את שם הקל המלך הגדול הגיבור והנורא "קדוש הוא".

אור זורח

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
א. אנסה לבאר בקצרה, שמו הגדול בתוספת ה"א הוא לבאר ששמו הוא גדול, לבין קדוש שמו, שהוא עצם השם.. והדברים עמוקים ואכ"מ.
ב. נורא אכן מצאנו, ברוב המקרים, ובתנ"ך, בצמוד לקדוש ולא בפני עצמו, במקום אחד (שזכור לי) מצאנוהו בפני עצמו, אך כתוספת לקדוש, ובברכת קדושת השם, "קדוש אתה ונורא שמך", וכפי שכבר כתבתי ככל הנראה יש סיבה לכך שמוסיפים את נורא אך ורק בימים מקודשים ו'נוראים' אלו.
נ.ב. יעיין מעכ"ת בדבריו הקודמים, שכתב שם "הרי שמו גדול שמו נורא שמו קדוש", ועל זה הוא שהערתי.

ד. אף כי הזכיר "הגדול הגיבור והנורא", אך לא הזכיר ששמו גדול גיבור ונורא, ורק בברכה שלישית נזכר "אתה קדוש ושמך קודש".
ה. מתבאר מאליו מהמבואר באות א'.
יישר כח מאוד מאוד
 

במבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בברכת יוצר:
אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.
צ"ב למה נשתנה צורת התואר האחרון 'קדוש' משאר התוארים הא-ל הגדול הגיבור והנורא, שנאמר בזה "קדוש הוא", ולמה לא נאמר "אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהַקָדוֹשׁ?
ואין לומר שאנו אומרים באים לומר עכשיו ש[השם של ]הא-ל המלך הגדול והגיבור והנורא הוא קדוש, כי מדברים עכשיו במה שהמלאכים מברכים ומשבחים ומפארים ומעריצים ומקדישים וממליכים את שם הא-ל הגדול וכו', ולמה נכניס עכשיו שבח משלונו לומר קדוש הוא.
וגם אין לומר שהכוונה בזה הוא שזה מה שהמלאכים אומרים כשהמלאכים מברכים ומשבחים ומפארים ומעריצים ומקדישים וממליכים את שם הא-ל הגדול הגיבור והנורא - קדוש הוא - היינו שהם אומרים קדוש הוא, שהרי זה נאמר בהמשך הברכה שהם עונים ואומרים ביראה קדוש קדוש קדוש.

אשמח לשמוע ביאור אמירת המילים "קדוש הוא".

זכור לי שבספרים כתוב ש"הוא" זה כינוי לה'

ויש הרבה פסוקים שיש בהם רמז זה כגון ו"הוא" אחריו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
בברכת יוצר:
אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.
צ"ב למה נשתנה צורת התואר האחרון 'קדוש' משאר התוארים הא-ל הגדול הגיבור והנורא, שנאמר בזה "קדוש הוא", ולמה לא נאמר "אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהַקָדוֹשׁ?


אשמח לשמוע ביאור אמירת המילים "קדוש הוא".


זכור לי שבספרים כתוב ש"הוא" זה כינוי לה'

ויש הרבה פסוקים שיש בהם רמז זה כגון ו"הוא" אחריו
אבל השאלה היתה למה דוקא בקדוש כתוב "הוא", ולא באחרים, ואיך זה מתיישב בזה ש"הוא" זה כינוי לה' ?
 
 

במבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
בברכת יוצר:
אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.
צ"ב למה נשתנה צורת התואר האחרון 'קדוש' משאר התוארים הא-ל הגדול הגיבור והנורא, שנאמר בזה "קדוש הוא", ולמה לא נאמר "אֶת שֵׁם הָאֵ-ל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהַקָדוֹשׁ?


אשמח לשמוע ביאור אמירת המילים "קדוש הוא".


זכור לי שבספרים כתוב ש"הוא" זה כינוי לה'

ויש הרבה פסוקים שיש בהם רמז זה כגון ו"הוא" אחריו
אבל השאלה היתה למה דוקא בקדוש כתוב "הוא", ולא באחרים, ואיך זה מתיישב בזה ש"הוא" זה כינוי לה' ?

ומה תשאל על "הקדוש ברוך הוא" (הקב"ה) ?

וכן תשאל מדוע בתפילת שמו"ע יש "האל הגדול הגבור והנורא" ומדוע ה"קדוש" ברח ל"אתה קדוש" ?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
מה תשאל על "הקדוש ברוך הוא" (הקב"ה) ?
שם אנחנו רוצים לומר שהקדוש (השם) הוא ברוך, והמילה "הוא" לא קאי על הקדוש, [שהוא קדוש] אלא על ברוך שהוא ברוך.
אבל כבר כתבתי בתחילת האשכול שלא מסתבר שפה באמצע סיפור על המלאכים אנחנו מכניסים שבח של עצמנו לומר "קדוש הוא".
במבי אמר:
כן תשאל מדוע בתפילת שמו"ע יש "האל הגדול הגבור והנורא" ומדוע ה"קדוש" ברח ל"אתה קדוש" ?
זה כבר מבואר בגמ' שאומרים הקל הגדול הגיבור והנורא כיון שכך אמר משה בפסוק ( דברים י,יז) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים הקל הגדול הגיבור והנורא" .

ואגב - גם אם הקושיא שלי היה גם קשה על מקומות אחרים, זה לא מפחית מהקושיא כאן.
(זה מנהג מוזר אצל רבים, שכששואלים להם איזה קושיא, אומרים זה גם קשה שם ושם וגם שם, ומשום מה חשבו שבריבוי קושיות זה סוג של מחליש את הקושיא - (ואולי כעין 'צרת רבים חצי נחמה').
 

במבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
זה כבר מבואר בגמ' שאומרים הקל הגדול הגיבור והנורא כיון שכך אמר משה בפסוק ( דברים י,יז) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים הקל הגדול הגיבור והנורא" .

א"כ תרצת......

הפתיח הוא העתק מלשון הפסוק עם תוספת "קדוש הוא" (שהרי גם בשמו"ע הנוסח הוא "אתה קדוש") 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה כבר מבואר בגמ' שאומרים הקל הגדול הגיבור והנורא כיון שכך אמר משה בפסוק ( דברים י,יז) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים הקל הגדול הגיבור והנורא" .

א"כ תרצת......

הפתיח הוא העתק מלשון הפסוק עם תוספת "קדוש הוא" (שהרי גם בשמו"ע הנוסח הוא "אתה קדוש") 
זה ממש לא אותו דבר, כאן יש את התואר "המלך" בין 'הלל' ל'הגדול', מה שלא נאמר בפסוק, וגם לא אומרים בשמו"ע, ואדרבה בגמ' מבואר שבדוקא נאמרו רק אלו שבפסוק ולא יותר, ואם כאן מוסיפים יותר אז זה לא כמו שם.
וגם לא כ"כ נראה שהתוספת של המילה 'הוא'  בקדוש זה כדי "להעתיק" את מה שאומרים בשמו"ע "אתה" קדוש,, שהרי שם זה חסר, שא"א לומר סתם "קדוש" ושימך קדוש, בלי לומר "אתה", משא"כ כאן מדברים על שהמלאכים משבחים את הק-ל המלך... והנורא, והיה אפשר לומר רק והקדוש בלי התוספת "הוא".
 
 

במבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה כבר מבואר בגמ' שאומרים הקל הגדול הגיבור והנורא כיון שכך אמר משה בפסוק ( דברים י,יז) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים הקל הגדול הגיבור והנורא" .

א"כ תרצת......

הפתיח הוא העתק מלשון הפסוק עם תוספת "קדוש הוא" (שהרי גם בשמו"ע הנוסח הוא "אתה קדוש") 
זה ממש לא אותו דבר, כאן יש את התואר "המלך" בין 'הלל' ל'הגדול', מה שלא נאמר בפסוק, וגם לא אומרים בשמו"ע, ואדרבה בגמ' מבואר שבדוקא נאמרו רק אלו שבפסוק ולא יותר, ואם כאן מוסיפים יותר אז זה לא כמו שם.
וגם לא כ"כ נראה שהתוספת של המילה 'הוא'  בקדוש זה כדי "להעתיק" את מה שאומרים בשמו"ע "אתה" קדוש,, שהרי שם זה חסר, שא"א לומר סתם "קדוש" ושימך קדוש, בלי לומר "אתה", משא"כ כאן מדברים על שהמלאכים משבחים את הק-ל המלך... והנורא, והיה אפשר לומר רק והקדוש בלי התוספת "הוא".

ואולי הקטע בתפילה מנוסח עם הפסוק בדברים בשילוב עם הפסוק 
 יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃
יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃
יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ (תהילים צט)


והחומת אנך כותב שם

יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא. אפשר לומר במ"ש בזהר הקדוש גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו אימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלהינו. וז"ש יודו שמך מלכות דאז קב"ה גדול שהוא בבחינת גדלות והקב"ה נקרא גדול ונורא קדוש הוא שיש לו מוחין דאבא דאז יש זיווג בסוד אחותי בת אבי כמ"ש בזהר הקדוש ונקרא גדול וא"ש ההי"ב. ואפשר דבגאולה העתידה ב"ב שמו וכסאו יתברך יהיה שלם וזה רמז גדול ונורא קדוש הוא כי ה"ו אותיות השם וא' מהכסא שלמים הם:
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
זאת ועוד אמר:
אחר בקשת המחילה, מה מאוד נפלאתי, כי העולה מדברי מר, הוא ש"אתה גיבור" היינו שמך גיבור והלא תימה הוא??
תואר גבור, כמו כל התארים בתפלה, הוא כינוי להנהגתו, כי בעצמותו לא שייך, כמפורש בנפש החיים.
וגם שמו [אפי' הוי'ה, כלשון נפש החיים] הוא רק בהנהגתו והתחברותו וכו' ולא בעצמותו.

וממילא משמעות 'אתה גבור' היא שבהנהגתך אתה מכונה גבור.
אבל 'אתה קדוש' לכאו' איירי בעצמותו [בשונה מכל הכינויים] שהרי הא גופא באנו לומר שהוא מובדל, ושפיר יש להוסיף שגם שמך, שמבטא את הנהגתך, גם הוא מובדל וקדוש הוא.
קדמא ואזלא אמר:
כך אכן כתב הנפה"ח עצמו לעיל שם בשער ג פרק ה, וז"ל:
ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז"ל בשם הקדוש ברוך הוא. כי כללו בזה השם הנכבד. אלו הב' בחי' יחד. כי קדוש פירושו מובדל ונעלה. והוא כפי אשר מצדו יתב' שהוא באמת מופרש ומובדל ומאד נעלה מכל עניני החילוקים ושנויים חלילה רק הכל מלא אחדות גמור לבד בהשוואה גמורה ומרומם מעל כל ברכה ותהלה וכו' וכמ"ש (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. שזה הכתוב נאמר על עצמות אחדותו יתב' כידוע ברע"מ ותקונים,

אשמח אם יחכימוני הרבנים שניכרת בקיאותם בעניינים אלו, כי להבנתי עדיין לא תורצה קושייתי, הרי כתוב "אתה גיבור"?
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
יואל נהרי אמר:
זאת ועוד אמר:
אחר בקשת המחילה, מה מאוד נפלאתי, כי העולה מדברי מר, הוא ש"אתה גיבור" היינו שמך גיבור והלא תימה הוא??
תואר גבור, כמו כל התארים בתפלה, הוא כינוי להנהגתו, כי בעצמותו לא שייך, כמפורש בנפש החיים.
וגם שמו [אפי' הוי'ה, כלשון נפש החיים] הוא רק בהנהגתו והתחברותו וכו' ולא בעצמותו.

וממילא משמעות 'אתה גבור' היא שבהנהגתך אתה מכונה גבור.
אבל 'אתה קדוש' לכאו' איירי בעצמותו [בשונה מכל הכינויים] שהרי הא גופא באנו לומר שהוא מובדל, ושפיר יש להוסיף שגם שמך, שמבטא את הנהגתך, גם הוא מובדל וקדוש הוא.
קדמא ואזלא אמר:
כך אכן כתב הנפה"ח עצמו לעיל שם בשער ג פרק ה, וז"ל:
ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז"ל בשם הקדוש ברוך הוא. כי כללו בזה השם הנכבד. אלו הב' בחי' יחד. כי קדוש פירושו מובדל ונעלה. והוא כפי אשר מצדו יתב' שהוא באמת מופרש ומובדל ומאד נעלה מכל עניני החילוקים ושנויים חלילה רק הכל מלא אחדות גמור לבד בהשוואה גמורה ומרומם מעל כל ברכה ותהלה וכו' וכמ"ש (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. שזה הכתוב נאמר על עצמות אחדותו יתב' כידוע ברע"מ ותקונים,

אשמח אם יחכימוני הרבנים שניכרת בקיאותם בעניינים אלו, כי להבנתי עדיין לא תורצה קושייתי, הרי כתוב "אתה גיבור"?
אתה שואל על הנפש החיים? הוא זה שכותב שכל התארים הם בהנהגה ולא בעצמותו. [לא אמרתי שהכונה ששמך גבור, ובכלל לא באתי לבאר כלום בברכה זו, אלא שמ"מ 'אתה גבור' איירי ודאי בהנהגתו, כמו כל התארים].
אני רק מוסיף, שיש לבאר את הלשון 'אתה קדוש ושמך קדוש', כי ב'אתה קדוש' [בשונה מכל התארים] כן שייך לומר שזה בעצמותו, ולכן מוסיפים גם 'ושמך קדוש' שזה בודאי בהנהגתו כמבו' בנפה"ח, לומר שגם בהנהגתו הוא קדוש.
ותו לא מידי. אין לי אפשרות לבאר יותר מזה.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
אתה שואל על הנפש החיים? הוא זה שכותב שכל התארים הם בהנהגה ולא בעצמותו. [לא אמרתי שהכונה ששמך גבור, ובכלל לא באתי לבאר כלום בברכה זו, אלא שמ"מ 'אתה גבור' איירי ודאי בהנהגתו].
אני רק מוסיף, שיש לבאר את הלשון 'אתה קדוש ושמך קדוש', כי ב'אתה קדוש' [בשונה מכל התארים] כן שייך לומר שזה בעצמותו, ולכן מוסיפים גם 'ושמך קדוש' שזה בודאי בהנהגתו כמבו' בנפה"ח, לומר שגם בהנהגתו הוא קדוש.
ותו לא מידי. אין לי אפשרות לבאר יותר מזה.

לא ידעתי, איפה ראית בנפש החיים ביאור על החילוק, בין "אתה" ל"שמך", ושמא נאמר ע"פ דרך הנפה"ח דאדרבה שמך הוא שמורה על עצמותו יותר מאשר אתה...?
מכל מקום, אנסה לבדוק בעניין יותר...
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
יואל נהרי אמר:
אתה שואל על הנפש החיים? הוא זה שכותב שכל התארים הם בהנהגה ולא בעצמותו. [לא אמרתי שהכונה ששמך גבור, ובכלל לא באתי לבאר כלום בברכה זו, אלא שמ"מ 'אתה גבור' איירי ודאי בהנהגתו].
אני רק מוסיף, שיש לבאר את הלשון 'אתה קדוש ושמך קדוש', כי ב'אתה קדוש' [בשונה מכל התארים] כן שייך לומר שזה בעצמותו, ולכן מוסיפים גם 'ושמך קדוש' שזה בודאי בהנהגתו כמבו' בנפה"ח, לומר שגם בהנהגתו הוא קדוש.
ותו לא מידי. אין לי אפשרות לבאר יותר מזה.
שמך הוא שמורה על עצמותו 
כי עצמות א"ס ב"ה סתים מכל סתימין ואין לכנותו ח"ו בשום שם כלל אפילו בשם הוי"ה ב"ה [נפש החיים].
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
כי עצמות א"ס ב"ה סתים מכל סתימין ואין לכנותו ח"ו בשום שם כלל אפילו בשם הוי"ה ב"ה [נפש החיים].
ציטטה חלקית, ואינה מוכיחה דבר לעניינינו
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבל השאלה היתה למה דוקא בקדוש כתוב "הוא", ולא באחרים, ואיך זה מתיישב בזה ש"הוא" זה כינוי לה' ?
'קדוש' הו"ע הפרשה והבדלה, ולכן בו - בעיקר - ישכון לשון נסתר ונעלם.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
יואל נהרי אמר:
כי עצמות א"ס ב"ה סתים מכל סתימין ואין לכנותו ח"ו בשום שם כלל אפילו בשם הוי"ה ב"ה [נפש החיים].
ציטטה חלקית, ואינה מוכיחה דבר לעניינינו
ציטטה מלאה ככל שזה נצרך לענינינו [לביאורו הנאה של הרב @יואל נהרי]. 
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
זאת ועוד אמר:
קדמא ואזלא אמר:
לפ"ז משמעותו שונה מבהמשך הפרק 'רֽוֹמְמ֡וּ יְקֹ֮וָ֤ק אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא'.

ושמא, "אתה קדוש, ושמך קדוש"...


יש לבאר הנוסח 'אתה קדוש ושמך קדוש', ולא סגי ב'אתה קדוש' כמו ב'אתה גבור',
משום ש'אתה גבור' מובן דאיירי בהנהגתו ית', שהרי בעצמותו אין לנו השגה ולא שייך בזה שום תואר, וודאי איירינן רק בהנהגתו,
אבל 'אתה קדוש' הא שפיר י"ל דאיירי בעצמותו ית' שהרי היא גופא המכוון ב'קדוש', שעצמותו מובדל ומופרש ואין לנו בו השגה,
וא"כ שפיר מוסיף ע"ז, דלא רק עצמותך, אלא שגם 'שמך' דהיינו הנהגתך קדוש, מופרש ומובדל מאתנו.

נפש החיים שער ב פרק ב 
כי עצמות א"ס ב"ה סתים מכל סתימין ואין לכנותו ח"ו בשום שם כלל אפילו בשם הוי"ה ב"ה ואפי' בקוצו של יו"ד דבי'. ומה שמושג אצלינו קצת ואנו מכנים ומתארים כמה תארים ושמות וכנויים ומדות. כמו שמצינום בתורה ובכל מטבע התפלה. כולם הם רק מצד התחברותו יתברך אל העולמות והכחות מעת הבריאה. להעמידם ולהחיותם ולהנהיגם כרצונו ית"ש. 
 
גם 'אתה אחד ושמך אחד' מבואר כך, שהרי גם 'אחד' בדומה ל'קדוש' שייך בעצמותו.
 
חלק עליון תַחתִית