עצה לשיר עם הבנות בהגדה והלל

chaim

משתמש ותיק
כידוע, שאסור לשמוע קול שירה מנשים באמצע תורה ותפלה, וזה כולל גם מבנותיו הגדולות.
כל שבת יש היתירים שמותר לשיר זמירות שבת אתם כיון שאינו ממש תפלות רק שירות ותשבחות.
אולם בהגדה והלל הוא ממש תפילה וחיוב גמור.
מה יעשה מי שבלעה"ר יש לו שולחן מלא עם בנות, האם כולם ישתקו והוא ישיר לבד את כל ליל הסדר?
אולי אפשר למצוא עצה שישים פקקים באזניו, וכך יוכלו כולם לשיר ביחד איתו.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
פסקי תשובות סי' עה

 וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע. ויש הסוברים (131) שבכלל זה קול זמר אחותו שהרי ערוה היא לו, אפילו שלא בשעת תפילה ולימוד, אבל לדעת רבים (132) אין בזה איסור מדינא, כשם שלא (133) אסרו חז"ל להביט ביופיה, וכל שכן (134) לענין אמו, בתו ונכדתו, ולא זו בלבד אלא גם לענין אמירת דברים שבקדושה כשנשמע קול זמר שלהם יש (135) מתירים אם רגיל בהן ואינו מביאו לידי הרהור ותאוה, ולכן יש (136) הנוהגין להקל לתת להם להשתתף בזמירות שבת וכדומה, אבל יש (137) המחמירים באמירת דברי קדושה כששומע קול שירם וזמרם, וכל (138) ערום יעשה בדעת לפי הענין והמקום.


ובהערות:
131. אורחות איש שער י"א סי' ט' ואורחות רבנו עמ' נ"ה בשם החזו"א זצ"ל.
132. שו"ת דברי יציב חלק אבהע"ז סי' ל"ו אם לא ממדת חסידות, שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג שכן מוכח מכמה פוסקים, וכ"ה עפ"י הפוסקים דלהלן.
133. וכדלעיל אות ז' דהיינו כשאין מביאו לידי הרהורי תאוה וזנות, וה"ה לקול זמר שלה כשמביאו לכך אסור לכו"ע.
134. דלענין אחותו עוד מצינו הגבלות מסוימות בחז"ל לענין חיבוק ונישוק ויחוד למעלה משלושים יום (ע' שו"ע אבהע"ז סי' כ"א וכ"ב) משא"כ באמו ובתו ונכדותיו דקיל טפי.
135. וכדלעיל, והיינו אף באחותו, ובשו"ת באר שרים ח"א סי' ל' שכן שמועה בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל להקל בזה ועיי"ש עוד בזה.
136. שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג ("שפיר מותר בשבת לשמוע קול הזמירות של בנותיו ואחיותיו המשתתפות עמו, דכיון שהם מזמרים מקטנותן הוי קול הרגיל בו, וגם מטעם חינוך הבנות שיהיה להם אהבה וחשק לעריכת השלחן בשבת"), ס' הליכות שלמה פ"כ אות י"א בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ("מעיקר הדין מותר לזמר זמירות שבת עם אשתו טהורה ואחיותיו אפילו נשואות ובנותיו, ואף על גב שאסור לומר ד"ת כששומע קול זמר אשה, זמירות שאני שאומרם דרך זמרה ושבח ולא דרך תפילה ולימוד, ומיהו לכתחילה רצוי להתרגל שישתתפו בשירה בלחש"), שו"ת אז נדברו ח"ט סי' נ"ט ("יש מקום לומר שמן התורה אין בהם משום לא תקרבו, דאין לבו נוקפו בעריות שהם מתולדותם, י"ל שלא אסרו בהם משום קול אשה"), תשובות והנהגות ח"א סי' קל"ח ("אחותו המזמרת, אם אין הכוונה להנעים בקול נעים וחזק וכו' ואינו מתכוון כלל ליהנות אי אפשר לאסור, דהא לא מביאו לידי הרהור, והכל לשם שמים"), ובלקט הקמח החדש סקכ"ז ("בני מדינת אשכנז והולנד ומחוז העליון באונגרין מזמרים זמירות שבת כל בני הבית אשתו והבנות, וגם החרדים לדבר ה' נהגו כן, וברגיל מתיר הרמ"א, ומש"כ בפ"ת יו"ד סי' קצ"ה סק"י ובטהרת ישראל לאסור בנדה מיירי שאינה רגילה בכך ואינו רגיל לקול זמר שלה וכו', וצ"ע, ובבתי החסידים אינם מזמרות הבנות ולא אשתו" וכו'),
137. אורחות רבנו ח"ד סי' קנ"ו שהגרי"י קניבסקי זצ"ל לא הרשה לנכדותיו לשיר בעת זמירות שבת, והוא כדברי החזו"א הנ"ל, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כ"ו "בתולות לענין אביהם או אחיהם יש בזה גדר קול באשה ערוה לענין זמירות שבת וכדו', וכן משמעות הפוסקים".
138. ובשו"ת להורות נתן ח"ד סי' ק"ד דתליא לפי המציאות אם הקול ערב העלול להביא להרהור.

 
 

אברך

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
פסקי תשובות סי' עה

 וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע. ויש הסוברים (131) שבכלל זה קול זמר אחותו שהרי ערוה היא לו, אפילו שלא בשעת תפילה ולימוד, אבל לדעת רבים (132) אין בזה איסור מדינא, כשם שלא (133) אסרו חז"ל להביט ביופיה, וכל שכן (134) לענין אמו, בתו ונכדתו, ולא זו בלבד אלא גם לענין אמירת דברים שבקדושה כשנשמע קול זמר שלהם יש (135) מתירים אם רגיל בהן ואינו מביאו לידי הרהור ותאוה, ולכן יש (136) הנוהגין להקל לתת להם להשתתף בזמירות שבת וכדומה, אבל יש (137) המחמירים באמירת דברי קדושה כששומע קול שירם וזמרם, וכל (138) ערום יעשה בדעת לפי הענין והמקום.


ובהערות:
131. אורחות איש שער י"א סי' ט' ואורחות רבנו עמ' נ"ה בשם החזו"א זצ"ל.
132. שו"ת דברי יציב חלק אבהע"ז סי' ל"ו אם לא ממדת חסידות, שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג שכן מוכח מכמה פוסקים, וכ"ה עפ"י הפוסקים דלהלן.
133. וכדלעיל אות ז' דהיינו כשאין מביאו לידי הרהורי תאוה וזנות, וה"ה לקול זמר שלה כשמביאו לכך אסור לכו"ע.
134. דלענין אחותו עוד מצינו הגבלות מסוימות בחז"ל לענין חיבוק ונישוק ויחוד למעלה משלושים יום (ע' שו"ע אבהע"ז סי' כ"א וכ"ב) משא"כ באמו ובתו ונכדותיו דקיל טפי.
135. וכדלעיל, והיינו אף באחותו, ובשו"ת באר שרים ח"א סי' ל' שכן שמועה בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל להקל בזה ועיי"ש עוד בזה.
136. שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג ("שפיר מותר בשבת לשמוע קול הזמירות של בנותיו ואחיותיו המשתתפות עמו, דכיון שהם מזמרים מקטנותן הוי קול הרגיל בו, וגם מטעם חינוך הבנות שיהיה להם אהבה וחשק לעריכת השלחן בשבת"), ס' הליכות שלמה פ"כ אות י"א בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ("מעיקר הדין מותר לזמר זמירות שבת עם אשתו טהורה ואחיותיו אפילו נשואות ובנותיו, ואף על גב שאסור לומר ד"ת כששומע קול זמר אשה, זמירות שאני שאומרם דרך זמרה ושבח ולא דרך תפילה ולימוד, ומיהו לכתחילה רצוי להתרגל שישתתפו בשירה בלחש"), שו"ת אז נדברו ח"ט סי' נ"ט ("יש מקום לומר שמן התורה אין בהם משום לא תקרבו, דאין לבו נוקפו בעריות שהם מתולדותם, י"ל שלא אסרו בהם משום קול אשה"), תשובות והנהגות ח"א סי' קל"ח ("אחותו המזמרת, אם אין הכוונה להנעים בקול נעים וחזק וכו' ואינו מתכוון כלל ליהנות אי אפשר לאסור, דהא לא מביאו לידי הרהור, והכל לשם שמים"), ובלקט הקמח החדש סקכ"ז ("בני מדינת אשכנז והולנד ומחוז העליון באונגרין מזמרים זמירות שבת כל בני הבית אשתו והבנות, וגם החרדים לדבר ה' נהגו כן, וברגיל מתיר הרמ"א, ומש"כ בפ"ת יו"ד סי' קצ"ה סק"י ובטהרת ישראל לאסור בנדה מיירי שאינה רגילה בכך ואינו רגיל לקול זמר שלה וכו', וצ"ע, ובבתי החסידים אינם מזמרות הבנות ולא אשתו" וכו'),
137. אורחות רבנו ח"ד סי' קנ"ו שהגרי"י קניבסקי זצ"ל לא הרשה לנכדותיו לשיר בעת זמירות שבת, והוא כדברי החזו"א הנ"ל, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כ"ו "בתולות לענין אביהם או אחיהם יש בזה גדר קול באשה ערוה לענין זמירות שבת וכדו', וכן משמעות הפוסקים".
138. ובשו"ת להורות נתן ח"ד סי' ק"ד דתליא לפי המציאות אם הקול ערב העלול להביא להרהור.
נמצא דלאבן ישראל ואז נדברו ("יש מקום לומר") ולהורות נתן ותשובות והנהגות ולקט הקמח החדש, יש להקל גם בפסוקים ממש, ולהקה"י והגרשז"א ושבט הלוי אין להקל.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברך אמר:
ולהקה"י והגרשז"א ושבט הלוי אין להקל.
הקהילת יעקב מדובר על נכדותיו שאינו רגיל בהם.
הגרשז"א - לא ברור לי מה כוונתו, שאם העיקר שזה דרך שבח אז אולי גם הלל זה דרך שבח (ידעתי שיש לחלק ביניהם, אבל קשה לבאר החילוק)
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא הבנתי למה יש צד לאסור.
הלא הרמ''א בסי' עה,ג, כתב דבקול שרגיל בו מותר.
כמדומני שהוא מדבר על דיבור.
אולם יש וניתן לדון מחמת זה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא הבנתי למה יש צד לאסור.
הלא הרמ''א בסי' עה,ג, כתב דבקול שרגיל בו מותר.
כמדומני שהוא מדבר על דיבור.
אולם יש וניתן לדון מחמת זה.
השו''ע מדבר בזמר ועל זה הוא מגיה עליו, וא''כ הוא מדבר בזמר.
 
 

הצבי

משתמש ותיק
כמדומני בס' עוז והדר לבושה של הר' פלק מגייטסעהד מדבר בזה באריכות וכמדומני שמביא שם היתר שלא הוזכר כאן כמדו' די''ל משום דהוי תרי קלי לית בה משום קול באשה עיי''ש
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
כמדומני בס' עוז והדר לבושה של הר' פלק מגייטסעהד מדבר בזה באריכות וכמדומני שמביא שם היתר שלא הוזכר כאן כמדו' די''ל משום דהוי תרי קלי לית בה משום קול באשה עיי''ש

אין לי את הספר, אשמח אם אפשר להעלותו כאן, תודה רבה
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
chaim אמר:
אולי אפשר למצוא עצה שישים פקקים באזניו, וכך יוכלו כולם לשיר ביחד איתו.
"ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל"

גם אני הקטן לא התכוין לעשות כך באמת, רק שאם מי שהוא מוטרד מזה, זה יכול להיות פתרון.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
הצבי אמר:
כמדו' די''ל משום דהוי תרי קלי לית בה משום קול באשה

ביאור הדבר אמר:
אבר כיונה אמר:
העולם החרדי אמר:
אבל זה מצד שהרבה קולות אין חשש של ערוה
לכאו' יותר חשש, כי זה לא רק 'קול' אלא 'קולות'
וכמדומה שרוב הפוסקים לא קיבלו את ההיתר של הר"ע הילדסהיימר והרש"ר הירש
החשש הוא הרהור וקולות הוי פחות חשש הרהור וכך מובא בפוסקים אולי כבודו מהרהר אחרת
מאיפה מדומה לך נשמח אם תביא מקורות
 

אבר כיונה אמר:
העולם החרדי אמר:
נשמח אם תביא מקורות

שבט הלוי ח"ה סי' קצז אות ד'. "והדברים פשוטים, וכתבתי רק להוציא מלב הטועים"
חוט שני שבת ח"ג עמ' רעא.

שני המקורות הנ"ל ראיתי בפנים, ולהלן עוד מקורות מ'ויקישיבה' (שאותם לא פתחתי):

אין הבדל כלל בין אשה אחת לכמה נשים (שו"ת הר צבי אה"ע סי' עא; שרידי אש ח"א סי' טו, עמ' לד, בשם גדולי הדור; שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א; וכ"ה בשו"ת חת"ס ח"ה - חו"מ השמטות סי' קצ; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' ז וח"ז סוף סי' כח; שו"ת זקן אהרן ח"א או"ח ריש סי' ו; ועוד).
 
חלק עליון תַחתִית