האם מותר לשומר תורה ומצוות להיות שופט בבית המשפט??

[chaim]

עד היום היה לי ברור שאיסור גמור הוא להיות שופט, שהרי מוציא ממון מן אחד לשני שלא על פי דין! ובפרט שאפילו ללכת לדון לפניהם נחשב שמרים יד בתורת משה, א"כ ק"ו לדון בעצמם.
ומה מאוד תמהתי לקרוא בעיתון משפחה על פסח, על הרבי מחב"ד זצ"ל שנשאל על ידי עורך דין אחד האם להצטרך להיות שופט מחוזי, ונענה בחיוב - רק שיוסיף להיות יותר שופט על עצמו גם כן, ומאז התחיל יותר ללמוד הדף היומי.
אשמח אם חכמי הפורום, ובפרט חסידים של הרבי זצ"ל - שיבררו לי את הענין
תודה רבה

[אבי חי]

סליחה על הנוקדנות בכותרת..

ע"ע כאן

[איש ירושלם]

באופן שאין מגמה שלטונית לשלב חרדים בפֶה רַך, כמו למשל בתקופות הראשונות במדינה,
מה זה שונה מלהיות חבר כנסת?
גם שם מביעים דעות ומחליטים החלטות שלא עפ"י התורה, והחזו"א לא אסר זאת ואף היה משוחח רבות עם חברי כנסת חרדים, וכנראה הטעם דאדרבה החרדי אשר שם מביע את השקפת התורה בכל הדיונים העומדים על הפרק, וכך גם בבית המשפט מביא את דעת התורה ומנסה להשפיע מבפנים.
אגב, גדולי עולם כהחזו"א וראשי ישיבת פוניבז' היו בקשרים מאד ידידותיים עם השופט הרב יצחק קיסטר ז"ל שהיה מתפלל בקביעות בישיבה יושב במזרח ועולה לתורה וכו' ובניו למדו בישיבה.
(אכן דברים כאלה משתנים מזמן לזמן ותלויים במגמות השלטון,
ולכן וודאי שבעשרות השנים האחרונות בהם עוסק השלטון בארה"ק
בתכניות שילוב וחיבור חרדים-חילונים בפה רך כידוע מפיהם ומפי כתבם, חובה להימנע מכל מה שמשרת את האינטרס הזה.)

[פינחס רוזנצוויג]

מה הבעיה בארה"ב להיות שופט?
אולי לדון יהודים יש בעיה, אבל גויים?
גילוי נאות: אני לא חסיד חב"ד אז אולי השאלה לא הופנתה אלי.

[chaim]

מה הבעיה בארה"ב להיות שופט?
אולי לדון יהודים יש בעיה, אבל גויים?
גילוי נאות: אני לא חסיד חב"ד אז אולי השאלה לא הופנתה אלי.

צבי טל קיבל הצעה להיות שופט מחוזי בארץ ישראל בשביל יהודים, ושאל הרבי מחב"ד ונענה בחיוב, ובתנאי שיתחזק יותר בקיום המצוות.
יתכן שהרבי ענה משהו אחר - רק שצבי טל לא הבין טוב.

[פינחס רוזנצוויג]

צבי טל

לא קראתי משפחה וזה מה שהטעה אותי.

[לבי במערב]

טרם הדיון במשמעות השמועה, יש לוודא את אמינותה ודיוקה. וק"ל.

[מכל מלמדי השכלתי]

פעם קראתי על עו"ד חרדי מומחה שהוצע לו להיות שופט עליון (סיפור נדיר כשלעצמו) ושאל את הרב אלישיב ואמר לו שאסור.
כי אם יש סיבה להתירא היא כדי להשפיע שהפסיקות יהיו קרובות להלכה. אך מכיון שיש כל כך הרבה עיוותים בבסיס אזי אין צד להתיר (כגון עדות אשה וגוי. או עדות בן יג ומעלה עד יח וכד)

[כמעיין המתגבר]

ודאי שאסור, ולית דין צריך בשש, אמנם אם יגידו לחרדי להיות שופט בית משפט העליון ועי''ז יציל הרבה דברים חמורים במישור הככלי של היהדות, יש לדון אם הוי כמו עבירה לשמה כגון יעל שנבעלה לסיסרא, אבל באופן כללי איסור גמור הוא והוא פשוט.

[אור זורח]

יש לדון אם הוי כמו עבירה לשמה כגון יעל שנבעלה לסיסרא,

כמדומני שכתוב שענין יעל לא שייך אלינו כלל כלל ואין להתיר על פי זה שום דבר חס ושלום וחלילה
גם ידוע ממרן הגרי''ז זצוק''ל שמשיח לא יעבור אפילו על איסור דרבנן כדי לבוא

[כמעיין המתגבר]

יש לדון אם הוי כמו עבירה לשמה כגון יעל שנבעלה לסיסרא,

כמדומני שכתוב שענין יעל לא שייך אלינו כלל כלל ואין להתיר על פי זה שום דבר חס ושלום וחלילה
גם ידוע ממרן הגרי''ז זצוק''ל שמשיח לא יעבור אפילו על איסור דרבנן כדי לבוא

זה לא הגרי''ז, זו סוגיא ערוכה בתחומין, וזה לא משיח אלא אליהו, ומ''מ ודאי שמותר לעבור עבירה אם היא תציל הרבה נזק רוחני מכלל ישראל.
 

[אור זורח]

זה לא הגרי''ז, זו סוגיא ערוכה בתחומין, וזה לא משיח אלא אליהו,

יש שם גם על המשיח ועכ''פ הגרי''ז הדגיש את הענין

[אור זורח]

יש לדון אם הוי כמו עבירה לשמה כגון יעל שנבעלה לסיסרא,

כמדומני שכתוב שענין יעל לא שייך אלינו כלל כלל ואין להתיר על פי זה שום דבר חס ושלום וחלילה
גם ידוע ממרן הגרי''ז זצוק''ל שמשיח לא יעבור אפילו על איסור דרבנן כדי לבוא

 ודאי שמותר לעבור עבירה אם היא תציל הרבה נזק רוחני מכלל ישראל.

חס ושלום וחלילה
אלא אם כן יביא ספר שכתב כן
אבל עד אז
חס וחלילה ושלום
 

[כמעיין המתגבר]

כמדומני שכתוב שענין יעל לא שייך אלינו כלל כלל ואין להתיר על פי זה שום דבר חס ושלום וחלילה
גם ידוע ממרן הגרי''ז זצוק''ל שמשיח לא יעבור אפילו על איסור דרבנן כדי לבוא

 ודאי שמותר לעבור עבירה אם היא תציל הרבה נזק רוחני מכלל ישראל.

חס ושלום וחלילה
אלא אם כן יביא ספר שכתב כן
אבל עד אז
חס וחלילה ושלום

גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל- סוגיא בש''ס, עליך הראיה לדחות סוגיא.
אבל אני מסכים שיש מקום לחלוק על דברי קצת.
 

[אור זורח]

גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל- סוגיא בש''ס, עליך הראיה לדחות סוגיא.
אבל אני מסכים שיש מקום לחלוק על דברי קצת.

נפש החיים פרקים פרק ז
עוד זאת יוכל יצרך להתחפש באמור לך שכל עיקר העבודה הוא שיהיה רק לשם שמים וגם עון וחטא למצוה יחשב אם הוא לשם שמים לתיקון איזה ענין ורחמנא לבא בעי וגדולה עבירה לשמה וכהנה רבות ראיות גם יראה לך פנים לאמר כי כן צוותי לילך בעקבי אבותיך הקדושים וכל הצדיקים הראשונים שהיו קודם שניתנה התורה. שעיקר דרך עבודתם לו יתב' היתה שכל מעשיהם ודבורם ומחשבתם וכל עניניהם בעולם היה בדבקות וטהרת מחשבתם לשם שמים ופנו למעלה לתיקון והעלא' ויחוד העולמות וכחות העליונים באיזה מעשה שתהיה ובאיזה אופן ובאיזה זמן שיהיה ולא במעשים ומצות קבועים וסדורים שיהיו חק ולא יעבור כמו יעקב אבינו ע"ה בענין צאן לבן והמקלות. וכן אמר המגיד להב"י בענין חנוך שהיה תופר מנעלים ובכל זמנא דמעייל מחטא בסנדלא הוה משבח לקב"ה ע' מגיד משרים פ' מקץ ואף שארז"ל האבות קיימו כל התורה. וכן אמרו בויקרא רבה פ"ב מלמד שלמד נח תורה לא שהיו מצווים ועושים והי' להם ההלכה והדין כך אלא כמש"ל סוף שער א' שהמה קיימו את התורה מחמת שהשיגו בנפלאות השגתם תקוני העולמות וסדרי הכחות העליונים אשר יתקנו בכל מצוה ומצוה אבל היה ג"כ הרשות נתונה להם לעבדו גם במעשים וענינים אחרים לבד המצות ואף גם לעבור על איזה מצוה שלא כתורה כפי שראו והשיגו שזה הענין והמעשה הפרטית הוא נצרך אז לתיקון העולמות (וע' מזה בסוף ס' האמונו' לרש"ט וכן הביא שם כן בשם רבינו חושיאל גאון ז"ל רק שקיצר מאד בענין כדרכם בקודש של כל הראשונים ז"ל שהעלימו והסתירו מאד כל הענינים). ואתה תחזה אם עיני שכל לך שאין כאן לא ראיה ולא סמך כלל אף לא משענת קנה רצוץ כי האמת הברור כמו שנתבאר לעיל סוף שער א' שהעבודה על זה הדרך לא היתה נוהגת אלא קודם מתן תורה לבד אבל מעת שבא משה והורידה לארץ לא בשמים היא והוכחנו שם בע"ה מענין חזקיהו עם ישעיהו שאסור לנו לשנות ח"ו משום אחת מהנה ממצות ה' אף אם תהיה הכוונה לשם שמים ואף אם ישיג האדם שאם יקיים מצותו המוטלת עליו יוכל למיפק מיניה חורבא באיזה ענין ואף גם בשב ואל תעשה עכ"ז אין הדבר מסור ביד האדם להמנע ממנה ח"ו. כי טעמי מצות לא נתגלו וע"ש באורך:

[כמעיין המתגבר]

גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל- סוגיא בש''ס, עליך הראיה לדחות סוגיא.
אבל אני מסכים שיש מקום לחלוק על דברי קצת.

נפש החיים פרקים פרק ז
עוד זאת יוכל יצרך להתחפש באמור לך שכל עיקר העבודה הוא שיהיה רק לשם שמים וגם עון וחטא למצוה יחשב אם הוא לשם שמים לתיקון איזה ענין ורחמנא לבא בעי וגדולה עבירה לשמה וכהנה רבות ראיות גם יראה לך פנים לאמר כי כן צוותי לילך בעקבי אבותיך הקדושים וכל הצדיקים הראשונים שהיו קודם שניתנה התורה. שעיקר דרך עבודתם לו יתב' היתה שכל מעשיהם ודבורם ומחשבתם וכל עניניהם בעולם היה בדבקות וטהרת מחשבתם לשם שמים ופנו למעלה לתיקון והעלא' ויחוד העולמות וכחות העליונים באיזה מעשה שתהיה ובאיזה אופן ובאיזה זמן שיהיה ולא במעשים ומצות קבועים וסדורים שיהיו חק ולא יעבור כמו יעקב אבינו ע"ה בענין צאן לבן והמקלות. וכן אמר המגיד להב"י בענין חנוך שהיה תופר מנעלים ובכל זמנא דמעייל מחטא בסנדלא הוה משבח לקב"ה ע' מגיד משרים פ' מקץ ואף שארז"ל האבות קיימו כל התורה. וכן אמרו בויקרא רבה פ"ב מלמד שלמד נח תורה לא שהיו מצווים ועושים והי' להם ההלכה והדין כך אלא כמש"ל סוף שער א' שהמה קיימו את התורה מחמת שהשיגו בנפלאות השגתם תקוני העולמות וסדרי הכחות העליונים אשר יתקנו בכל מצוה ומצוה אבל היה ג"כ הרשות נתונה להם לעבדו גם במעשים וענינים אחרים לבד המצות ואף גם לעבור על איזה מצוה שלא כתורה כפי שראו והשיגו שזה הענין והמעשה הפרטית הוא נצרך אז לתיקון העולמות (וע' מזה בסוף ס' האמונו' לרש"ט וכן הביא שם כן בשם רבינו חושיאל גאון ז"ל רק שקיצר מאד בענין כדרכם בקודש של כל הראשונים ז"ל שהעלימו והסתירו מאד כל הענינים). ואתה תחזה אם עיני שכל לך שאין כאן לא ראיה ולא סמך כלל אף לא משענת קנה רצוץ כי האמת הברור כמו שנתבאר לעיל סוף שער א' שהעבודה על זה הדרך לא היתה נוהגת אלא קודם מתן תורה לבד אבל מעת שבא משה והורידה לארץ לא בשמים היא והוכחנו שם בע"ה מענין חזקיהו עם ישעיהו שאסור לנו לשנות ח"ו משום אחת מהנה ממצות ה' אף אם תהיה הכוונה לשם שמים ואף אם ישיג האדם שאם יקיים מצותו המוטלת עליו יוכל למיפק מיניה חורבא באיזה ענין ואף גם בשב ואל תעשה עכ"ז אין הדבר מסור ביד האדם להמנע ממנה ח"ו. כי טעמי מצות לא נתגלו וע"ש באורך:

הלא ידוע שדבר זה נכתב נגד החסידים, שיש שהיו מבטלים מצוה מחמת התעוררות קדושה ורגש, וכגון בני חב''ד שלא ישנים בסוכה מרוב היראה מהסוכה, אבל מה זה ענין לנידוננו שאני מדבר במקרה שעתיד ככל ישראל תלוי בו הוי כעין פיקוח נפש, ויעל וסיסרא לאחר מתן תורה הוה וחז''ל לא אמרו דהוא מפני פיקוח נפש אלא גדולה עבירה לשמה וכו'.
 

[אי בעית סברא]

כי אם יש סיבה להתירא היא כדי להשפיע שהפסיקות יהיו קרובות להלכה. אך מכיון שיש כל כך הרבה עיוותים בבסיס אזי אין צד להתיר (כגון עדות אשה וגוי. או עדות בן יג ומעלה עד יח וכד)

מה הכוונה קרוב להלכה לענ"ד ההלכה היא שחור לבן מה שלא נכון הלכתית הוא תמיד אסור
 

[אור זורח]

ויעל וסיסרא לאחר מתן תורה הוה וחז''ל לא אמרו דהוא מפני פיקוח נפש אלא גדולה עבירה לשמה וכו'.

תוספות מסכת נזיר דף כג עמוד ב
והא מתהניא מעבירה - ונהי נמי דלא קשה לו תהרג ולא תעבור כדאמרינן שילהי פרק בן סורר ומורה (סנהדרין עד:) דאסתר קרקע עולם היתה מ"מ למה משבחה הכתוב והלא היא נהנית מן העבירה ומשני לא היתה לה הנאה דטובתן של רשעים רעה דכתיב השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) מסיק בשלמא גבי לבן דקמדכר שם דעבודת כוכבים אלא גבי יעל מאי רעה ומשני דשדא בה זוהמא.

[לבי במערב]

וכגון בני חב''ד שלא ישנים בסוכה מרוב היראה מהסוכה

אין קשר לנדו"ד (אדרבא: דוקא בחב"ד שללו כל נטי' מההלכה, גם אם באה מרגש קדוש וטהור לחלוטין), כמבואר בארוכה באשכול סמוך.

[לבי במערב]

לענ"ד ההלכה היא שחור לבן מה שלא נכון הלכתית הוא תמיד אסור

כל עניני מדת חסידות, לכתחילה ולפנים משורת הדין נפסקו להלכה (כולל בספר ההלכתי העיקרי בבתי־ישראל - טושו"ע), וזה עוד טרם דיון בגדר 'חייב בדיני שמים ופטור מדיני אדם'.

[כמעיין המתגבר]

ויעל וסיסרא לאחר מתן תורה הוה וחז''ל לא אמרו דהוא מפני פיקוח נפש אלא גדולה עבירה לשמה וכו'.

תוספות מסכת נזיר דף כג עמוד ב
והא מתהניא מעבירה - ונהי נמי דלא קשה לו תהרג ולא תעבור כדאמרינן שילהי פרק בן סורר ומורה (סנהדרין עד:) דאסתר קרקע עולם היתה מ"מ למה משבחה הכתוב והלא היא נהנית מן העבירה ומשני לא היתה לה הנאה דטובתן של רשעים רעה דכתיב השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) מסיק בשלמא גבי לבן דקמדכר שם דעבודת כוכבים אלא גבי יעל מאי רעה ומשני דשדא בה זוהמא.

כמדומה שיש ראיה לדברי מהא דמחללים שבת להציל בת שנשבתה לעבור עבירות, וצריך לעיין שם בסי' שמב, בערך.
 

[לבי במערב]

בסי' שמב, בערך.

צ"ל: סו"ס שו (וראה בסי' שכח ס"י).

[מכל מלמדי השכלתי]

כי אם יש סיבה להתירא היא כדי להשפיע שהפסיקות יהיו קרובות להלכה. אך מכיון שיש כל כך הרבה עיוותים בבסיס אזי אין צד להתיר (כגון עדות אשה וגוי. או עדות בן יג ומעלה עד יח וכד)

מה הכוונה קרוב להלכה לענ"ד ההלכה היא שחור לבן מה שלא נכון הלכתית הוא תמיד אסור

בוודאי. התכוונתי שלפחות בחלק מהתחומים המשפטיים יוכלו לפסוק כפי המשפט היהודי כמו שנפסק בש"ע.
 

[לבי במערב]

טרם הדיון במשמעות השמועה, יש לוודא את אמינותה ודיוקה. וק"ל.

לאחר בירור ראשוני, נראה שהמקור היחיד לשמועה הוא אכן השופט המדובר עצמו.

עכ"פ, אף אם נאמינו שאכן נמסרה במדויק - אפ"ל בפשטות דהוראת־שעה היא זו, להציל טרפם מידם ולהושיע את ישראל מיד רודפיהם.
[ואכן, השופט המדובר הוא מראשי התומכים בהטמעת ההלכה במשפט הישראלי].
כאן הציע רצ"ט עצמו את דעתו וביאורו בסוגיא זו.