האם יש מוסר יהודי?

מהרילניק

משתמש ותיק
האיש וההגדה אמר:
אני ממש לא רוצה לבטא בחריפות אבל אין מוסר של גויים מה בככל הצד שיש כל מה שיש להם מגיע מהיהדות
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
יש הרבה שמגיע מהיהדות וישנם שרידים מכך שהאלוקים ברא את האדם ישר.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
איני סבור שגבורה כח ושלטון הם ערכים רעים ןסותרים בהכקח לעווה רחמנות ועדינות. גם במלכי היהודים היו ערכים של גבורה כח ושלטון. אין השכינה שורה אלא על גבור, חכם ועשיר. גם אם אין זה ערך שראוי לעמול כדי להשיגו, זה דבר שיש לו משמעות וכן הוא היה אצל שאר האומות.
וכ"ז מבלי להתווכח על האמת הפשוטה שהנצרות לקח הרבה מהיהדות. פשיטא.
בנוגע להשגת ערכים רוחניים, תמיד בכל חברה יש את השאפים לטוב פנימי, דת דת ומנהגה, חבררה חברה ודרכיה. ותמיד יש את המושחתים. זה שקיום המצוות בצורה נכונה] מזכך את האדם והופך אותו לטוב יותר- ע"ז אין ויכוח.
ואדרבה אני מבקש לדעת מה נתנה היהדות -וודאי שנתנה- לערכים אלו.



אני חושב שההגדרה "ערכים" אינה מדוייקת בהקשר לגבורה, כח ושלטון. ההגדרה היותר טובה היא "כלים" שבעזרתם אפשר לבצע הרבה דברים טובים, או רעים. כמו שברור לכולנו שכסף אינו ערך על אף שהנביא צריך להיות עשיר. הסיבה שהוא צריך להיות גבור ועשיר היא כדי שדבריו ישפיעו על המון העם, שנוטה להתרשם ממי שיש לו כלים אלו (כך ביאר הר"ן בדרשותיו, דרוש ה). 


לא נראה שהיהדות "נתנה" משהו לערכים אלו, אלא שהיא הדגישה את חשיבותם וערכם הגדול, ומצווה על כל אדם (אפילו גוי, כמבואר בנביאים) להידבק בהם. המציאות מראה שבחברות בהן לא הונחלו ערכים אלו, הם באמת בקושי קיימים. המזרח הרחוק והמדינות הערביות הן דוגמאות טובות לכך - אצלם אין בכלל את הערכים של ענוה, רחמנות, עדינות הנפש, אמת, גמילות חסד ועוד, משום שהמסורת שם מעולם לא הנחילה ערכים אלו. זאת בשונה מהחברה הנוצרית שכן היו לה במסורת ערכים אלו, ואמנם במשך מאות שנים הם התעלמו לחלוטין מהם, אבל במאות השנים האחרונות התחילו לטפח אותן במקומות מסויימים, אמנם במידה מעטה בהרבה ממה שצריך להיות וממה שיש ביהדות - אין מקום להשוואה כלל - אבל בכל זאת זה קיים הרבה יותר מבחלקים אחרים של העולם. (לדוגמא, במערב - בפרט בארה"ב- יש ארגוני חסד שונים ללא כוונת רווח כמו הצלב האדום, ארגונים שונים לתמיכה בחולים, נכים ונזקקים, עזרה לארצות מתפתחות ועוד. אני מכיר את כל הטענות שזה לשם כבוד וכו', אך א"א להתעלם מאותם אנשים שבאמת מקריבים הרבה להתנדבות לזולת. ומלבד זאת עצם העובדה שמדובר בערכים המכבדים את הדבקים בהם מוכיח משהו, וזה לא קיים בחלקים אחרים בעולם שערכי היהדות לא הגיעו אליהם. יש כאן בבירור השפעה של היהדות).
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
האיש וההגדה אמר:
מהרילניק אמר:
האיש וההגדה אמר:
השאלה כשלעצמה  מזעזעת וכי יש מסר שאיננו יהןדי
ברור שיש השאלה אם הוא נכון 
יש לך מקור או נימוק לקביעה הזאת?
חו"מ השאלה היא יותר בכיוון של אם יש שיטה מסודרת בגבולות המוסר היהודי 
אני ממש לא רוצה לבטא בחריפות אבל אין מוסר של גויים מה בככל הצד שיש כל מה שיש להם מגיע מהיהדות
יש כזה מושג מוסר אנושי טבעי. יעויין בהקדמת רבנו נסים גאון לש"ס, בספר הכוזרי, בספר העיקרים ובעוד הרבה מקומות שמדברים על כך שהבסיס לכל הנהגת האדם הוא ערכי המוסר הטבעיים שאמורים להיות לכל אדם, והתורה בונה את הקומה מעל זה.

זה לשון הכוזרי (מאמר ב' אות מז-מח):
 אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן עִם הַצֶּדֶק. וְכֵן אֲנִי חוֹשֵׁב, וְכֵן קָרָאתִי בְסִפְרֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה". וְאָמַר: "מַה יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד", וְזוּלַת זֶה הַרְבֵּה.
 מח - אָמַר הֶחָבֵר: אֵלֶּה וְהַדּוֹמֶה לָהֶם הֵם הַחֻקִּים הַשִּׂכְלִיִּים, וְהֵם הַקְדָּמוֹת וְהַצָּעוֹת לָתּוֹרָה הָאֱלֹהִית, קוֹדְמוֹת לָהּ בְּטֶבַע וּבִזְמָן, אִי אֶפְשָׁר בִּלְעֲדֵיהֶם בְּהַנְהָגַת אֵיזוֹ קְהִלָּה שֶׁתִּהְיֶה מִבְּנֵי אָדָם, עַד שֶׁקְּהַל הַלִּסְטִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַצֶּדֶק בֵּינֵיהֶם, וְאִם לֹא, לֹא הָיְתָה מַתְמֶדֶת חֶבְרָתָם. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְּרִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל עִנְיָן, שֶׁהֵקֵלּוּ בַּתּוֹרוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַמִּנְהֲגִיּוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר מִבַּלְעֲדֵיהֶם לְכָל קְהִלָּה, כַּאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְכָל יָחִיד מִבַּלְעֲדֵי הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּתְנוּעָה וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וִיקִיצָה, וְהֶחֱזִיקוּ עִם זֶה בַעֲבוֹדוֹת מִקָּרְבָּנוֹת וְזוּלָתָם מִן הַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת, הִסְתַּפֵּק מֵהֶם בְּפָחוֹת, וְאָמַר:וּלְוַאי שֶׁתִּשְׁמְרוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתָם הַפּחָוּת שֶׁבַּקְּהִלּוֹת, וְהַקַּל שֶׁבָּהֶם – מֵהַצֶּדֶק וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַהוֹדָאָה בְטוּב הַבּוֹרֵא. כִּי הַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת לֹא תֻשְׁלַמְנָה אֶלָּא אַחַר הַשְׁלָמַת הַתּוֹרוֹת הַמִּנְהֲגִיּוֹת וְהַשִּׂכְלִיּוֹת, וּבַתּוֹרוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת קַבָּלַת הַצֶּדֶק וְהַהוֹדָאָה בְטוּב הַבּוֹרֵא, וּמִי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בָּאֵלֶּה, אֵיךְ מַחֲזִיק בַּקָּרְבָּנוֹת וּבַשַּׁבָּת וְהַמִּילָה וְזוּלָתָם, מִמַּה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבוֹ וְלֹא מַרְחִיקוֹ, וְהֵם הַתּוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְיַחֲדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹסֶפֶת עַל הַשִּׂכְלִיּוֹת, וּבָהֶם הָיְתָה לָהֶם יִתְרוֹן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. 

 
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
האיש וההגדה אמר:
אני ממש לא רוצה לבטא בחריפות אבל אין מוסר של גויים מה בככל הצד שיש כל מה שיש להם מגיע מהיהדות
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?

בודאי מה השאלה בכלל
 

מהרילניק

משתמש ותיק
האיש וההגדה אמר:
מהרילניק אמר:
האיש וההגדה אמר:
אני ממש לא רוצה לבטא בחריפות אבל אין מוסר של גויים מה בככל הצד שיש כל מה שיש להם מגיע מהיהדות
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?

בודאי מה השאלה בכלל
ומה אעשה שמתן תורה היה כמה מאות שנים אחרי שהנ"ל מת
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
האיש וההגדה אמר:
מהרילניק אמר:
האיש וההגדה אמר:
אני ממש לא רוצה לבטא בחריפות אבל אין מוסר של גויים מה בככל הצד שיש כל מה שיש להם מגיע מהיהדות
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?

בודאי מה השאלה בכלל
הבעיה היא שהוא חי לפני כ3,800 שנה, שזה הרבה לפני שהתורה ניתנה. בערך בזמן אברהם אבינו.
 
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
האיש וההגדה אמר:
מהרילניק אמר:
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?

בודאי מה השאלה בכלל
הבעיה היא שהוא חי לפני כ3,800 שנה, שזה הרבה לפני שהתורה ניתנה. בערך בזמן אברהם אבינו.

אני מתפלא עליכם, לא שמעתם על בית מדרשם של שם ועבר?

יש שתי אפשרויות לפתור את "קושיית" חמירבי:
אחת, הוא למד זאת מבית מדרשם של שם ועבר, שהשפיעו על סביבתם.
שתיים, הוא הבין מעצמו שרק כך מדינה יכולה להתנהל ואם לא איש את אחיו בלעו ויהיו גזל ורציחה. ובגלל אינטרס שלו כדי להגן על עצמו ועל משפחתו הוא כתב חוקים אלו.(ולא כדי להעלות את המציאות לדרגתה המוסרית העליונה ולהתקרב לבורא עולם, אלא מן הסתם ש-חסד לאומים חטאת)
 

מהרילניק

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
אחת, הוא למד זאת מבית מדרשם של שם ועבר, שהשפיעו על סביבתם.
אולי עליך הראי'
בחור_צעיר אמר:
שתיים, הוא הבין מעצמו שרק כך מדינה יכולה להתנהל ואם לא איש את אחיו בלעו ויהיו גזל ורציחה. ובגלל אינטרס שלו כדי להגן על עצמו ועל משפחתו הוא כתב חוקים אלו.(ולא כדי להעלות את המציאות לדרגתה המוסרית העליונה ולהתקרב לבורא עולם, אלא מן הסתם ש-חסד לאומים חטאת)
אז אתה מסכים שיש אך טוען לתוקפו זה בדיוק מה שטענתי
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
האיש וההגדה אמר:
מהרילניק אמר:
וכשחמורבי הבין שנואף צריך למות ושעדים זוממים עושים להם כאשר זמם ועוד הוא קיבל את זה מהיהדות?

בודאי מה השאלה בכלל
הבעיה היא שהוא חי לפני כ3,800 שנה, שזה הרבה לפני שהתורה ניתנה. בערך בזמן אברהם אבינו.
הכרונולוגיה המקובלת לא בהכרח נכונה
 
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
מבקש אמת אמר:
האיש וההגדה אמר:
בודאי מה השאלה בכלל
הבעיה היא שהוא חי לפני כ3,800 שנה, שזה הרבה לפני שהתורה ניתנה. בערך בזמן אברהם אבינו.
הכרונולוגיה המקובלת לא בהכרח נכונה
נכון ונראה שבכלל היה בזמן אחשורוש
זה לא יעזור שתזיז אותו שלש מאות שנים אחורה קדימה
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
מבקש אמת אמר:
האיש וההגדה אמר:
בודאי מה השאלה בכלל
הבעיה היא שהוא חי לפני כ3,800 שנה, שזה הרבה לפני שהתורה ניתנה. בערך בזמן אברהם אבינו.

אני מתפלא עליכם, לא שמעתם על בית מדרשם של שם ועבר?

יש שתי אפשרויות לפתור את "קושיית" חמירבי:
אחת, הוא למד זאת מבית מדרשם של שם ועבר, שהשפיעו על סביבתם.
שתיים, הוא הבין מעצמו שרק כך מדינה יכולה להתנהל ואם לא איש את אחיו בלעו ויהיו גזל ורציחה. ובגלל אינטרס שלו כדי להגן על עצמו ועל משפחתו הוא כתב חוקים אלו.(ולא כדי להעלות את המציאות לדרגתה המוסרית העליונה ולהתקרב לבורא עולם, אלא מן הסתם ש-חסד לאומים חטאת)

הבעיה היא שהרבה מהחוקים של חמורבי לא תואמים כלל למה שכתוב בתורה, כך שלא מסתבר שלמד זאת משם ועבר. יותר מסתבר שהוא הבין זאת בעצמו, ואכן לא היתה מטרתו מבחינה מוסרית אלא כיון שכל מדינה צריכה מערכת חוקים מסודרת, וכפי שגם היום כל מדינה מבינה זאת גם בלי להעתיק מהתורה.
 
אני לא משוכנע שאכן לא שייך כל המושג מוסר ללא יהדות.
ההבנה הפשוטה היא, שאכן היה מוסר גם קודם הר סיני(ולא במובן של אסתכל באורייתא וברא עלמא, שגם לא היה מושג של שלחן קודם לכן), אלא שמוסר אנושי אינו מקובע בכללים, והמוסר האלוקי תפקידו הוא לתת כללים למוסר האנושי, דהיינו שלמשתמש במוסר עולמי יהיו הבה התנגשויות ערכים, ואילו ליהודי יהיה תמיד ערך עליון.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
נראה לי שזה בכלל דיון בספרי היהדות גופא: אם נעיין למשל בדעתו של הסבא מקלם - גדלות האדם, נראה שבפירוש ישנם שני קוים של חשיבה החשיבה התורנית והחשיבה האנושית ובכלל החשיבה האנושית - ההבנה המוסרית שבטבע האדם. לעומת זאת הסבא מנובהרדוק שהיא שיטת שפלות האדם - יסבור שמכל הנחת יסוד של העולם צריך להתנתק (וכידוע מעשה שהסתגר בחדרו למשך שנה ותשעה חדשים), וצריך לפעול רק לפי מה שכתוב בתורה ואין ענין כלל להקשיב ליצר המוסרי (וכיון שבתורה כתוב שאסור להיות אכזרי ושאר תכונות רק בגלל זה צריך לפעול כך). ובספרי החסידים כתוב שעצם הנחת היסוד שיש בעולם הגיון מוסרי (שכידוע חכמי הפילוסופים הגיעו למסקנא שאי אפשר באמת להסביר את המוסריות, וזוהי הנחת יסוד שאדם נולד עמה) הסיבה לזה היא מצד "אסתכל באורייתא וברא עלמא", וכל הנחות היסוד המוסריות הם רק בגלל שכך הקב"ה כתב בתורה והטביע אותם גם בטבעו של האדם ואפילו גוי.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
להעיר ששיטתו המפורסמת של הגר"ש שקופ בשערי ישר (שער ה) שישנם בתורה ב' סוגי דינים: דיני התורה ודינים משפטיים שהתורה שאבה אותם מתוך הבנת האדם, ה"ה הם נובעים בפשטות משיטתו של הסבא מקלם, כי לשאר השיטות (הסבא מנובהרדוק ושיטת החסידים) זה לא נכון.
 

יהודי מעיין

משתמש חדש
כל מוסר שיהיה יסודו בהערכה. דהיינו שחייב להיות ערך למשהו שאליו אנו מחויבים מוסרית, חייב להיות ערך לאדם בכדי שיוכל לתבוע יחס מוסרי ומתוך ההערכה הזו אליו ראוי שינהגו בו בצורה מוסרית, והרבה דרגות יש בזה כמו: עצם היות הזולת אדם מחייב יחס מסוים (לא לפגוע/לרצוח וכו') ויש אשר מעמדם יתבי יחס מוסרי גבוה יותר כגון מבוגרים (ביהדות -רב וכו'), וכל דילמה מוסרית (כמו השאלה הנפוצה : אם ראית שני בני אדם בסכנת טביעה: צעיר ומבוגר את מי תציל קודם) שורשה באי תפיסה ברורה של הערך של כל דבר ובכך לשקול אותו מול דבר אחר,
לפי הנ"ל השאלה צריכה להיות אם יש מוסר שאינו יהודי,  התורה היא הקובעת ערך וחשיבות כל דבר (מצטרף למש"נ לעיל ע"י המשתמש עמנואל. הדברים פשוטים וברורים שהתרה מעניקה מבט כולל על הכל)
 

ושכנתי בתוכם

משתמש ותיק
יש כאלו שחושבים שכל התורה אינה אלא כדי לעשות אותנו 'בני אדם טובים',
וממילא יש להם בעיה להבין שגם בלי התורה יש מוסר ויש ערכים אנושיים, כי אם נאמר כך אז מה צריך את התורה???...
אבל האמת היא שהתורה היא כדי לעשות אותנו 'אלוקיים'!! לא 'אנושיים'.
אין לנו בעיה לומר שגם הגויים מצליחים להיות טובים גם בלי התורה, לא זה הנושא, ואדרבה אלו הם המשפטים המדיניים המקובלים מימות עולם לשמור על חברה מתוקנת (כידוע בדברי הרמב"ם בכ"מ), ובזה מחויבים גם בני נח מצד היותם 'בני אדם' (ראה באור שמח על דברי הרמב"ם ביד [כמדומה] בזה).
הייחודיות שלנו היא שיש לנו תורה אלוקית, דהיינו לא תורה שתעשה אותנו 'אנושיים ביותר', את זה גם חכמות ונמוסי הגויים יכולים לעשות, אלא התורה עושה אותנו על אנושיים - אלוקיים, נצחיים בכח אלוקי!!
 
ושכנתי בתוכם אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
תורה בגויים אל תאמין
אכן, כי לא זאת ה'תורה' וכמו שנתבאר..
אבל חכמה בגויים תאמין!!!
חכמה הכוונה ליכולתם להחכים תיאורטית, לא לחיות על פי זה...
וכן שיכול להיות בהם חכמות העולם, כרפואה פיזיקה נגינה וכו'
 
הנה מאפיין גדול של בעלי המוסר הגויים החילונים והחרד"שים:
בעוד היהודים ההולכים בדרכי המוסר או החסידות עוסקים בתיקון של עצמם, ומנסים ושואפים להשתפר ולהיות טובים יותר, בעלי ה"מוסר" החילוניים תמיד עוסקים בתיקון אחרים, שהם אלה שלא בסדר, והם עצמם מושלמים.
ומה שיטת התיקון שבאו אליה בחכמתם?
לדבר לשון הרע.
כמה שיותר. ועדיף לדאוג שכמה שיותר יקבלו את הלשון הרע.
ככה מתקנים את העולם.
כל עוולה צריכה לצאת החוצה, בלי 7 תנאי החפץ חיים כמובן.
 

ושכנתי בתוכם

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
חכמה הכוונה ליכולתם להחכים תיאורטית, לא לחיות על פי זה...
וכן שיכול להיות בהם חכמות העולם, כרפואה פיזיקה נגינה וכו'
פסיכולוגיה, חכמת הנפש, פילוסופיה, וכו'.
ידוע הסיפור על סוקרטס [מגדולי הפילוסופים הקדומים] שמסר את נפשו למות בגלל האמת!!
וכבר הסברתי מאיפה נובעת הגישה הזאת שצריך לייחס לגויים את כל האוילויות והשחיתויות האפשריות, כי אל"כ במה אנו נבדלים מהם?!
אבל ההבדל האמיתי והמהותי בינינו הוא שהם מקסימום אנושיים, ואנחנו דבקים באלקים חיים.
 

ושכנתי בתוכם

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
חכמה הכוונה ליכולתם להחכים תיאורטית, לא לחיות על פי זה...
וכן שיכול להיות בהם חכמות העולם, כרפואה פיזיקה נגינה וכו'
וודאי שאפשר ללמוד מהתורה המון יסודות בנפש האדם, יסודות במבנה העולם וסדריו, יסודות שאפשר אח"כ ללמד אותם כתורה עצמאית, אבל לא זאת ה'תורה'.
תורתינו היא 'תורת השם' לא 'תורת האדם', ולכן גם כוחה ופעולתה הוא לא באופן טבעי ואנושי, אלא באופן על טבעי.
התורה היא 'אור ה'' שכאשר אדם זוכה להתחבר אליה היא פועלת עליו ומשנה אותו בכח עליון, לא 'ספר הדרכה' גרידא.
 

מהמבקשים

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
שמעת או קראת פעם מה שגויים אומרים על ענווה שאתה יודע שזה לא ערך אוניברסלי?

להיות עניו זה בהחלט שבח גדול בכל העולם (המערבי לפחות), ולהיות בעל גאווה זה חסרון. היחס לערך זה הוא לא כמו אצלנו כלל, אבל בכל זאת הערך בהחלט קיים, והוא שילוב של מוסר הטבוע בטבע האנושי וערכי היהדות בתיווך הנצרות.
להיות עניו ע"פ המוסר האונברסלי היא הצטנעות וסלידה מההשתחצנות (ואגב בארה"ב לדוג' כמעט ולא קיים ערך זה)
ביהדות אין זה הכוונה אלא ההכרה שכל ההישגים של האדם אינו מממנו אלא מאיתו ית' ומצינו הרבה מקומות בגמ' שאמרו תנאים ואמוראים דברי שבח ע"ע
 

מהמבקשים

משתמש ותיק
אין קשר בין ההענווה של אומות העולם שהיא הצטנעות לבין היהדות שהיא אינה רואה בזה גאווה אלא בחוסר ההכרה של מעלותיו ממנו ית' ואדרבה מצינו הרבה מהתנאים והאמוראים שאמרו שבחי עצמם.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
book.php
עיין פה ותמצא טוב
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
כיון שהשאלה היא שאלה יסודית נראה שיש לסכם את הנושאים השייכים לשאלה זו ע"פ דברי קודמי.
כשאומרים מוסר מתכוונים לכמה דברים:
מידות
דרך ארץ [הנהגה מדינית ונימוסים]
ערכים

והם שלש נושאים שונים ביחס לשאלה הנשאלת.
מידות בעצמותן שונות בין מה שהיהדות מכוונת בהן למה שנקרא בעולם מידות.
יסוד הענין של מידות ביהדות: הוי דומה לו, מה הוא רחום וכו' דהיינו להיות צורה דומה ליוצרה ולא להיות נימוסי ונאה בעיני העולם.
דוגמא פשוטה: אמר לי פעם מישהו על שאינו שתומ"צ א' שאמנם אינו שתומ"צ אך הוא איש אמת כיון שאיננו מתבייש לומר לאנשים את כל האמת מה הוא חושב עליהם.
במובן של מוסר אנושי יש לזה הבנה וכמו שהתקשורת עושה לאנשים הנתפסים בקלקלתם מתוך תחושה של רוממות הצדק.
במובן של מידות אין לך שקר גדול מזה שמידת האמת תובעת דווקא שלא לבייש ולפגוע [ולא שזה סטיה מהאמת לצורך העניינים הנ"ל].

דרך ארץ לכאורה הוא נושא שביסודו הוא אנושי וזה אמרו חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה ובזה אין המדד תורני אלא אנושי.
אך גם בזה יש לדעת את גבולות הדרך ארץ ביחס לתורה
שמה שד"א קדמה לתורה אין הכוונה שהיא עדיפה על תורה שהרי אין היתר לבטל דברי תורה מטעמי ד"א [להסתפר בספיה"ע למשל].
אבל מצד שני לכן לא יושבים בתחנון על הרצפה וכדו' [ובזה בארצות המזרח ודאי שהיו יושבים להד"א דשם ופשוט].

ערכים כל ענינם הוא תורה ובזה רוב המח' בהדרכת חכמינו
שודאי עולם הערכים הוא גופו תורה ואינו הנהגה אנושית ששואבת את כוחה מהתורה אלא בא לדון באמיתת הדברים עצמם ובמשקל שלהם.
להעמיד עולם ברור של ערכים בלא עשה לך רב א"א
כיון שגם בזה איתא להכלל של אלו ואלו דברי אלקים חיים
ומצד שני אין ע"ז שו"ע ונו"כ
ואין הכרעה הלכתית ומ"מ להיות 'ארכביה אתרי ריכשי' 'חמר גמל' אינו כלום שאין בידו לא זה ולא זה.
כמובן שגם בזה יש דרכים מקובלות ויש מחודשות וזיל בתר רובא שייך גם בזה באין לו רב וכו'.
אך בירור בדרך זו מתייחס לבירור דרך יותר מאשר בירור האמת.

דוגמא לכל החילוקים:

מידת הענוה במהותה כמו שציינו אינה שלא לנהוג בשחצנות אלא הבנה פנימית שהכל מהבורא ואין לאדם משלו כלום.
חדות הענין היא דווקא להיפך וכמ"מ מוהר"ן שעיקר הענוה שאדם יכול לומר 'דאיכא אנא'.
מצד שני גסות הרוח היא סתירה לדרך ארץ בלי קשר לאם היא סתירה לענוה ואף שהיא ג"כ הגדרה לגאוה בחז"ל ונלמד איסורה מקרא [סוטה ה']
דהיינו להגיד דאיכא אנא בפורום לא נכון זה לא ד"א.
ובעולם הערכים השאלה של ענוה היא השאלה כמעט הכי קשה ואשכולות רבים כאן נוגעים בה במישרים ובעקיפין.

בעולם התורני ניתן לציין למשל שתי גישות הפכיות בביטוי בפועל של הדברים
גישת ר"א פריינד [כפי שהבין אותו בעל דרך הבעש"ט] מזהה את השימוש בפועל בענוה כזיהוי האדם אם היותו שפל בתכלית מקור הרע והתאוה ואילו הטוב אינו אלא חסד אלוקי שאינו שייך לך אלא אתה מושפע מהבורא בכל עת.
דומה לה במובנים מסויימים שיטת נובהרדוק שחינכה לראיה מפוכחת וחדה של השפלות [אך משום מה נראה שזה מקבל ביטוי אחר עם השילוב של עזות דקדושה ותקיפות שיצר אנשים בעלי עוצמה ונועזים בשורה התחתונה ואכמ"ל].
גישת הר"א שר [ע"ד סלבודקא ומזוהה כללית עם ההשקפה הליטאית המקובלת בעולם הישיבות] שהאדם צריך לזהות את עצמו כמרומם ושייך לעניני הרוחניות ולראות את האנשים סביבו בחילוק הדרגות על פי מציאותם ורמתם הרוחנית ולמקם את עצמו ע"פ דרגתו ולשאוף להיות 'מכובד' יותר בסולם זה.
דומה לזה קצת שיטת מוהר"ן שהרחיק השפלות מכל וכל והתרוממות מכח קדושת ישראל שבאדם אך מצד שני התייחס לכל נקודה מקדושת ישראל כעולם מלא.
וזה לשיטתו שורש הקדושה ומשא"כ שפלות שהיא הפוך לחלוטין.

סליחה על האריכות.
 
חלק עליון תַחתִית