למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
כתבו הפמ''ג ודה''ח, והביאם בשער הציון (סי' תמד, הלכות ער''פ שחל בשבת) בהאי לישנא:
ומשמע אפילו אינו בן יומו (ובכה''ח תנא אות רלו התיר באב''י). ולכאורה הוא נפק''מ בכל שנה בעירוי מקומקום פסחי על שיש כדי להכשירו. והטעם ביאר הגר"ז (סי' תנא סעי' נט) שהבל החמץ הנפלט מכלי התחתון הנגעל עולה לכלי העליון דרך עמוד הניצוק המחברם.
וידוע להקשות היאך מצינו איסור בכלי ריק (אמנם אינו מפורש שלזה הכוונה אך כן משמע), וכן שכאן נתחדש איסור לכתחילה בעירוי על דבר שעדיין היתר, ומבואר בשו''ע יו''ד סו''ס צד
שוב העירוני דבבה''ל סי' תנבס''א ד''ה שאין כתב דבכה''ג הוי נ''ט בר נ''ט דאיסורא.
ואמנם בעירוי מכלי ראשון על כלי בשרי כתב הרמ''א בסי' צה ס''ג
ומ''מ גם בעירוי על איסור ממש בדיעבד קי''ל דשרי כמבואר ברמ''א סי' קה סוס''ג
ועדיין לא מצאתי ביאור ברור. ראיתי פולמוס בזה בביאור הענין בקובץ בית אהרן וישראל, אך לא מצאתי כעת.
ואין לערות רותח לתוך כלי חמץ מכלי פסח, אם לא שרוצה שלא לשמש בקדרה זו שעירה מתוכה עד לאחר פסח, [פרי מגדים ודרך החיים]:
ומשמע אפילו אינו בן יומו (ובכה''ח תנא אות רלו התיר באב''י). ולכאורה הוא נפק''מ בכל שנה בעירוי מקומקום פסחי על שיש כדי להכשירו. והטעם ביאר הגר"ז (סי' תנא סעי' נט) שהבל החמץ הנפלט מכלי התחתון הנגעל עולה לכלי העליון דרך עמוד הניצוק המחברם.
וידוע להקשות היאך מצינו איסור בכלי ריק (אמנם אינו מפורש שלזה הכוונה אך כן משמע), וכן שכאן נתחדש איסור לכתחילה בעירוי על דבר שעדיין היתר, ומבואר בשו''ע יו''ד סו''ס צד
וכתב הפר''ח דהיינו אף לכתחילה (וראה בט''ז וש''ך על אתר אימתי מקילינן).בשלו דבש במחבת של בשר בת יומא והריקוהו חם בקערה של חלב בת יומא מותר, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא.
שוב העירוני דבבה''ל סי' תנבס''א ד''ה שאין כתב דבכה''ג הוי נ''ט בר נ''ט דאיסורא.
ואמנם בעירוי מכלי ראשון על כלי בשרי כתב הרמ''א בסי' צה ס''ג
ואם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי חלב, דינו ככלי ראשון ואוסר אם היה בן יומו.
ומ''מ גם בעירוי על איסור ממש בדיעבד קי''ל דשרי כמבואר ברמ''א סי' קה סוס''ג
אלא דאכתי קשיא, היאך מצינו איסור עירוי מחם לצונן, והא במשב''ז יו''ד סי' קה אות ו כתב דעירוי מחם לצונן שרי לכתחילה.אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור (ג"ז שם ומרדכי פכ"ה ועיין בתשובת מהרי"ל ובפסקי מהרא"י סימן ק"ג), ובדיעבד אין לחוש (ארוך).
ועדיין לא מצאתי ביאור ברור. ראיתי פולמוס בזה בביאור הענין בקובץ בית אהרן וישראל, אך לא מצאתי כעת.