הגעלת כלים - פליאה דעת ממני

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
ועל זה אף אחד לא הביא תשובה
יעוי' באשכולות והקבצים שצרפתי לעיל, שם דנו בכך (וגם נת' שם אם אכן המומחים אומרים את הנטען בשמם).
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
הנידון של האשכול הזה מבואר בתחילת המשא ומתן
שאינני יודע כמה קראו אותו
שם ביארתי ואני חוזר ומבאר כאן

תתארו לעצמכם אנחנו יושבים בבית המדרש ולומדים הלכות הגעלת כלים
ואחד אומר יש לי קושיה שמעתי היום שהמדען פלוני בן אלמוני קבע שאין בליעות בכלים
כל אחד מבין
שהשאלה הראשונה המתבקשת אליו
האם הרבנים מקבלים את הנחת היסוד הזו
כל עוד אין אישור מרבנים לקביעה הזו אין מה להתחיל לדון בענין
וזה מה שטענתי מיד בהתחלת האשכול
כל אחד שלא עשה כן יכול כעת לראות

אני לא חייב לבזבז את הזמן שלי על סמך קביעות של מומחים
אם רב יקבל את הקביעה הזו ויאמר שהדבר טעון בירור אז הדבר טעון בירור

אבל שהמומחים יקבעו לנו את סדר היום מהיכי תיתי????

ושוב כל אחד יכול לקרוא בשימת לב
את תחילת האשכול
באיזה עדינות וכבוד ויקר
פניתי לנושא של הבליעות
וכל אחד יראה שאלו הם טענותיי כבר מתחילה


וכל אחד שמגיע בסוף האשכול ומגיב
יעשה טובה להציץ אל תחילת האשכול לפני שמגיב

בקיצור השאלה המרכזית כאן 
היא.................. לא הגעלת כלים מדוע

אלא האם הרבנים מקבלים את דברי המומחים וסומכים על המומחים שאומרים שאין בליעות והדבר טעון ביאור ובירור

זאת השאלה
ועל זה אף אחד לא הביא תשובה
לא הייתי מקשה על הגמרא משמועות של מדענים, 
אבל הייתי אומר -
"מוזר! כאן כתוב שכלים בולעים טעם. ואילו כשאני אוכל פירה שבושל בסיר שבישלו בו בשר קודם, איני טועם טעם בשר כלל! אז מה קורה כאן? אולי אפתח על זה על זה אשכול בפורום! "

זהו. אף אחד לא מבכר ח"ו את דעת המדענים, רק מרגיש לחלק מהאנשים שבמציאות אין טעם בלוע בכלים, ומנסים להבין. 
והרי הטעם הבלוע הזה, אמור להיות מורגש לכל אדם בעל חוש טעם, כמוכח בהלכה (וכפי שהזכירו לעיל בטעימת קפילא וכו' וטעימת יהודי ספרדי וכו'),
משמע מכך שלא חייבים להיות אמורא כדי לדון במציאות הזו, אלא מספיק להיות בעל בלוטות טעם (ובלי קורונה). 
 
 

nls

משתמש ותיק
אשכול מאוד מעניין, לצערי לא עברתי על כל התגובות עדיין אז סליחה אם כבר אמרו את מה שאכתוב.
צפיפות המתכות השתנתה משתנה ותשתנה משמעותית מאוד בין הסירים של לפני 50 שנה לסירים של ימינו ובלי השוואה בכלל לסירים של התקופה הקדומה וכמובן שככל שצפיפות המתכת גדלה, פחות טעם נכנס לדופן הכלי (ויש חזו"א בספר מפורש שאומר שההבדל בין כלי שצריך הגעלה לכלי שצריך ליבון שכשסיר בלע עם מים, ממשות המאכל נכנסה לדופן בעומק מסויים וכשבלע ביבש ממשות המאכל נכנס עוד יותר עמוד בדופן, ואינני זוכר את מקומו), ממילא השאלה של פותח האשכול מאוד מובנת שבסירים עם הצפיפות הגבוהה באמת כמעט ולא שייך במציאות שייכנס טעם, וגם אם נכנס נדיר שיצא בהגעלה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לא הייתי מקשה על הגמרא משמועות של מדענים, 
אבל הייתי אומר -
"מוזר! כאן כתוב שכלים בולעים טעם. ואילו כשאני אוכל פירה שבושל בסיר שבישלו בו בשר קודם, איני טועם טעם בשר כלל! אז מה קורה כאן? אולי אפתח על זה על זה אשכול בפורום! "

זהו. אף אחד לא מבכר ח"ו את דעת המדענים, רק מרגיש לחלק מהאנשים שבמציאות אין טעם בלוע בכלים, ומנסים להבין. 
והרי הטעם הבלוע הזה, אמור להיות מורגש לכל אדם בעל חוש טעם, כמוכח בהלכה (וכפי שהזכירו לעיל בטעימת קפילא וכו' וטעימת יהודי ספרדי וכו'),
משמע מכך שלא חייבים להיות אמורא כדי לדון במציאות הזו, אלא מספיק להיות בעל בלוטות טעם (ובלי קורונה).

כדי לבדוק סירים וכדי לבדוק טעמים
צריך מעבדה
כאן בפורום אין תנאי מעבדה
איך אתה רוצה שיחליטו כאן אם הסיר בולע או לא בולע

וכל זמן שאין רב שאומר שיש לסמוך על דעת המדענים
אני לא מתייחס לזה

פותח האשכול מתייחס למדענים כמו שזה הלכה למשה מסיני שהיום אין טעמים ולכן שואל מדוע ההגעלה
אבל השאלה שלו היתה צריכה להיות האם הרבנים סומכים על קביעות המדענים או לא.

או בנוסח אחר מה הם הכלים כדי להחליט אם לסמוך על המדענים או לא

הרי בעוד כמה שנים יכולים לקום מדענים חדשים ולהגיד שצפיפות החומר הוא רק דמיון שאין טעם
אבל האמת שיש טעם והוא לא מורגש כי הוא נבלע בצפיפות אבל הוא קיים והתורה אסרתו


בקיצור אם מקשים עלי מתוס' אני יודע שאני צריך להתייחס

אבל אם מקשים עלי ממדען אני לא חייב להתייחס

כי מי אומר שהוא צודק
 

אור זורח

משתמש ותיק
nls אמר:
אשכול מאוד מעניין, לצערי לא עברתי על כל התגובות עדיין אז סליחה אם כבר אמרו את מה שאכתוב.
צפיפות המתכות השתנתה משתנה ותשתנה משמעותית מאוד בין הסירים של לפני 50 שנה לסירים של ימינו ובלי השוואה בכלל לסירים של התקופה הקדומה וכמובן שככל שצפיפות המתכת גדלה, פחות טעם נכנס לדופן הכלי (ויש חזו"א בספר מפורש שאומר שההבדל בין כלי שצריך הגעלה לכלי שצריך ליבון שכשסיר בלע עם מים, ממשות המאכל נכנסה לדופן בעומק מסויים וכשבלע ביבש ממשות המאכל נכנס עוד יותר עמוד בדופן, ואינני זוכר את מקומו), ממילא השאלה של פותח האשכול מאוד מובנת שבסירים עם הצפיפות הגבוהה באמת כמעט ולא שייך במציאות שייכנס טעם, וגם אם נכנס נדיר שיצא בהגעלה.
האם אתה בטוח מחמת המידע שבידך שאין צריך להגעיל כלים היום
אם לא
אתה צריך מעבדה
וכאן אין תנאי מעבדה
אולי אחד מחברי הפורום שיש לו תנאי מעבדה יוכל לספק לנו מידע בענין
ואם יכול לשאול רב על חוות דעתו על הממצאים 
ואז יוכל לעדכן אותנו
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יעוי' באשכולות והקבצים שצרפתי לעיל, שם דנו בכך (וגם נת' שם אם אכן המומחים אומרים את הנטען בשמם).

הורדתי קובץ אחד
וראיתי שפלוני אומר כך ופלוני אומר כך
ומה זה יעזור לי
אני לא יודע מי הם
ואני לא יודע על סמך איזה בדיקה הם קבעו
ואני לא חושב שמתפקידי לעשות בדיקות
וללמוד את דרכי הבדיקות

לזה צריך אדם שיהיה מוסמך על הרבנים
והרבנים יבדקו את הממצאים שלו

וכאן בפורום אין תנאי מעבדה

פותח האשכול ברור לו שאין בליעות
ומבקש שניתן לו תשובות למה מדוע עושים הגעלה

בבקשה שפותח האשכול יביא לנו פסק הלכה
שהיום אין בליעות

גם אם המציאות של המדענים ברורה להם שאין בליעות
אנחנו לא נקבל אותה
כל עוד שהרבנים לא יאמרו לנו לסמוך על דעת המומחים בזה
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
מ.ה. אמר:
פותח האשכול מעלה שאלה שכואבת לו,
מה ההיגיון להגעיל כלים היום, כשכולנו יודעים שאין בהם שום טעם איסור (בבקבוקי שתיה מפלסטיק למשל, אפשר גם אפשר להרגיש טעם בליעות כידוע לכל מי שממלא בהם מים אחרי שתיה מתוקה), והרי מבואר שדין ההגעלה תלוי בטעם.
הוא לא בא לומר שצריך לשנות את ההלכה למעשה בגלל השאלה, רק לשאול למה עדיין אנחנו ממשיכים להגעיל, שזו שאלה לגיטמית, ולדעתי גם מאוד מעניינת.
אם רבותינו לא הורגלו לשאול בכגון דא, כנראה שזה לא כאב להם, אבל לו זה כואב, מה רע בכך.


הענין הוא הגישה -
בינתיים לא הוזכר פה שום מקור רציני הלכתי או מקצועי בנושא, רק ציטוט של איזה מרצה כלשהו, והנחה ש"ברור לכולנו"... (אני מתייחס לתחילת האשכול הנוכחי)
רבותינו הפוסקים לא פתחו ולא פותחים דיון הלכתי בצורה כזו.
אדרבה, יתכן שהשאלה במקום, אבל צריך להגדיר אותה באופן ברור.

דבר נוסף -
גם בהניח שאין טעם מורגש בפליטת החמץ הבלוע בכלי, עדיין חמץ אסור במשהו, גם כשאין טעמו מורגש. 
אכן צריך להתעמק בנושא ולברר בראשונים מה טעמי ההגעלה לכל השיטות, ולכן גם לאחר בירור המציאות ע"י מומחים יש צורך בלימוד הסוגיא והגדרים ההלכתיים.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אני לא חושב שדיון כאן בפורום חייב להיות דיון הלכתי כפי שפתחו רבותינו הפוסקים.
דנים כאן בהרבה דברים שרבותינו הפוסקים לא דנו בספריהם (ענייני הנהגה, אקטואליה, גימטריאות ועוד ועוד),
ולכן מותר לדון גם בשאלות הלכתיות מזוית שונה.
לא באו לדון כאן בדיון הלכתי למעשה, או אפי' כעין למעשה, איך לנהוג כיום,
אלא לעורר שאלה שמעניינת הרבה אנשים, מה הטעם בהגעלת כלים כיום,
כשהמציאות הברורה היא שאנחנו לא מרגישים שום טעם של בליעות בכלים.

נ.ב. אני לא מבין איזה מקור אתם דורשים כאן כל הזמן,
אתם מרגישים באוכל שאתם אוכלים את הטעם של מה שבישלו בסיר או אכלו בצלחת קודם לכן?
יש לכם הבדל כלשהוא בטעם אם אתם אוכלים בצלחת חדשה או משומשת?
למה צריך מעבדה כדי לבדוק דבר שמבואר בש"ס ופוסקים שכל אחד אמור להרגיש אותו בלשונו (אפשר כמובן לומר שהשתנו הטבעים, ולדון בזה בנחת וברגיעה, אבל לא בעליהום כזה, כמעט כאילו דנו פה בדברי כפירה)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
חייל של הרבי אמר:
לא הייתי מקשה על הגמרא משמועות של מדענים, 
אבל הייתי אומר -
"מוזר! כאן כתוב שכלים בולעים טעם. ואילו כשאני אוכל פירה שבושל בסיר שבישלו בו בשר קודם, איני טועם טעם בשר כלל! אז מה קורה כאן? אולי אפתח על זה על זה אשכול בפורום! "

זהו. אף אחד לא מבכר ח"ו את דעת המדענים, רק מרגיש לחלק מהאנשים שבמציאות אין טעם בלוע בכלים, ומנסים להבין. 
והרי הטעם הבלוע הזה, אמור להיות מורגש לכל אדם בעל חוש טעם, כמוכח בהלכה (וכפי שהזכירו לעיל בטעימת קפילא וכו' וטעימת יהודי ספרדי וכו'),
משמע מכך שלא חייבים להיות אמורא כדי לדון במציאות הזו, אלא מספיק להיות בעל בלוטות טעם (ובלי קורונה).

כדי לבדוק סירים וכדי לבדוק טעמים
צריך מעבדה
כאן בפורום אין תנאי מעבדה
איך אתה רוצה שיחליטו כאן אם הסיר בולע או לא בולע
כבודו מתעלם מהטענה הפשוטה שדיני בליעת טעם מוכרעים בהלכה על פי טעימת לשון. 
ותו, אם נאמר כדבריך שחייבים מעבדה כדי לבדוק מה בולע טעם ומה לא, איך פסקו חז"ל בדברים אלו ללא תנאי מעבדה. 

אלא ודאי שהכל הולך אחר טעימת הלשון. אנא התייחס לטענה זו. 
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
אני לא חושב שדיון כאן בפורום חייב להיות דיון הלכתי כפי שפתחו רבותינו הפוסקים.
דנים כאן בהרבה דברים שרבותינו הפוסקים לא דנו בספריהם (ענייני הנהגה, אקטואליה, גימטריאות ועוד ועוד),
ולכן מותר לדון גם בשאלות הלכתיות מזוית שונה.


אתה מוזמן להעביר את האשכול למדור אקטואליה

דבר שני

גם אקטואליה והנהגה וגימטריאות
יש מסורת מקובלת איך מדברים בזה
ואיך ניגשים אליה

דבר שלישי

אי אפשר לקחת ענין הלכתי
ולהגיד אני דן בו כדין אקטואליה

זה כמו שתפתח דיון

מדוע היום זמן קריאת שמע לא יקבע לפי הזמן שרוב העולם קם היום
וכאשר יאמרו לך שלא משתנה מזמן הגמרא
אתה תאמר אני רוצה לדון על זה כאקטואליה
 

אור זורח

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
כבודו מתעלם מהטענה הפשוטה שדיני בליעת טעם מוכרעים בהלכה על פי טעימת לשון. 
ותו, אם נאמר כדבריך שחייבים מעבדה כדי לבדוק מה בולע טעם ומה לא, איך פסקו חז"ל בדברים אלו ללא תנאי מעבדה. 

אלא ודאי שהכל הולך אחר טעימת הלשון. אנא התייחס לטענה זו.


התיחסתי לטענה ואחזור שוב

מי קבע לנו ללכת אחר הטעמים
חכמי הש''ס

וכבר כתבתי למעלה שיש כללים שחז''ל קבעו מה נקרא טעם ומה לא כגון נ''ט בר נ''ט וכי המדענים מבינים בדבר הזה
ואנא יקרא את פתיחת האשכול אם לא קרא

גם היום מי שיקבע לנו מה נחשב טעם ומה לא
הם חכמי וגדולי התורה
 

בן אבנר

משתמש ותיק
רוב הרבנים הגאונים שכתבו באשכול נזעקו מיד על עניני ההשקפה שלא ראינו לרבותינו וכו', במקום לבדוק את המציאות האם ראינו או לא, כמדו' שהיום הרבה מהרבנים מצרפים בספיקות את זה שכלים שלנו אינם בולעים כ"כ, וכמדו' ששמעתי כן אף בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל, (אם מישהו יודע מקור שיעלה אותו), ועכ"פ הרבה מספרי זמנינו בעניני תערובות דנים בזה, ולא חשבו שעצם הנידון הוא בעייתי ופקפוק בדברי חז"ל.
וכן הוא בהרבה מהנושאים העולים בפורום שכל דבר שבמבט ראשון נראה נגד מה שלמדו אותנו בחיידר מתחילים מיד בהתקפות ולא בודקים האם באמת השקפת היהדות היא כמו שפשוט להם או שמא ישנם עוד אפשרויות למחשבה ע"פ דרך התורה, [אקווה שדברים אלו ישפיעו במשהו מן המשהו, או שלפחות ירוו נחת את החושבים כמוני].
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
מ.ה. אמר:
אני לא חושב שדיון כאן בפורום חייב להיות דיון הלכתי כפי שפתחו רבותינו הפוסקים.
דנים כאן בהרבה דברים שרבותינו הפוסקים לא דנו בספריהם (ענייני הנהגה, אקטואליה, גימטריאות ועוד ועוד),
ולכן מותר לדון גם בשאלות הלכתיות מזוית שונה.


אתה מוזמן להעביר את האשכול למדור אקטואליה

דבר שני

גם אקטואליה והנהגה וגימטריאות
יש מסורת מקובלת איך מדברים בזה
ואיך ניגשים אליה

דבר שלישי

אי אפשר לקחת ענין הלכתי
ולהגיד אני דן בו כדין אקטואליה

זה כמו שתפתח דיון

מדוע היום זמן קריאת שמע לא יקבע לפי הזמן שרוב העולם קם היום
וכאשר יאמרו לך שלא משתנה מזמן הגמרא
אתה תאמר אני רוצה לדון על זה כאקטואליה


לא טענתי שהאשכול קיים כאן מדין אקטואליה,
רק אמרתי שכשם שיש כאן מדור אקטואליה שאיננו קיים בספרי רבותינו הפוסקים,
כך מותר גם לדון בנושא הלכתי מזווית שונה ממה שדנו בו רבותינו הפוסקים,

אני רואה שאתה טוען ש"אי אפשר לקחת נושא הלכתי ולדון בו כדין אקטואליה" - ועליך הראייה,

לדעתי, אין שום בעיה לדון בנושא הלכתי מזווית שונה, למרות שהיא לא להלכה ולא למעשה.

את הדוגמא שהבאת מזמן קריאת שמע, לא הבנתי מה היא מוכיחה,
אם ירצה אדם לפתוח דיון בשאלה מדוע באמת זמן קרי"ש לא משתנה לפי זמן הקימה כיום, וכן ביסוד הידוע של החזו"א בעניין אלפיים תורה - לחיי,
זה נושא מעניין ומרתק שראוי להבינו לאשורו, למרות שהוא לא נידון בספרי הפוסקים, והוא אינו נוגע הלכה למעשה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
לדעתי, אין שום בעיה לדון בנושא הלכתי מזווית שונה, למרות שהיא לא להלכה ולא למעשה.

אני לא יודע מה הפירוש מזוית שונה שלא להלכה ושלא למעשה

אתה נכנס ואתה מכניס את חברי הפורום לחשש ביטול תורה דאורייתא

ומי שפותח אשכול של תורה ואין כוונתו לא להלכה ולא למעשה חייב ומחוייב להודיע על כך כדי לא לגרום ביטול תורה למי שרוצה ללמוד
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
מ.ה. אמר:
לדעתי, אין שום בעיה לדון בנושא הלכתי מזווית שונה, למרות שהיא לא להלכה ולא למעשה.

אני לא יודע מה הפירוש מזוית שונה שלא להלכה ושלא למעשה

אתה נכנס ואתה מכניס את חברי הפורום לחשש ביטול תורה דאורייתא

ומי שפותח אשכול של תורה ואין כוונתו לא להלכה ולא למעשה חייב ומחוייב להודיע על כך כדי לא לגרום ביטול תורה למי שרוצה ללמוד
קיבלתי,
נבקש בזאת מפותח האשכול להוסיף בכותרת אזהרה על חשש ביטול תורה למי שחושב שהדיון כאן הינו הלכה למעשה.

זווית שונה, הפירוש הוא שלא דנים כיצד לנהוג בפועל, כיוון שהדבר מוסכם שצריך להגעיל כלים כיום,
אנחנו רק מנסים להבין מדוע כך הדבר, וכיצד הוא מסתדר עם המציאות שמול עינינו, וליתר דיוק בתוך פינו.
לאנשים רבים זה דיון חשוב ומעניין, אם אותך זה לא מעניין, אתה לא חייב להשתתף בו.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
רוב הרבנים הגאונים שכתבו באשכול נזעקו מיד על עניני ההשקפה שלא ראינו לרבותינו וכו', במקום לבדוק את המציאות האם ראינו או לא, כמדו' שהיום הרבה מהרבנים מצרפים בספיקות את זה שכלים שלנו אינם בולעים כ"כ, וכמדו' ששמעתי כן אף בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל, (אם מישהו יודע מקור שיעלה אותו), ועכ"פ הרבה מספרי זמנינו בעניני תערובות דנים בזה, ולא חשבו שעצם הנידון הוא בעייתי ופקפוק בדברי חז"ל.
וכן הוא בהרבה מהנושאים העולים בפורום שכל דבר שבמבט ראשון נראה נגד מה שלמדו אותנו בחיידר מתחילים מיד בהתקפות ולא בודקים האם באמת השקפת היהדות היא כמו שפשוט להם או שמא ישנם עוד אפשרויות למחשבה ע"פ דרך התורה, [אקווה שדברים אלו ישפיעו במשהו מן המשהו, או שלפחות ירוו נחת את החושבים כמוני].

כפי הנראה לא קראת הרבה הודעות מהאשכול

אמרנו שאי אפשר להתחיל לדון על סמך מומחים למיניהם

ללא ידיעת דעת החכמים שליט''א בענין אם לסמוך על המומחים

ולא ראינו לרבותינו שכל ידיעה של מומחה הם מקבלים אותה כמו הלכה למשה מסיני

אלא דנים בה בכובד ראש ואחרי כן מפרסמים אותה לפי השעה והענין

מי שרוצה להעלות כאן נושא הלכתי צריך שיהיה לו בסיס הלכתי ולא בסיס של מומחה

גם מה שהבאת בשם מרן הגר''נ קרליץ זצוק''ל

אם זה נכון

הרי אתה יכול לראות שהם לא מקבלים את דברי המומחים בהחלטיות

כי הם רק מצרפים זה אומר שגם בלי זה היו מתירים

אלא אם כן תוכיח את השמועה שלך

על כל פנים הם מורים ללכת להגעיל

כך שכל מה שכתבת נובע ממה שלא קראת הרבה הודעות של האשכול

ולא היה כאן שום ענין השקפתי

רבותינו לא הלכו בדרך זה לשמוע דברי מומחה ומיד לדון בדבריו כמו שעשה פותח האשכול

קודם צריך לדעת אם הוא מוסמך

בקשנו מפותח האשכול מקורות אם הרבנים סומכים עליו ואמר שאין לו מקורות הלכתיים

עיין שם בתחילת האשכול

ותראה שכל הודעתך היתה שלא מן העניין כלל וכלל
 

nls

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
nls אמר:
אשכול מאוד מעניין, לצערי לא עברתי על כל התגובות עדיין אז סליחה אם כבר אמרו את מה שאכתוב.
צפיפות המתכות השתנתה משתנה ותשתנה משמעותית מאוד בין הסירים של לפני 50 שנה לסירים של ימינו ובלי השוואה בכלל לסירים של התקופה הקדומה וכמובן שככל שצפיפות המתכת גדלה, פחות טעם נכנס לדופן הכלי (ויש חזו"א בספר מפורש שאומר שההבדל בין כלי שצריך הגעלה לכלי שצריך ליבון שכשסיר בלע עם מים, ממשות המאכל נכנסה לדופן בעומק מסויים וכשבלע ביבש ממשות המאכל נכנס עוד יותר עמוד בדופן, ואינני זוכר את מקומו), ממילא השאלה של פותח האשכול מאוד מובנת שבסירים עם הצפיפות הגבוהה באמת כמעט ולא שייך במציאות שייכנס טעם, וגם אם נכנס נדיר שיצא בהגעלה.
האם אתה בטוח מחמת המידע שבידך שאין צריך להגעיל כלים היום
אם לא
אתה צריך מעבדה
וכאן אין תנאי מעבדה
אולי אחד מחברי הפורום שיש לו תנאי מעבדה יוכל לספק לנו מידע בענין
ואם יכול לשאול רב על חוות דעתו על הממצאים 
ואז יוכל לעדכן אותנו

לא אמרתי חלילה לא להגעיל כלים, כתבתי בהודעה שהשאלה היא טובה מאוד, מותר לשאול שאלות אף אחד לא יקום מחר ויבשל קנייעדלך בסיר של הספגטי...
מסתמא שהתשובה הכי טובה בעניין היא שסוף סוף משהו של טעם כן נכנס מעט וגם שאינו מורגש כל כך מ"מ לא שייך להקל בזה, וגם יש עדיין סירים עם מתכת דקה ששם ברור שיש טעם.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
בן אבנר אמר:
רוב הרבנים הגאונים שכתבו באשכול נזעקו מיד על עניני ההשקפה שלא ראינו לרבותינו וכו', במקום לבדוק את המציאות האם ראינו או לא, כמדו' שהיום הרבה מהרבנים מצרפים בספיקות את זה שכלים שלנו אינם בולעים כ"כ, וכמדו' ששמעתי כן אף בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל, (אם מישהו יודע מקור שיעלה אותו), ועכ"פ הרבה מספרי זמנינו בעניני תערובות דנים בזה, ולא חשבו שעצם הנידון הוא בעייתי ופקפוק בדברי חז"ל.
וכן הוא בהרבה מהנושאים העולים בפורום שכל דבר שבמבט ראשון נראה נגד מה שלמדו אותנו בחיידר מתחילים מיד בהתקפות ולא בודקים האם באמת השקפת היהדות היא כמו שפשוט להם או שמא ישנם עוד אפשרויות למחשבה ע"פ דרך התורה, [אקווה שדברים אלו ישפיעו במשהו מן המשהו, או שלפחות ירוו נחת את החושבים כמוני].

כפי הנראה לא קראת הרבה הודעות מהאשכול

אמרנו שאי אפשר להתחיל לדון על סמך מומחים למיניהם

ללא ידיעת דעת החכמים שליט''א בענין אם לסמוך על המומחים

ולא ראינו לרבותינו שכל ידיעה של מומחה הם מקבלים אותה כמו הלכה למשה מסיני

אלא דנים בה בכובד ראש ואחרי כן מפרסמים אותה לפי השעה והענין

מי שרוצה להעלות כאן נושא הלכתי צריך שיהיה לו בסיס הלכתי ולא בסיס של מומחה

גם מה שהבאת בשם מרן הגר''נ קרליץ זצוק''ל

אם זה נכון

הרי אתה יכול לראות שהם לא מקבלים את דברי המומחים בהחלטיות

כי הם רק מצרפים זה אומר שגם בלי זה היו מתירים

אלא אם כן תוכיח את השמועה שלך

על כל פנים הם מורים ללכת להגעיל

כך שכל מה שכתבת נובע ממה שלא קראת הרבה הודעות של האשכול

ולא היה כאן שום ענין השקפתי

רבותינו לא הלכו בדרך זה לשמוע דברי מומחה ומיד לדון בדבריו כמו שעשה פותח האשכול

קודם צריך לדעת אם הוא מוסמך

בקשנו מפותח האשכול מקורות אם הרבנים סומכים עליו ואמר שאין לו מקורות הלכתיים

עיין שם בתחילת האשכול

ותראה שכל הודעתך היתה שלא מן העניין כלל וכלל


כפי הנראה גם אתה לא קראת הרבה מהאשכול, וחלק גדול של התגובות היו על עצם הנידון אולי היום אין בליעות, אמנם למעשה אין רב שיתיר בלי הגעלה (כפי שמשמע משאלת פותח האשכול), אך הוא משום שכל שאין אפשרות להיות בטוחים במאה האחוזים שאין שום בליעה ושיש שינוי מוחלט מזמן חז"ל להיום א"א להתעלם מדינים המפורשים בשו"ע.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
כפי הנראה גם אתה לא קראת הרבה מהאשכול, וחלק גדול של התגובות היו על עצם הנידון אולי היום אין בליעות, אמנם למעשה אין רב שיתיר בלי הגעלה (כפי שמשמע משאלת פותח האשכול), אך הוא משום שכל שאין אפשרות להיות בטוחים במאה האחוזים שאין שום בליעה ושיש שינוי מוחלט מזמן חז"ל להיום א"א להתעלם מדינים המפורשים בשו"ע.

אתה באת בטענות על הטענה שאני השמעתי אז אני יכול לומר לא קראת את דבריי ואכן לא קראת כמו שאמרת וכל הודעתך שלא מן העניין

אבל אני לא חייב לעיין בהודעות של אלו שדנים אם יש בליעות כי אני חושב שאין לנו כלים כאן בפורום לדון בזה וצריך לזה רבנים שיכולים להחליט
אם לסמוך על המומחים ואי אפשר לדון על סמך כל מיני מומחים ללא שמיעת דעת הרבנים שליט''א אם לסמוך על זה או לא מה גם שעיינתי ברובם אם לא בכולם ולא היה לי מה להגיב כי הכל על סמך מומחים ולא רבנים

אם אתה גם סובר שאי אפשר לסמוך על המומחים אז מה יש לך לדון בכלל הרי גם לדבריך אמרת שאי אפשר להיות בטוחים

ומה יש לדבר בזה
אין כלום מה לדבר בזה גם לדבריך
 

ירמיה

משתמש ותיק
אנקדוטה:
לאחרונה שטפתי סיר איכותי שהתבשל בו אורז. ניקיתי אותו היטב בפיירי סמיך וכרית יפנית עם הפס הירוק...
לאחר השטיפה עדיין עלה מן הסיר ניחוח אורז.
 

nls

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
אנקדוטה:
לאחרונה שטפתי סיר איכותי שהתבשל בו אורז. ניקיתי אותו היטב בפיירי סמיך וכרית יפנית עם הפס הירוק...
לאחר השטיפה עדיין עלה מן הסיר ניחוח אורז.

סיפר לי חבר מושבניק שהסבתא המרוקאית שלו גרה אצלם בבית בשנותיה האחרונות שבכל שישי היו מבשלים את הדגים עם הרוטב בסיר אלומיניום ישן, יום אחד קנו סיר חדש צפוף מאוד (כמדומה חברת סולטם) והכינו בו את הדגים, אז הסבתא אמרה אהההה הדגים הזה אין לו טעם ואין לו ריח! שבת הבאה תכינו עם הסיר הישן חחחח
 

ירמיה

משתמש ותיק
nls אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
אנקדוטה:
לאחרונה שטפתי סיר איכותי שהתבשל בו אורז. ניקיתי אותו היטב בפיירי סמיך וכרית יפנית עם הפס הירוק...
לאחר השטיפה עדיין עלה מן הסיר ניחוח אורז.

סיפר לי חבר מושבניק שהסבתא המרוקאית שלו גרה אצלם בבית בשנותיה האחרונות שבכל שישי היו מבשלים את הדגים עם הרוטב בסיר אלומיניום ישן, יום אחד קנו סיר חדש צפוף מאוד (כמדומה חברת סולטם) והכינו בו את הדגים, אז הסבתא אמרה אהההה הדגים הזה אין לו טעם ואין לו ריח! שבת הבאה תכינו עם הסיר הישן חחחח
אצלי זה היה נעמן.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נדמה לי שכבר הבאתי כאן פעם, דבר שראיתי בתרומת הדשן, על רב שהגעיל את בית החרוסת, והראה לתלמידיו שההגעלה לא מועילה. כלומר, שכבר בימיהם ראו צורך לבדוק הכל בחוש
 

עץ פרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ל @אור זורח ואחוזת מרעהו
א. אני בהחלט סבור שגם אם מסקנת ההלכה שזמן ק"ש לא משתנה צריך לברר מדוע, וזה ת"ת.
ב. אני הוכחתי מסוגיות הגמ' שטעם ובליעה אינו דין ערטילאי, אלא נסמך על הטעם שהרגיש הגוי המומחה, ועל קא חזינן דמדייתי,
וימחל לי כבודו אם תשובות בנוסח מה אתה משווה ימי חז"ל לימינו, ושאר ירקות מסוג זה ודומיהם והדומים לדומה, נראים לי תשובה לא לעניין.
ג. פשיטא שפוסקים רבים התייחסו לדיוני הלכה בהשוואה למציאות, וכבר הביאו שכן היה דרך החזו"א.
ד. ועיקר העיקרים, נא לא לקשקש השקפה בכל שאלה הלכתית שאינך יודע. ולכבודך סיפור קצר:
הייתי בישי"ק ושאלתי על איזה לימוד בחז"ל, איך למדו זאת, הרי מה התורה יכלה לכתוב אחרת כדי שנאמר שזה יתור,
הראש ישיבה שליט"א, הזדעזע מהשאלה, והוכיחני על פני ובמילים חריפות ביותר, שלא שואלים כאלה שאלות,
לתורה אין בעיה איך לכתוב, אנחנו לא צריכים לדעת מה התורה יכלה לכתוב במקום ולקב"ה לא חסר אפשרויות.
היה ברור לי שהוא מדבר שטויות, אבל שתקתי מפני הכבוד והיראה, אם כי הכבוד לפחות חסר מעט..
כל לומד (שלמד מעבר ל30 דף ישיבתיים) יודע שהשאלה אם אפשר היה לכתוב אחרת או לא היא יסוד גדול בדרשות חז"ל,
ופעמים רבות חז"ל דורשים ממקום אחד ולא מאחר, כי אין לתורה אחר לכתוב אחרת, ודוגמאות לכך בעשרות רבות של מקומות בש"ס.
אך השיטה שהתקבעה אצל סוג מסויים של אנשים, להעביר לתחום ההשקפה, את מה שלא לימדו לשונם לומר איני יודע.
ה. ימחל לי כבודו ויפתח אשכול השקפה נפרד לרוצים להתבסם מחכמתו, וכאן ישאיר למי שרוצה ללמוד ולהבין את ההלכה לאור המציאויות המשתנות.
ותודה ל @לבי במערב על המובאות.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
סיפור קצר:
הייתי בישי"ק ושאלתי על איזה לימוד בחז"ל, איך למדו זאת, הרי מה התורה יכלה לכתוב אחרת כדי שנאמר שזה יתור,
הראש ישיבה שליט"א, הזדעזע מהשאלה, והוכיחני על פני ובמילים חריפות ביותר, שלא שואלים כאלה שאלות,
לתורה אין בעיה איך לכתוב, אנחנו לא צריכים לדעת מה התורה יכלה לכתוב במקום ולקב"ה לא חסר אפשרויות.

במחילה, עלול להיות ששאלה נשמעת (ע"י ניגון או ביטוי לא נכון) כסוג של פקפוק בסמכות. וזה כמובן תלוי בהבדלי שפה ודרך-ביטוי.

ואם השאלה היתה נשמעת לר"י ענינית א"כ התמיהה לא רק על תשובתו אלא בעיקר על היחס המעליב לתלמיד (ברבים).
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
אני עצמי בדקתי. שטפתי סיר באופן יסודי, הרתחתי בו מים, ונתתי לאדם שלישי שתי כוסות מים - אחד מים שהורתחו בקומקום ואחד מים מהסיר [שתיהן אחרי שהצטננו].
הוא זיהה מיד.
זה ניסיון פשוט שיכול כל אחד לעשות.
 
חלק עליון תַחתִית