מאכלי השבת

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

עפר ואפר

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
עפר ואפר אמר:
עיינתי בבנאו"ד וכן שם כתוב קוגעל
ודאי.
התכוונתי שהמעשה כלשונו שם עשה רושם שמעלת הקוגע"ל לנידון דנן היתה כ'מאכל של שבת' ולא מעבר.
בנאו"ד יצא לפני היא"צ והעתיקו מפעם קודמת שסופר הסיפור, כל התוספות הנ"ל הם מהשנה.
 
 
ובכן אמר:
ברם, השעה המאוחרת
כבוד @ובכן, כשם שדנתוני לכף זכות המקום ידינכם לכף זכות (שבת קכז).
ואמנם, בניגוד למעשים בגמ' שם שלימוד הזכות שלימדו הם עליו הוא אכן היה לימוד הזכות שאף הוא לימוד על עצמו,
אני מלמד על עצמי סנגוריא שונה,
שלמעשה בחלק השני של דבריי שציטטת, לא התכוונתי ליחס של הליטאים והחסידים זה לזה כאן בפורום, וגם לא זה לזה כלל, (לזה ייחדתי את ראשית דבריי), אלא לנימה של תביעה דקה שבצבצה לי מבין שיטי דברי @בת עין <מענין אם הוא עצמו גם התכוון אליה במודע> ביחס לתפיסה הליטאית כשלעצמה, שמצופה מאדם לא לבוז - בתוכו! - למה שחבירו מקדש בסילודין, וכנגד זה כתבתי שאין כאן 'שטח הפקר' אלא יש מעין 'מלחמה רעיונית' על התודעה הפרטית, וגם הדברים שבתודעת האדם הם 'חול' ו'שטות', ביחס לעמידתו על כך שכך הוא מעמדם בעיניו - זה גם קודש.
<חשבתי אחר כך שאולי לא כתבתי מספיק ברור, אבל לא היה לי כח לשנות מפאת השעה המאוחרת, ואולי לזה התכוונת>.
 

ובכן

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ובכן אמר:
ברם, השעה המאוחרת
כבוד @ובכן, כשם שדנתוני לכף זכות המקום ידינכם לכף זכות (שבת קכז).
ואמנם, בניגוד למעשים בגמ' שם שלימוד הזכות שלימדו הם עליו הוא אכן היה לימוד הזכות שאף הוא לימוד על עצמו,
אני מלמד על עצמי סנגוריא שונה,
שלמעשה בחלק השני של דבריי שציטטת, לא התכוונתי ליחס של הליטאים והחסידים זה לזה כאן בפורום, וגם לא זה לזה כלל, (לזה ייחדתי את ראשית דבריי), אלא לנימה של תביעה דקה שבצבצה לי מבין שיטי דברי @בת עין <מענין אם הוא עצמו גם התכוון אליה במודע> ביחס לתפיסה הליטאית כשלעצמה, שמצופה מאדם לא לבוז - בתוכו! - למה שחבירו מקדש בסילודין, וכנגד זה כתבתי שאין כאן 'שטח הפקר' אלא יש מעין 'מלחמה רעיונית' על התודעה הפרטית, וגם הדברים שבתודעת האדם הם 'חול' ו'שטות', ביחס לעמידתו על כך שכך הוא מעמדם בעיניו - זה גם קודש.
<חשבתי אחר כך שאולי לא כתבתי מספיק ברור, אבל לא היה לי כח לשנות מפאת השעה המאוחרת, ואולי לזה התכוונת>.
נקי אתה, ונקיה משנתך.
מה שנשאר, זה לחכות להרב @בת עין, שיגלה לנו האם באמת כיון לתביעה הלזו במודע או שלא בהודע.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
ראיתי פעם בקונטרס, אם אני לא טועה היה נקרא "משמיע שלום" של חסידות שאץ (יצא נראה לי בין השנים תשס"ו-תשס"ט), שהקוגל אטריות התחיל ממעשה שהיה.
פעם אחת היו אורחים שהגיעו למקום בא"י, בזמן שלא היו מצויים אורחים כי היו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וכל אחד היה מכין כמות קבועה לעצמו, ולא היה מה להכין לאורחים.
הלכו וקיבצו מכל יהודי לאקש אחד, ועשו להם פשטידת לאקשין.
לפני שיקפצו פה, אני לא אומר דעה/שבח/זלזול. אלא רק שתדעו שכך כתוב שם.
וממילא זה לכאורה סותר למש"כ לעיל בשם הרה"ק מפרימישלן שקוגל אטריות הוא מסיני.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
ראיתי פעם בקונטרס, אם אני לא טועה היה נקרא "משמיע שלום" של חסידות שאץ (יצא נראה לי בין השנים תשס"ו-תשס"ט), שהקוגל אטריות התחיל ממעשה שהיה.
פעם אחת היו אורחים שהגיעו למקום בא"י, בזמן שלא היו מצויים אורחים כי היו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וכל אחד היה מכין כמות קבועה לעצמו, ולא היה מה להכין לאורחים.
הלכו וקיבצו מכל יהודי לאקש אחד, ועשו להם פשטידת לאקשין.
לפני שיקפצו פה, אני לא אומר דעה/שבח/זלזול. אלא רק שתדעו שכך כתוב שם.
וממילא זה לכאורה סותר למש"כ לעיל בשם הרה"ק מפרימישלן שקוגל אטריות הוא מסיני.
לית נגר ובר נגר דיפרקיניה
 
 

חידוד

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נתנאל_ב אמר:
ראיתי פעם בקונטרס, אם אני לא טועה היה נקרא "משמיע שלום" של חסידות שאץ (יצא נראה לי בין השנים תשס"ו-תשס"ט), שהקוגל אטריות התחיל ממעשה שהיה.
פעם אחת היו אורחים שהגיעו למקום בא"י, בזמן שלא היו מצויים אורחים כי היו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וכל אחד היה מכין כמות קבועה לעצמו, ולא היה מה להכין לאורחים.
הלכו וקיבצו מכל יהודי לאקש אחד, ועשו להם פשטידת לאקשין.
לפני שיקפצו פה, אני לא אומר דעה/שבח/זלזול. אלא רק שתדעו שכך כתוב שם.
וממילא זה לכאורה סותר למש"כ לעיל בשם הרה"ק מפרימישלן שקוגל אטריות הוא מסיני.
לית נגר ובר נגר דיפרקיניה
מאיזה אדמו"ר יצא המאמר הזה.

הדבר ידוע שהיו שנהגו בכוונה להלביש רעיונות במאמרים הנראים תמוהים ובפרט בבית ראפשיץ.
גם שאץ הם מנכדי ראפשיץ (וגם נכדי פרימישלאן).
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חידוד אמר:
אמונת אומן אמר:
נתנאל_ב אמר:
ראיתי פעם בקונטרס, אם אני לא טועה היה נקרא "משמיע שלום" של חסידות שאץ (יצא נראה לי בין השנים תשס"ו-תשס"ט), שהקוגל אטריות התחיל ממעשה שהיה.
פעם אחת היו אורחים שהגיעו למקום בא"י, בזמן שלא היו מצויים אורחים כי היו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וכל אחד היה מכין כמות קבועה לעצמו, ולא היה מה להכין לאורחים.
הלכו וקיבצו מכל יהודי לאקש אחד, ועשו להם פשטידת לאקשין.
לפני שיקפצו פה, אני לא אומר דעה/שבח/זלזול. אלא רק שתדעו שכך כתוב שם.
וממילא זה לכאורה סותר למש"כ לעיל בשם הרה"ק מפרימישלן שקוגל אטריות הוא מסיני.
לית נגר ובר נגר דיפרקיניה
מאיזה אדמו"ר יצא המאמר הזה.

הדבר ידוע שהיו שנהגו בכוונה להלביש רעיונות במאמרים הנראים תמוהים ובפרט בבית ראפשיץ.
גם שאץ הם מנכדי ראפשיץ (וגם נכדי פרימישלאן).
אם זה לא ברור, כתבתי בבדיחותא. 
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
ויש ליישב, שניתן למשה בסיני צורת מאכל זו שעניינו הוא קיבוץ החלקים לאחדות אחת, וניתן לו עניין זה רק בכח ולא שמסיני התחילו להכין את זה, והבכח הוא כחלק ממצוות הכנסת אורחים שלוקחים את האורח ונותנים לו הרגשה שהוא מעין בני הבית, וגם הוא מתקבץ לאחדות אחת עם המארח, והתגלה בפועל עניין זה ע"י המעשה שהיה, ומשם התחיל המאכל גופו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חידוד אמר:
האם לא ברור לכל קורא שאין קשר בין הפשטיד"א של המהרי"ל והרמ"א לבין הקוגל דידן.
בשלמא אמר:
פשטיד"א מופיע בראשונים גם באלו שעל דף הגמ' ואם הנך קורא בשי"ן ימנית אתה טועה ותתחיל להרגיל עצמך לקרוא פסטיד"א ואם הנך יודע מה זה פסטה בימינו לוקשן מקרונים וכו' תחבר את כל זה ותגיע לאיזשהו מסקנה.
 
חידוד אמר:
וע[ו]ד מזה להביא ראיה על שממשיכים את המסורת, הרי משם ראיה הפוכה בדיוק . . 
ניכר כי מר פספס את עצם וליבת הענין: הטענה שעלתה כאן היא כנגד 'קידוש' צורתם הגשמית של מאכלי־השבת ע"י החסידים, ובתגובה לכך הובאו דברים מפורשים מהמהרי"ל והח"ח. הוי אומר: המשכיות רעיונית שנו כאן, ולא מתכוני־הכנה מדוקדקים המועברים במסורת רציפה.
[לכשתמצי, זהו עיקר ה'מחלוקת' בדיון שכאן - החסידים טוענים לקדושה רעיונית במאכלי־השבת (וזהו פירוש כל הביטויים שהובאו לעיל), אך אלו שכנגדם אינם מבינים שיחתם וסבורים כי מדובר במתכוני־הכנה גרידא].
 

חידוד

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חידוד אמר:
האם לא ברור לכל קורא שאין קשר בין הפשטיד"א של המהרי"ל והרמ"א לבין הקוגל דידן.
בשלמא אמר:
פשטיד"א מופיע בראשונים גם באלו שעל דף הגמ' ואם הנך קורא בשי"ן ימנית אתה טועה ותתחיל להרגיל עצמך לקרוא פסטיד"א ואם הנך יודע מה זה פסטה בימינו לוקשן מקרונים וכו' תחבר את כל זה ותגיע לאיזשהו מסקנה.
 
חידוד אמר:
וע[ו]ד מזה להביא ראיה על שממשיכים את המסורת, הרי משם ראיה הפוכה בדיוק . . 
ניכר כי מר פספס את עצם וליבת הענין: הטענה שעלתה כאן היא כנגד 'קידוש' צורתם הגשמית של מאכלי־השבת ע"י החסידים, ובתגובה לכך הובאו דברים מפורשים מהמהרי"ל והח"ח. הוי אומר: המשכיות רעיונית שנו כאן, ולא מתכוני־הכנה מדוקדקים המועברים במסורת רציפה.
[לכשתמצי, זהו עיקר ה'מחלוקת' בדיון שכאן - החסידים טוענים לקדושה רעיונית במאכלי־השבת (וזהו פירוש כל הביטויים שהובאו לעיל), אך אלו שכנגדם אינם מבינים שיחתם וסבורים כי מדובר במתכוני־הכנה גרידא].
דוקא הבנתי היטב את הויכוח.

ונראה שהובן מדברי שבאתי להתערב בעצם הויכוח הרעיוני, אז ראשית אדגיש שלא כן ובאתי כהערה גרידא על הראיה הספציפית שהובאה.
היה נדמה לי שלפחות חלק מהכותבים הבינו שיש קשר ישיר בין הפשטיד"א שהובאה ברמ"א לקוגל דידן למשל דברי הרב בשלמא שהבאת וע"כ באתי להעיר.

והרי גם לו נקבל את פלפולו של הרב בשלמא (דבר שדורש בירור אמיתי מה היתה משמעות המילה פשטיד"א בזמנם וחסר טעם ככל שהוא נאמר לללא ביסוס) הרי שמבואר בפירוש שענין הפשטיד"א הוא משום צורתה ולא משום שמכילה לוקשן.

עכ"פ רוב ככל הליטאים משמרים באופן כללי את מאכלי השבת הנהוגים בבתי אבותיהם, כך שעיקר הויכוח הוא כנראה על פרופורציות וכדו'.

אמת שמוכח ברמ"א ובמהרי"ל שיש טעם להקפיד במאכלים מסוימים ולתת בהם רמזים, 
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
לעצם הדיון מצאנו הרבה מאכלים שנאכלים בגלל רמזים ומשמעות פנימית.
להלן רשימה חלקית הנופלת לי כרגע בראש:
קערת ליל הסדר על כל מרכיביה,
סימני ליל ראש השנה,
מאכלי גבינה בחנוכה ושבועות,
מאכלי אבילות מערב תשעה באב ועוד זמנים.

לסיכום לכל החוגים יש את הרעיון של אכילה הטומנת בתוכה רעיונות פנימים ועמוקים.
ואין מקום לזלזל ח"ו בשום מנהג!
 
ב. גפנר אמר:
האם ידעת איך מכינים את המאכל הקדוש והמהולל "ביצה עם בצל"? אוהו כמה פרטי דינים, למשל: חותכים את הבצל לשנים, מניחים את החצי על מקום החיתוך וכו' וכו'.
יישר כח לכת"ר על המתכונים הנהדרים, ועל התזכורת לכך ביום רביעי טרם השבת הקדושה הבעל"ט לפני פסח כדי שננצל את הזמן לאכילת קוגל עסיסי כמיטב המסורת.
שאלתי היא, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" כלומר למה להכניס את הראש לסיר הבשר, ולעורר ויכוחים בישראל.
וצדיק באמונתו יחיה (רצית פסוק מהתנ"ך).
 
נתנאל_ב אמר:
הלכו וקיבצו מכל יהודי לאקש אחד, ועשו להם פשטידת לאקשין.
לפני שיקפצו פה, אני לא אומר דעה/שבח/זלזול. אלא רק שתדעו שכך כתוב שם.
וממילא זה לכאורה סותר למש"כ לעיל בשם הרה"ק מפרימישלן שקוגל אטריות הוא מסיני.
זו לא ראיה כיון שגם תרגום אונקלוס זה מסיני וזה בא כמה שנים לאחר מכן, וכל התורה שאתה מחדש וכותב כאן היא גם מסיני.
 

תיובתא

משתמש ותיק
בת עין אמר:
דבריך נחמדים מאד ...
...והזעקה נוקבת תהומות . 


אף דבריך דברי טעם.
אם גם אתה מסכים שאין בקוגל עניינים מיוחדים, מעבר לעניינים הקלאסיים של עונג\כבוד שבת\לאפוקי מהקראים\וכו', אלא לכל היותר אסוציאציות רוחניות (נעלות ככל שיהיו), אני לא חושב שיש כאן חולק עליך.



 
 

נח וינברג

משתמש חדש
י אתא רב דימי אמר שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני
והמפרשים אומרים שלא הכונה הלכה למשה מסיני כפשוטו
פסחים דף קי ע"ב
 

רבינא

משתמש ותיק
הרבניק @בת עין וסייעתיה דיליה
רפרפתי קצת באשכול.. ואחזני מעט בולמוס ותאוות אכילה
אבל כנראה שאצטרך להמתין עד יום שישי..
אבל שאלתי בפי
ידוע מה שסיפר החזון איש שהקצות החושן זכה למה שהגיע משום שלא היה לו טעם בקוגעל
נו
הקצוה"ח איבד במו פיו הלכה למשה מסיני?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
רבינא אמר:
 . . אבל שאלתי בפי ידוע מה שסיפר החזון איש שהקצות החושן זכה למה שהגיע משום שלא היה לו טעם בקוגעל נו הקצוה"ח איבד במו פיו הלכה למשה מסיני?
ראשית, וכי גברא אגברא קא רמינן?!
אמנם כ"ק אדה"ז נ"ע לא הי' חש כלל בטעם האוכל (ויש בזה מעשה, שאכ"מ), כשהוא־הוא (א' מ)בעל(י)־המימרא דקוגע"ל הלל"מ הוא; אלא שמילתא דפשיטא היא שבודאי אין ענין אכילתו תלוי דוקא בהרגשת טעמו, ואדרבא.
 

הערשלה

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הערשלה אמר:
תיובתא אמר:
לכל היותר אסוציאציות רוחניות (נעלות ככל שיהיו)
מה זה הביטוי הזה?
תקרא את הדא"ח של הרב @בת עין , תבין. מקוה.
קראתי והבנתי.
אבל האם הביטוי שלך בא להמעיט מהחשיבות הרוחנית או להגדיל את החשיבות הרוחנית?
 

נוברדוק'ר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שייך יותר לאשכול שת"ל אינו (אמור להיות) קיים כאן, שם החכמים בעיניהם (שדינם מבואר בתלמוד ובפוסקים, אלא שאיני חפץ לצטט מטעם המובן) מלעיגים על דברי חכמים וחידותם.



אינני מלעיג ח"ו על דברי חכמים. 

אני מכבד כל אדם גדול בתורה וביראה, וגם את האדמו"ר שלך, הרבי מלוובוויטש זצוק"ל, אני מכבד מאוד וחושב שהוא אחד מענקי הרוח שחיו כאן במאה שנה האחרונות, למרות שחונכתי במעוזים הליטאיים, שם רח"ל זלזלו בדמותו. כשגדלתי, פקחתי את עיני.

עם זאת, אני בהחלט מזלזל בגישה שאומרת שבאיזו שעה כלשהיא לוחצים על כפתור ולפתע אין לנו כל השגה באדם שלפני כן היה לנו בו השגה, וגם עכשיו יש לנו השגה באנשים כדמותו - ת"ח אחרים באותה החסידות, ורק בו פתאום אין לנו השגה, רק מפני שקיבל מינוי רשמי לאדמו"ר.

בעיני צריך להיות יחס כלשהו בינינו לבין רבותינו, שכן רק כך שייך ללמוד מהם ולהבין מהם דרכי חיים. אם אנחנו יוצרים מישהו מעל לכל השגה - אין לנו אפשרות ללמוד ממנו כלום, אנחנו נשאר במקומינו והוא במקומו, וחבל. אין רגע כלשהוא שבו לפתע פתאום אדם נעשה לאדם גדול, כל אחד מאיתנו ממוקם במקום כלשהוא על סקאלה של גדלות, וככל שנבין יותר ונשיג יותר ממי שמעלינו- נוכל גם אנו לגדול יותר ולהתעלות.

 
 

תיובתא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
תיובתא אמר:
הערשלה אמר:
מה זה הביטוי הזה?
תקרא את הדא"ח של הרב @בת עין , תבין. מקוה.
קראתי והבנתי.
אבל האם הביטוי שלך בא להמעיט מהחשיבות הרוחנית או להגדיל את החשיבות הרוחנית?
לא להמעיט ולא להגדיל, פשוט למקם במקום הראוי. אין זה דברי נביאים, לא דברי חז"ל, ואף לא מנהגים שנזכרו בראשונים ובאחרונים (אני מדבר על אותם שלא נזכרו, ומדובר ברובא דרובא). 
כמובן שאין כאן זלזול באנשים בעלי מדרגות נשגבות, שפרטים בעולם הגשמי הזכירו להם עניינים רוחניים, אבל מכ"מ צריך להבחין בין עיקר לפחות עיקר.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נוברדוק'ר אמר:
אינני מלעיג ח"ו על דברי חכמים.
שמח לשמוע.

דברי דלעיל לא כוּוְנו חלילה כנגד מר באופן אישי.
עכ"פ, הענין נדון כאן באשכול סמוך, והעולה משם כי רובם המוחלט של החסידים יודעים את משקלו המדויק של ענין ה'ירושה', ומי שאינו מתאים למשרה - גם לא תתקבץ סביבו עדה חשובה (אף עצם הטענה שהועלתה - דצ"ל 'יחס מסוים' בין התלמיד לרב - לכאו' בסיסה שגוי ומוטעה, אך אכ"מ).
 
אולי העיסוק בזה כבר נמאס, בכ"ז אני רוצה להוסיף נקודה קטנה שאכפת לי ממנה.

בת עין אמר:
ומה שקורה כאן, שקל מאד לזלזל ולבטל. לא צריך להיות חכם גדול מאד כדי להגיד 'שטויות', או למצער להגיד 'גישה זו אינה אהודה עלי',

מאידך לקיים דברי חכמים יש צורך בידע רחב, ובירידה לעומקם של דברים בכל עניין.

איך אומרים הילדים, 'זה לא פיר'.
גם לי יש תחושה של חוסר הוגנות בפולמוס כזה, קצת מזוית אחרת.
אציע את דבריי ותובנותי, ומענין אם חברינו החסידים והליטאים רואים את הענין כמוני.

למעשה, לענ"ד, הקרב הזה, מבחינת החסידים הוא קרב בלימה ומגננה, ומבחינת הליטאים הוא קרב תקיפה וכיבוש, ולא על הנידון הפרטי 'כן קוגל לא קוגל' שבזה כמו שהחסידים יוצאים להגנה על קדשיהם, כך גם הליטאים יוצאים להגנה על 'חוּלֵיהֶם' <וכמו שכתבתי לעיל והסכימו עמי חבירי>, אלא על הזהות.

החסיד נושא על עצמו את זהותו החסידית, בצורה אקטיבית ופעילה מאוד, בשיוך מגזרי, בלבוש, לרוב בהברה של לשה"ק, וכו', מה יש להאריך, הכל יודעים - "חסיד"! ובעצם גם כשהוא לא מונח כלל בעניני חסידות וגם בשעה שאינו נוהג מנהגי חסידות, יש לו עדיין שיוך מאוד עמוק ואמירה מאוד ברורה שפעילה כל העת "אני חסיד" ואני נושא על עצמי ועל זהותי והופעתי את ערכי החסידות.

הליטאי, לעומת זאת, עם זאת שגם הוא מאופיין בהופעתו ובשיוכו בדיוק כרעהו החסיד, אבל אין בה שום אמירה זהותית ביחס להתנגדות לחסידות, היא אמנם מסגירה את זה שאינו בהכרח חסיד וגם שסביר להניח שאינו חסיד, אבל אין בה 'אמירה' בענין הזה, ועדיין הנושא הזה לגמרי 'פתוח' מבחינתו, כמו עוד הרבה דרכים שפתוחות בפניו בעבודת ה', וזהותו אינה סותרת לכך כלל, (ואגב, אם כבר אז להיפך, לעיתים זה אפילו קצת 'אופנתי', להיות ליטאי שיש לו גם יד בחסידות, והוא שומע מזה, ונמצא אצל זה, וכו' וכו', כידוע, ע"ע תלמידי הרצ"מ שליט"א והרי"מ שליט"א ועוד).

<ויודעני שיש מהחסידים ש'לא יאמינו' לי, ולדעתם ליטאי הוא 'מתנגד' והוא חי את ה'התנגדות' ומזוהה איתה ומזהה את עצמו איתה, אבל זה דמיון בעלמא, והשם 'מתנגד' אם הוא בשימוש זה אצל חסידים - מסוימים, כנראה - והליטאים בכלל לא חיים וסובבים סביב זה לא לטוב ולא למוטב>.

לכן, בעוד שמבחינת הליטאים ויכוח על חסידות הוא ויכוח כמו כל ויכוח, זה מביע דעתו כך וזה כך, ואע"פ שמי שמפנים את הויכוח - לאו דוקא הויכוח כאן בפורום, אלא הנושא בכללותו - לחדרי נפשו, חש את קריאת התיגר החסידית על דרך עבודת ה' שלו וכן רואה בזה ויכוח רציני סביב ערכי יסוד, בכל זאת לא התערער כאן משהו בזהות וההגדרה העצמית, והויכוח הוא ויכוח על 'חסידות' ולא ויכוח 'עלי'.
מה שאינו כן מבחינת החסידים, ויכוח על חסידות הוא התקפה בשטח שלהם, שקורא תיגר בעצם על הזהות וההגדרה האישית שלהם, והוא קרב מגננה על הזהות כפשוטו, ולכן גם כל האישיות מתקוממת בויכוח כזה.

אכן, בהחלט לא פיר.

<אגב, אם כבר הוזכר הענין של השיוך שע"י הופעה וזהות, זה בהחלט נקודה מאוד מענינת שאני אוהב להתבונן בה, ונוגעת גם לאשכולות אחרים כאן בפורום.
אני זוכר משנות היש"ק שהיינו מתוכחים 'איזה חתן תקח - במקרה חירום - לבת שלך, בחור חרדי שלא כ"כ מקפיד במצוות או בחור 'לא חרדי' שמדקדק על קלה כבחמורה', או בנוסח 'מי יקבל יותר שכר בעוה"ב' וכיו"ב.
הנקודה שחסרה בויכוחים האלו, היא ההכרה ב'שיוך'. אדם יכול לעשות הכל כולל הכל, אבל 'מבחוץ', כעין 'אינו מצווה ועושה'. השיוך והזהות מבטא נטילת עול של כל המסר כולו מתחילתו ועד סופו על הכתפיים האישיות.
לשבר את האוזן, לו יצויר שבאיזשהו שטיבל מאן דהו יתחיל לצעוק ולבזות קבוצה כלשהי, כל אלו שיעמדו שם לבושים בלבוש של אותה קבוצה, הם יהיו ה'נאשמים' וה'אשמה' תתחלק ביניהם, וככל שיווצר מבין כולם יותר כח 'להכיל' אותה הם אכן יכילו אותה. בסיטואציה כזו לא תהיה שום חשיבות לזה שדבוק בכל נימי נפשו באותה קבוצה אבל בחזותו החיצונית מופיע בצורה לא מסגירה, הוא לא נושא בעול של הדרך הזו.
כשבאים לדון 'למי יהיה יותר שכר בעוה"ב' ו'איפה כתוב שיש שכר על דברים כאלו' 'שכר הוא רק על מצוות'. אני לא יודע תשובה, אבל דמיינתי לעצמי, ש'עולם הבא' אכן יקבלו רק על מצוות, אבל 'בגדים של עולם הבא' יקבל רק מי שגם כאן הלך עם בגדים שמסגירים את זה שהוא נושא ב"עול" של עולם הבא, ומי שכשהולך ברחוב כאן בעוה"ז בזהות שמסגירה אותו, גם כשילך ב'רחוב של עולם הבא' ידעו שהוא 'בן עולם הבא'. מענין.>.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
דעתי בכל האשכול הנ"ל - שכל האשכול הינו מיותר ...
ומפני שכידוע שישנם גדולי הדור וצדיקים קדושים אשר היו גדולי עולם אדמורי"ם אשר הם היו קודש קודשים ואין לנו שום פוצה פה ומצפצף ח"ו עליהם ועל תורתם ! ואותם אלו שכותבים עליהם סרה הם ערב רב, ומושחתים מהעפר, שכל מה שקשור אליהם ולמנהגם הכל קדוש וכל האחרים הם פשוט .. כלום !!!
רק מה שהם קיבלו במסורת הטהורה כבר אלפי שנים ... רק הם הצודקים ... אין הם מוכנים לשמוע צד שני ... ו70 פנים לתורה !

אך מנגד יש דברים שלציבור הכללי ששומעים כל מיני נוטריקונים ... וגימטריות ... ומציאת מילים המזכירות דברים שבקדושה ומצמידים את זה לכל מיני מאכלים שונים ומשונים זה מעלה גיחוך, ותמיהה גדולה !

למה ?
איפה ?
מי ?

ואולי על זה נאמר : "עשו בטנם אלוהיהם". (וכמובן אין אנו מדברים על על גדולי האדמורי"ם)
 

בשלמא

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
אך מנגד יש דברים שלציבור הכללי ששומעים כל מיני נוטריקונים ... וגימטריות ... ומציאת מילים המזכירות דברים שבקדושה ומצמידים את זה לכל מיני מאכלים שונים ומשונים זה מעלה גיחוך, ותמיהה גדולה !

ואולי על זה נאמר : "עשו בטנם אלוהיהם". (וכמובן אין אנו מדברים על על גדולי האדמורי"ם)
יכול להעלות גיחוך רק באזני מי שנתפס בהשכלה
אתה ושכמותך מגחכים על הקוגל
הברלינים ושכמותם מגחכים על קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי בריש שתא
ומשניהם אל לנו להתפעל
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
[
בשלמא אמר:
יכול להעלות גיחוך רק באזני מי שנתפס בהשכלה
אתה ושכמותך מגחכים על הקוגל
הברלינים ושכמותם מגחכים על קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי בריש שתא

קרא ורוביא וכו' הוזכרו בגמ' כריתות ו' ע"א, ולכן הלועג ע"ז הוא כופר בדברי חז"ל, שחובה על כל איש מישראל להאמין במה שהורונו חז"ל בתלמוד כמש"כ הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה.

אמנם גם הקוגל הוזכר ע"י קדושי עליון, אך האם המלגלג על הקוגל נחשב משכיל או אפיקורס?

ואם כן, אם כיום אחד האדמו"רים יחליט על מאכל חדש שיש בו רמזים וכו' (ואני לא מדבר על בבא או על שנויים במחלוקת, אלא על אדמו"ר אמיתי שכולנו מסכימים שהוא צדיק נשגב) ומישהו ילעג למאכלו, גם הוא ייקרא אפיקורוס?
 

בשלמא

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
[
בשלמא אמר:
יכול להעלות גיחוך רק באזני מי שנתפס בהשכלה
אתה ושכמותך מגחכים על הקוגל
הברלינים ושכמותם מגחכים על קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי בריש שתא

קרא ורוביא וכו' הוזכרו בגמ' כריתות ו' ע"א, ולכן הלועג ע"ז הוא כופר בדברי חז"ל, שחובה על כל איש מישראל להאמין במה שהורונו חז"ל בתלמוד כמש"כ הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה.

אמנם גם הקוגל הוזכר ע"י קדושי עליון, אך האם המלגלג על הקוגל נחשב משכיל או אפיקורס?

ואם כן, אם כיום אחד האדמו"רים יחליט על מאכל חדש שיש בו רמזים וכו' (ואני לא מדבר על בבא או על שנויים במחלוקת, אלא על אדמו"ר אמיתי שכולנו מסכימים שהוא צדיק נשגב) ומישהו ילעג למאכלו, גם הוא ייקרא אפיקורוס?
כל לעג בא מהשכלה!!!
והוא אשר אמרתי זה לועג לגמרא
וזה לועג לראשונים כמלאכים
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית