אעתיק כאן דברים שכתבתי בעסקי בסוגיא זו -
כיריים של גז
צריך לשים לב שכמדומה רוב הכריים אין אפשרות להדליק ביו"ט בגפרור בלי הצתה חשמלית כל זמן שהוא מחובר לחשמל. ולכן לפני יו"ט צריכים להוציאו מהחשמל.
והנה ברוב הכיריים של גז היום יש שסתום ביטחון למנוע זרימת גז במקרה שנכבה הלהבה, והדרך שהוא פועל הוא שכשמדליקים את הגז נוצר זרם חשמל מהחום, והא מחזיק את השסתום פתוח שלא יסתום את מעבר הגז, וכשנכבה האש מתקרר המעבר והזרם מפסיק וממילא נסגר השסתום ומונע מעבר של גז.
והנה כתבו הגרנ"ק והגרח"ק (במכתב הנדפס בספר חוט שני הל' מזוזה ע' שפא) שאין להשתמש בו ביו"ט. ושם כתב הגרמ"מ לובין חתן הגרנ"ק שהוא ע"פ דעת החזו"א שיצירת זרם חשמל בכלי יש בו משום תיקון מנא, כיון שבלי הזרם הכלי הוא גולם וע"י הזרם נהפך לכלי שימוש. וכתב שלכן אין היתר משום מכשירין כמו שאין היתר בעשיית כלי. ואף שכתב הר"ן שטעם איסור עשיית כלי ביו"ט הוא משום שהוא מלאכת ימים הרבה, מ"מ גם עשיית כלי ליום אחד אסור כמבואר מהדין שאסור לעשות פתילה ביו"ט. ולדעתו גם זה נחשב כעשיית כלי.
אולם יש להעיר ע"ז שלכאו' גם להחזו"א אין זה נחשב כעשיית כלי אלא כתיקון כלי, ולמה יגרע משפוד שנרצם וכדומה, ובאמת הוא עדיף בהרבה ממנו שהרי הוא עומד לדבר זה, ובודאי הוא נחשב כמלאכת יומו. וע"ע בס' הל' חג בחג שכתב שאפשר להבין בדעת חזו"א שדוקא בהכנסת זרם ע"י חיבור פרקים שייך בונה..
ומיהו עדיין אפשר לדון בזה שמא יש לדמותו לאיסור מוליד אש, דהנה בעיקר איסור מוליד אש יש שני מהלכים בראשונים, א' שיצירת דבר חדש לא הותר ביו"ט לשום צורך וכמו עשיית כלי חדש. וב' שהוא נידון כמכשירין שאפשר לעשות מאתמול. והשתא לגבי דעה הראשונה יש להסתפק אם הולדת זרם ע"י חימום המתכת דמי להולדת אש, או דדמי להולדת ריח שאינו נחשב כיצירת דבר חדש ומותר לצורך או"נ. דהנה מצד אחד דמי להולדת אש שאינו מכניס דבר קיים לתוך דבר אחר, אבל מצד שני י"ל דדמי להולדת ריח שהרי אינו יוצר דבר חדש הניכר, אלא גורם לשינוי אנרגיה בתוך חלקיקי המתכת. ויש מקום לדון שהוא אפילו יותר קל מהולדת ריח, ודמי לחימום מתכת בעלמא, אלא שלמעשה כבר אסרו הרבה פוסקים את החשמל בשבת מטעם מוליד.
ולגבי דעה שניה בטעם הולדת אש לכאו' בנידון דידן יש להתיר, שהרי י"ל דדוקא הולדת אש נחשב אפשר מאתמול, לפי שהדרך היה להדליק אש קטן ולהשאירו דלוק כדי שיוכל להדליק ממנו כל הזמן, אבל א"צ להשאיר האש על הכיריים דלוקות כל הזמן.
ולמעשה נראה שמס"ס אפשר להתיר. אולם אין להורות כן שהרי מצד היתר מכשירין קי"ל שאין מורין כן, אלא פשוט לא יודיע בכלל בביתו על החשש.