רשב"ם בב"ב קלה: האם בקבורה נוספת עוד דרגה באי היכולת להקנות?

[צדיק האמת]

ז"ל הרשב"ם ב"ב קלה: ד"ה ואיזו היא מתנת בריא:
 '... דאין מתנה לאחר מיתה שהרי אין כח לאדם ליתן מקודם לכן דבר שלא יוכל להקנות באותו הזמן שהוא רוצה שתתקיים המתנה ואחר מיתה היאך יכול אדם ליתן אחרי שמת ונקבר:
היוכל מישהו לבאר מה הוצרך הרשב"ם להוסיף מילת 'ונקבר'.
אם אין בזה פירוש עקרנו את ענין הדקדוקים כולו.
ושמא מבואר מדברי הרשב"ם דיש עוד דרגה שאי היכולת להקנות אחר המיתה והיא הקבורה.

[כמעיין המתגבר]

ז"ל הרשב"ם ב"ב קלה: ד"ה ואיזו היא מתנת בריא:
 '... דאין מתנה לאחר מיתה שהרי אין כח לאדם ליתן מקודם לכן דבר שלא יוכל להקנות באותו הזמן שהוא רוצה שתתקיים המתנה ואחר מיתה היאך יכול אדם ליתן אחרי שמת ונקבר:
היוכל מישהו לבאר מה הוצרך הרשב"ם להוסיף מילת 'ונקבר'.
אם אין בזה פירוש עקרנו את ענין הדקדוקים כולו.
ושמא מבואר מדברי הרשב"ם דיש עוד דרגה שאי היכולת להקנות אחר המיתה והיא הקבורה.

כתב כן כדי להקצין ולהסביר את הסברא שהאדם אינו כלום אחר שמת, אבל לומר שיש חילוק בין נקבר ללא נקבר הוא חוכא ואיטלולא.
 

[אבי חי]

אם אין בזה פירוש עקרנו את ענין הדקדוקים כולו.

או יותר נכון, למדנו שכל דקדוק צריך להיות עם שכל (ר"ל שלא כל דקדוק אפשרי הוא נכון)

ובדברי רשב"ם מצוי יותר לשונות כי האי

[HaimL]

אפשר אולי לדחוק מאוד, ולומר שהרשב"ם האריך לומר ונקבר, שאז ליתא למתניתין בנמצאה קשורה על ירכו, וזיכה בה לאחר.

ואם ימצאו את הדייתקי לאחר קבורה, בין חפצי המת, יש לחוש שזייף אותה זה שזיכה לו המת את הדייתקי, והוסיף עליה טובא

(מעין המפורש שם ברשב"ם

על יריכו - רבותא נקט דליכא למימר אחר כתב ונתנה לשם כדי לזכות בנכסי המת:)

[צדיק האמת]

אם אין בזה פירוש עקרנו את ענין הדקדוקים כולו.

או יותר נכון, למדנו שכל דקדוק צריך להיות עם שכל (ר"ל שלא כל דקדוק אפשרי הוא נכון)

ובדברי רשב"ם מצוי יותר לשונות כי האי

לדעתי,
ענין הדקדוקים הוא מחמת ההבנה הפשוטה כי לא היה לראשונים להוסיף במילותם שלא לצורך,
או כפי ששמעתי מא' מראשי הישיבות שליט"א 'לראשונים לא היה זמן להוסיף עוד מילים',
א"כ כשנמצא שלא כן הדבר נפרך היסוד לדקדוקים.

נראה כי לדעתך אין הדבר כן,
ולכך לא מפריע לך שיש תוספת במילות הראשונים.
 

[אבי חי]

לדעתי,
ענין הדקדוקים הוא מחמת ההבנה הפשוטה כי לא היה לראשונים להוסיף במילותם שלא לצורך,
או כפי ששמעתי מא' מראשי הישיבות שליט"א 'לראשונים לא היה זמן להוסיף עוד מילים',
א"כ כשנמצא שלא כן הדבר נפרך היסוד לדקדוקים.

נראה כי לדעתך אין הדבר כן,
ולכך לא מפריע לך שיש תוספת במילות הראשונים.

זה נכון ש'לא היה להם זמן להוסיף עוד מילים'
אך גם נכון ש'לא היה להם זמן לקמץ במילים'. כי להזהר לא לכתוב מילה שאפשר בלעדיה - זו עבודה קשה. וגם לפעמים יש ריוח לקורא ע"י התוספת הכביכול מיותרת, כמ"ש רבי @כמעיין המתגבר שליט"א.

כללו של דבר - הדיוק בלשונות הוא דבר נצרך ונכון כשהוא נעשה במידה ובזהירות, או כמש"ל - עם שכל.

(וכמובן שיש גם חילוק בין הראשונים, ואינו דומה לשון רשב"ם ללשון רש"י, או לשון רמ"ה ללשון רמב"ן)

[צדיק האמת]

לדעתי,
ענין הדקדוקים הוא מחמת ההבנה הפשוטה כי לא היה לראשונים להוסיף במילותם שלא לצורך,
או כפי ששמעתי מא' מראשי הישיבות שליט"א 'לראשונים לא היה זמן להוסיף עוד מילים',
א"כ כשנמצא שלא כן הדבר נפרך היסוד לדקדוקים.

נראה כי לדעתך אין הדבר כן,
ולכך לא מפריע לך שיש תוספת במילות הראשונים.

זה נכון ש'לא היה להם זמן להוסיף עוד מילים'
אך גם נכון ש'לא היה להם זמן לקמץ במילים'. כי להזהר לא לכתוב מילה שאפשר בלעדיה - זו עבודה קשה. וגם לפעמים יש ריוח לקורא ע"י התוספת הכביכול מיותרת, כמ"ש רבי @כמעיין המתגבר שליט"א.

כללו של דבר - הדיוק בלשונות הוא דבר נצרך ונכון כשהוא נעשה במידה ובזהירות, או כמש"ל - עם שכל.

(וכמובן שיש גם חילוק בין הראשונים, ואינו דומה לשון רשב"ם ללשון רש"י, או לשון רמ"ה ללשון רמב"ן)

דומני שאין זו עבודה קשה שלא לכתוב מילת 'ונקבר'...
גם אין שייך כאן ריוח לקורא.
ואם אף באופן כזה האריך הרשב"ם לכתוב 'ונקבר', גם לדבריך תופרך האפשרות לדקדק את דברי הראשונים, ואף עם שכל.
 

[אבי חי]

דומני שאין זו עבודה קשה שלא לכתוב מילת 'ונקבר'...
גם אין שייך כאן ריוח לקורא.
ואם אף באופן כזה האריך הרשב"ם לכתוב 'ונקבר', גם לדבריך תופרך האפשרות לדקדק את דברי הראשונים, ואף עם שכל.

בכל ניסוח יש ענין של 'זרימה', ולהזהר שלא תכתב מילה מיותרת זה מכביד מאד. כמובן שהראשונים דקדקו היטב בדבריהם שיהיו ברורים ונהירים, אבל לא תמיד אפשר לשאול למה ניסחו כך ולא אחרת.

וזה לא מפריך את האפשרות לדקדק, זה מפריך את הדקדוק כדבר נכון במאה אחוז, אלא הוא דבר שראוי מאד לתת עליו את הדעת לפי הענין.

ולמשל בנידון דנן, אף שאיני מונח בסוגיא אני מרשה לעצמי לשער שא"א לא יטעה לסבור שיש ענין מיוחד בקבורה, וא"כ לענ"ד לא צריך לעשות מזה עסק [והיא גופא טעמא, דרשב"ם לא צריך לדקדק כ"כ שלא לכתוב מילה שאפשר בלעדיה, כשאין שום מקום לטעות. וכן, יתכן שזה מוסיף נעימות לקורא - לצורך זה תחשוב על לומד דף היומי, ולא על א' שמקדיש סדר שלם לדקדוק לשון של רשב"ם]

[תלמיד נאמן]

אולי אפשר לפרש דקודם שנקבר היה מקום לומר שהרכוש עדיין עומד לשימושו דהיי' לקוברו (כך הדין שמשתמשים בממונו להוצאות הקבורה), ולכן היה מקום לומר (אף שאין זה אמת) שיכול להקנות לאחר מיתה קודם קבורה, ואהא קאמר דלאחר שנקבר שוב אין שום מקום אפי' לסברא זו.

[אבי חי]

מזל"ט על פתיחת האשכול הנספח

אולי ראוי להדגיש, אם זה לא היה ברור. איני בא להמעיט ח"ו מחשיבות ההתבוננות בדברי רבותינו, אלא להאיר על אפיה. יש די והותר דיוקים משמעותיים בדבריהם המסולאים בפז, והדקדוק הלשוני שאינו נצמד לאמת, הוא היפך ההתבוננות.

[צדיק האמת]

שו"מ שכבר עמד בזה הרש"ש וז"ל:
'רשב"ם. ואחר מיתה היאך אדם יכול ליתן אחרי שמת ונקבר. מה שהוסיף ונקבר לא ידעתי כוונתו.
אולם לשון חכמים הוא כן: 'אין הבעל יורש את אשתו בקבר כו'' - לעיל (קיד:), 'הרי מת והרי קברו כו'' (לקמן קנג:) ועי' לקמן קל"ז מתנת שכ"מ מאימתי קנה כו', ועמש"כ לקמן קמב:'. עכ"ל.

[צדיק האמת]

שו"מ שכבר עמד בזה הרש"ש וז"ל:
'רשב"ם. ואחר מיתה היאך אדם יכול ליתן אחרי שמת ונקבר. מה שהוסיף ונקבר לא ידעתי כוונתו.
אולם לשון חכמים הוא כן: 'אין הבעל יורש את אשתו בקבר כו'' - לעיל (קיד:), 'הרי מת והרי קברו כו'' (לקמן קנג:) ועי' לקמן קל"ז מתנת שכ"מ מאימתי קנה כו', ועמש"כ לקמן קמב:'. עכ"ל.

כמדומה שמלשונו 'לא ידעתי כוונתו'. נראה שלולא שהיה לו התי' ד'אולם לשון וכו'' היה נשאר בדבריו 'לא ידעתי כוונתו', ולא היה אומר 'לא צריך לעשות מזה עסק.
לתשומת לב הרב @אבי חי

[אבי חי]

יתכן. לענ"ד אין הבדל גדול איך לכתוב "לכאורה המילה ונקבר לאו דוקא"

[שפת הים]

יתכן. לענ"ד אין הבדל גדול איך לכתוב "לכאורה המילה ונקבר לאו דוקא"

זה כמובן לשיטתך.

עכ"פ לעיקר הענין נר' כך:
כשהנושא הוא 'דיוקים' אכן יתכן שיש שאולי צריך שיקול דעת מה לדייק,
אך בלשונות הראשונים ודאי במרכזיים יותר [דוגמת חכמי ר"י מיגש רי"ף רמב"ם רמב"ן רשב"א רש"י] זה לא ענין לדיוקים אלא לקריאה נכונה, ואם נאמין בכתיבתם המדויקת של אלו זה לא ישר [וגם לא הוגן] שאיפה שיש תירוץ ופלפול נאה לדייק ואיפה שלא מסתדר אז לא, אם לשון מיותרת יכולה להתפרש כלאו דוקא א"כ אף כשיש מה לומא אי"ז מוכרח כלל, כמובן שיש ראשונים שיותר מדוקדק כל תג וקוץ ויש שפחות,
אם כי שיש דברים שהיישוב על הלשון לא יקדם את המדקדק לשום מקום, ישנם דיוקים שהם מגוף הענין אשר נותנים אור ומבט שונה על כל התמונה, אך יש שמלבד ביאור בטעמו של הכותב למה כתב כך לא נרויח כלום ומזה לענ"ד אם אין תי' במקום אי"צ וחבל להתעכב,

רק ליתן כיוון למתק' מאוד בד' הרשב"ם, מה דעתכם לגבי עלות התכריכים המצבה וכל שאר הדברים הנצרכים למת זה חסד שעושים עמו יורשיו שנותנים לו ממנון שירשו או שזה נשאר חלקו וממונו, אני לא מונח ביש נוחלין אך היה לי שם כמה ראיות [וכ"נ בסברא] שזה נשאר בחלקו - כן גם לאחר המוות,

ואם אני כנה שזה ביאו"ד הרשב"ם זה רק דוגמא שדקדוק מסוג זה לא מקדם או משנה כלל בהבנת גוף ד' הרשב"ם ודון מינה ואוקים בדכוותה.

[שפת הים]

אולי אפשר לפרש דקודם שנקבר היה מקום לומר שהרכוש עדיין עומד לשימושו דהיי' לקוברו (כך הדין שמשתמשים בממונו להוצאות הקבורה), ולכן היה מקום לומר (אף שאין זה אמת) שיכול להקנות לאחר מיתה קודם קבורה, ואהא קאמר דלאחר שנקבר שוב אין שום מקום אפי' לסברא זו.

עמך הסליחה - פספסתי שכך כתבת.
 

[מתאהב על ידך]

יש לי הרבה ראיות שמי שנקבר יותר קשה לו לקום לתחיה.
ואכמ"ל.