יושב בשבת תחכמוני
משתמש ותיק
ספק נאה לשמחת המועד:
מבואר בפסחים ע., שלבן תימא חגיגת י"ד היא כפסח, אינה נאכלת אלא צלי ואינה נאכלת אלא למנויו וזמן אכילתה כזמן אכילת הפסח ובאה מכבשים ועיזים זכרים וספק אם יש בה משום שבירת עצם.
והנה פשוט לכא', שחרף כל זאת, הקרבן עצמו בודאי הוא שלמים ואינו קרבן פסח, ולא נפסל במחשבת שינוי השם, ואינו ניתן בזריקה או שפיכה אחת אלא בשתי מתנות שהן ארבע, ולא הוקש לפסח אלא לענין אכילתו שהיא כאכילת פסח לבן תימא.
מעתה יש להסתפק בדין חו"ש של חגיגת י"ד, שבפשטות מכיון שהיא עצמה שלמים היא א"כ יש ליתן ממנה חו"ש ככל שלמים, ואמנם הרי קרבן זה אינו נאכל אלא למנויו והכהנים הרי אינם מנויים.
(ואם באנו לדון בזה שהחו"ש של חגיגה זו מופקעים מדין האכילה כקרבן פסח שרובץ על קרבן זה ואכן אין אכילתם למנויי הקרבן, צ"ע לאידך גיסא - האם זמן אכילת הנך חו"ש הם ליום ולילה כעיקר הקרבן, או שנאכלים לב' ימים ולילה ככל שלמים).
מבואר בפסחים ע., שלבן תימא חגיגת י"ד היא כפסח, אינה נאכלת אלא צלי ואינה נאכלת אלא למנויו וזמן אכילתה כזמן אכילת הפסח ובאה מכבשים ועיזים זכרים וספק אם יש בה משום שבירת עצם.
והנה פשוט לכא', שחרף כל זאת, הקרבן עצמו בודאי הוא שלמים ואינו קרבן פסח, ולא נפסל במחשבת שינוי השם, ואינו ניתן בזריקה או שפיכה אחת אלא בשתי מתנות שהן ארבע, ולא הוקש לפסח אלא לענין אכילתו שהיא כאכילת פסח לבן תימא.
מעתה יש להסתפק בדין חו"ש של חגיגת י"ד, שבפשטות מכיון שהיא עצמה שלמים היא א"כ יש ליתן ממנה חו"ש ככל שלמים, ואמנם הרי קרבן זה אינו נאכל אלא למנויו והכהנים הרי אינם מנויים.
(ואם באנו לדון בזה שהחו"ש של חגיגה זו מופקעים מדין האכילה כקרבן פסח שרובץ על קרבן זה ואכן אין אכילתם למנויי הקרבן, צ"ע לאידך גיסא - האם זמן אכילת הנך חו"ש הם ליום ולילה כעיקר הקרבן, או שנאכלים לב' ימים ולילה ככל שלמים).