אולי העיסוק בזה כבר נמאס, בכ"ז אני רוצה להוסיף נקודה קטנה שאכפת לי ממנה.
בת עין אמר:
ומה שקורה כאן, שקל מאד לזלזל ולבטל. לא צריך להיות חכם גדול מאד כדי להגיד 'שטויות', או למצער להגיד 'גישה זו אינה אהודה עלי',
מאידך לקיים דברי חכמים יש צורך בידע רחב, ובירידה לעומקם של דברים בכל עניין.
איך אומרים הילדים, 'זה לא פיר'.
גם לי יש תחושה של חוסר הוגנות בפולמוס כזה, קצת מזוית אחרת.
אציע את דבריי ותובנותי, ומענין אם חברינו החסידים והליטאים רואים את הענין כמוני.
למעשה, לענ"ד, הקרב הזה, מבחינת החסידים הוא קרב בלימה ומגננה, ומבחינת הליטאים הוא קרב תקיפה וכיבוש, ולא על הנידון הפרטי 'כן קוגל לא קוגל' שבזה כמו שהחסידים יוצאים להגנה על קדשיהם, כך גם הליטאים יוצאים להגנה על 'חוּלֵיהֶם' <וכמו שכתבתי לעיל והסכימו עמי חבירי>, אלא על הזהות.
החסיד נושא על עצמו את זהותו החסידית, בצורה אקטיבית ופעילה מאוד, בשיוך מגזרי, בלבוש, לרוב בהברה של לשה"ק, וכו', מה יש להאריך, הכל יודעים - "חסיד"! ובעצם גם כשהוא לא מונח כלל בעניני חסידות וגם בשעה שאינו נוהג מנהגי חסידות, יש לו עדיין שיוך מאוד עמוק ואמירה מאוד ברורה שפעילה כל העת "אני חסיד" ואני נושא על עצמי ועל זהותי והופעתי את ערכי החסידות.
הליטאי, לעומת זאת, עם זאת שגם הוא מאופיין בהופעתו ובשיוכו בדיוק כרעהו החסיד, אבל אין בה שום אמירה זהותית ביחס להתנגדות לחסידות, היא אמנם מסגירה את זה שאינו בהכרח חסיד וגם שסביר להניח שאינו חסיד, אבל אין בה 'אמירה' בענין הזה, ועדיין הנושא הזה לגמרי 'פתוח' מבחינתו, כמו עוד הרבה דרכים שפתוחות בפניו בעבודת ה', וזהותו אינה סותרת לכך כלל, (ואגב, אם כבר אז להיפך, לעיתים זה אפילו קצת 'אופנתי', להיות ליטאי שיש לו גם יד בחסידות, והוא שומע מזה, ונמצא אצל זה, וכו' וכו', כידוע, ע"ע תלמידי הרצ"מ שליט"א והרי"מ שליט"א ועוד).
<ויודעני שיש מהחסידים ש'לא יאמינו' לי, ולדעתם ליטאי הוא 'מתנגד' והוא חי את ה'התנגדות' ומזוהה איתה ומזהה את עצמו איתה, אבל זה דמיון בעלמא, והשם 'מתנגד' אם הוא בשימוש זה אצל חסידים - מסוימים, כנראה - והליטאים בכלל לא חיים וסובבים סביב זה לא לטוב ולא למוטב>.
לכן, בעוד שמבחינת הליטאים ויכוח על חסידות הוא ויכוח כמו כל ויכוח, זה מביע דעתו כך וזה כך, ואע"פ שמי שמפנים את הויכוח - לאו דוקא הויכוח כאן בפורום, אלא הנושא בכללותו - לחדרי נפשו, חש את קריאת התיגר החסידית על דרך עבודת ה' שלו וכן רואה בזה ויכוח רציני סביב ערכי יסוד, בכל זאת לא התערער כאן משהו בזהות וההגדרה העצמית, והויכוח הוא ויכוח על
'חסידות' ולא ויכוח
'עלי'.
מה שאינו כן מבחינת החסידים, ויכוח על חסידות הוא התקפה בשטח שלהם, שקורא תיגר בעצם על הזהות וההגדרה האישית שלהם, והוא קרב מגננה על הזהות כפשוטו, ולכן גם כל האישיות מתקוממת בויכוח כזה.
אכן, בהחלט לא פיר.
<אגב, אם כבר הוזכר הענין של השיוך שע"י הופעה וזהות, זה בהחלט נקודה מאוד מענינת שאני אוהב להתבונן בה, ונוגעת גם לאשכולות אחרים כאן בפורום.
אני זוכר משנות היש"ק שהיינו מתוכחים 'איזה חתן תקח - במקרה חירום - לבת שלך, בחור חרדי שלא כ"כ מקפיד במצוות או בחור 'לא חרדי' שמדקדק על קלה כבחמורה', או בנוסח 'מי יקבל יותר שכר בעוה"ב' וכיו"ב.
הנקודה שחסרה בויכוחים האלו, היא ההכרה ב'שיוך'. אדם יכול לעשות הכל כולל הכל, אבל 'מבחוץ', כעין 'אינו מצווה ועושה'. השיוך והזהות מבטא נטילת עול של כל המסר כולו מתחילתו ועד סופו על הכתפיים האישיות.
לשבר את האוזן, לו יצויר שבאיזשהו שטיבל מאן דהו יתחיל לצעוק ולבזות קבוצה כלשהי, כל אלו שיעמדו שם לבושים בלבוש של אותה קבוצה, הם יהיו ה'נאשמים' וה'אשמה' תתחלק ביניהם, וככל שיווצר מבין כולם יותר כח 'להכיל' אותה הם אכן יכילו אותה. בסיטואציה כזו לא תהיה שום חשיבות לזה שדבוק בכל נימי נפשו באותה קבוצה אבל בחזותו החיצונית מופיע בצורה לא מסגירה, הוא לא נושא בעול של הדרך הזו.
כשבאים לדון 'למי יהיה יותר שכר בעוה"ב' ו'איפה כתוב שיש שכר על דברים כאלו' 'שכר הוא רק על מצוות'. אני לא יודע תשובה, אבל דמיינתי לעצמי, ש'עולם הבא' אכן יקבלו רק על מצוות, אבל 'בגדים של עולם הבא' יקבל רק מי שגם כאן הלך עם בגדים שמסגירים את זה שהוא נושא ב"עול" של עולם הבא, ומי שכשהולך ברחוב כאן בעוה"ז בזהות שמסגירה אותו, גם כשילך ב'רחוב של עולם הבא' ידעו שהוא 'בן עולם הבא'. מענין.>.