פסקי תשובות סי' עה
וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע. ויש הסוברים (131) שבכלל זה קול זמר אחותו שהרי ערוה היא לו, אפילו שלא בשעת תפילה ולימוד, אבל לדעת רבים (132) אין בזה איסור מדינא, כשם שלא (133) אסרו חז"ל להביט ביופיה, וכל שכן (134) לענין אמו, בתו ונכדתו, ולא זו בלבד אלא גם לענין אמירת דברים שבקדושה כשנשמע קול זמר שלהם יש (135) מתירים אם רגיל בהן ואינו מביאו לידי הרהור ותאוה, ולכן יש (136) הנוהגין להקל לתת להם להשתתף בזמירות שבת וכדומה, אבל יש (137) המחמירים באמירת דברי קדושה כששומע קול שירם וזמרם, וכל (138) ערום יעשה בדעת לפי הענין והמקום.
ובהערות:
131. אורחות איש שער י"א סי' ט' ואורחות רבנו עמ' נ"ה בשם החזו"א זצ"ל.
132. שו"ת דברי יציב חלק אבהע"ז סי' ל"ו אם לא ממדת חסידות, שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג שכן מוכח מכמה פוסקים, וכ"ה עפ"י הפוסקים דלהלן.
133. וכדלעיל אות ז' דהיינו כשאין מביאו לידי הרהורי תאוה וזנות, וה"ה לקול זמר שלה כשמביאו לכך אסור לכו"ע.
134. דלענין אחותו עוד מצינו הגבלות מסוימות בחז"ל לענין חיבוק ונישוק ויחוד למעלה משלושים יום (ע' שו"ע אבהע"ז סי' כ"א וכ"ב) משא"כ באמו ובתו ונכדותיו דקיל טפי.
135. וכדלעיל, והיינו אף באחותו, ובשו"ת באר שרים ח"א סי' ל' שכן שמועה בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל להקל בזה ועיי"ש עוד בזה.
136. שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ס"ג ("שפיר מותר בשבת לשמוע קול הזמירות של בנותיו ואחיותיו המשתתפות עמו, דכיון שהם מזמרים מקטנותן הוי קול הרגיל בו, וגם מטעם חינוך הבנות שיהיה להם אהבה וחשק לעריכת השלחן בשבת"), ס' הליכות שלמה פ"כ אות י"א בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ("מעיקר הדין מותר לזמר זמירות שבת עם אשתו טהורה ואחיותיו אפילו נשואות ובנותיו, ואף על גב שאסור לומר ד"ת כששומע קול זמר אשה, זמירות שאני שאומרם דרך זמרה ושבח ולא דרך תפילה ולימוד, ומיהו לכתחילה רצוי להתרגל שישתתפו בשירה בלחש"), שו"ת אז נדברו ח"ט סי' נ"ט ("יש מקום לומר שמן התורה אין בהם משום לא תקרבו, דאין לבו נוקפו בעריות שהם מתולדותם, י"ל שלא אסרו בהם משום קול אשה"), תשובות והנהגות ח"א סי' קל"ח ("אחותו המזמרת, אם אין הכוונה להנעים בקול נעים וחזק וכו' ואינו מתכוון כלל ליהנות אי אפשר לאסור, דהא לא מביאו לידי הרהור, והכל לשם שמים"), ובלקט הקמח החדש סקכ"ז ("בני מדינת אשכנז והולנד ומחוז העליון באונגרין מזמרים זמירות שבת כל בני הבית אשתו והבנות, וגם החרדים לדבר ה' נהגו כן, וברגיל מתיר הרמ"א, ומש"כ בפ"ת יו"ד סי' קצ"ה סק"י ובטהרת ישראל לאסור בנדה מיירי שאינה רגילה בכך ואינו רגיל לקול זמר שלה וכו', וצ"ע, ובבתי החסידים אינם מזמרות הבנות ולא אשתו" וכו'),
137. אורחות רבנו ח"ד סי' קנ"ו שהגרי"י קניבסקי זצ"ל לא הרשה לנכדותיו לשיר בעת זמירות שבת, והוא כדברי החזו"א הנ"ל, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כ"ו "בתולות לענין אביהם או אחיהם יש בזה גדר קול באשה ערוה לענין זמירות שבת וכדו', וכן משמעות הפוסקים".
138. ובשו"ת להורות נתן ח"ד סי' ק"ד דתליא לפי המציאות אם הקול ערב העלול להביא להרהור.