רצונו כרצונו אמר:חגיגה ג. בתוס' תחילה לגרים. שנצטווה על המילה טפי מכל אותם שלפניו: איירי באברהם אבינו.
אולי מישהו יוכל להעלות כאן מי הם הגרים שהיו קודם אברהם אבינו ובמה התבטאה גירותם ייש"כ
רצונו כרצונו אמר:ובמה התבטאה גירותם?
שהרי לא מלו
כי שם ועבר לא פרסמו כנ''ליד אבשלום אמר:לכאו' גירות קודם אברהם אבינו התבטאה באמונה בקל אחד שהוא בורא ומנהיג בשונה מאותם דורות שהאמינו בכוחות עליונים מרובים כהשמש והירח ובעצם האמונה ההיא הוא נהיה לגר בשונה מהמשמעות של גר כיום שהיא להיות חלק מעמ"י אז הגירות היתה בעצם זה שקיבל עליו את האמונה הנכונה
גר הוא מי שבא לגור בצל השכינה.רצונו כרצונו אמר:חגיגה ג. בתוס' תחילה לגרים. שנצטווה על המילה טפי מכל אותם שלפניו: איירי באברהם אבינו.
אולי מישהו יוכל להעלות כאן מי הם הגרים שהיו קודם אברהם אבינו ובמה התבטאה גירותם ייש"כ
השאלה מה זה נקרא לגורכמעיין המתגבר אמר:גר הוא מי שבא לגור בצל השכינה.
ומה תגיד על הפסוק כי גרים הייתם בארץ מצרים שבאו לגור בצל מצרים או שהיו נספחים לכאו' הקנייטש בגרים הייתם זה שהיו שונים ולא זה שבאו לגורכמעיין המתגבר אמר:גר הוא מי שבא לגור בצל השכינה.
אין כאן קושיה, מה שכתבתי צל, כי אי אפשר לדור בשכינה ממש, אבל במצרים אין צריך להשתמש במילה צל, אלא באו לגור במצרים, מרצונם או בעל כרחם, וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן, וביחס לנולדים כאן הוא שונה וביחס למי שלא גר כאן כלל הוא קבוע כאן, ושם במצרים זה היה ביחס לאלו שנולדו כאן, וגר בשכינה שהבאת גבי אברהם זה מתייחס ביחס לשאר שלא באו לגור כלל, דהיינו גר הוא דרגה אמצעית, ולפעמים הוא ביחס למי שלמעלה ממנו ולפעמים הוא ביחס למי שתחתיו.רצונו כרצונו אמר:ומה תגיד על הפסוק כי גרים הייתם בארץ מצרים שבאו לגור בצל מצרים או שהיו נספחים לכאו' הקנייטש בגרים הייתם זה שהיו שונים ולא זה שבאו לגורכמעיין המתגבר אמר:גר הוא מי שבא לגור בצל השכינה.
אם אפשר לשאול מנין לך חידוש זה?כמעיין המתגבר אמר:אין כאן קושיה, מה שכתבתי צל, כי אי אפשר לדור בשכינה ממש, אבל במצרים אין צריך להשתמש במילה צל, אלא באו לגור במצרים, מרצונם או בעל כרחם, וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן, וביחס לנולדים כאן הוא שונה וביחס למי שלא גר כאן כלל הוא קבוע כאן, ושם במצרים זה היה ביחס לאלו שנולדו כאן, וגר בשכינה שהבאת גבי אברהם זה מתייחס ביחס לשאר שלא באו לגור כלל, דהיינו גר הוא דרגה אמצעית, ולפעמים הוא ביחס למי שלמעלה ממנו ולפעמים הוא ביחס למי שתחתיו.
היום הריתיהו וילדתיהו, אם רצונך לחלוק חלוק.רצונו כרצונו אמר:אם אפשר לשאול מנין לך חידוש זה?כמעיין המתגבר אמר:אין כאן קושיה, מה שכתבתי צל, כי אי אפשר לדור בשכינה ממש, אבל במצרים אין צריך להשתמש במילה צל, אלא באו לגור במצרים, מרצונם או בעל כרחם, וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן, וביחס לנולדים כאן הוא שונה וביחס למי שלא גר כאן כלל הוא קבוע כאן, ושם במצרים זה היה ביחס לאלו שנולדו כאן, וגר בשכינה שהבאת גבי אברהם זה מתייחס ביחס לשאר שלא באו לגור כלל, דהיינו גר הוא דרגה אמצעית, ולפעמים הוא ביחס למי שלמעלה ממנו ולפעמים הוא ביחס למי שתחתיו.
תמיד מצאנו גר בתור כינוי לאדם זר שבא איפה מצאת מקום שבו הפירוש של גר הוא אדם שקבוע במקום?כמעיין המתגבר אמר:וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן,
באופן כללי גדרה של גרות מבואר במכ' בסוף ספ' חדושי מרן רי"ז הלוי בבארו את החילוק שבין גר אמת לגר תושב, שעיקרה של גרות היינו קבלת מצוות, שזהו עיקר המבדיל בין גוי ליהודי, מה שהיהודי משועבד לתו"מ. ואילו המילה והטבילה אינם אלא להחיל גרות זו בגופם, שלא תהי' קיום המצוות כפעולות שעושים בעלמא אלא יהא טבוע בגופם. [לאפוקי גר תושב שאין בו מילה וטבילה הילכך יכול לחזור בו מגרותו.] ובלשון הראשונים מובא תמיד הלשון שבא להסתופף תחת כנפי השכינה שלכאו' הכונה כנ"ל לקיום מצוותיו. ואילו לגבי מילה וטבילה כתבו שאי"ז אלא 'גמר הגרות'.רצונו כרצונו אמר:ובמה התבטאה גירותם
איזה ציוי יש להם שהם צריכים לקבל על עצמם לקיים דבר ה' וכי שייך לקבל דבר ה' כשעוד אין ציוי?אחד מן הגולה אמר:בכל אופן לגבי שם ועבר יל"ע איזה קבלת מצוות היה להם, ולכאו' היינו עצם הקבלה לקיים דבר ה'. [שכן המצוות לכשעצמם אינם לעיכובא לדעת הרמב"ם והריטב"א כתובות יא,א, ורק עצם הדבר שמשתעבד לקיים מצוות זהו לעיכובא.]
א"כ מהו כי גרים הייתם בארץ מצריםאחד מן הגולה אמר:באופן כללי גדרה של גרות מבואר במכ' בסוף ספ' חדושי מרן רי"ז הלוי בבארו את החילוק שבין גר אמת לגר תושב, שעיקרה של גרות היינו קבלת מצוות, שזהו עיקר המבדיל בין גוי ליהודי, מה שהיהודי משועבד לתו"מ. ואילו המילה והטבילה אינם אלא להחיל גרות זו בגופם, שלא תהי' קיום המצוות כפעולות שעושים בעלמא אלא יהא טבוע בגופם. [לאפוקי גר תושב שאין בו מילה וטבילה הילכך יכול לחזור בו מגרותו.] ובלשון הראשונים מובא תמיד הלשון שבא להסתופף תחת כנפי השכינה שלכאו' הכונה כנ"ל לקיום מצוותיו. ואילו לגבי מילה וטבילה כתבו שאי"ז אלא 'גמר הגרות'.
לכאו' צ"ל בזה דקאי על אותם ציוויים שהיו אז, ועדיין צ"ע.רצונו כרצונו אמר:איזה ציוי יש להם שהם צריכים לקבל על עצמם לקיים דבר ה' וכי שייך לקבל דבר ה' כשעוד אין ציוי?אחד מן הגולה אמר:בכל אופן לגבי שם ועבר יל"ע איזה קבלת מצוות היה להם, ולכאו' היינו עצם הקבלה לקיים דבר ה'. [שכן המצוות לכשעצמם אינם לעיכובא לדעת הרמב"ם והריטב"א כתובות יא,א, ורק עצם הדבר שמשתעבד לקיים מצוות זהו לעיכובא.]
רצונו כרצונו אמר:א"כ מהו כי גרים הייתם בארץ מצריםאחד מן הגולה אמר:באופן כללי גדרה של גרות מבואר במכ' בסוף ספ' חדושי מרן רי"ז הלוי בבארו את החילוק שבין גר אמת לגר תושב, שעיקרה של גרות היינו קבלת מצוות, שזהו עיקר המבדיל בין גוי ליהודי, מה שהיהודי משועבד לתו"מ. ואילו המילה והטבילה אינם אלא להחיל גרות זו בגופם, שלא תהי' קיום המצוות כפעולות שעושים בעלמא אלא יהא טבוע בגופם. [לאפוקי גר תושב שאין בו מילה וטבילה הילכך יכול לחזור בו מגרותו.] ובלשון הראשונים מובא תמיד הלשון שבא להסתופף תחת כנפי השכינה שלכאו' הכונה כנ"ל לקיום מצוותיו. ואילו לגבי מילה וטבילה כתבו שאי"ז אלא 'גמר הגרות'.
באופן כללי הפי' גר היינו אדם שבא להתגורר במקום זר, רק שביהדות הדרך שבה מגיע 'להתגורר' ביהדות דהיינו לחסות תחת כנפי השכינה הוא ע"י קבלה לקיים המצוות.רצונו כרצונו אמר:א"כ מהו כי גרים הייתם בארץ מצריםאחד מן הגולה אמר:באופן כללי גדרה של גרות מבואר במכ' בסוף ספ' חדושי מרן רי"ז הלוי בבארו את החילוק שבין גר אמת לגר תושב, שעיקרה של גרות היינו קבלת מצוות, שזהו עיקר המבדיל בין גוי ליהודי, מה שהיהודי משועבד לתו"מ. ואילו המילה והטבילה אינם אלא להחיל גרות זו בגופם, שלא תהי' קיום המצוות כפעולות שעושים בעלמא אלא יהא טבוע בגופם. [לאפוקי גר תושב שאין בו מילה וטבילה הילכך יכול לחזור בו מגרותו.] ובלשון הראשונים מובא תמיד הלשון שבא להסתופף תחת כנפי השכינה שלכאו' הכונה כנ"ל לקיום מצוותיו. ואילו לגבי מילה וטבילה כתבו שאי"ז אלא 'גמר הגרות'.
גר יוצא ממקומו הטבעי וכן המתגייר יוצא ממקומו הטבעיאחד מן הגולה אמר:באופן כללי הפי' גר היינו אדם שבא להתגורר במקום זר, רק שביהדות הדרך שבה מגיע 'להתגורר' ביהדות דהיינו לחסות תחת כנפי השכינה הוא ע"י קבלה לקיים המצוות.
יד אבשלום אמר:תמיד מצאנו גר בתור כינוי לאדם זר שבא איפה מצאת מקום שבו הפירוש של גר הוא אדם שקבוע במקום?כמעיין המתגבר אמר:וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן,
וזה קיומם של המצות בין אם הוא מקבל או לאאור זורח אמר:אחד מן הגולה כתב: ↑לפני 10 דקות
באופן כללי הפי' גר היינו אדם שבא להתגורר במקום זר, רק שביהדות הדרך שבה מגיע 'להתגורר' ביהדות דהיינו לחסות תחת כנפי השכינה הוא ע"י קבלה לקיים המצוות.
גר יוצא ממקומו הטבעי וכן המתגייר יוצא ממקומו הטבעי
שיצא ממקומוכמעיין המתגבר אמר:אם גר הוא לא מי שבא לגור אז מה זה לשון גרות.
מלשון מה?אור זורח אמר:שיצא ממקומוכמעיין המתגבר אמר:אם גר הוא לא מי שבא לגור אז מה זה לשון גרות.
גר זה משמעות לא טבעי חיצוניכמעיין המתגבר אמר:שיצא ממקומו
מלשון מה?
כמדומה שאין איש מבעלי ידע בלשון שיסכימו איתך, לגור הוא כמו לדור רק שלדור הוא קבוע יותר.אור זורח אמר:היכן אתה מתגורר פי' מה עשית כדי לעזוב את המקוריות שלךכמעיין המתגבר אמר:שיצא ממקומו
מלשון מה?
מדיבורי בני אדם קשה להביא ראיה ואי אפשר להביא ראיה כידועכמעיין המתגבר אמר:כמדומה שאין איש מבעלי ידע בלשון שיסכימו איתך, לגור הוא כמו לדור רק שלדור הוא קבוע יותר.
וכי לא שייך לשאול היכן אתה גר, את אדם שאפשר שנולד במקום מגוריו ולא עזב את מקוריותו?
אדם שיצא ממקומו ולא מצא עדיין מקום לגור בו והוא עובר במהירות ממקום למקום האם נקרא גר כי יצא ממקומו, אדם שכפר בדת מסוימת או בכל הדתות האם נקרא גר?אור זורח אמר:מדיבורי בני אדם קשה להביא ראיה ואי אפשר להביא ראיה כידועכמעיין המתגבר אמר:כמדומה שאין איש מבעלי ידע בלשון שיסכימו איתך, לגור הוא כמו לדור רק שלדור הוא קבוע יותר.
וכי לא שייך לשאול היכן אתה גר, את אדם שאפשר שנולד במקום מגוריו ולא עזב את מקוריותו?
אם אין דעתו לחזורכמעיין המתגבר אמר:אדם שיצא ממקומו ולא מצא עדיין מקום לגור בו והוא עובר במהירות ממקום למקום האם נקרא גר כי יצא ממקומו, אדם שכפר בדת מסוימת או בכל הדתות האם נקרא גר?
אדרבה גר הוא אדם "זר" שהגיע לעמ"י והתנחל בתוכו בשונה מאדם שנולד יהודי שהוא קבוע בעמ"י זה לא שייך להשוואה מול גוי שהוא יותר קבוע גר רק בעמו שלו ולא זכה להשתיך לעמ"יכמעיין המתגבר אמר:בכל מקום שמחלקים בין גר לגוי לענין דינא, הרי זה גר שמשמש ביחס לקבוע, כמדומה שדברי מוכרחים מפירוש המילה, ואיני רואה בדברי חידוש, אם גר הוא לא מי שבא לגור אז מה זה לשון גרות.יד אבשלום אמר:תמיד מצאנו גר בתור כינוי לאדם זר שבא איפה מצאת מקום שבו הפירוש של גר הוא אדם שקבוע במקום?כמעיין המתגבר אמר:וודאי גר מראה ב' דברים א' שבא לגור והוא חדש כאן, ב' שהוא כעת גר כאן,