כמו שלא גזרו על תפילת ערביתנבשר אמר:למה לא גזרו חכמים לספור ספירת העומר עד חצות?
ידעתי שיש עוד מצוות שלא גזרו, וה"ה נמי קשה,יושב בשבת תחכמוני אמר:כמו שלא גזרו על תפילת ערבית
לאלו מצוות כוונתך? לא עלתה בידי להזכר אלא באכילת מצה (והיה אפשר קצת להתעקש בזה, שלמעשה בדאיכא פסח הרי נאכל עם הפסח עד חצות בלבד, ומעט פחות קשה למה לא גזרו על אכילת מצה לבד שאינה הקיום המושלם)נבשר אמר:ידעתי שיש עוד מצוות שלא גזרו, וה"ה נמי קשה,
אתה מתכוון לצדד שגם תפילה עד חצות בלבד? יש לי זכרון מטושטש שיש כזה של"ה, אבל כך עיקר הדברים? ובכל גווני, מאי שיאטיה תפילה לק"ש וברכותיה? משום סמיכת גאולה לתפילה? לכא' הם שתי מצוות נפרדות אף שמודפסות בסידור בצוותא.נבשר אמר:ועוד שאפשר שהוי כחלק מתקנת קרי"ש.
במאירי ריש ברכות כתב שלכך לא קבעו סייג בקצירת העומר וספירתו שכיון שאף אם לא קיים בלילה לא הפסיד המצוה.לילה כיום יאיר אמר:ראיתי באיזה ספר שכתב שלשיטות שאפשר לספר ביום לק"מ, משום שאינו מפסיד הספירה.
קידוש ועוד כיד הדמיון.יושב בשבת תחכמוני אמר:לאלו מצוות כוונתך? לא עלתה בידי להזכר אלא באכילת מצה (והיה אפשר קצת להתעקש בזה, שלמעשה בדאיכא פסח הרי נאכל עם הפסח עד חצות בלבד, ומעט פחות קשה למה לא גזרו על אכילת מצה לבד שאינה הקיום המושלם)
כמו שלא נצרך לזה תקנה מיוחדת שכבר נסתייגו בסייג של קרי"ש, או כעין שכתבת שהוי כבר תקנה מצורת התפילה אע"ג שלדינא אחד שקרא קרי"ש ליכא סייג עד חצות. ויש לעיין.יושב בשבת תחכמוני אמר:אתה מתכוון לצדד שגם תפילה עד חצות בלבד? יש לי זכרון מטושטש שיש כזה של"ה, אבל כך עיקר הדברים? ובכל גווני, מאי שיאטיה תפילה לק"ש וברכותיה? משום סמיכת גאולה לתפילה? לכא' הם שתי מצוות נפרדות אף שמודפסות בסידור בצוותא.
לילה כיום יאיר אמר:תפילת ערבית אינה מדאורייתא.
ולגופה של קושיא (שאגב מאוד יפה), ראיתי באיזה ספר שכתב שלשיטות שאפשר לספר ביום לק"מ, משום שאינו מפסיד הספירה. ולשיטות שא"א ביום, י"ל שלא גזרו חכמים במצוה שאינה מצויה כל יום, שלגודל חביבותה לא ישכח.
מי אמר שמצוה ששורשה בדאורייתא ובזמן שהיא שייכת בדאורייתא היה סייג, וכשהיא דרבנן בטל ממנה הסייג?צפנת פענח אמר:ולהשיטות שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן היא גם כן לא קשה
בכ"ז קשה מדוע כשהמצוה מדאורייתא לא גזרוצפנת פענח אמר:לילה כיום יאיר אמר:תפילת ערבית אינה מדאורייתא.
ולגופה של קושיא (שאגב מאוד יפה), ראיתי באיזה ספר שכתב שלשיטות שאפשר לספר ביום לק"מ, משום שאינו מפסיד הספירה. ולשיטות שא"א ביום, י"ל שלא גזרו חכמים במצוה שאינה מצויה כל יום, שלגודל חביבותה לא ישכח.
ולהשיטות שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן היא גם כן לא קשה
מי אמר שלא גזרו ?לילה כיום יאיר אמר:בכ"ז קשה מדוע כשהמצוה מדאורייתא לא גזרוצפנת פענח אמר:לילה כיום יאיר אמר:תפילת ערבית אינה מדאורייתא.
ולגופה של קושיא (שאגב מאוד יפה), ראיתי באיזה ספר שכתב שלשיטות שאפשר לספר ביום לק"מ, משום שאינו מפסיד הספירה. ולשיטות שא"א ביום, י"ל שלא גזרו חכמים במצוה שאינה מצויה כל יום, שלגודל חביבותה לא ישכח.
ולהשיטות שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן היא גם כן לא קשה
במאירי ריש ברכות מפורש שלא גזרו.צפנת פענח אמר:מי אמר שלא גזרו ?
צפנת פענח אמר:נבשר אמר:מי אמר שמצוה ששורשה בדאורייתא ובזמן שהיא שייכת בדאורייתא היה סייג, וכשהיא דרבנן בטל ממנה הסייג?צפנת פענח אמר:ולהשיטות שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן היא גם כן לא קשה
ברכות ד: נר' ממש שטעמא דגזרו עד חצות הוא בין לק"ש בין לתפילה, ויעוי"ש בתוס' דד' הגמ' שלא יבוא אדם בערב והוא עייף וכו' אמורים גם לגבי תפילה שלא יאכל קודם תפילה, וכ"נ בר"מ פ"ו מתפלה ה"ז, אלא דעכ"פ אין את ההלכה של חצות, ורק לא לאכול, ואף דבגמ' כיילינהו אהדדי, ויעויין משנ"ב רלה' דבי' ד' השו"ע שאם התחיל לאכול לא יפסיק לתפילה ורק לק"ש דתפילה היא רק דרבנן וכפה"נ שמה"ט גם לא קבעו שיעור זמן דחצות.יושב בשבת תחכמוני אמר:אתה מתכוון לצדד שגם תפילה עד חצות בלבד? יש לי זכרון מטושטש שיש כזה של"ה, אבל כך עיקר הדברים? ובכל גווני, מאי שיאטיה תפילה לק"ש וברכותיה? משום סמיכת גאולה לתפילה? לכא' הם שתי מצוות נפרדות אף שמודפסות בסידור בצוותא.
אולי המאירי סובר כשיטות הסוברים שספירת העומר דאורייתא היאנבשר אמר:במאירי ריש ברכות מפורש שלא גזרו.צפנת פענח אמר:מי אמר שלא גזרו ?
מחלוקת אם עד חצות או עד ע"ה, ולאו מטעם להרחיק את האדם מן העבירה, ואדרבא באפיקומן כתוב שיאכל עד חצות ובביאור הגר"א כדי להרחיק את האדם מן העבירה.צפנת פענח אמר:אפיקומן יוכיח, שאע"פ שבזמן הבית גזרו על פסח עד חצות באפיקומן לא גזרו ומותר לאכול עד עמוד השחר
ואע"פ שאינה ראיה לדבר זכר לדבר היא כי יש ספק בדבר
יש צד שקצירת העומר בזמן הזה דאורייתא?צפנת פענח אמר:אולי המאירי סובר כשיטות הסוברים שספירת העומר דאורייתא היא
וא"כ יש להמאירי ראיה שלא גזרו גם בזמן הבית
למעשה כפי שהזכרתי במאירי ובריטב"א שם תירץ תי' אחר, עכ"פ כן הקשו מסייג לספירת העומר. ואולי החולקים שהפסיד המצוה כך יצטרכו לתרץ.שפת הים אמר:לעיקר הענין נראים ד' "מה אדבר", וכפי דנר' שם בגמ' שאדם בא עייף ויאמר קודם אוכל וכו' ואח"כ אתפלל, ונר' שמחמת הקושי והטורח שיש בזה לפיכך גזרו, ולא סתם הרחקה גרידא שמא יתאחר וישכח.
קידוש אינה מצות לילה אלא קשור ליום השבת בכללות.נבשר אמר:קידוש ועוד כיד הדמיון.
רמב"ם הלכות שבת פרק כט
עיקר הקידוש בלילה, אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד מקדש והולך כל היום כולו, ואם לא הבדיל בלילה מבדיל למחר ומבדיל והולך עד סוף ג יום שלישי,
וגם ק"ש אינה מצוה כשאר מצות, וכדמוכח בכ"ד שעניינה כתלמוד תורהיושב בשבת תחכמוני אמר:ועי' משנה מגילה כ: שאין מצוות הלילה מרובות כ"כ. ובכלל, לילה כשלעצמו אינו כ"כ 'זמן פעילות' בתורה, לא איברי לילה אלא לגירסא או לחכמה או לשינתא, ו'יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב', עיקר המצוות ביום, וגם אלו שבלילה הם בד"כ אף בלילה ולא רק בלילה. ליל הסדר הוא הלילה המיוחד שיש לו מצוות משלו.
חזרה למעלה
לדעת הרמב"ם הוא דרבנן, אבל יש דעות שהוא מדאורייתא.יושב בשבת תחכמוני אמר:קידוש אינה מצות לילה אלא קשור ליום השבת בכללות.
וזה לשון הרמב"ם בהל' שבת
רמב"ם הלכות שבת פרק כט
עיקר הקידוש בלילה, אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד מקדש והולך כל היום כולו, ואם לא הבדיל בלילה מבדיל למחר ומבדיל והולך עד סוף ג יום שלישי,
נבשר אמר:מחלוקת אם עד חצות או עד ע"ה, ולאו מטעם להרחיק את האדם מן העבירה, ואדרבא באפיקומן כתוב שיאכל עד חצות ובביאור הגר"א כדי להרחיק את האדם מן העבירה.צפנת פענח אמר:אפיקומן יוכיח, שאע"פ שבזמן הבית גזרו על פסח עד חצות באפיקומן לא גזרו ומותר לאכול עד עמוד השחר
ואע"פ שאינה ראיה לדבר זכר לדבר היא כי יש ספק בדבר
נבשר אמר:יש צד שקצירת העומר בזמן הזה דאורייתא?צפנת פענח אמר:אולי המאירי סובר כשיטות הסוברים שספירת העומר דאורייתא היא
וא"כ יש להמאירי ראיה שלא גזרו גם בזמן הבית
במחכ"ת אם יואיל לבאר דבריו שבאו ברמיזא.נבשר אמר:לדעת הרמב"ם הוא דרבנן, אבל יש דעות שהוא מדאורייתא.יושב בשבת תחכמוני אמר:קידוש אינה מצות לילה אלא קשור ליום השבת בכללות.
וזה לשון הרמב"ם בהל' שבת
רמב"ם הלכות שבת פרק כט
עיקר הקידוש בלילה, אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד מקדש והולך כל היום כולו, ואם לא הבדיל בלילה מבדיל למחר ומבדיל והולך עד סוף ג יום שלישי,
יושב בשבת תחכמוני אמר:אשמח בכל אופן בהבהרת דבריך גם לגבי יתר המצוות שזמנן בלילה בלבד, כי כמו שכתבתי לעיל לי ממש לא ידוע מזה, (אני כבר מתחיל לחשוש על הידע שלי ביהדות..)
מחפש דאורייתא.צפנת פענח אמר:בדיקת חמץ ?
נרות חנוכה בזמן הזה ?
נבשר אמר:מחפש דאורייתא.צפנת פענח אמר:בדיקת חמץ ?
נרות חנוכה בזמן הזה ?
אני התכוונתי על היין, שלדעת הרמב"ם הקידוש מדאורייתא הוא בדברים, וזה כבר מזכיר בתפילה, ועל היין יש דעות שהוא מדאורייתא.יושב בשבת תחכמוני אמר:במחכ"ת אם יואיל לבאר דבריו שבאו ברמיזא.
אם כוונתו שקידוש היום גם אם לא קידש בלילה הוא דרבנן - א"כ הא מסייעא ליה למר שנמצא שמצות קידוש דאורייתא אינה אלא בלילה (ולא כמו שנראה מנימת דבריו).
ואם כוונתו שקידוש היום הוא דרבנן רק כשקידש בלילה - א"כ אינו ענין לדידן, שהרי אנו דנים על מצות קידוש שמן התורה אם היא מוגבלת רק בלילה או שזמנה בעצם כל היום ורק 'עיקר הקידוש' בלילה.
אני כשלעצמי מבין ברמב"ם כהאופן הב' שהזכרתי, ומה שהבאתי מהרמב"ם - ומהציטוט הנ"ל דייקא - הוא שלמצוה דאורייתא בעיקרה אין זמן מיוחד והיא שייכת לכל יום השבת, וממילא שאין מה לדון בה על חצות.
התכוונתי תפילה, קידוש (לבנה), אבל האמת שראיתי ביעב"ץ שכתב עוד מצוות בלילה אבל לא הבנתי כוונתו,יושב בשבת תחכמוני אמר:אשמח בכל אופן בהבהרת דבריך גם לגבי יתר המצוות שזמנן בלילה בלבד, כי כמו שכתבתי לעיל לי ממש לא ידוע מזה, (אני כבר מתחיל לחשוש על הידע שלי ביהדות..)