איזה יין מומלץ להבדלה

עדין

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
חייל של הרבי אמר:
יין רוזה של חברת אימפריאל, חצי יבש.
טעים, זול, ובהכשר העד"ח
חיפשתי ולא מצאתי.
יוכל כת"ר לצלם ולהעלות?
יישר כח.
16155526265452459472309170830652.jpg
16155526645592078801897074268575.jpg
האם יין ורוד נחשב אדום?
 
 
נתנאל_ב אמר:
והיוצא מזה שחשיבותו של היין הוא מה שיש בו את שני הדברים כאחד, גם טעמו טוב יותר ממיץ ענבים, וגם שיש בו אלכוהול שמשפיע לאחר השתייה
היה אפשר להכנס לפרטי סוגי האלכוהולים, ישנם המשרים תנומה, ישנם המשרים הרגשת עליצות, וישנם המבלבלים את הראש, דומני שזה תלוי ביחס מנתול אתנול.
אבל לא צריך להגיע לזה, מי שאוהב לשתות יין, או מי שיודע לבחור יין נכון (ואז תמיד הוא אוהב לשתות יין), ומלוה ארוחה חגיגית ביין, ולא שותה כמו שיכור בפורים הרבה כוסות בזה אחר זה, אלא לוגם קמעא קמעא, ובסבלנות, סופו להגיע לשמחה גדולה, ולהשרות שמחה על סביבותיו.
וזה כמובן לא קורה במיץ ענבים.
ניתן לפרק את חשיבות היין לטעם, צבע, ארומה, אורך, עפיצות, פריכות, עומק, וכו' וכו', וכל זה בכלל מה שכתב הרמב"ם בשביעי מחמץ ומצה הלכה ט, ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה הכל לפי היין ולפי דעת השותה.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
יין רוזה של חברת אימפריאל, חצי יבש.
טעים, זול, ובהכשר העד"ח
כמובן הכוונה ליין רוזה אימפריאל חצי מתוק של חברת יקבי ציון. 
הודעתך זו היתה לי לעזר רב בימי החג, ואני אסיר תודה על כך. 

המחיר קצת יותר יקר ממש''כ, אבל הוצאות שויו''ט הן, ולמאי נפ''מ. 
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
הייתי אצל אחד מרבני בחג הפסח - מו"ץ חשוב בירושלים
ואחר שכיבד את המשתתפים בלחיים (על יין פשוט) פתאום אמר כנזכר "רגע אתה מבין ביין (הוא יודע שאני קצת מבין ביין כיון שהתעסקתי רבות בשאלת ההכשר של אבן יין ודנתי איתו ע"ז) א"כ תטעם מהיין שנשאר לי מהד' כוסות" והוציא לי מהארון בקבוק של 250 ש"ח
לא הבנתי מה זה עושה אצלו (אמנם איננו עני אבל מהיכרותי עימו הוא יהודי פשוט עד מאוד ויין מעל 30 ש"ח הוא מנוגד להרגלו)
הוא ראה שאני תמה ואמר לי לא הבנתי על אתרוג אתה מוציא כמה מאות שקלים ?
גם על יין של ד' כוסות צריך להוציא כיון שהרמב"ם כותב שצריך להיות שתיה עריבה.... (הוא סיפר שכל שנה הולך לפני פסח לחנות יינות ועושה טעימות עד שיש יין שמשביע את טעמו אף שאינו מבין בזה כלל...)
למעשה בושתי ונכלמתי...
לכבוד החגים כמובן קניתי לי יינות טובים (לא להתלהב 60-70 ש"ח...) אבל לד' כוסות ? כמובן קניתי יין פשוט ונוח לשתיה ב30 ש"ח (כיון שזה בקבוק שלם לאדם בלילה אחד אני לא מוכן להוציא ע"ז כ"כ הרבה), ובא הרב ופשוט הראה לי את ההסתכלות הנכונה - אם יש מצווה של שתיה עריבה הרי שכמה שהיין יותר ערב זה הידור מצווה
(למעשה טענתי לו שעד כמה ששמחה בחג היא בבשר ויין הרי שבדין שמחה ג"כ חשוב להשקיע ביין טוב שהרי זה דין השמחה והוא מעיקר דין השתייה וכמו בד' כוסות שיש דין שתיה עריבה ודאי שגם שמחה צריכה להיות ביין טוב, אמנם למי שאיננו מבין ביין ואינו שמח בו א"כ הדרנא לקמייתא שאין עניין להשקיע אלא ביין הד' כוסות)
 

ירמיה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
חייל של הרבי אמר:
יין רוזה של חברת אימפריאל, חצי יבש.
טעים, זול, ובהכשר העד"ח
כמובן הכוונה ליין רוזה אימפריאל חצי מתוק של חברת יקבי ציון. 
הודעתך זו היתה לי לעזר רב בימי החג, ואני אסיר תודה על כך. 

המחיר קצת יותר יקר ממש''כ, אבל הוצאות שויו''ט הן, ולמאי נפ''מ. 
גם אני קניתי (29.90 ביש חסד), אבל בליל הסדר עצמו הפחידו אותי המסובין מניסיונם העגום עם אותו יין.
עכשיו זה כבר שניים שאני סומך עליהם, אנסה שוב שנה הבאה...
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
הוא ראה שאני תמה ואמר לי לא הבנתי על אתרוג אתה מוציא כמה מאות שקלים ?
גם על יין של ד' כוסות צריך להוציא כיון שהרמב"ם כותב שצריך להיות שתיה עריבה.... (הוא סיפר שכל שנה הולך לפני פסח לחנות יינות ועושה טעימות עד שיש יין שמשביע את טעמו אף שאינו מבין בזה כלל...)

נשמע כאן הרבה רגש דקדושה
אבל הלכה לענ"ד אין כאן
מה שהרמב"ם כותב "שתיה עריבה" זה רק לענין שלא לשתות יין שאינו מזוג, וגם במזיגה יש שאוהב מזוג הרבה ויש שאוהב מזוג מעט
אבל לבוא ולחדש שככל שהיין יקר ומשובח (והרי אין לדבר סוף והא ראיה שאותו רב מבלה את זמנו בטעימות בחניות יין דבר תמוה לכשעצמו) כך יש פה ד' כוסות מהודר יותר וכאילו יש כאן מקום לדמותו לאתרוג שהוא מצוה מדאורייתא (ברוב השנים), הוא תימה (רק בבריסק עושים עסק מהשיתה העריבה).
כל שהיין ערב עליו (לא יבש מדי לא מתוק מדי) זה היין שיוצאים בו ידי חובה, מעבר לזה יכולים להשקיע בכל כוס של קידוש ושל מצוה בהידור עד אין סוף.
ויעויין בספר המנוחה
https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=47127&rid=2278
 

שתים זו שמעתי

משתמש רשום
יין רמב"ם של משפחת שטיינברג מתוק ללא סוכר וטעמו עדין מאד
עולה בסביבות 30-40 ש"ח גרים באשל אברהם בבני ברק
 
 

שמואל092

משתמש רגיל
אגב עצה טובה למי שקונה יין להבדלה
להקפיא את הנשאר במקום לשמור במקרר 3 שבעות
 

ירמיה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אברהם העברי אמר:
הוא ראה שאני תמה ואמר לי לא הבנתי על אתרוג אתה מוציא כמה מאות שקלים ?
גם על יין של ד' כוסות צריך להוציא כיון שהרמב"ם כותב שצריך להיות שתיה עריבה.... (הוא סיפר שכל שנה הולך לפני פסח לחנות יינות ועושה טעימות עד שיש יין שמשביע את טעמו אף שאינו מבין בזה כלל...)

נשמע כאן הרבה רגש דקדושה
אבל הלכה לענ"ד אין כאן
מה שהרמב"ם כותב "שתיה עריבה" זה רק לענין שלא לשתות יין שאינו מזוג, וגם במזיגה יש שאוהב מזוג הרבה ויש שאוהב מזוג מעט
אבל לבוא ולחדש שככל שהיין יקר ומשובח (והרי אין לדבר סוף והא ראיה שאותו רב מבלה את זמנו בטעימות בחניות יין דבר תמוה לכשעצמו) כך יש פה ד' כוסות מהודר יותר וכאילו יש כאן מקום לדמותו לאתרוג שהוא מצוה מדאורייתא (ברוב השנים), הוא תימה (רק בבריסק עושים עסק מהשיתה העריבה).
כל שהיין ערב עליו (לא יבש מדי לא מתוק מדי) זה היין שיוצאים בו ידי חובה, מעבר לזה יכולים להשקיע בכל כוס של קידוש ושל מצוה בהידור עד אין סוף.
ויעויין בספר המנוחה
https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=47127&rid=2278
ראשית, בכל כוס של קידוש לא מוזכר שיהיה ערב.
ולעצם הדברים - יהודי מהדר בדברי הרמב"ם, מה לך כי תלין עליו?
כבודו משקיע בתיבול הדגים לשב"ק, או שמסתפק בטעם סביר [הוספה: לא מלוח או מפוחם יתר על המידה]?
(וכמובן - בגדול - בגבול הטעם הטוב).
ובכלל, אני הבנתי שאותו רב לא נהנה כלל מטעם יין, ולכן חיפש הרבה עד שמצא משהו ערב לחיכו.
בנוסף, הגר"מ שטרנבוך כתב להעדיף מיץ ענבים על פני יין משום העריבות.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
שמואל092 אמר:
אגב עצה טובה למי שקונה יין להבדלה
להקפיא את הנשאר במקום לשמור במקרר 3 שבעות

לא הבנתי.
1 מה התועלת שיהיה במקפיא ולא במקרר.
2 לכאורה להקפיא בכלי לסטיק ולא זכוכית.
3. י"א שיין אינו צריך מקרר (אולי יין מתוק צריך מקרר)
4. י"א שהאלכוהול מתנדף אחרי הקפאה.

 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
ובכלל, אני הבנתי שאותו רב לא נהנה כלל מטעם יין, ולכן חיפש הרבה עד שמצא משהו ערב לחיכו
אכן זו הייתה הכוונה
לא סובל מיין (הוא עושה גם קידושים על יין כיון שאין לו בעיה עם זה אמנם אין לו מזה הנאה כ"כ)
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
3. י"א שיין אינו צריך מקרר (אולי יין מתוק צריך מקרר)
יין מתוק חייב מקרר (אחרת הוא נהיה חמוץ - לא החומץ המקורי אלא כעין...) וגם יין יבש כדאי לשמור בקירור אחר הפתיחה (אחר שהוא מתחמצן יש לו חיי מדף נמוכים) בלא מקרר הוא יחזיק בין שבוע לשבועיים עד שיהיה לו טעם רע (אמנם אלו שאינם מבינים ביין לא מרגישים בזה כי ממילא זה לא טעים להם - עשיתי פעם זימון על הכוס באיזה בית והיין לא היה ראוי לשתייה ברמה שלא הצלחתי אפי' ללגום מלוא לוגמי ומה שהוברר היה אכן ששמרו אותו כמעט חודש כיון שאין אצלם שימוש ביין)
באמת מקפיא הוא חידוש עבורי
 

בשלמא

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
ראשית, בכל כוס של קידוש לא מוזכר שיהיה ערב.
ולעצם הדברים - יהודי מהדר בדברי הרמב"ם, מה לך כי תלין עליו?
כבודו משקיע בתיבול הדגים לשב"ק, או שמסתפק בטעם סביר [הוספה: לא מלוח או מפוחם יתר על המידה]?
(וכמובן - בגדול - בגבול הטעם הטוב).
ובכלל, אני הבנתי שאותו רב לא נהנה כלל מטעם יין, ולכן חיפש הרבה עד שמצא משהו ערב לחיכו.
בנוסף, הגר"מ שטרנבוך כתב להעדיף מיץ ענבים על פני יין משום העריבות.
נכון שלא כתוב ערב בקידוש והיא הנותנת הטעם שצריך ערב הוא בגלל חרות - אבל מי שבא להדר יותר ערב שבערב שבערב, מדוע שלא יהדר בכל כוס של קידוש
אני משקיע בתיבול של הדגים אבל לא משתגע לקנות את התבלינים הכי מיוחדים שיש באיזה חנות מיוחדת של כמה דורות של תבלינאים, די לי בכך שיהיה טעים לחיך לכבוד שבויו"ט [ולא צריך להקצין על לא מפוחם ולא מלוח].
מה שכתב הגרמ"ש להעדיף מיץ ענבים. זה שוב מדין "ערב" מאוד הרבה אנשים היין לא ערב להם כלל, עד כדי בחילה ואין בזה דרך חירות.
אבל אלו שיין ערב להם, כל שיש להם איזה עונג מהיין הוי דרך חרות, ואין שום סיבה הלכתית שבשם "השתיה עריבה" לחפש ולהשיג "יין מלכים".
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
[ולא צריך להקצין על לא מפוחם ולא מלוח]
כמובן, זה היה על משקל דבריך:
בשלמא אמר:
היין ערב עליו (לא יבש מדי לא מתוק מדי)

ולסיכום, שנינו מסכימים על הנאמר לעיל - 
סנגורן של ישראל אמר:
(וכמובן - בגדול - בגבול הטעם הטוב).
אלא שכנראה לכבודו היה נראה שאותו רב חרג מהטעם הטוב, ובא כבודו לתת פרופורציה לדברים, ולו יהי כן.
 

בשלמא

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
בשלמא אמר:
[ולא צריך להקצין על לא מפוחם ולא מלוח]
כמובן, זה היה על משקל דבריך:
בשלמא אמר:
היין ערב עליו (לא יבש מדי לא מתוק מדי)
כוונתי היתה רק שמתוק מדי או יבש מדי לרוב האנשים אינו ערב, באמצע יש המון מרחב במחירים הוגנים.
עתה אני רואה שכפי שסנגרת לנכון באמת אותו רב אינו סובל יין כלל.
 
 

חידוד

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אברהם העברי אמר:
הוא ראה שאני תמה ואמר לי לא הבנתי על אתרוג אתה מוציא כמה מאות שקלים ?
גם על יין של ד' כוסות צריך להוציא כיון שהרמב"ם כותב שצריך להיות שתיה עריבה.... (הוא סיפר שכל שנה הולך לפני פסח לחנות יינות ועושה טעימות עד שיש יין שמשביע את טעמו אף שאינו מבין בזה כלל...)

נשמע כאן הרבה רגש דקדושה
אבל הלכה לענ"ד אין כאן
מה שהרמב"ם כותב "שתיה עריבה" זה רק לענין שלא לשתות יין שאינו מזוג, וגם במזיגה יש שאוהב מזוג הרבה ויש שאוהב מזוג מעט
אבל לבוא ולחדש שככל שהיין יקר ומשובח (והרי אין לדבר סוף והא ראיה שאותו רב מבלה את זמנו בטעימות בחניות יין דבר תמוה לכשעצמו) כך יש פה ד' כוסות מהודר יותר וכאילו יש כאן מקום לדמותו לאתרוג שהוא מצוה מדאורייתא (ברוב השנים), הוא תימה (רק בבריסק עושים עסק מהשיתה העריבה).
כל שהיין ערב עליו (לא יבש מדי לא מתוק מדי) זה היין שיוצאים בו ידי חובה, מעבר לזה יכולים להשקיע בכל כוס של קידוש ושל מצוה בהידור עד אין סוף.
ויעויין בספר המנוחה
https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=47127&rid=2278
כמדומה שעל הגריש"א סופר שהשקיע מזמנו היקר בער"פ לבדוק את ערבוב היינות המדויק שיהיה ערב לחיכו, וזאת משום דברי הרמב"ם הנ"ל.

אמנם הוא לא הסתובב בהרבה חנויות כאותו רב המדובר כאן, אך לפי הנהגתו של הגריש"א להשקיע אפי' רבע שעה בדבר מראה על חשיבותו הגדולה.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
חידוד אמר:
כמדומה שעל הגריש"א סופר שהשקיע מזמנו היקר בער"פ לבדוק את ערבוב היינות המדויק שיהיה ערב לחיכו, וזאת משום דברי הרמב"ם הנ"ל.

אמנם הוא לא הסתובב בהרבה חנויות כאותו רב המדובר כאן, אך לפי הנהגתו של הגריש"א להשקיע אפי' רבע שעה בדבר מראה על חשיבותו הגדולה.
מאוד מובן.
זה אשר כתב הרמב"ם למזוג את היין שיהיה ערב.
מוזגים ומוזגים [בשעתו במים] עד שמתקבל מוצר ערב וטעים
 
 
האם מישהו יודע מידיעה האם מוריה לייט או קדם מתוק קל, מעורבב עם מיץ ענבים, או שעצרו אצלם את התסיסה וכו'?
 
חלק עליון תַחתִית