סקר: במה יותר צריך ללמוד בישיבות?

באיזה נושא צריך לדעתך יותר להתמקד וללמוד יותר בעולם הישיבות וכו'?

  • גמרא-עיון

    קולות: 68 46.3%
  • גמרא-בקיאות

    קולות: 68 46.3%
  • משנה

    קולות: 15 10.2%
  • מוסר

    קולות: 35 23.8%
  • מקרא

    קולות: 41 27.9%
  • דף היומי

    קולות: 6 4.1%
  • הלכה

    קולות: 73 49.7%
  • כמו המצב הקיים כיום

    קולות: 37 25.2%

  • סה"כ בוחרים
    147

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
כמובן ברור שאליבא דהלכתא אין הכונה להלכה למעשה כמו שטועים רבים, אלא לאליבא דהלכתא המבוארת באותה הסוגיא, בין אם היא הו"א של גמ' וכיו"ב ובין אם לאו.
היפך פרש"י - ב"ק צב, סע"א. סוטה כא, סע"א.
שמא מן הראוי להזכיר - ברוב הישיבות לומדים כיום בשיטת הפלפול (הליטאית ולא הפולנית; אך שייכותם ל'אליבא דהלכתא' דומה, דהיינו - אינה קיימת).
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אחד מן הגולה אמר:
כמובן ברור שאליבא דהלכתא אין הכונה להלכה למעשה כמו שטועים רבים, אלא לאליבא דהלכתא המבוארת באותה הסוגיא, בין אם היא הו"א של גמ' וכיו"ב ובין אם לאו.
היפך פרש"י - ב"ק צב, סע"א. סוטה כא, סע"א.
שמא מן הראוי להזכיר - ברוב הישיבות לומדים כיום בשיטת הפלפול (הליטאית ולא הפולנית; אך שייכותם ל'אליבא דהלכתא' דומה, דהיינו - אינה קיימת).
אולי יפרט מע"כ היכן ראה בדברי רש"י שם ההיפך, דבריו באו שם על מי שלא זכה שנתקיים ההלכתא כמותו, והיינו שהוא לא פי' את אותה שמועה אליבא דהלכתא, היינו לפי אמתתה. ואדרבא דבריו מתאימים עם הנאמר, ואף כשלומדים הו"א של גמ' וכיו"ב יש את ההלכתא והאמתות של אותה שמעתא.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שמא מן הראוי להזכיר - ברוב הישיבות לומדים כיום בשיטת הפלפול
לא ידעתי למה ירמוז מר, אם רצונו לומר שהישיבות בארץ דהיום ברובם סטו מדרכו של מרן הגר"ח שהנחילו הגרב"ד והגרי"ז כי אז מסכים אני עם דבריו. וכמדומני שמעט התחילו לחזור למקור בזה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
אולי יפרט מע"כ היכן ראה בדברי רש"י שם ההיפך, דבריו באו שם על מי שלא זכה שנתקיים ההלכתא כמותו, והיינו שהוא לא פי' את אותה שמועה אליבא דהלכתא, היינו לפי אמתתה. ואדרבא דבריו מתאימים עם הנאמר, ואף כשלומדים הו"א של גמ' וכיו"ב יש את ההלכתא והאמתות של אותה שמעתא.
במחילה, כמה יכול הראש להתעקם?! אצטט לשון־קדשו: "לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותי'".
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אחד מן הגולה אמר:
אולי יפרט מע"כ היכן ראה בדברי רש"י שם ההיפך, דבריו באו שם על מי שלא זכה שנתקיים ההלכתא כמותו, והיינו שהוא לא פי' את אותה שמועה אליבא דהלכתא, היינו לפי אמתתה. ואדרבא דבריו מתאימים עם הנאמר, ואף כשלומדים הו"א של גמ' וכיו"ב יש את ההלכתא והאמתות של אותה שמעתא.
כמה יכול הראש להתעקם?! אצטט לשון־קדשו: "לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותי'".
הוא אשר אמרתי, שאמר "לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותי'" והיינו שהוא לא זכה שנתקיימה ההלכה כפי מה שהוא פי', דהיינו שלא פי' כפי האמת וממילא לא נתקיים ההלכה כמותו.
פוק חזי ראשונים ואחרונים כל רבותינו שמימי קדם כמה עמלו והתעמקו ופירשו על הו"א של גמ', על צדדים שמעלה הגמ', על קושיא של תוס', לא שמענו מעולם שביכרו סוגיא שיש בה כדי הלכה למעשה. ואולם הדבר פשוט שאליבא דהלכתא אינו הלכה למעשה, אלא שצורת הסברא והחשיבה היא במה שראוי להיות נפק"מ להלכתא.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
והיינו שהוא לא זכה שנתקיימה ההלכה כפי מה שהוא פי', דהיינו שלא פי' כפי האמת וממילא לא נתקיים ההלכה כמותו.
ייש"כ על ההמחשה החדה למה שקָבַלתי אודות עקמימות הראש...

הו"א שבתורה אף היא תורה, עד שאכן יכולה לבוא (באופנים מסוימים) לידי מעשה; ולכן נתייגעו בהן כל רבותינו.

אך שלימות מעלת הלימוד ועיקרו הוא דוקא כשעולה בידו ההלכה למעשה בפועל, וכמארז"ל (קדושין מ, ב. וראה שם בתוד"ה 'תלמוד גדול'):
וכבר הי' רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול, או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר 'מעשה גדול', נענה רבי עקיבא ואמר 'תלמוד גדול'; נענו כולם ואמרו 'תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה'.
היינו, שגדולת הלימוד היא רק מפני (ובאופן) שמביא לידי מעשה.

עוד ראי' ממש"כ בכללי התלמוד, דכל סברא ששקו"ט בה - איפסקא הלכתא כוותה. וק"ל.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
לא שמענו מעולם שביכרו סוגיא שיש בה כדי הלכה למעשה. ואולם הדבר פשוט שאליבא דהלכתא אינו הלכה למעשה, אלא שצורת הסברא והחשיבה היא במה שראוי להיות נפק"מ להלכתא.

היסטורית לא נכון
הראשונים הספרדים לא כתבו כלל על קדשים זרעים טהרות משום שאינו נוגע למעשה [חוץ מהרמב"ם]
והאחרונים רובם ככולם האריכו בעיקר בסוגיות הנוגעות למעשה פוק חזי
[בעצם גם רב אשי נמנע מלכתוב גמרא על זרעים וטהרות ומה שכתב על קדשים כתב רש"י משום ונשלמה פרים שפתינו]

וגם מה שפלפלו בחשבון הגמ' 
משום שהרבה פעמים ניתן להוציא מזה דינים 
 

בשלמא

משתמש ותיק
בהקשר לאשכול הסמוך אודות הפולמוס בעקבות דברי הגרי"ה
שמעתי לפני שנים רבות סעודת פורים ממנו איך שהוא תוקף שם את ראש הישיבה נורא נוראות ומבקש ממנו להתחייב ולהסכים ללמוד רק בקיאות (כבר איני זוכר הכל בפרטי פרטים) אולי מאן דהוא יעלה את ההקלטה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
נכנסתי לאשכול וראיתי שההצבעות למשנה נמוך כל כך, והזדעזעתי.
איך יתכן שלא רואים צורך ללמוד את יסוד היסודות של תורה שבעל פה?!
וגם בחז"ל נאמר לעולם ישלש אדם לימודו שליש במשנה, ואמרו 'אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל - בשביל משנתו שאינה סדורה עליו'.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב:
שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו . . פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה. לפי שהמשנה ג"כ פי' התרי"ג מצות שבתורה.
 

האמת?

משתמש רגיל
גם בשאלת העיון, אם הכוונה לאיסוף 'רייד' בלא הבנה עצמית הרי זה 'בקיאות' בתחום אחר [וכמו להבדיל ללמוד התוס' הגדולים...] ועיון מסתמא הכוונה הבנה העצמית של הלומד.
וזה הבעה"ב שלומד הלכות [שזה אכן חשוב מאד] לא זוכה לעשות.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב:
שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו . . פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה. לפי שהמשנה ג"כ פי' התרי"ג מצות שבתורה.

כידוע דבריו מחודשים ותמוהים טובא, והיא שיטה יחידאה.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אך שלימות מעלת הלימוד ועיקרו הוא דוקא כשעולה בידו ההלכה למעשה בפועל, וכמארז"ל (קדושין מ, ב. וראה שם בתוד"ה 'תלמוד גדול'):
וכבר הי' רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול, או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר 'מעשה גדול', נענה רבי עקיבא ואמר 'תלמוד גדול'; נענו כולם ואמרו 'תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה'.
היינו, שגדולת הלימוד היא רק מפני (ובאופן) שמביא לידי מעשה.

עוד ראי' ממש"כ בכללי התלמוד, דכל סברא ששקו"ט בה - איפסקא הלכתא כוותה. וק"ל.
אולי יבאר מר כונתו מאי שייכא זל"ז והיכן מבואר שם שזהו פי' 'עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא' שבה לא נא' כלל עניין מה שמביא לידי מעשה, אלא איירי על הצורה בה עסוקי שמעתא- "עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא". אכן שם בגמ' אמרו מעלה במה שלומד תלמוד שמקיים גם התלמוד וגם המביא לידי מעשה וכפירש"י שם שמקיים שניהם. [משא"כ הלומד הלכה בלא תלמוד שאין לו מעלה זו בשלמותה, ובודאי איננו עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.]
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ר' '@האמת?', אשמח אם יואיל נא לבאר דבריו.
דבריו ברורים ונכונים, עיקר מעלת הלימוד בעיון ומה שת"ת כנגד כולם הוא במה שמתעמק ומשעבד מוחו לעמוד על דעת אלוקית כביכול, שבזה נעשה דעתו שלו לדעת של תורה ומרומם את כל עצמותו לחפצא של תורה. משא"כ איסוף 'רייד' שדומה לבקיאות במה שצובר ידיעות ומאי שנא באיזו צורה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
[א] . . והיכן מבואר שם שזהו פי' 'עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא' שבה לא נא' כלל עניין מה שמביא לידי מעשה, אלא איירי על הצורה בה עסוקי שמעתא- "עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא".
[ב] משא"כ הלומד הלכה בלא תלמוד שאין לו מעלה זו בשלמותה, ובודאי איננו עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.
א. כבר ציינתי לפרש"י על־אתר (גבי 'אליבא דהלכתא'), ואין בכחי לחזור הדברים שוב ושוב עד אין־קץ.
אגב, הערה חשובה (לכה"פ בעיני): 'אסוקי' ולא 'עסוקי'. ההפרש עצום הוא.
ב. אכן, לא עליו נאמר 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'. יעוי' במפרשים על־אתר.
 
אחד מן הגולה אמר:
אכן תגובה ודברים של טעם, ממש חד ולעניין!
מחילתו אבקש אם נפגע מכך ח"ו, כי לא לזה כיוונתי כלל ועיקר ומרוב שיחי גו'.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
לא שמענו מעולם שביכרו סוגיא שיש בה כדי הלכה למעשה. ואולם הדבר פשוט שאליבא דהלכתא אינו הלכה למעשה, אלא שצורת הסברא והחשיבה היא במה שראוי להיות נפק"מ להלכתא.

היסטורית לא נכון
הראשונים הספרדים לא כתבו כלל על קדשים זרעים טהרות משום שאינו נוגע למעשה [חוץ מהרמב"ם]
והאחרונים רובם ככולם האריכו בעיקר בסוגיות הנוגעות למעשה פוק חזי
[בעצם גם רב אשי נמנע מלכתוב גמרא על זרעים וטהרות ומה שכתב על קדשים כתב רש"י משום ונשלמה פרים שפתינו]

וגם מה שפלפלו בחשבון הגמ' 
משום שהרבה פעמים ניתן להוציא מזה דינים 


אינני יודע למי יכון מר בהזכירו את הראשונים הספרדיים, אם כונתו לרי"ף והרא"ש וכיו"ב הרי שכל עיקר חיבוריהם הוא חיבור של הלכה למעשה ופשוט שלא יכתבו על עניינים אלו.
ואף מי שלא כתב וכי נראה לך שלא למדו והתעמקו בעניינים אלו. יתכן והכונה במה שפי' בטעם שלא כתבו על עניינים אלו הוא משום שהיה פחות חשוב החיבור לכשעצמו להכריח את המסקנא כפי דעתם משום שאינו נוגע למעשה.
ולגבי האחרו' לא ראיתי כן, מלבד אלו שכל עיקר חיבוריהם נועד בשביל הלכה למעשה.
ומה שפלפלו בחשבון הגמ' פוק חזי שבהרבה אם לא רוב המקרים אין בזה נפק"מ למעשה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
דבריו ברורים ונכונים . . 
על־כך לא חלקתי. ביקשתי לברר השייכות להנדון דלעיל, ואיך הוכיח שהבעה"ב אינו מבין בעצמו מה שלומד.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. כבר ציינתי לפרש"י על־אתר (גבי 'אליבא דהלכתא'), ואין בכחי לחזור הדברים שוב ושוב עד אין־קץ.
אגב, הערה חשובה (לכה"פ בעיני): 'אסוקי' ולא 'עסוקי'. ההפרש עצום הוא.
כבר עניתי את הנראה לדעתי בדברי רש"י ועדיין לא הבנתי היכן העקמומיות. גם אם הכונה 'אסוקי' ולא 'עסוקי' אי"ז נפק"מ לדידי, כי אין דברי הכונה אלא לצורה בה לומדים את אותו שמעתא להסיק אליבא דהלכתא היינו כפי אמת פי' אותו שמעתא, ולא כפי מה שהוא בנוגע ללמעשה.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מחילתו אבקש אם נפגע מכך ח"ו, כי לא לזה כיוונתי כלל ועיקר ומרוב שיחי גו'.
חלילה לי מהיפגע, גם אני משתמש בלשון תקיפה פעמים רבות ואדרבא כך היא דרכה של תורה, לא על זה באה תלונתי. אלא כונתי היתה לעורר על היעדר תוכן העונה לדברי אלא דברי התקפה גרידא.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
כונתי היתה לעורר על היעדר תוכן העונה לדברי אלא דברי התקפה גרידא.
המשך הודעתי יש בו, לפענ"ד, כדי השב. ולא באה שורה זו אלא כהקדמה בעלמא.
כבר כתבתי שאין בכחי לחזור הדברים עוד, והבוחר יבחר.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אחד מן הגולה אמר:
כונתי היתה לעורר על היעדר תוכן העונה לדברי אלא דברי התקפה גרידא.
המשך הודעתי יש בו, לפענ"ד, כדי השב. ולא באה שורה זו אלא כהקדמה בעלמא.
כבר כתבתי שאין בכחי לחזור הדברים עוד, והבוחר יבחר.
המשך התגובה באה על גמ' אחרת של תלמוד המביא לידי מעשה שעדיין לא הבנתי את הקשר לנידון. ועכ"פ לא ראיתי בה ויכוח לגופו של ענין היאך לפ' את דברי רש"י הנ"ל
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
ועכ"פ לא ראיתי בה ויכוח לגופו של ענין היאך לפ' את דברי רש"י הנ"ל
שורות אלו באו להשיב על דברי מר:
הו"א שבתורה אף היא תורה, עד שאכן יכולה לבוא (באופנים מסוימים) לידי מעשה; ולכן נתייגעו בהן כל רבותינו.
אך שלימות מעלת הלימוד ועיקרו הוא דוקא כשעולה בידו ההלכה למעשה בפועל.
ולזה הבאתי ב' ראיות - ממארז"ל בקדושין ומכללי הש"ס.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
איש ווילנא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
לא שמענו מעולם שביכרו סוגיא שיש בה כדי הלכה למעשה. ואולם הדבר פשוט שאליבא דהלכתא אינו הלכה למעשה, אלא שצורת הסברא והחשיבה היא במה שראוי להיות נפק"מ להלכתא.

היסטורית לא נכון
הראשונים הספרדים לא כתבו כלל על קדשים זרעים טהרות משום שאינו נוגע למעשה [חוץ מהרמב"ם]
והאחרונים רובם ככולם האריכו בעיקר בסוגיות הנוגעות למעשה פוק חזי
[בעצם גם רב אשי נמנע מלכתוב גמרא על זרעים וטהרות ומה שכתב על קדשים כתב רש"י משום ונשלמה פרים שפתינו]

וגם מה שפלפלו בחשבון הגמ' 
משום שהרבה פעמים ניתן להוציא מזה דינים 


אינני יודע למי יכון מר בהזכירו את הראשונים הספרדיים, אם כונתו לרי"ף והרא"ש וכיו"ב הרי שכל עיקר חיבוריהם הוא חיבור של הלכה למעשה ופשוט שלא יכתבו על עניינים אלו.
ואף מי שלא כתב וכי נראה לך שלא למדו והתעמקו בעניינים אלו. יתכן והכונה במה שפי' בטעם שלא כתבו על עניינים אלו הוא משום שהיה פחות חשוב החיבור לכשעצמו להכריח את המסקנא כפי דעתם משום שאינו נוגע למעשה.
ולגבי האחרו' לא ראיתי כן, מלבד אלו שכל עיקר חיבוריהם נועד בשביל הלכה למעשה.
ומה שפלפלו בחשבון הגמ' פוק חזי שבהרבה אם לא רוב המקרים אין בזה נפק"מ למעשה.
הראשונים הספרדים הכוונה לכולם 
היינו הרי"ף. הרמב"ן. הרשב"א. הריטב"א. הר"ן. וחברייהם 
כולם פירשו רק מסכתות שנוגעות להלכה 
ולא באתי לומר שלא למדו מסכתות אחרות אלא שעכ"פ בכרו מסכתות שנוגעות להלכה 
[כנראה בישיבות שם לא למדו מסכתות אחרות על הסדר
וידוע שבישבתו של הרמב"ם למדו על סדר הרי"ף] 

הרא"ש דווקא זה לא דוגמא טובה כי היה אשכנזי שעבר לספרד 
ולכן אמנם לא מצינו לו חיבור על קדשים גם בתוספותיו 
אבל מצאנו לו פירוש על זרעים וטהרות [והוא מעין תוס' רא"ש דהיינו קיצור דברי הר"ש] 
ומש"כ שהאחרונים עיקר חיבוריהם נועד להלכה וכו' 
הא גופא באתי לומר שעל כל פנים וודאי שביכרו את מה שיש בו הלכה למעשה

 
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
'@רמתים צופים', אכן יש חידושים גדולים בהל' ת"ת לאדה"ז (ומהם שהוא יחידאה בהם), אך לא בנדו"ד... ראה הנסמן במהדו"ח על־אתר, ובפרט בהע' לג.

באף אחת מהמקומות שצוין שם לא מופיע שמשנה הכוונה להלכות פסוקות של הפוסקים בימינו או בדורות הקודמים.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
הראשונים הספרדים הכוונה לכולם 
היינו הרי"ף. הרמב"ן. הרשב"א. הריטב"א. הר"ן. וחברייהם 
כולם פירשו רק מסכתות שנוגעות להלכה 
ולא באתי לומר שלא למדו מסכתות אחרות אלא שעכ"פ בכרו מסכתות שנוגעות להלכה
ישנה טעות נפוצה כאשר מדברים על אשכנזים וספרדים בנוגע לראשונים, כשמדברים על ספרדים ע"פ רוב מדברים על אלו שגרו בארצות שתחת שליטת האיסלאם ואשכנזים תחת שלטון הנצרות, וא"כ הרמב"ן הרשב"א והריטב"א הם אשכנזים על אף שהתגוררו בדרום צרפת ובצפון ספרד, עכ"פ בארצות האיסלאם אכן היה דגש חזק יותר על הלכה למעשה, כמו שרואים שהרי"ף והרמב"ם ואף הרא"ש אחרי שעבר לספרד חיברו בענייני הלכה לעמשה, בעוד שהאשכנזים בעלי התוס' ואף הרמב"ן והרשב"א לא חיברו חיבורים בהלכה פסוקה אלא על עצם דברי הגמ' כפי שרואים בחיבוריהם. ועכ"פ כ"ז איננו שייך לנידון בכונת הנא' שמעתא אליבא דהלכתא שלדעתי [וכיונתי בזה לדעתם של כמה מרבותי] אין הכונה להלכה למעשה אלא על הצורה בה עוסקים באותה שמעתא.
 
חלק עליון תַחתִית