שלוח הקן

הערשל

משתמש ותיק
במכות יז. נחלקו ר"י וחכמים אם לא תקח האם על הבנים הוי לאו הניתק לעשה דלחכמים חשיב ניתק ולר' יהודה לא הוי ניתק, ומבאר רש"י בדף טז. שם טעמו של ר"י משום דהוי לאו שקדמו עשה דשלח מעיקרא משמע דהיינו קודם לקיחה, ולחכמים העשה נאמר על אחר לקיחה שאם לקחת תשלח.
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.
וא"כ נראה שלפי ר"י יש מצוה על מי שנקרה לפניו קן ציפור שישלח את האם, וקשה דא"כ מה סבר האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך דאדרבה יש בזה אכזריות.
ועוד קשה דלחכמים אין מצוה אלא על מי שנוטל שישלח וא"כ מאי ס"ד של הגמ' בחולין קלט: יכול יחזר אחריה בהרים וגבעות ת"ל כי יקרא, וכי צריך לחזר כדי ליטול ואז לשלח ?
 

אור זורח

משתמש ותיק
הערשל אמר:
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.

הנראה לחלק בין ליטול לבין לזכות כי מדין התורה פשוט אין איסור לזכות בלי ליטול ובא רב וחידש לאסור זה
 

אור זורח

משתמש ותיק
הערשל אמר:
ועוד קשה דלחכמים אין מצוה אלא על מי שנוטל שישלח וא"כ מאי ס"ד של הגמ' בחולין קלט: יכול יחזר אחריה בהרים וגבעות ת"ל כי יקרא, וכי צריך לחזר כדי ליטול ואז לשלח ?

הנראה שס''ד שזו מצוה חיובית
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הערשל אמר:
ציטוט במכות יז. נחלקו ר"י וחכמים אם לא תקח האם על הבנים הוי לאו הניתק לעשה דלחכמים חשיב ניתק ולר' יהודה לא הוי ניתק, ומבאר רש"י בדף טז. שם טעמו של ר"י משום דהוי לאו שקדמו עשה דשלח מעיקרא משמע דהיינו קודם לקיחה, ולחכמים העשה נאמר על אחר לקיחה שאם לקחת תשלח.
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.

הרב הערשל שליט"א. זה סוגיא עמוקה והרבה יש להאריך בה.
ולגוף שאלתך נראה שהמצווה אליבא דרבי יהודה היא שכאשר לוקח את האם יקחנה בשביל לשלחה
ובאופן כזה שלוקח על מנת לשלח אין כאן לאו כלל גם אם בסוף לא ישלחנה כמבואר בחולין דף קמ
ולכן מחשיבו ללאו שקדמו עשה
וכך הוא פירוש הפסוק אליבא דרבי יהודה לא תקח האם וכו' דהיינו לא תיקח את האם לעצמך אלא כך תעשה שתיקחנה ותשלחנה 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
עיקר המצווה של שילוח הקן אינו בלקיחת הבנים, אלא בלקיחת האם, כמש"כ במשנה: אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב, שנאמר שלח תשלח את האם,
שאם בא לקחת את האם, לא ייקחנה בעודה יושבת על הבנים, כלשון הרמב"ם, אלא ישלחנה מעימו ואחר כך ייקחנה, או כמו שכתבו שיקח עכ"פ ע"מ לשלח (לכאורה הרמב"ם מפרש כך לשון לא תיקח האם על הבנים, בעודה יושבת על הבנים, אם כי אפשר גם לפרש אם עם הבנים, כמו פן יבוא והיכני אם על בנים).
אלא שממה שכתוב והבנים תיקח לך, למדו שאסור גם לקחת את הבנים קודם שישלח.
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
נראה שהמצווה אליבא דרבי יהודה היא שכאשר לוקח את האם יקחנה בשביל לשלחה
לפי"ז לדעת חכמים כל קיום המצוה זה כשנוטל ע"מ שלא לשלח, וא"כ אין טעם לחזר אחר מצוה זו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הערשל אמר:
איש ווילנא אמר:
נראה שהמצווה אליבא דרבי יהודה היא שכאשר לוקח את האם יקחנה בשביל לשלחה
לפי"ז לדעת חכמים כל קיום המצוה זה כשנוטל ע"מ שלא לשלח, וא"כ אין טעם לחזר אחר מצוה זו.

באמת נראה שגם לרבנן יש מצווה גם כשנוטל על מנת לשלח 
וכדברי הגמ' בחולין שיש בזה עשה 
ומכל מקום מחשיבים זאת כלאו הניתק לעשה כיון שהעשה בא לתקן את הנטילה בין נטילה של איסור ובין נטילה שאינה של איסור 

ועי' בתשובת ר"י בן פלט [בתשו' הרשב"א ח"א יח] שאין מברכים על שילוח הקן משום שאין כאן מצווה אלא אם עבר איסור של נטילה
והראב"ד השיג על תשובה זו [נדפס באבודרהם] שנוטל על מנת לשלח מקיים מצווה ואין כאן איסור והרי הענין מבואך לפניך. 

לגבי מה שכתבת על חיזור על מצווה זו 
מצד הסברא היה נראה שוודאי אין לחזר אחר מצווה זו 
שהרי כל כולה בא לומר שלא ניקח את האם אלא בדרך זו שנשלחנה 
והדבר דומה למצוות שחיטה וכיוצא בזה 

[ועוד שהרמב"ן בפרשת כי תצא 
סובר שבאמת וודאי מצווה זו נובעת ממידת הרחמים 
אלא שלא משום רחמי ד' על הציפור. אלא שבא להשריש מידת הרחמים אצלינו עי' שם 
ולפי זה וודאי הסברא נותנת שאין לחזר אחר מצווה זו] 

אלא שלא נהגו כן וצ"ע
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הערשל אמר:
במכות יז. נחלקו ר"י וחכמים אם לא תקח האם על הבנים הוי לאו הניתק לעשה דלחכמים חשיב ניתק ולר' יהודה לא הוי ניתק, ומבאר רש"י בדף טז. שם טעמו של ר"י משום דהוי לאו שקדמו עשה דשלח מעיקרא משמע דהיינו קודם לקיחה, ולחכמים העשה נאמר על אחר לקיחה שאם לקחת תשלח.
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.
וא"כ נראה שלפי ר"י יש מצוה על מי שנקרה לפניו קן ציפור שישלח את האם, וקשה דא"כ מה סבר האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך דאדרבה יש בזה אכזריות.
ועוד קשה דלחכמים אין מצוה אלא על מי שנוטל שישלח וא"כ מאי ס"ד של הגמ' בחולין קלט: יכול יחזר אחריה בהרים וגבעות ת"ל כי יקרא, וכי צריך לחזר כדי ליטול ואז לשלח ?
לגוף הנידון בגדר חיוב שילוח הקן, כבר הלכו בזה הנמושות, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' רצב ביו''ד, אני מעלה כאן את ספרי.

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
ומכל מקום מחשיבים זאת כלאו הניתק לעשה כיון שהעשה בא לתקן את הנטילה בין נטילה של איסור ובין נטילה שאינה של איסור
לפי"ז אין מחלוקתם בגדר מצות שילוח הקן אלא בגדרי לאו הניתק לעשה, ובלשון רש"י במכות טז. משמע דפליגי בגדר מצות שילוח אם שלח מעיקרא משמע וכו'.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הערשל אמר:
איש ווילנא אמר:
ומכל מקום מחשיבים זאת כלאו הניתק לעשה כיון שהעשה בא לתקן את הנטילה בין נטילה של איסור ובין נטילה שאינה של איסור
לפי"ז אין מחלוקתם בגדר מצות שילוח הקן אלא בגדרי לאו הניתק לעשה, ובלשון רש"י במכות טז. משמע דפליגי בגדר מצות שילוח אם שלח מעיקרא משמע וכו'.
צודק.
ואכן חוזרני בי ממש"כ לעיל שלרבי יהודה אין המצווה אלא לאחר נטילה
אלא לרבי יהודה המצווה גם קודם נטילה 
אבל אין המצווה מותנת בלקיחת הביצים [כמו שהוכחת בהודעתך הראשונה] 
אלא כל הבא להסיר את האם מהקן מצוותו לשלחנה 
וזה גופה המצווה שלא יטלנה לעצמה אלא ישלחנה 

ולרבנן המצווה היא חלה רק אחר שנטלה [בין בנטלה לעצמו שעבר איסור בין בנטלה לשלחה] 
 
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
[ועוד שהרמב"ן בפרשת כי תצא 
סובר שבאמת וודאי מצווה זו נובעת ממידת הרחמים 
אלא שלא משום רחמי ד' על הציפור. אלא שבא להשריש מידת הרחמים אצלינו עי' שם 
ולפי זה וודאי הסברא נותנת שאין לחזר אחר מצווה זו]
ראיתי פעם בפי' הגר"א על משלי שמפרש דהאומר על קן ציפור וכו' משתקין אותו כיון שטעם המצוה הוא להיפך לגרום צער לעוף שעי"ז יתעוררו רחמי הקב"ה על עמ"י, והביא שם מהזוהר שכ' טעם זה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
בביאור הגר"א על משלי (כמדומה על הפסוק "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם". ל' י"ז) מבואר שישנם בתורה מצוות שנראות כסותרות, מצות כיבוד אב, רחמים, מצות שילוח הקן, אכזריות, ע"ש. ובאמת כך משמע גם בתיקו"ז (כמדומני) על הענין של הבכי של היונה אחר השילוח שמעורר את השכינה וכו'.
אמנם על דרך הפשט הוי להיפך ממש, וכך מפורש במשנה בברכות "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו", ומבואר שעיקר המצוה עניינה בפשטות רחמים (בענין משתקין אותו, נחלקו הראשונים, או כיון שלא זה כל ענין המצוה אלא יש בכך גם חוק, או בגלל שאין מטרת המצוה רחמים על היונה עצמה, אלא לתקן את האדם שיתנהג ברחמים וחמלה. ע"ש). וצ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית