תפלת ערבית וסדור השלחן אורכים למעלה משעה!?אמונת אומן אמר:מההגדה המומלצת 'באזני בנך'. לתועלת החברים.
תפלת ערבית וסדור השלחן אורכים למעלה משעה!?אמונת אומן אמר:מההגדה המומלצת 'באזני בנך'. לתועלת החברים.
אתה יודע , הילדים רבים מי יישב איפה וליד מי, ואילו המבוגרים רבים ליד מי לא לשבת, והזוצ"ים דורשים בתוקף לשבת אחד ליד השני וכו' וכו'לבי במערב אמר:תפלת ערבית וסדור השלחן אורכים למעלה משעה!?אמונת אומן אמר:מההגדה המומלצת 'באזני בנך'. לתועלת החברים.
דהיינו? שמתחילים ערבית בזמן ר"ת?עת הזמיר אמר:וכן ראיתי נוהגים בכמה בתי כנסיות של מדקדקים להתפלל במוצאי יו"ט ראשון של פסח משום חשש תמימות בספירת העומר.
לא. אלא שמקפידים שספירת העומר יהיה מיד בצאת הכוכבים או רבינו תם, לאפוקי מליל שבועות שמאחרים המעריב בשביל התמימות.לבי במערב אמר:דהיינו? שמתחילים ערבית בזמן ר"ת?עת הזמיר אמר:וכן ראיתי נוהגים בכמה בתי כנסיות של מדקדקים להתפלל במוצאי יו"ט ראשון של פסח משום חשש תמימות בספירת העומר.
בתוספות מוכח שמצריך לחכות לצאת הכוכבים.גבעת לוד אמר:דרומאי אמר:קח בחשבון שאני חוזר הביתה בערך 10 דק' אחרי זמן רבנו תם,
למה כזה מאוחר גם אם מר מקפיד על זמן ר"ת, אפשר לקבל את החג מוקדם ולעשות קידוש לפני כן (לשיטת האורות חיים כי ד' כוסות זה מדרבנן ואפשר גם מבין השמשות של ר"ת (בדומה לספה"ע (בזמנינו) שלשיטת הרשב"א מותר להכניס עצמו לכתחילה בדרבנן לספק) משא"כ לגרימ"ט, צריך לחכות לצ"ה).
ומבואר כן בחוט שניעת הזמיר אמר:למו"ר אבי זצ"ל היה מנהג להקפיד לפחות שעה לשולחן עורך, גם אם בשביל זה היה צריך להקל בחצות (תנאי האבנ"ז וכדו'), וזה מחמת טרחת האשה בבישולים והכבוד המגיע לה, וב"ה שכל בניו וצאצאיו הולכים בדרכו זה.
בכלל את עיקר ההגדה ייחד לסיפור יציאת מצריים עצמו ואילו הווארטים והרעיונות היה מבקש לדחות לזמן הסעודה.
מה כוונת מר מי צריך לחכות לצ"ה בספה"ע, אם זאת הכוונה אבל בכ"ז ניתן לסמוך על הרשב"א כי בדיני דרבנן אפשר לסמוך על שיטת הגאונים.דרומאי אמר:בתוספות מוכח שמצריך לחכות לצאת הכוכבים.
א. הרא''ש בשיטת ר' טרפון שכוס חמישי הינו חובה ולחכמים רשות.דבש לפי אמר:למיטב ידיעתי אין אפילו ראשון אחד שסובר שיש חיוב לשתות כוס חמישי.כדכוד אמר:ברמ''א אין דין של כוס חמישי.
איסור לשתות אחר הכוסות. הוא נושא סימן תפא. הא ותו לא מידי !
והרמ''א מצא עיצה ל: איסטניס או תאב הרבה לשתות. שהוא יכול לשתות ככוס חמישי. [ולסמוך על הני שיטות שיש חיוב לכוס חמישי,אע''פ
שהוא עצמו חולק א הני ראשונים , שכן לא הזכיר חיובא דכוס זה.]
אין בשו''ע כולל ברמ''א, אין דיון או איזכור לחיוב דכוס חמישי. אף שהרמב''ם ועוד ראשונים כתבוהו . ואמנם ד''ז צריך לימוד.
אך ברור לכל מעיין כנ''ל.
פלאי הוא מי שקורא לרמ''א זה זה ''דין כוס חמישי''.
יש הסוברים שזו מצוה מן המובחר, יש הסוברים שזו רשות, יש הסוברים שזה למי שקשה לו בלי זה, ויש הסוברים שזה אסור לגמרי.
הרמ"א פסק כדעה השלישית.
א. יש עוד ראשונים שלמדו כך בשיטת ר"ט וי"א, אבל למיטב ידיעתי אין אף אחד שפסק שהלכה כר' טרפון וזה אכן חובה.כדכוד אמר:א. הרא''ש בשיטת ר' טרפון שכוס חמישי הינו חובה ולחכמים רשות.
ב.''השיטה השלישית'', אינה שיטת ראשונים! אלא הכרעת המרדכי ומובא ברמ''א ועוד, כעיצה למי שקשה לו .
כ''ז מזכרוני , לצערי אין זמני בידי כעת בטרדת עה''ח לעיין.
בשעה"צ בכלל מבואר שסיפור יציאת מצרים מתחיל רק אחרי אכילת המצה...אור זורח אמר:ומבואר כן בחוט שניעת הזמיר אמר:למו"ר אבי זצ"ל היה מנהג להקפיד לפחות שעה לשולחן עורך, גם אם בשביל זה היה צריך להקל בחצות (תנאי האבנ"ז וכדו'), וזה מחמת טרחת האשה בבישולים והכבוד המגיע לה, וב"ה שכל בניו וצאצאיו הולכים בדרכו זה.
בכלל את עיקר ההגדה ייחד לסיפור יציאת מצריים עצמו ואילו הווארטים והרעיונות היה מבקש לדחות לזמן הסעודה.
[דהיינו מה שכתבתם בכלל את וכו' ]
מה כונתוכבוד שמים אמר:בשעה"צ בכלל מבואר שסיפור יציאת מצרים מתחיל רק אחרי אכילת המצה...אור זורח אמר:ומבואר כן בחוט שניעת הזמיר אמר:למו"ר אבי זצ"ל היה מנהג להקפיד לפחות שעה לשולחן עורך, גם אם בשביל זה היה צריך להקל בחצות (תנאי האבנ"ז וכדו'), וזה מחמת טרחת האשה בבישולים והכבוד המגיע לה, וב"ה שכל בניו וצאצאיו הולכים בדרכו זה.
בכלל את עיקר ההגדה ייחד לסיפור יציאת מצריים עצמו ואילו הווארטים והרעיונות היה מבקש לדחות לזמן הסעודה.
[דהיינו מה שכתבתם בכלל את וכו' ]
אולי מדוייק מלישנא דגמ' שעונין עליו דברים הרבה.אור זורח אמר:מה כונתוכבוד שמים אמר:בשעה"צ בכלל מבואר שסיפור יציאת מצרים מתחיל רק אחרי אכילת המצה...אור זורח אמר:ומבואר כן בחוט שני
[דהיינו מה שכתבתם בכלל את וכו' ]
היכן שעה''צ
תעב סק"באור זורח אמר:מה כונתוכבוד שמים אמר:בשעה"צ בכלל מבואר שסיפור יציאת מצרים מתחיל רק אחרי אכילת המצה...אור זורח אמר:ומבואר כן בחוט שני
[דהיינו מה שכתבתם בכלל את וכו' ]
היכן שעה''צ
כל הסיפור הזה שהמצווה של סיפור היא עד חצות מוזר לי ביותר,דרומאי אמר:אמונת אומן אמר:דרומאי אמר:התכוונת אלי, כמובן
אנחנו מקיימים את ההלכה הזאת, והכל כבר מוכן לפרטי פרטים מבעוד יום.
גם בשבת מדלגים על שלום עליכם רבון כל העולמים ואשת חיל, ומתחילים מיד.
השנה כפי הנראה לא נוכל להקפיד על זה, שכן אני מגיע הביתה סמוך לזמן רבנו תם.
נשגב מבינתי מה אתה עושה עם הזמן.
עד סוף הקידוש- 15 דקות
נטילת ידים ואכילת הכרפס עד הא לחמא עניא- 20 דקות
הא לחמא עניא עד סוף מה נשתנה- 20 דקות
עבדים היינו עד כמה מעלות טובת- 50 דקות
כמה מעלות טובות, רבי אליעזר אומר, פסח מצה ומרור- 20 דקות
לפכך עד גאל ישראל- 15 דקות
נטילת ידים, מצה, מרור, וכורך, ואכילת הביצה- 27 דקות
אפיקומן וברכת המזון- 20 דקות
פתיחת הדלת ושפוך חמתך- 7 דקות
הלל המצרי, הלל הגדול, ונשמת- 35 דקות
סך הכל 4 שעות פחות 11 דקות.
קח בחשבון שאני חוזר הביתה בערך 10 דק' אחרי זמן רבנו תם, נמצא שנשאר 35 דק' לסעודה. אם מאבדים קצת יותר זמן ממה שכתבתי כאן- כבר נהיה ממש לחוץ.
הרי דרז"ל "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ותליא בפלוגתא דרע"ק וראב"ע; בב"ב נמשכו לספר עד זמן ק"ש של שחר - כי מקומו של רע"ק הוא (סנהד' לב, ב. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה 'בר"א ור"י'), והתם הלכתא כוותי'.אמונת אומן אמר:הלא נאמר כל [ה]מרבה הרי זה משובח, ועד זמן קר''ש של שחרית, ואת עיקר קיים המצווה מקיים כל אחד באמירת ההגדה, ואפשר בתוספת קטנה.
לא מצאתי כזה ערך בפלא יועץ.מלכיצדק אמר:פלא יועץ ערך הגדה כתב
מקדש שביעי כל שביעי אמר:לא מצאתי כזה ערך בפלא יועץ.מלכיצדק אמר:פלא יועץ ערך הגדה כתב
תוכל לכוון אותי בבקשה?
לדידי פשיטא לי שיש בזה איסור גמור. וכשהאשה נקתה את הבית לפסח במשך שעות ע"ג שעות ואח"כ בישלה את סעודות החג כפי כחה. ובא האיש ושמצביע עליה שהיא מרה ממות. עליו ועל שכמותו נאמר: הכהה את שיניו ואמור לו שאילו היה שם לא היה נגאל.דרומאי אמר:אין כאן שום הונאה אם אכן מצביע עליה מפני שכך הוא המנהג או בדרך בדיחותא בעלמא.כמעיין המתגבר אמר:לא תונו איש את עמיתו, בהונאת דברים הכתוב מדבר.דרומאי אמר:איסור דאורייתא? שנאמר?
וכבר כתב אחד הרבנים המודרנים שאין לומר שלא עשני אשה ליד אשתו, וגם זה הבל.
פינחס רוזנצוויג אמר:ראיתי מודפס בקיצור אחד להלכות פסח:
מנהג נאה קודם הסדר לשבח את האשה על יופי נקיון הבית לאזני הילדים שיראו כמה מעריך אבי המשפחה את האם.
אני משער שבעתיד זה כבר יודפס בתחילת ההגדה (בחלק מההגדות לפני קדש, ובחלק לפני מגיד)
ומי שיפקפק על מנהג נאה זה יאמרו לו 'אל תשנה ממה שנהגו אבותיך ואבות אבותיך'.
אלמן ומי שאין אשתו שרויה אצלו לא ידלג על זה ויכוון על הזווג העליון שנעשה בליל פסח, ובבחור נחלקו הפוסקים.
אילו היה שם לא היה נגאל נאמר רק על מי שכפר בעיקר, ולא על מי שעבר על איסור הונאת דברים.מכל מלמדי השכלתי אמר:לדידי פשיטא לי שיש בזה איסור גמור. וכשהאשה נקתה את הבית לפסח במשך שעות ע"ג שעות ואח"כ בישלה את סעודות החג כפי כחה. ובא האיש ושמצביע עליה שהיא מרה ממות. עליו ועל שכמותו נאמר: הכהה את שיניו ואמור לו שאילו היה שם לא היה נגאל.דרומאי אמר:אין כאן שום הונאה אם אכן מצביע עליה מפני שכך הוא המנהג או בדרך בדיחותא בעלמא.כמעיין המתגבר אמר:לא תונו איש את עמיתו, בהונאת דברים הכתוב מדבר.
וכבר כתב אחד הרבנים המודרנים שאין לומר שלא עשני אשה ליד אשתו, וגם זה הבל.
לבי במערב אמר:אכפול [שוב]:מכל מלמדי השכלתי אמר:לדידי פשיטא לי שיש בזה איסור גמור.
לבי במערב אמר:מסתברא מילתא שאין זה אלא הומור בעלמא, ולא הי' מנהג [משונה ש]כזה מעולם בשום עדה.
בשלמא אמר:https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1617633137327&pagenum=13&book=602992
לא אוכל להבין. למה לא להודיע לאשה בל תטרח בבישולים לצורך הלילה, ואז לא יהיה צורך להאריך לכבודה.למו"ר אבי זצ"ל היה מנהג להקפיד לפחות שעה לשולחן עורך, גם אם בשביל זה היה צריך להקל בחצות (תנאי האבנ"ז וכדו'), וזה מחמת טרחת האשה בבישולים והכבוד המגיע לה, וב"ה שכל בניו וצאצאיו הולכים בדרכו זה.
בכלל את עיקר ההגדה ייחד לסיפור יציאת מצריים עצמו ואילו הווארטים והרעיונות היה מבקש לדחות לזמן הסעודה.
ומה עם כבוד יו"ט באכילה?לא אוכל להבין. למה לא להודיע לאשה בל תטרח בבישולים לצורך הלילה, ואז לא יהיה צורך להאריך לכבודה.