נתנאל_ב אמר:
והיוצא מזה שחשיבותו של היין הוא מה שיש בו את שני הדברים כאחד, גם טעמו טוב יותר ממיץ ענבים, וגם שיש בו אלכוהול שמשפיע לאחר השתייה
היה אפשר להכנס לפרטי סוגי האלכוהולים, ישנם המשרים תנומה, ישנם המשרים הרגשת עליצות, וישנם המבלבלים את הראש, דומני שזה תלוי ביחס מנתול אתנול.
אבל לא צריך להגיע לזה, מי שאוהב לשתות יין, או מי שיודע לבחור יין נכון (ואז תמיד הוא אוהב לשתות יין), ומלוה ארוחה חגיגית ביין, ולא שותה כמו שיכור בפורים הרבה כוסות בזה אחר זה, אלא לוגם קמעא קמעא, ובסבלנות, סופו להגיע לשמחה גדולה, ולהשרות שמחה על סביבותיו.
וזה כמובן לא קורה במיץ ענבים.
ניתן לפרק את חשיבות היין לטעם, צבע, ארומה, אורך, עפיצות, פריכות, עומק, וכו' וכו', וכל זה בכלל מה שכתב הרמב"ם בשביעי מחמץ ומצה הלכה ט, ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה הכל לפי היין ולפי דעת השותה.