סקר הסקרים

[משה-הלוי]

ומשום מה את איסור דאורייתא של לקיחת שוחד אינם מכירים...).

איני רוצה להכנס לאיפה שכולם לא רוצים..
ואם זה יגרר צריך לנעול את הנושא.
אבל כזה שוחד (לא קשור לדיינים) מותר לכתחילה.

זו טעות גמורה, ורווחת, ונוחה..... לחשוב שכזה שוחד מותר
החתם סופר, מובא בפתחי תשובה חו"מ סימן ח' כותב להדיא שזה איסור דאורייתא של שוחד.
עיי"ש בגוף התשובה דברים חריפים בענין זה

ולמעשה זה כתוב מפורש ברמ"א (שהחת"ס מביא שם).

שכוייח.
 

[מבקש אמת]

ומשום מה את איסור דאורייתא של לקיחת שוחד אינם מכירים...).

איני רוצה להכנס לאיפה שכולם לא רוצים..
ואם זה יגרר צריך לנעול את הנושא.
אבל כזה שוחד (לא קשור לדיינים) מותר לכתחילה.

זו טעות גמורה, ורווחת, ונוחה..... לחשוב שכזה שוחד מותר
החתם סופר, מובא בפתחי תשובה חו"מ סימן ח' כותב להדיא שזה איסור דאורייתא של שוחד.
עיי"ש בגוף התשובה דברים חריפים בענין זה

ולמעשה זה כתוב מפורש ברמ"א (שהחת"ס מביא שם).

גם אם זה היה מותר, יש מישהו שמעוניין שהנהגת הציבור תהיה לפי אינטרסים אישיים ולא לפי טובת הציבור?

[מתאהב על ידך]

אין ספק שחופש הביטוי אמור להיות מוגבל, ולא לחינם שם הקב"ה שתי חומות סביב הלשון. אבל אם אתה תומך בחסימת חופש הביטוי ע"י אחרים, קח בחשבון שהם עלולים לחסום אותך. יכול להיות שזה כדאי לך, אבל עכ"פ קח זאת בחשבון.

בוא נניח לצורך הענין שהנידון הוא כאשר אני מייצג את התורה והם מייצגים את היצה"ר המודרני.

ובכן, כשהם יחסמו אותי = זהו חטא שלהם, ורק שלהם.
ואילו כאשר אני לא חוסם אותם = החטא הוא שלי והבעיה אצלי!

ברור. הבעיה היא שבאופן קבוע המחלוקת ניטשת על הנחה זו גופא - האם אתה מייצג את התורה והם את היצר הרע, או שמא להיפך. ומאחר ובאורח פלא כל אחד משוכנע תמיד שהוא המייצג של התורה, הרי שהנהגה כזו תביא בהכרח לסתימת פיות קולקטיבית משני צידי המתרס, מה שמוביל לא רק להשלכות בלתי נעימות בכל הנוגע ליחסים בין אדם לחבירו, אלא גם לחוסר יכולת לברר את האמת, מאחר וכמעט אף פעם אין האמת מצויה כולה אצל צד אחד. לאמת יש נטיה מעניינת להיות מחולקת בין אנשים שונים ובין קהלים שונים.
 

ב"ה מכיר אני את כבודו זה מכבר, ומיום שהכרתיהו עד עתה אני פוגש שוב ושוב גם את הזעקות שלו לנוכח "ההשתלטות האיומה של הקיצוניים על המתונים" וכדו'.

אלא מאי?
ישנה במקביל גם השתלטות הפוכה שכבר כבשה את כל העולם המערבי והגיעה גם אל המזרחי!
הלא היא ההשתלטות של 'חופש הביטוי' על האנושות.
ומה נעשה שאצלנו חופש הביטוי הלז מבטא באופן חד משמעי גם את רמיסת העליונות של התורה.
וזאת מכח טענות עצומות וסיסמאות חדשות שאין עליהן תשובה כגון:
"בא לי, נראה לי, מתחשק לי, אף אחד לא יחליט עבורי, אני בית הלל, אתה פונדמנטליסט, קיצוני חשוך, צריך יהדות מכילה ומחבקת, שבעים פנים לתורה".
(אגב, המילים האחרונות - בהקשר הזה - הן מתוצרת שולמית אלוני).

לסיום ארמוז:
כל ריאקציה לנוכח קיצוניות דוחה - מסוגלת לייצר מנגד ריאקציה הפוכה מעבר לנדרש, וחוזר חלילה כבומרנג.
וכאיש חכם בודאי תבין היטב מה התכוונתי...

[משה-הלוי]

איני רוצה להכנס לאיפה שכולם לא רוצים..
ואם זה יגרר צריך לנעול את הנושא.
אבל כזה שוחד (לא קשור לדיינים) מותר לכתחילה.

זו טעות גמורה, ורווחת, ונוחה..... לחשוב שכזה שוחד מותר
החתם סופר, מובא בפתחי תשובה חו"מ סימן ח' כותב להדיא שזה איסור דאורייתא של שוחד.
עיי"ש בגוף התשובה דברים חריפים בענין זה

ולמעשה זה כתוב מפורש ברמ"א (שהחת"ס מביא שם).

גם אם זה היה מותר, יש מישהו שמעוניין שהנהגת הציבור תהיה לפי אינטרסים אישיים ולא לפי טובת הציבור?

די! זה לא הנושא!
 

[השר מקוצי]

גם להחמיר מדי לא תמיד זה טוב, ולכן אני טוען שכמו שהשיטות המחמירות אחזו שזה מעיקר הדין, כך גם השיטות המקילות אחזו שזה מעיקר הדין וממילא אין שום בעיה להביא את השיטות המקילות כי יש לו על מי לסמוך, וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

[לישועתך קויתי השם]

יל"ע אם אפשר לקבוע מה המנהג על פי זה, כיון שזה לא סקר מקצועי.

ואם כך המנהג, האם זה לא סיבה ע"פ הלכה להקל כך, כיון שנהגו כן?!