איש ווילנא אמר:
אחד מן הגולה אמר:
לא שמענו מעולם שביכרו סוגיא שיש בה כדי הלכה למעשה. ואולם הדבר פשוט שאליבא דהלכתא אינו הלכה למעשה, אלא שצורת הסברא והחשיבה היא במה שראוי להיות נפק"מ להלכתא.
היסטורית לא נכון
הראשונים הספרדים לא כתבו כלל על קדשים זרעים טהרות משום שאינו נוגע למעשה [חוץ מהרמב"ם]
והאחרונים רובם ככולם האריכו בעיקר בסוגיות הנוגעות למעשה פוק חזי
[בעצם גם רב אשי נמנע מלכתוב גמרא על זרעים וטהרות ומה שכתב על קדשים כתב רש"י משום ונשלמה פרים שפתינו]
וגם מה שפלפלו בחשבון הגמ'
משום שהרבה פעמים ניתן להוציא מזה דינים
אינני יודע למי יכון מר בהזכירו את הראשונים הספרדיים, אם כונתו לרי"ף והרא"ש וכיו"ב הרי שכל עיקר חיבוריהם הוא חיבור של הלכה למעשה ופשוט שלא יכתבו על עניינים אלו.
ואף מי שלא כתב וכי נראה לך שלא למדו והתעמקו בעניינים אלו. יתכן והכונה במה שפי' בטעם שלא כתבו על עניינים אלו הוא משום שהיה פחות חשוב החיבור לכשעצמו להכריח את המסקנא כפי דעתם משום שאינו נוגע למעשה.
ולגבי האחרו' לא ראיתי כן, מלבד אלו שכל עיקר חיבוריהם נועד בשביל הלכה למעשה.
ומה שפלפלו בחשבון הגמ' פוק חזי שבהרבה אם לא רוב המקרים אין בזה נפק"מ למעשה.