חלב מפרה שאוכלת ספיחי שביעית

בן אבנר

משתמש ותיק
לאור הנסיון משמיטה קודמת לכאו' זה הולך להיות אחד הנושאים המדוברים בשמיטה.
נחלקו פוסקי זמנינו האם יש בעיה בחלב מפרה שעיקר מאכלה הוא ספיחי שביעית, מי שיכול להביא את עיקרי הנידונים, להעלות חוברות וכדו' מוזמן.
[שייך לדון האם זה נאסר, האם זה מטמטם את הלב, האם צריך לנהוג בזה קדו"ש, האם שייך לפני עוור בקניית החלב, ועוד נושאים רבים].
מצו"ב מספר של עצומה למחלבות שיאכילו את הפרות באוכל אחר, 04-3760742
(אין לי קשר לעצומה, אין לי מושג האם היא אמורה לעשות משהו, והבוחר יבחר).
 

מ.א.ה.

משתמש רגיל
בן אבנר אמר:
לאור הנסיון משמיטה קודמת לכאו' זה הולך להיות אחד הנושאים המדוברים בשמיטה.
נחלקו פוסקי זמנינו האם יש בעיה בחלב מפרה שעיקר מאכלה הוא ספיחי שביעית, מי שיכול להביא את עיקרי הנידונים, להעלות חוברות וכדו' מוזמן.
[שייך לדון האם זה נאסר, האם זה מטמטם את הלב, האם צריך לנהוג בזה קדו"ש, האם שייך לפני עוור בקניית החלב, ועוד נושאים רבים].
מצו"ב מספר של עצומה למחלבות שיאכילו את הפרות באוכל אחר, 04-3760742
(אין לי קשר לעצומה, אין לי מושג האם היא אמורה לעשות משהו, והבוחר יבחר)
מצרף כאן ממה שיש במצודתי:
1. מאמר שהתפרסם בקובץ בית אהרן וישראל לפני שנה - מאת הההרב ישראל מאיר וולדמן, ממובילי מאבק זה. לצד זאת מצו"ב תגובה שכתב לי אחד מגדולי העוסקים בענייני מצוות התלויול בארץ.
2. תשובה מתוך שו"ת 'משיב כהלכה' להגרא"צ הכהן מבני ברק.
3. עדות המופיעה בספר 'מנחת ירושלים' - הוראת מרן מבריסק זצ"ל.
הצג קובץ מצורף מאמר בענין מאכל בהמות בשביעית מתוך קובץ בית אהרן וישראל ר''ו - כסלו טבת תש''פ.pdf

"שלום רב. 
עברתי ברפרוף על מה שכתבו, אך למרות כל העבודה העצומה נראה לי שבעיקר הדין לא כיוונו להלכה. 
דהנה ודאי שמוסכם שלגבי האכלת בהמות יש לילך אחרי עיקר הדין, ולא לחפש חומרות. 
1. ולכן לגבי איסור ספיחין הרי פשטות הרמב"ם בפרק ד שספיחין אסורים באכילה ולא בהנאה [וכתב החת"ס שמי שאוסר איסור דרבנן בהנאה עובר בבל תוסיף] ואם כן אין איסור לתת לבהמה איסור ספיחין. אמנם החזו"א מחמיר באיסור השתמשות בספיחין לכתחילה, אבל לא נשמע שהחמיר בדיעבד.
2. לגבי איסורי ביעור הסתפק החזון איש אם בטלה ממה שחל עליו איסור ספיחין קדושת שביעית. וא"ת שבטל קדו"ש גם לא נאסר לאחר הביעור. וכמדומה שהחזו"א הקל לקנות זרעים לאחר שמיטה, אע"פ שהיה חשש ספיחין בהם. וכנראה צירף להיתר גם ספק זה.
3. מאכל הפרות הוא תחמיצים שונים, שלדעת הרש"ס אין בהם איסור ספיחין. 
ולגבי זמן הביעור של התחמיצים, חלקם [תחמיץ תירס למשל] אין להם זמן ביעור, כיון שמגדלים מהם כל השנה, ולדעת הגרש"ז אויערבך בכה"ג אין חובת ביעור. שהרי מלא כלה בשדה לחיה. 
4. לגבי תחמיץ חיטה וחבילות קש או אספסת, זמן הביעור המקובל הוא בזמן רביעה שנייה של מוצאי שביעית,שהוא זמנים שונים בחודש מרחשוון דהיינו שעד אז לא מתעוררת השאלה. ואח"כ הרי כבר יש זריעה חדשה, שאע"פ שנזרעה בשביעית, הרי הולכים בתר לקיטה, ואין בה קדושת שביעית. ואם כן יש הרבה אוכל של שמינית לפרות. 
5. לגבי שמור ונעבד הרי הקל החזו"א וכן דעת הרמב"ם שלא הביא איסור אלו. ובאגרת חזו"א הקשה שיש להחמיר דוקא ביבול שמינית שאז הקנס נגד הבעלים מובן, ולא על יבול שביעית שהוי הפקר, ואין את מי לקנוס. 
6. כשעוררו את הבעיה של האכלת בהמות מספיחי שביעית בימי חיותו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הוא לא הצטרף לדעת האוסרים, ואם כן מי יבוא להחמיר לציבור יותר ממנו. 
בברכה"
 

קבצים מצורפים

  • שו''ת משיב כהלכה - בענין חלב בהמה הניזונית מספיחין.pdf
    2.3 MB · צפיות: 25
  • הוראת מרן הגרי''ז על שתיית חלב מבהמה שניזונית מספיחין.pdf
    275.6 KB · צפיות: 21

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מחלוקת שמשום מה התפרסמה יותר.
יש אלפי מחלוקות שאף אחד לא יודע עליהם. ופשוט סומכים על רבני הבדצים.

אולי כי המחלוקת הזו היתה גם הרבה פוליטיקה
 

מ.א.ה.

משתמש רגיל
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מחלוקת שמשום מה התפרסמה יותר.
יש אלפי מחלוקות שאף אחד לא יודע עליהם. ופשוט סומכים על רבני הבדצים.

אולי כי המחלוקת הזו היתה גם הרבה פוליטיקה
למיטב ידיעתי והבנתי - אין כאן מחלוקת פוליטית.
העומדים משני צידי המתרס, הם מצד אחד - יהודים יראי שמים אשר רוצים למנוע חילול שביעית באמצעות הפעלת לחץ על הרפתנים/מחלבות/מגדלי השחת, ע"י דרישה ציבורית. וכך לגרום להפחתה בחילולי שביעית.
מצד שני - וועדות הכשרות שיודעים את המצב לאשורו, אך סבורים שבאמת החלב מותר מעיקר הדין (וכפי שניתן להיווכח מעיון במראי המקומות שציינתי כי השאלה היא בכלל על 'בהמה שנתפטמה מאיסורין' (יו"ד סימן ס') ואינה קשורה כלל להל' שביעית), וכפי שיפה העיר הרב 'במבי':
במבי אמר:
בודקים שהבע"ח לא יאכלו טבל? (כמדומני שרק חמורו ר' פנחס בן יאיר התהדר בזאת)
ובאמת שבכל מקרה - אין פיתרון מושלם לבעיה זו, כידוע לעוסקים בדבר, וידוע גם לשני הצדדים הנ"ל העוסקים בענין זה.
ודו"ק בכל זה.
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
הרי אם לא נתפטמה כל ימיה או רובן באיסור אין איסור בחלב והרי אינה אוכל רק ספיחין
אבל יש כאן ענין אחר שע"י הצריכה של הציבור לחלב נמצא מאכילין את הפרות ספיחין ולצורך כך מגדלין ספיחין ונמצא בעקיפין שאנו גורמים לעבוד בשביעית
וזה כמו קניית פירות מורכבים שכיום רוב האבטיחים הם כאלו ועוד כמה וכמה מינים שהם בהרכבה כיון שזה משביחן, וע"י שהציבור קונה מרכיבים והלכים למען הציבור עוד ועוד.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
במבי אמר:
בודקים שהבע"ח לא יאכלו טבל? (כמדומני שרק חמורו ר' פנחס בן יאיר התהדר בזאת)
אסור להאכיל בהמה טבל, אבל מותר להאכילה דמאי שנקנה לצורך בהמה (וחמורתו של ר' פינחס בן יאיר - לשיטת הירושלמי החמירה על עצמה הרבה, ולשיטת הבבלי הביאו לה מן הלקוח לצורך אדם ונמלך עליו לבהמה).
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
במבי אמר:
בודקים שהבע"ח לא יאכלו טבל? (כמדומני שרק חמורו ר' פנחס בן יאיר התהדר בזאת)
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.

יש עניין להמחיר שלא תאכל תולעים וכד'? כי כיום המנהג להביא לפרות ברפת ירקות שהתליעו וכד' במצב של תחילת ריקבון
 
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.
חמץ הוי איסוה"נ.
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
דיבוק חברים אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.
חמץ הוי איסוה"נ.
זה ברור ילוי וידוע. אך למה כשחלבו לפני פסח אין חשש. חליבה לפני פסח מועילה לתערובת חמץ. לא להנאה כל שהיא
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאיר גוטמן אמר:
הרי אם לא נתפטמה כל ימיה או רובן באיסור אין איסור בחלב והרי אינה אוכל רק ספיחין
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.
 

במבי

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
מאיר גוטמן אמר:
הרי אם לא נתפטמה כל ימיה או רובן באיסור אין איסור בחלב והרי אינה אוכל רק ספיחין
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.

תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
בן אבנר אמר:
מאיר גוטמן אמר:
הרי אם לא נתפטמה כל ימיה או רובן באיסור אין איסור בחלב והרי אינה אוכל רק ספיחין
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.

תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].
 
 

במבי

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
במבי אמר:
בן אבנר אמר:
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.

תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].

שוב עכ"פ רש"י והרמב"ם פוסקים דזוז"ג מותר וגם באיסורים

לשון הרמב"ם בסוף פרק י ממעשר שני:

וְכֵן אֵין מַרְכִּיבִין כִּפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה בִּדְקָלִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן כִּפְרִי. עָבַר וְהִרְכִּיב מֻתָּר שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גּוֹרְמִין אֶחָד אָסוּר וְאֶחָד מֻתָּר הֲרֵי זֶה הַנִּגְרָם מִשְּׁנֵיהֶם מֻתָּר. לְפִיכָךְ הַצּוֹמֵחַ מִפֵּרוֹת עָרְלָה מֻתָּר שֶׁהֲרֵי גּוֹרֵם לִצְמֹחַ הַפְּרִי הָאָסוּר וְהָאָרֶץ הַמֻּתֶּרֶת:


וכמו שהצומח מפירות ערלה מותר אף שהווה מגוף האיסור עצמו כך החלב מותר עוד לפני הטענה שהבהמה אוכלת גם היתר כי עצם גוף הפרה נחשב כמתיר וכמו הקרקע של הערלה (אא"כ תטען שגוף הפרה אינו מתיר שהרי היא בחייה איבר מן החי)
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
במבי אמר:
בן אבנר אמר:
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.

תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].
כבר שמעתי שיעור על זה בכמה שנים מכמה רבנים מכמה אסכולות, וכולם חוזרים על אותו שיעור דהוי זה וזה גורם, כי גם הפרה גורמת לזה והיא גופה היתר, ואז תולים את זה ברש''י ותוס' האם בכה''ג חשיב זה וזה גורם כי כל דבר גורם דבר אחר, ואז אומרים שצריך להחמיר.
ותמיד צעקתי על זה דאינו מובן הלא הפרה שותה מים ורוב החלב הוא מים א''כ הוי זה וזה גורם לכו''ע מחמת המים, ולא קיבלתי תשובה.
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
במבי אמר:
תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].
כבר שמעתי שיעור על זה בכמה שנים מכמה רבנים מכמה אסכולות, וכולם חוזרים על אותו שיעור דהוי זה וזה גורם, כי גם הפרה גורמת לזה והיא גופה היתר, ואז תולים את זה ברש''י ותוס' האם בכה''ג חשיב זה וזה גורם כי כל דבר גורם דבר אחר, ואז אומרים שצריך להחמיר.
ותמיד צעקתי על זה דאינו מובן הלא הפרה שותה מים ורוב החלב הוא מים א''כ הוי זה וזה גורם לכו''ע מחמת המים, ולא קיבלתי תשובה.

מה הכוונה שכל דבר גורם דבר אחר?
איני יודע אם זה קשור לטענתך (שלא מספיק הבנתי אותה), אך העוסקים בזה כותבים שלולי אכילת הספיחין לא תצא שום טיפת חלב, ולא יעזור כמה שצשתה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].
כבר שמעתי שיעור על זה בכמה שנים מכמה רבנים מכמה אסכולות, וכולם חוזרים על אותו שיעור דהוי זה וזה גורם, כי גם הפרה גורמת לזה והיא גופה היתר, ואז תולים את זה ברש''י ותוס' האם בכה''ג חשיב זה וזה גורם כי כל דבר גורם דבר אחר, ואז אומרים שצריך להחמיר.
ותמיד צעקתי על זה דאינו מובן הלא הפרה שותה מים ורוב החלב הוא מים א''כ הוי זה וזה גורם לכו''ע מחמת המים, ולא קיבלתי תשובה.

מה הכוונה שכל דבר גורם דבר אחר?
איני יודע אם זה קשור לטענתך (שלא מספיק הבנתי אותה), אך העוסקים בזה כותבים שלולי אכילת הספיחין לא תצא שום טיפת חלב, ולא יעזור כמה שצשתה.
האמת שאני זוכר את זה מעומעם, אז הבנתי שהספיחים הם חומרי גלם והפרה היא המכונה ולכן לא בטוח שזה נקרא זה וזה גורם, ואיך שהוא זה תלוי ברש''י ותוס' (אולי בע''ז), אבל המים הם חומרי גלם כמו הספיחים ולכאו' שפיר הוי זה וזה גורם.
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כבר שמעתי שיעור על זה בכמה שנים מכמה רבנים מכמה אסכולות, וכולם חוזרים על אותו שיעור דהוי זה וזה גורם, כי גם הפרה גורמת לזה והיא גופה היתר, ואז תולים את זה ברש''י ותוס' האם בכה''ג חשיב זה וזה גורם כי כל דבר גורם דבר אחר, ואז אומרים שצריך להחמיר.
ותמיד צעקתי על זה דאינו מובן הלא הפרה שותה מים ורוב החלב הוא מים א''כ הוי זה וזה גורם לכו''ע מחמת המים, ולא קיבלתי תשובה.

מה הכוונה שכל דבר גורם דבר אחר?
איני יודע אם זה קשור לטענתך (שלא מספיק הבנתי אותה), אך העוסקים בזה כותבים שלולי אכילת הספיחין לא תצא שום טיפת חלב, ולא יעזור כמה שצשתה.
האמת שאני זוכר את זה מעומעם, אז הבנתי שהספיחים הם חומרי גלם והפרה היא המכונה ולכן לא בטוח שזה נקרא זה וזה גורם, ואיך שהוא זה תלוי ברש''י ותוס' (אולי בע''ז), אבל המים הם חומרי גלם כמו הספיחים ולכאו' שפיר הוי זה וזה גורם.
נשמח אם תבדוק שוב את הנושאים במקורם, תכתוב לנו מהי מחלו' רש"י ותוס', ואז נדע לדון בטענתך לגבי המים כדת של תורה.
 
 

קושטא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.
כמדומה שהבד''ץ מסמן את זה לאלו שחוששים באמצע פסח לתערובת חמץ שאוסרת במשהו 
כגון אם נפל משהו בשטיפה במפעל וכו' 
ורוכשים הכל מלפני פסח מהטעם הזה
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
קושטא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.
כמדומה שהבד''ץ מסמן את זה לאלו שחוששים באמצע פסח לתערובת חמץ שאוסרת במשהו 
כגון אם נפל משהו בשטיפה במפעל וכו' 
ורוכשים הכל מלפני פסח מהטעם הזה
אלו שקונים הכל קודם הפסח אין צריכים סימון, שהרי מה שקנו קודם הפסח ודאי נחלב קודם הפסח.
אלא אדרבה, הרבה קונים בתוך הפסח, אלא שמדקדקין לקנות מה שנחלב קודם הפסח מחשש זה.
 
 

קושטא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
קושטא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מעניין שלגבי חמץ יש המקפידים לקנות רק מה שנחלב בערב פסח. ולכן זה מצויין על השקיות "כשל"פ ער"פ".

ובאמת צ"ע מאי שנא.
כמדומה שהבד''ץ מסמן את זה לאלו שחוששים באמצע פסח לתערובת חמץ שאוסרת במשהו 
כגון אם נפל משהו בשטיפה במפעל וכו' 
ורוכשים הכל מלפני פסח מהטעם הזה
אלו שקונים הכל קודם הפסח אין צריכים סימון, שהרי מה שקנו קודם הפסח ודאי נחלב קודם הפסח.
אלא אדרבה, הרבה קונים בתוך הפסח, אלא שמדקדקין לקנות מה שנחלב קודם הפסח מחשש זה.
אה''נ !  לזה התכוונתי
 
 

קושטא

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
לאור הנסיון משמיטה קודמת לכאו' זה הולך להיות אחד הנושאים המדוברים בשמיטה.
נחלקו פוסקי זמנינו האם יש בעיה בחלב מפרה שעיקר מאכלה הוא ספיחי שביעית, מי שיכול להביא את עיקרי הנידונים, להעלות חוברות וכדו' מוזמן.
[שייך לדון האם זה נאסר, האם זה מטמטם את הלב, האם צריך לנהוג בזה קדו"ש, האם שייך לפני עוור בקניית החלב, ועוד נושאים רבים].
מצו"ב מספר של עצומה למחלבות שיאכילו את הפרות באוכל אחר, 04-3760742
(אין לי קשר לעצומה, אין לי מושג האם היא אמורה לעשות משהו, והבוחר יבחר).
 
האם צריך לנהוג בזה קדו"ש     מופקע!​
האם זה מטמטם את הלב      דבר שהוא מותר -אינו מטמטם את הלב,​
 ​
בפשטות איסור ספיחין לא הוי איסור הנאה כלל ומה שאסרו לכמה פו' לבהמה לרעות או בפרחי נוי  [עי' תשו' מבי''ט]    כבר ביארו בזה וכן החזו''א  שהאיסור הוא כעין איסור שימוש לכל דבר כדרך שימושו,    וחידוש הוא!
 ​
ולאחר הביעור ג''כ אי''ז איסור הנאה ממש אלא חובת ביעור וכדחזינא היכ''ת שבהם לא נאסר כלל,
 ​
וכל הגמ' של פרה שאכלה כרשיני ע''ז שמותרת רק מטעמא דזוז''ג אבל בנתפטמה כולה באיסור -אסורה,
הפשט [בפשטות!] כי בזה הוא ג''כ 'נהנה' מהאיסור שאכלה הבהמה, כמו עוד איסורי 'גורם',
ולכן באיסורי אכילה לא מובן מדוע שיאסר, הרי הכל כבר בטל ונסרח במעיה ולגבי חלב, הרי התורה התירתה מעוד איסורים, למ''ד 'דם נעשה חלב' וכן מ'יוצא מן החי'  ומאיסור  'לא תאכלו על הדם',כמבואר בריש בכורות, 
והגמ' אוסרת רק כשאוכלת איסורי הנאה ולא נאסר החלב בגלל האיסור שבתוכו, אלא כמו איסור 'גורם' שעי''ז נהנה מהאיסור שאכלה, 
[יעוי' בהגר''ח הל' מאכ''א על ולד טריפה ג''כ שמבואר יסוד דין 'גורם' שנאסר כי האיסור גרם אותו, ולכן באיסור 'יוצא' אמרי' זוז''ג מותר ]
וכל זה באיסור הנאה ממש כחמץ וערלה וכלאה''כ או ע''ז, אבל בדבר שאסר רק באכילה, בשימוש, או איסור קיום – תו לא שייך למימר שיאסר כי הוא 'נהנה' מהאיסור שהי' קודם שאכלה, ומאד דחוק לומר שמה שהאיסור אכילה 'גרם' יאסר ג''כ, כי הוא לא יתר מאיסור אכילה ומהיכ''ת שיאסור דבר אחר, ורק באיסור הנאה שייך,
 ​
[וצריך לעיין בפו' שכן דנו באיסור אכילה לבד כהמרדכי ביבמות בענין כרשיני תרומה, והרמ''א]
 ​
 

קושטא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
במבי אמר:
תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].
כבר שמעתי שיעור על זה בכמה שנים מכמה רבנים מכמה אסכולות, וכולם חוזרים על אותו שיעור דהוי זה וזה גורם, כי גם הפרה גורמת לזה והיא גופה היתר, ואז תולים את זה ברש''י ותוס' האם בכה''ג חשיב זה וזה גורם כי כל דבר גורם דבר אחר, ואז אומרים שצריך להחמיר.
ותמיד צעקתי על זה דאינו מובן הלא הפרה שותה מים ורוב החלב הוא מים א''כ הוי זה וזה גורם לכו''ע מחמת המים, ולא קיבלתי תשובה.
מענין, כולם מתרים רק על סמך זוז''ג !
כדי לאסור צריך להיות מן המתמיהים!


ואולי משתמשים כדי להרגיע את המתמיהים לצרוף את הרמב''ם שאפי' בגורם שאינו 'כמו' הגורם לאיסור -מתיר 

אולם שאלתך ממים, צ''ע

כי הפמ''ג והנשמ''א כבר הביאו חומרא זו, [לגבי חלב, שלפניהם נראה לי שאף אחד לא דן בכלל ע''ז!]  וכן פסק במשנ''ב לגבי חמץ בפסח להחמיר,
לדבריך הרי מותר,
 
בן אבנר אמר:
במבי אמר:
בן אבנר אמר:
כמדו' שהמעוררים בזה כתבו שהוכח שללא האוכל של הספיחין לא יהיה חלב, והו"ל זה וזה גורם.

תמיד שטוענים זה וזה גורם, זה להקל ולהתיר !
תליא במחלו' אם זה וזה גורם אסור או מותר, [עכ"פ כאן הכוונה היא שאע"פ שלא תמות לולי האוכל של הספיחין, אך החלב נגרם גם על ידו ואולי זה אוסר].

לא ראיתי את כל התגובות, אך יעויין ברמ''א יו''ד סי' ס ובש''ך שם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
ביומני בריסק של הרממ"ש.
1 (2).png
מי זה רממ"ש?
יומנים אלו הם העתק מהזכרון שעשה ר' אליקים שלזינגר לאחר שנאבד לו יומנו המקורי.
 
 

קושטא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נבשר אמר:
ביומני בריסק של הרממ"ש.
1 (2).png
מי זה רממ"ש?
יומנים אלו הם העתק מהזכרון שעשה ר' אליקים שלזינגר לאחר שנאבד לו יומנו המקורי.
וגם אחרי שנמצא המקור עדיין -''משנה לא זזה ממקומה''....
''ואלו ואלו דברי אלוקים חיים''.....
 
 
חלק עליון תַחתִית