נתן הבבלי אמר:שנים שעשו מצוה ביחד, כגון הגביהו ד' מינים ביחד, האם יצאו, (או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין).
כמדומה שאף בעבירות רק בשבת פטורים.נתן הבבלי אמר:שנים שעשו מצוה ביחד, כגון הגביהו ד' מינים ביחד, האם יצאו, (או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין).
כמעיין המתגבר אמר:כמדומה שאף בעבירות רק בשבת פטורים.נתן הבבלי אמר:שנים שעשו מצוה ביחד, כגון הגביהו ד' מינים ביחד, האם יצאו, (או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין).
מדברים בזה ורגילים להביא בזה דברי המקו"ח רס"ו שפשיטא לי' שנאמר בכה"תכמעיין המתגבר אמר:כמדומה שאף בעבירות רק בשבת פטורים.נתן הבבלי אמר:שנים שעשו מצוה ביחד, כגון הגביהו ד' מינים ביחד, האם יצאו, (או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין).
גם בעבירה אי"ז פשיטא שפטורין, עי' מקו"ח דלהלן. וכן יל"ע דהרי גם בעבירות הוא רק פטור מקרבן, [אמנם יתכן דהאיסור לכתחילה הוא מדרבנן, ודנו בזה].נתן הבבלי אמר:או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין
אין חכמה אמר:מדברים בזה ורגילים להביא בזה דברי המקו"ח רס"ו שפשיטא לי' שנאמר בכה"ת
אם אחד מל חצי מילה והשני את המילה השניה וכי יעלה על דעת אדם שלא מהני פשיטא דמהני, וכוונתך ששניהם יעשו בבת אחת, וראשית לא בטוח שזה אפשרי טכנית כי בשביל למול צריך כח שאף בחצי מהכח הזה יצא דם וא''כ הם עדיין יהיו חייבים ולא הועלנו, וחוץ מזה כמדומה שמילה אף ע''י גוי מהניא וא''כ לא צריך שיהיה בזה קיום מצוה של המוהל אלא שיהיה מילה וא''כ שוב קשה שימולו שניים.דיבוק חברים אמר:מצאתי בשו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קפב שכ' לגבי קו' המפרשים לפ"מ דקיי"ל שנים שעשאוהו פטורין א"כ אמאי ימול אחד וידחה שבת הא אפשר למול ע"י שנים ויהיו פטורין, וכ' דע"כ צ"ל דכיון דבא הכתוב מפורש להתיר למול ביום השמיני ומצוה על האב למול וזה עיקר מצותו שפיר עבדינן כעיקר מצותו ובשנים שעשאוהו דפטורין אבל א"כ לא יהי' לא לזה מצוה ולא לזה מצוה שפיר ימול אחד.
וע"ע שו"ת משנה הלכות חלק י סימן עא מש"ה אחרונים דשליח העושה מלאכה בשבת הו"ל כשניים שעשאוה כיון דמלאכה זו מתייחסת אחר שניהם, ודן בזה ממש"כ התוס' במנחות כ"ז. דהש"צ יטול האתרוג ויוציא את כל הציבור.
אצטט את הכתוב שם:גבריאל פולארד אמר:ועי' עוד כאן http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/113_03_76.pdf אות ז
ויש להעיר דלכאו' הוי דומה לזורה ורוח מסייעתו.וְאבְרָהָם בֶן תִשְעִים וָתֵשַע שָנָה בְהִמֹלוֹ בְשַר עָרְלָתוֹ (י"ז כ"ד) הנה איתא במדרש רבה (וירא פרשה מ"ט) אמר אברהם לפני הקב"ה מי ימול אותי, אמר הקב"ה אתה בעצמך, מיד נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך, והיה מתיירא שהיה זקן, מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח ידו ואחז עמו, והיה אברהם חותך, שנאמר (נחמיה ט) 'וכרות עמו', ולא 'וכרת לו', מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא אוחז בו. [וכך מובא ברש"י דפוס ישן שם]. ומבאר בחידושי חתם סופר (עה"ת החדש, נדפס במכון דעת סופר תשנ"ב) דהנה מבואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ח, מובא בתוספות בראש השנה י"א א' ד"ה אלא) דמילת אברהם אבינו היה ביום כיפור. ותיקשי, הרי היה מילה שלא בזמנה, ואם כן היאך מל עצמו ביום הכיפורים, הרי מילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת ויום כיפור. אלא מיישב החתם סופר, שזהו כוונת המדרש שהיה מתיירא מלעשות מלאכה ביום כיפור, ולכן אחז הקב"ה עמו, דעל ידי דהקב"ה היה מסייע עמו, היה שנים שעשאוה, והרי קיימא לן בגמרא שבת (צ"ב ב') דשנים שעשאוה פטורים.
אה"נ, וזה גם כוונת בעל המשנה הלכות, אלא שהוא לפי דרכו וסגנונו הוסיף שע"כ זה כוונת התורה דאל"כ לא יהיה לאחד מצוה.כמעיין המתגבר אמר:וגם לפי זה יש להקשות שימולו ע''י גוי, אבל באמת היא קושיה שאינה נכונה כי אם התורה התירה אז היא התירה ע''י אחד וכי נבוא ונשאל את התורה למה היא היתה צריכה להתיר, היא רצתה להתיר וזו זכותה.
גם זה אינו שייך לנידון דידן לכאו', שאין מבואר שם אם עולה המעשה מילה כמצוה לאברהם או לא, רק שפטור מצד שנים שעשאוהו.chagold אמר:אלא מיישב החתם סופר, שזהו כוונת המדרש שהיה מתיירא מלעשות מלאכה ביום כיפור, ולכן אחז הקב"ה עמו, דעל ידי דהקב"ה היה מסייע עמו, היה שנים שעשאוה, והרי קיימא לן בגמרא שבת (צ"ב ב') דשנים שעשאוה פטורים.
נתן הבבלי אמר:שנים שעשו מצוה ביחד, כגון הגביהו ד' מינים ביחד, האם יצאו, (או שנדמה את זה לשנים שעשאוהו בעבירה שפטורין).
היכן ראית בדברי לא כך ?דיבוק חברים אמר:נתן הבבלי אמר:אין חכמה אמר:מדברים בזה ורגילים להביא בזה דברי המקו"ח רס"ו שפשיטא לי' שנאמר בכה"ת
המקור חיים מדבר על שנים שעשאוהו בעבירה בכל התורה, [ואי"ז שייך לנידון דידן במצוות]
פינחס רוזנצוויג אמר:יש ביעב"ץ לגבי שנים שאומרים קדיש שזה יכול וזה יכול ולא עולה הקדיש לא לזה ולא לזה.
הצג קובץ מצורף 77033יש על זה תשובה בהאלף לך שלמה של הגר"ש קלוגר (או''ח סי' שעב).
ועי' עוד כאן http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/113_03_76.pdf אות ז