...

המדרש מציין זאת כתשובת דוד למיכל שהתקבלה ולכן מיכל נענשה,

נו באמת.
 
 

nls

משתמש ותיק
אין ספק שאתה צודק, אמת צריכה להיאמר בכל מצב, רק תדע לך שלא תמיד הכל נראה כמו שהוא נראה לנו ממבט ראשוני. סתם ככה ידוע בעולם בשם כמה ת"ח גדולים (שאני מפחד לומר את שמם, אני לא יודע מה הגישה של הרבנים פה אליהם) שיש מהלך של בני רחל ויש מהלך של בני לאה וזה מיוסד חזק עם דברי הזוהר בכמה מקומות גבי נישואיה של לאה ליעקב והיעוד הראשוני שלה לעשו וכו' אני לא אכתוב כאן את כל הנושא, אבל עכ"פ הדברים מתיישבים מושלם עם המעשה כאן של דוד ושאול וכן עם מיכל בת שאול
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
מה תאמר למשל על דברי הרמב"ן האלו שהוא לא התכוון באמת למה שהוא כתב?"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו"

ולא ניכנס לדוגמא לדברי הרש"ר הירש בתחילת פרשת תולדות שכבר נידונו בארכוה באשכולות אחרים,
בסה"כ רציתי לומר שהמפרשים לא חסכו שבט ביקורתם וגם אם אנחנו לא נפרש מעצמנו תנ"ך כך לגודל קטנותנו,
אבל להתחמק מדברי המפרשים הוא מעשה של שטות וטיפשות.
מדוע ללכת לדוגמאות נוספים
מדוע לא להשאר כאן
הרי בכל מקום אחר זה נושא בפני עצמו שאי אפשר להקיש
 

nls

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
nls אמר:
פינת יקרת אמר:
מכובדיי,
מקור דברי המלבי"ם הוא במדר"ש והררד"ק גם מביאו-
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.

הלשון מניחים כבוד שמיים לא נשמעת כדבריכם.


אל תשכח שהמדרש הזה דורש את דברי דוד למיכל ואין מכאן שום ראיה שכך ג' ה' חשב על שאול ותבע אותו על כך, לא זכור לי בכל החז"לים שדורשים על שאול שיש עליו תביעה כזאת שהוא החסיר בכבוד שמיים לעומת כבודו שלו
לדבריך דוד היה צריך להענש שהוציא לעז על בית שאול, ולא מיכל...

המדרש מציין זאת כתשובת דוד למיכל שהתקבלה ולכן מיכל נענשה,

נו באמת.


מיכל נענשה בגלל הזלזול שלה במלך ישראל, אין לזה שום קשר עם מה שבפועל עשה שאול שלדבריך עשה שלא כדין.
אני חושב שאתה יותר מדי דטרמינסטי עם הנושא של אמת אחת ויחידה, בעבודת ה' יש גישות וזה דבר מובן וידוע מאוד
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
nls אמר:
שיש מהלך של בני רחל ויש מהלך של בני לאה
אינני יודע בדיוק בדיוק למה כוונתך אבל יש גמ' אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל תחילה
וראיתי שיחה של אחד מגדולי המשגיחים שליט''א בענין זה שהסביר בזה מדוע המן היה צריך ליפול תחילה ביד מרדכי מעשה הסוס כי מרדכי מבנימין ואולי הביא זה בשם קדמונים
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
nls אמר:
פינת יקרת אמר:
nls אמר:
אל תשכח שהמדרש הזה דורש את דברי דוד למיכל ואין מכאן שום ראיה שכך ג' ה' חשב על שאול ותבע אותו על כך, לא זכור לי בכל החז"לים שדורשים על שאול שיש עליו תביעה כזאת שהוא החסיר בכבוד שמיים לעומת כבודו שלו
לדבריך דוד היה צריך להענש שהוציא לעז על בית שאול, ולא מיכל...

המדרש מציין זאת כתשובת דוד למיכל שהתקבלה ולכן מיכל נענשה,

נו באמת.


מיכל נענשה בגלל הזלזול שלה במלך ישראל, אין לזה שום קשר עם מה שבפועל עשה שאול שלדבריך עשה שלא כדין.
אני חושב שאתה יותר מדי דטרמינסטי עם הנושא של אמת אחת ויחידה, בעבודת ה' יש גישות וזה דבר מובן וידוע מאוד


אמת אחת ויחידה?

ציינתי את דברי הרד"ק שרואה בדברי מיכל טענה לגטימית ולדבריו העונש בא על הביזוי,
ומאידך ציינתי גם את דברי המדרש והמלבי"ם שרואים בעצם דברי מיכל טענה פסולה.

רציתי להראות שעם כל הזהירות הנדרשת, כשלומדים תנ"ך עם מפרשים!!! אפשר גם לראות בדבריהם לא כמו מה שרגילים תמיד ללמדנו.  

אולי מי שרוצה לקבל אמת אחת ויחידה הוא כבודו?
 
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
פינת יקרת אמר:
מה תאמר למשל על דברי הרמב"ן האלו שהוא לא התכוון באמת למה שהוא כתב?"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו"

ולא ניכנס לדוגמא לדברי הרש"ר הירש בתחילת פרשת תולדות שכבר נידונו בארכוה באשכולות אחרים,
בסה"כ רציתי לומר שהמפרשים לא חסכו שבט ביקורתם וגם אם אנחנו לא נפרש מעצמנו תנ"ך כך לגודל קטנותנו,
אבל להתחמק מדברי המפרשים הוא מעשה של שטות וטיפשות.
מדוע ללכת לדוגמאות נוספים
מדוע לא להשאר כאן
הרי בכל מקום אחר זה נושא בפני עצמו שאי אפשר להקיש
רוצה לדבר על איך לומדים תנ"ך עם מפרשים (לא לבד!!!),

אתם מחפשים כל מיני הסברים דחוקים ומוזרים,
ולכן הבאתי את הרמב"ן הנ"ל שם מה ידחוק כבודו?


 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
אתם מחפשים כל מיני הסברים דחוקים ומוזרים,
ולכן הבאתי את הרמב"ן הנ"ל שם מה ידחוק כבודו?
א.אני לא רואה הסבר דחוק ומוזר בזה
ב. בענין הרמב''ן מרן הרב שך זצוק''ל אמר בשיחה שרק הרמב''ן יכול להגיד דבר כזה
 

nls

משתמש ותיק
האמת שלא כל כך הבנתי אותך, אם באמת שאול היה לא בסדר על שככה הנהיג את ביתו למה הוא לא נענש? למה זה לא מוזכר בחז"ל (וחז"ל הרבה דורשים את שאול על דברים שליליים שהוא עשה)? מה מיכל מסכנה אשמה בסיפור הזה? איך שלא תסתכל על זה לא מיכל היא הסיפור פה לדבריך (אלא אם כן הבנתי אותך לא נכון תקן אותי). שאמרתי אמת אחת ויחידה לא התכוונתי לרד"ק ולא למלבי"ם או להיפך, אלא תשובה לשאלה "האם פלוני עשה מעשה נכון או לא נכון", ייתכן שתהיה תשובה לדוד זה נכון ולשאול זה לא נכון וכן להיפך, וכל אחד מהצדדים יסתכל בצורה לא טובה על השני כי הוא עם עבודת ה' שלו חושב שצריך להיעשות אחרת והוא צודק בזה, אבל הקב"ה יצר את שניהם עם כוחות וגישות שונות ומצפה שכל אחד מהם יעבוד אותו כפי מה שהוא, זו הייתה כוונתי שאין אמת אחת ויחידה. לשום דוג' אני מבין שיש פעמים בחיים שחסיד יצטרך לעשות מעשה א' ואילו ליטאי יצטרך לעשות אחרת ואין לי שום קושיא על זה וברור לי שכל אחד יחשוב שרק ככה צריך להיות, אבל האמת שכשמסתכלים מבחוץ רואים דברים אחרת
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם בית שאול היו מקדימים כבודם לכבוד שמיים בתור דרך בעבודת ה'
איך תפרנסו את המשך דברי המלבי"ם מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום,
לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך,

הרי לדבריכם כל הכבוד העצמי הוא חלק מעבודת ה' שדווקא בזה מתכבד הארון יותר, ולמה זה נקרא שלא הרגישה בכבוד ה'? 
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
פינת יקרת אמר:
אתם מחפשים כל מיני הסברים דחוקים ומוזרים,
ולכן הבאתי את הרמב"ן הנ"ל שם מה ידחוק כבודו?

ב. בענין הרמב''ן מרן הרב שך זצוק''ל אמר בשיחה שרק הרמב''ן יכול להגיד דבר כזה
הרמב"ן כן
המדרש והמלבי"ם לא?


 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
הרמב"ן כן
המדרש והמלבי"ם לא?
דבר ראשון זה לא רמב''ן זה מרן הרב שך זצוק''ל הוא אמר לי איך לראות את הרמב''ן
דבר שני במדרש ובמלבי''ם אני לא רואה שום קושי וכמו שכתבתי למעלה אני רואה את זה ברור מאוד מאוד
 

אור זורח

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יט עמוד ב
שאלו תלמידיו את רבי יוסי: היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן? - אמר להן: מיכל אחר מיתת מירב נשאה. רבי יהושע בן קרחה אומר: קידושי טעות היו לו במירב, שנאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים. מאי תלמודא? - אמר רב פפא: מיכל אשתי, ולא מירב אשתי. מאי קידושי טעות? דכתיב: והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול וגו'. אזל קטליה. אמר לו: מלוה אית לך גבאי, והמקדש במלוה - אינה מקודשת. אזל יהבה לעדריאל, דכתיב, ויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד וגו'. אמר ליה: אי בעית דאתן לך מיכל - זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים. אזל אייתי ליה. אמר ליה: מלוה ופרוטה אית לך גבאי. שאול סבר: מלוה ופרוטה - דעתיה אמלוה, ודוד סבר: מלוה ופרוטה - דעתיה אפרוטה. ואיבעית אימא: דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה, שאול סבר: לא חזו ולא מידי, ודוד סבר: חזו לכלבי ושונרי.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
אם בית שאול היו מקדימים כבודם לכבוד שמיים בתור דרך בעבודת ה'
איך תפרנסו את המשך דברי המלבי"ם מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום,
לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך,

הרי לדבריכם כל הכבוד העצמי הוא חלק מעבודת ה' שדווקא בזה מתכבד הארון יותר, ולמה זה נקרא שלא הרגישה בכבוד ה'?
הכל פשוט אם אתה מכבד כעת את ראובן ולא את שמעון ממילא אתה לא מרגיש כעת בשמעון ורק אם הוא יהיה לבדו תכבדו ואתה תרגיש בו והדברים פשוטים מאוד מאוד מאוד
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרמב"ן כתב משהו שלא אני ולא אתה היינו אומרים אבל הרמב"ן כתב את הדברים האלו, מה נעשה?
לא הבנתי לשם מה מרן הרב שך הוכנס לדיון ומה מה שהוא אמר לך תורם בהבנת דברי הרמב"ן,
עדיף לענות על מה שכתבתי ולא לדחוף דברים בלי קשר.

כבר כתבתי שבתוך דברי המלבי"ם דבריכם אינם נכנסים שכתב "לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך",
ולדבריכם למה לא הרגישה אדרבה הרגישה והרגישה שהרי זה היה כבוד שמיים עפ"י דרך בית שאול 
כמו"כ באברבנאל וברד"ק רואים שכתבו את הדברים כשני פירושים
פירוש אחד לפיו מיכל טענה שדוד לא היה אמור לנהוג בבזיון מהיותו מלך ולפ"ז טענה טוב,
ואח"כ הם כותבים אבל חז"ל דורשים וכו' עיי"ש.

מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמם הוא כמו הנח כבוד אמך?
הרי לדבריך הם לא מניחים כבוד שמיים רק שע"י כבוד עצמם הם עושים כבוד שמיים?

ואדרבה שם כתוב הנח כבוד אמך כי גם אמך חייבת בכבוד אביך, וא"כ יהיה הפירוש כאן מניחים כבוד שמיים כי גם שמיים חייבים בכבודם?
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
פינת יקרת אמר:
אם בית שאול היו מקדימים כבודם לכבוד שמיים בתור דרך בעבודת ה'
איך תפרנסו את המשך דברי המלבי"ם מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום,
לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך,

הרי לדבריכם כל הכבוד העצמי הוא חלק מעבודת ה' שדווקא בזה מתכבד הארון יותר, ולמה זה נקרא שלא הרגישה בכבוד ה'?
הכל פשוט אם אתה מכבד כעת את ראובן ולא את שמעון ממילא אתה לא מרגיש כעת בשמעון ורק אם הוא יהיה לבדו תכבדו ואתה תרגיש בו והדברים פשוטים מאוד מאוד מאוד

לא הבנתי מה אתה רוצה אם אני מכבד את ראובן כדי לכבד את שמעון שמעון לא מתכבד בזה?

הרב אור זורח אתמהה על טענותיך היום?

אפשר פשוט להבין שלחז"ל ולמפרשים מותר משהו שלך לא, מה כ"כ קשה בזה?
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יט עמוד ב
שאלו תלמידיו את רבי יוסי: היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן? - אמר להן: מיכל אחר מיתת מירב נשאה. רבי יהושע בן קרחה אומר: קידושי טעות היו לו במירב, שנאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים. מאי תלמודא? - אמר רב פפא: מיכל אשתי, ולא מירב אשתי. מאי קידושי טעות? דכתיב: והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול וגו'. אזל קטליה. אמר לו: מלוה אית לך גבאי, והמקדש במלוה - אינה מקודשת. אזל יהבה לעדריאל, דכתיב, ויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד וגו'. אמר ליה: אי בעית דאתן לך מיכל - זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים. אזל אייתי ליה. אמר ליה: מלוה ופרוטה אית לך גבאי. שאול סבר: מלוה ופרוטה - דעתיה אמלוה, ודוד סבר: מלוה ופרוטה - דעתיה אפרוטה. ואיבעית אימא: דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה, שאול סבר: לא חזו ולא מידי, ודוד סבר: חזו לכלבי ושונרי.
?
 
 
פינת יקרת אמר:
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.
כמו כל מדרש, ניתן ללמוד בעומק וניתן ללמוד בשטחיות.
בסיפור הזה בעצמו יש כמה נקודות שניתן לעמוד מתוכן שהדברים לא כפשטם מגלים טפח ומכסים טפחיים, העונש המסוים שלמיכל לא היה ילד עד יום מותה (אגב, תוספת בפני עצמה שיש לתת עליה את הדעת, ועי' בד' קדמונים על כך שמיכל היא אשת דוד לעוה"ב), דבר שהנביא טורח להזכיר כ'אקורד סיום' שמתקשר לגופם של דברים ולא סתם 'עונש' על 'עבירה', וזה דבר משמעותי לסיפור שלא מקבל שום 'צבע' עם הקריאה הסתמית שהציעו לעיל, הדין ודברים המסוים לענין צניעות דשאול והגלות נגלות דדוד, שבחז"ל רואים שזו מידה מאפיינת אצל שאול - בשכר צניעות וכו'.

סתם כך, כשמכירים ולו במעט את הרקע של ענין שאול ודוד, בית רחל ובית לאה, יהודה ויוסף ובנימין, (וכבר הזכיר לעיל @nls את השייכות), הלב מתעורר למראה 'עימות חזיתי' בין בית שאול ובית דוד, כמו שמבואר בחז"ל שטענת מיכל היתה מהנהגת בית אבא, (וכמדומה - אגב - שאין עוד מקום שהתרחש 'עימות' ישיר כזה), ונדרך לנסות לשפוך ממנו תוספת אורה על המהלכים של שאול ושל דוד ומה שתלוי בהם לפניהם ולאחריהם, ועם קצת רצון טוב קל גם להבין את גודל השעה של 'אירוע' כזה, היה - (אני כותב מה שבדעתי לפום ריהטא, מקוה שאיני חוטא, אבל בכ"ז זה נראה כמעט כמו טייטש במה שמיכל אשתו של דוד לעת"ל) - נסיון לאחד את מהלכי שאול ודוד בנישואי דוד ומיכל, אולי באופן של הכנעת שאול לדוד כאשה לבעלה, והנסיון נכשל בעלמא דידן, וזו התוצאה הישירה שלו - ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה.
בהנחה שהיה כאן 'אירוע' בכזה סדר גודל, הכרחי לתת לו פרשנות שהולמת את מידותיו ולא להסתפק במועט.
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
פינת יקרת אמר:
וז"ל המדרש מה אמר לה דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך,
אמר לה של בית אביך היו מניחים כבוד שמיים ומתעסקים בכבוד עצמן,
אבל אני מניח כבוד עצמי ומתעסק בכבוד שמיים.
כמו כל מדרש, ניתן ללמוד בעומק וניתן ללמוד בשטחיות.

דבר שהנביא טורח להזכיר כ'אקורד סיום' שמתקשר לגופם של דברים ולא סתם 'עונש' על 'עבירה', 

נסיון לאחד את מהלכי שאול ודוד בנישואי דוד ומיכל, אולי באופן של הכנעת שאול לדוד כאשה לבעלה, והנסיון נכשל בעלמא דידן, וזו התוצאה הישירה שלו - ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה.
ושוב מתעלמים מדברי חז"ל במסכת סנהדרין ומדברי המפרשים שכתבו שלא היה לה ילד עד יום מותה הוא עונש על דבריה, 
עי' רבינו ישעיה ומלבי"ם עיי"ש בשם מהרי"א.

ובכלל הרי חז"ל אומרים שהיו לה ילדים מדוד ורק מכאן ואילך לא, אז איך הנסיון נכשל בעלמא הדין?

או שאפשר ללמוד את דבריהם בעומק ולא בשטחיות...

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
רציתי להעלות כאן בעניין צורת לימוד התנ"ך, 

השבת שמעתי דרשן שדיבר על ההפטרה ומעשה דוד ומיכל, 
והוא טען שכמובן מיכל לא חיפשה כבוד וכדו' והוסיף שאסור ללמוד כך תנ"ך!
והציע שלמיכל הייתה טענה אמיתית שגם ביחס לארון ה' מלך צריך להתנהג בנכבדות,
והן אומנם צריך לשמוח כנגדו ולכבדו אך צריך לעשות זאת בצורה מכובדת כיאה למלך.

אמת שפירושו בפשוטו מופיע ברד"ק וז"ל "כי חשבה כי אין כבוד המלך להתנהג כמנהג ההדיוט אפילו לפני הארון".

אבל המלבי"ם כתב-  "מספר כי מיכל בת שאול מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום, לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך, רק יפלח חץ כבודה על כבוד בעלה הנגרע בערכו לעיניה כפי דעתה, וזה היה ההבדל בין בית שאול ובית דוד".

וזה דבר שצריך לשים לב אליו שלפעמים מרוב שרוצים לברוח מהגישה שלומדת תנ"ך בגובה העיניים,
שוכחים להסתכל במפרשים אשר מימיהם אנו שותים ולראות כיצד הם ביארו הפרשה,
והן אומנם שחיל ורעדה יאחזון בבואנו לדבר על אישי התנ"ך אבל מדברי המפרשים לא נתעלם
וודאי צריך ליזהר שלא לומר שאסור לפרש כך אחרי שכן פירשו המפרשים.
אגב צריך לזכור שהיא היתה אשה קדושה והניחה תפילין מרוב השתוקקות למצוה.
 
 
חלק עליון תַחתִית