במכות יז. נחלקו ר"י וחכמים אם לא תקח האם על הבנים הוי לאו הניתק לעשה דלחכמים חשיב ניתק ולר' יהודה לא הוי ניתק, ומבאר רש"י בדף טז. שם טעמו של ר"י משום דהוי לאו שקדמו עשה דשלח מעיקרא משמע דהיינו קודם לקיחה, ולחכמים העשה נאמר על אחר לקיחה שאם לקחת תשלח.
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.
וא"כ נראה שלפי ר"י יש מצוה על מי שנקרה לפניו קן ציפור שישלח את האם, וקשה דא"כ מה סבר האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך דאדרבה יש בזה אכזריות.
ועוד קשה דלחכמים אין מצוה אלא על מי שנוטל שישלח וא"כ מאי ס"ד של הגמ' בחולין קלט: יכול יחזר אחריה בהרים וגבעות ת"ל כי יקרא, וכי צריך לחזר כדי ליטול ואז לשלח ?
וצ"ב לפי ר"י מהי המצוה של שילוח הקן דבשלמא לחכמים המצוה היא על הלוקח לשלוח, אך לר"י מאי איכא למימר, והיה אפש"ל שהמצוה היא שאם רוצה ליטול הביצים צריך מקודם לשלח, אך יעוי' ב"מ קב. דאיתא התם 'והשתא דאמר ר"י אמר רב אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם שנאמר וכו' ' ומשמע מזה שאין זה עיקר המצוה אלא נלמד מדרשא מסוימת שחידש רב.
וא"כ נראה שלפי ר"י יש מצוה על מי שנקרה לפניו קן ציפור שישלח את האם, וקשה דא"כ מה סבר האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך דאדרבה יש בזה אכזריות.
ועוד קשה דלחכמים אין מצוה אלא על מי שנוטל שישלח וא"כ מאי ס"ד של הגמ' בחולין קלט: יכול יחזר אחריה בהרים וגבעות ת"ל כי יקרא, וכי צריך לחזר כדי ליטול ואז לשלח ?