גדולי ישראל - "בעלי כשרון" בצעירותם או לאו

תלמיד המשגיח

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
שמש מרפא אמר:
בשלמא אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק
דווקא אפיו של ר' חיים מתאים מאד [כמו "שיהיה לך כסף לקנות שרוולים" (נ.ב. באזני שמעתי), ועוד כידוע].

זה חריפות מסוג מסוים, אבל בשום אופן לא מעשי קונדס [לדוגמה אחד מגדולי ישראל שליט"א יש התכתבויות מימי בחרותו בשפת ערבית עם ידידו. ולו זה אכן מתאים לאופיו]
אולי תחכימנו מי הוא אותו גדול?
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
תלמיד המשגיח אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
שמש מרפא אמר:
דווקא אפיו של ר' חיים מתאים מאד [כמו "שיהיה לך כסף לקנות שרוולים" (נ.ב. באזני שמעתי), ועוד כידוע].

זה חריפות מסוג מסוים, אבל בשום אופן לא מעשי קונדס [לדוגמה אחד מגדולי ישראל שליט"א יש התכתבויות מימי בחרותו בשפת ערבית עם ידידו. ולו זה אכן מתאים לאופיו]
אולי תחכימנו מי הוא אותו גדול?
 

שמא אין זה לכבודו הרם לפרסם זאת בפומבי
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
זה דבר ידוע שהיו הרבה מגדולי ישראל שהיו סתומים בצעירותם וע"י סייעתא דשמיא או ע"י שעמלו בתורה התורה החכימתם
ואפילו בגמרא מובא שהיו אמוראים כאלה
היכן ידוע כן, אדרבא על רובם ככולם של גדולי ישראל ידוע שהיו עילויים מופלאים כבר בנערותם, מלבד אולי מסורת כזו על הנצי"ב, עוד לא ראיתי עכ"פ ממקור מוסמך ונאמן.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ועוד פרט ראוי מאוד לציון, שכידוע דרכו של הגר"ח בצעירותו היתה [וכ"ש בזקנתו] שלא היה דבר שעניין אותו חוץ מהתורה הקדושה. והעולם מספר שגם את שם הרחוב בו היתה הישיבה לא ידע. מה מאד יש להצטער על שכיום בחור ישיבה שלא מכיר בהוויות העולם נחשב פגום בחברה.
דבר תמוה מעט הנהגה זו של הגר"ח, כמעט שלא ראינו בדומה לזה אצל רבותינו שמימי קדם, ואדרבא כולם נשתבחו בעומק ורוחב דעתם עד שאפי' במילי דעלמא הבינו ואף התעלו בהבנתם על פשוטי עם שעסקו בעניינים אלו במשך שעות מרובות מהם.
יסוד לימוד התורה הוא במה שלוקח אותה עמו לחיים ולא במה שמבטל את חייו לגמרי מפני התורה.
[על שמואל נאמר שנהירין לו שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, לא נראה שהתכונו לשבחו שלא ידע לא את שבילי דרקיעא ולא את נהרדעא, אלא אדרבא כשם שהיה בקי בכל שבילי דנהרדעא כמו"כ את רקיעא.]
אולי לזה התכון הרב @אמונת אומן לעיל, יסביר נא את דבריו
 

HaimL

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
HaimL אמר:


בדיוק שמעתי בשם הרב וולבה (שהשבוע היארצייט שלו, אגב), שאמר בשם הגר"ח מוואלוז'ין שביאר מאמר חז"ל "הזהרו בבני עניים וכו'.." דהיינו עניים בדעת כי דוקא הם שהוריהם לא היו ת"ח גדולים וממילא לא שמעו הרבה ד"ת בקטנותם מרגישים צמאון וצורך להשלים את הפער, וממילא גודלים יותר, ואמר לפי"ז שזה הבעיה היום שמכניסים לבחורים מידי צעירים הרבה לומד'ס וממילא הם כבר מרגישים בעניינים בכל סוגיא שתדבר איתם, וממילא כשגדלים וכבר בשלים וראויים ללמוד באמת בעמקות, כבר אין להם חשק וצמאון להרחיב אופקים. נקודה למחשבה.
מישהו פעם אמר לי (אני לא יודע בשם מי), היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, מפני שאין להם כסף לקנות אחרונים
 
 
אמונת אומן אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק
פעם שמעתי ממנו שבילדותו זרק אבן על חלון בצפת ושבר אותו (וקיבל סטירה מהחזו"א)
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
אמונת אומן אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק
פעם שמעתי ממנו שבילדותו זרק אבן על חלון בצפת ושבר אותו (וקיבל סטירה מהחזו"א)
ציטוט לא שלי
 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
חוששני שהוחלף הגר"ח, בבן דודו, ששמו כשמו, גם הוא מרא דכולא לתמודא, שנודע בשובבותו, עד שפעם אחת נשלח הבייתה להביא פתק למלמד, ומאחר והחזו"א גדלו, בקש ממנו פתקה, שם רשם לו מע"י ומע"י, דהיינו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
חוששני שהוחלף הגר"ח, בבן דודו, ששמו כשמו, גם הוא מרא דכולא לתמודא, שנודע בשובבותו, עד שפעם אחת נשלח הבייתה להביא פתק למלמד, ומאחר והחזו"א גדלו, בקש ממנו פתקה, שם רשם לו מע"י ומע"י, דהיינו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
בסיפור של בן דודו לא מדובר על מעשה שובבות 
אלא שהיה לומד ש"ס במקום לחזור על הנושאים הנלמדים בישיבה [תפארת ציון היה בגיל ילדות] 
הסיבה שהחזו"א קבלו את הפתק ולא הוריו 
משום ששני הוריו היו תקועים באותה תקופה באמריקה ולא יכלו לבא לארץ 
ולכן מחנכו אומנו היה החזו"א 
 

אריק

משתמש ותיק
תולעת ספרים אמר:
בשלמא אמר:
אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס
כנראה שלכל דבר יש צד חיובי, ובגלל ה'כוכבות' שבו בחר ללמוד לכתוב ולהשקיע בנושאים תורניים שהיו כ'מתי מצוה', כעגלה ערופה, כתובת קעקע, הלכות חגבים, מסכתות קטנות, ועוד ועוד. בכל דבר יש מעלה, ועל המחנכים החובה לנתב אורחות החניכים על פי דרכם וטבעם.

מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א הוציא לאור ספר כבר בגיל 13 , ומי יגיד שהיה בינוני ומטה, על גאון אדיר שיש אחת לכמה מאות שנים.


[youtube]B4dUwrypvq8[/youtube]
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
אור עולם אמר:
ע"ע מתנות לאביונים של קופת העיר

?
סרטון שנתפרסם לפני פורים השתא האיך שפרנסי הקופה מנסים להוציא מהגר"ח שהוא נותן להם מתנות לאביונים, והוא עם חיוך גדול מתחמק שוב ושוב.
איני חושב שרואים שם חריפות מיוחדת. הוא נשאל אם נותן לקופת העיר והשיב שלא.
 

אור עולם

משתמש ותיק
לא דיברתי על חריפות אלא על הומור, ניכר שם על פניו ההנאה שלו מהסיטואציה
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ונחנו מה אמר:
חוששני שהוחלף הגר"ח, בבן דודו, ששמו כשמו, גם הוא מרא דכולא לתמודא, שנודע בשובבותו, עד שפעם אחת נשלח הבייתה להביא פתק למלמד, ומאחר והחזו"א גדלו, בקש ממנו פתקה, שם רשם לו מע"י ומע"י, דהיינו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
בסיפור של בן דודו לא מדובר על מעשה שובבות 
אלא שהיה לומד ש"ס במקום לחזור על הנושאים הנלמדים בישיבה [תפארת ציון היה בגיל ילדות] 
הסיבה שהחזו"א קבלו את הפתק ולא הוריו 
משום ששני הוריו היו תקועים באותה תקופה באמריקה ולא יכלו לבא לארץ 
ולכן מחנכו אומנו היה החזו"א 
לא חושב שזה היה בגלל זה, לזכרוני היה זה מעשה שובבות
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
ביאור הדבר אמר:
זה דבר ידוע שהיו הרבה מגדולי ישראל שהיו סתומים בצעירותם וע"י סייעתא דשמיא או ע"י שעמלו בתורה התורה החכימתם
ואפילו בגמרא מובא שהיו אמוראים כאלה
היכן ידוע כן, אדרבא על רובם ככולם של גדולי ישראל ידוע שהיו עילויים מופלאים כבר בנערותם, מלבד אולי מסורת כזו על הנצי"ב, עוד לא ראיתי עכ"פ ממקור מוסמך ונאמן.
ידוע כן למשל על מהר"ם שיק ועל רבי פסח מקוברין (עי' בהקדמה לספר חידושיו שם כמדומני מובא הסיפור),

תוכל לראות ע"כ גם בהמכלול- https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F

https://he.wikipedia.org/wiki/משה_שיק
 

בשלמא

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
ידוע כן למשל על מהר"ם שיק ועל רבי פסח מקוברין (עי' בהקדמה לספר חידושיו שם כמדומני מובא הסיפור),

תוכל לראות ע"כ גם בהמכלול- https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A7
על המהר"ם שיק מאוד מפורסם כך 
ולמרות זאת ראיתי פעם בגליון סאטמאר שהאדמו"ר מהר"א דוחה זאת מכל וכל
את האמת כבר אף פעם לא נדע.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
אחד מן הגולה אמר:
ביאור הדבר אמר:
זה דבר ידוע שהיו הרבה מגדולי ישראל שהיו סתומים בצעירותם וע"י סייעתא דשמיא או ע"י שעמלו בתורה התורה החכימתם
ואפילו בגמרא מובא שהיו אמוראים כאלה
היכן ידוע כן, אדרבא על רובם ככולם של גדולי ישראל ידוע שהיו עילויים מופלאים כבר בנערותם, מלבד אולי מסורת כזו על הנצי"ב, עוד לא ראיתי עכ"פ ממקור מוסמך ונאמן.
ידוע כן למשל על מהר"ם שיק ועל רבי פסח מקוברין (עי' בהקדמה לספר חידושיו שם כמדומני מובא הסיפור),

תוכל לראות ע"כ גם בהמכלול- https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A7
יתכן וניתן למצוא עוד כמה אחרים, ועכ"פ ודאי שרובם ככולם היו עילויים כבר בשחר נערותם. ראה עוד ר' ישראל אלי' וויינטרוב באגרותיו לבנו שבצעירותו היה ראשו סתום ואחר שהתפלל וביקש ממי שהחכמה שלו נפתחו לו שערי חכמה, ועכ"פ מכריו מימי צעירותו מספרים על עילוי ובעל כשרון נדיר וכפי שניכר מספריו ושיעוריו מימי זקנותו. כנראה התכון לדרגא מסוימת, וא"כ לא ניתן להביא ראיות ממה שכותבים על עצמם בהקדמות לספריהם.
 
 

כלא חשיב

משתמש חדש
אחד מן הגולה אמר:
אוריאל אמר:
ועוד פרט ראוי מאוד לציון, שכידוע דרכו של הגר"ח בצעירותו היתה [וכ"ש בזקנתו] שלא היה דבר שעניין אותו חוץ מהתורה הקדושה. והעולם מספר שגם את שם הרחוב בו היתה הישיבה לא ידע. מה מאד יש להצטער על שכיום בחור ישיבה שלא מכיר בהוויות העולם נחשב פגום בחברה.
דבר תמוה מעט הנהגה זו של הגר"ח, כמעט שלא ראינו בדומה לזה אצל רבותינו שמימי קדם, ואדרבא כולם נשתבחו בעומק ורוחב דעתם עד שאפי' במילי דעלמא הבינו ואף התעלו בהבנתם על פשוטי עם שעסקו בעניינים אלו במשך שעות מרובות מהם.
יסוד לימוד התורה הוא במה שלוקח אותה עמו לחיים ולא במה שמבטל את חייו לגמרי מפני התורה.
[על שמואל נאמר שנהירין לו שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, לא נראה שהתכונו לשבחו שלא ידע לא את שבילי דרקיעא ולא את נהרדעא, אלא אדרבא כשם שהיה בקי בכל שבילי דנהרדעא כמו"כ את רקיעא.]
אולי לזה התכון הרב @אמונת אומן לעיל, יסביר נא את דבריו

בגמ' פרק ערבי פסחים מבואר שהתואר "בנן של קדושים" הוא למי שלא ידע צורת מטבע ומבואר שהוא מעלה.
ובאמת הנדון בזה הוא חלק מקטנות המוחין של בני דורינו, שמצריכים להכניס את כל תלמידי החכמים לקופסא ותבנית מסוימת ואינם יכולים להכיל הבדלים ביניהם, אך האמת היא שכל תלמיד חכם ואדם גדול צריך לעשות מה שמתאים לו, ועיקר מה שאנו מעיריכים את גדו"י הוא משום שגדלו בתורה וזה עיקר עיסקם ושיחם וכל עיסוקם לשם שמים, ואם יש מגדו"י שעי"ז נעשו פרושים מעוה"ז ואינם יודעים מעניני העולם, אין זה מעלה או מוריד מגדלותם.
ועיקר מה שנוגע לנו הוא ש"בתחבולות תעשה לך מלחמה", ומה שצריך לעשות בשביל שנוכל ללמוד הרבה הוא טוב, בין אם ע"י פרישות, או ע"י מעט עסק בעניני העולם כדי לזרוק עצם ליצה"ר.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
שמעתי מהמשגיח הגר"ד יפה זצ"ל
שמרן הרב וואזנר זצ"ל אמר לו שאם היה בזמנו כיתה מקדמת, הוא היה צריך ללמוד שם.
בינו נא זאת, לאן בן אדם מסוגל להגיע ע"י עמל ויגיעה.......
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
שמעתי מהמשגיח הגר"ד יפה זצ"ל
שמרן הרב וואזנר זצ"ל אמר לו שאם היה בזמנו כיתה מקדמת, הוא היה צריך ללמוד שם.
בינו נא זאת, לאן בן אדם מסוגל להגיע ע"י עמל ויגיעה.......
כך גם סיפר השבוע הגרשא שטרן בדרשה שנשא, שהרב וואזנר אמר לו שהוא היה חלש בכשרון.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
שמעתי מאאמו"ר שהגרח"ק נכח בשבע ברכות שבו נשא דברים הגרב"ד פוברסקי.
ולאחר שהגרח"ק העיר על דבריו ושלף מהשרוול איזו הוכחה מרשימה במיוחד (כדרכו...) נענה הגרב"ד ואמר בהתפעלות וגילוי לב:
"פעם אחנו צחקנו עליו, היום הוא צוחק על כולנו".

וכעי"ז התבטא רבי דב לנדו שגילינו שטעינו בו שמתחילה חשבנו שמדובר במילתא דשטותא ואח"כ ראינו שזו רוח הקודש.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
וכעי"ז התבטא רבי דב לנדו שגילינו שטעינו בו שמתחילה חשבנו שמדובר במילתא דשטותא ואח"כ ראינו שזו רוח הקודש.

ועכ"ז סבור כיום הגרד"ל בתוקף שבשום אופן אסור לסמוך על רוח הקודש אלא רק על בירור פרטים ממצה
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כלא חשיב אמר:
בגמ' פרק ערבי פסחים מבואר שהתואר "בנן של קדושים" הוא למי שלא ידע צורת מטבע ומבואר שהוא מעלה.
מפריע לי כל פעם מחדש, שמעקמים את הגמ' לפי "פירושם" של כל מיני בעלי מוסר.
יעוי' במקור הדברים, מסכת ע"ז, שהיה חקוק דמות על המטבע, והיא ע"ז רק שאין עובדים למטבעות, וכקדושה וריחוק מהע"ז, לא הסתכל רבי מנחם ברבי סימאי באותה צורה. ואין לזה קשר לא להבנת העולם, לא להתרחקות מכסף ולא לשאר הבלים שהוציאו מכאן בעקמימותם בעלי מוסר למיניהם.
 
חלק עליון תַחתִית