מסכת שקלים: תגליות מרתקות על השתלשלות נוסחאותיה, ומקור נוסחת הגר"א

LAMDAN1

משתמש חדש
לקראת תחילת לימוד מסכת שקלים יצא לאור "מסכת שקלים נוסחת הגר"א" על פי מהדורת ה'תקלין חדתין' בשנת תקע"ב, ומסודר בהידור רב לפי דפי ש"ס וילנא.
להלן תגליות מרתקות אודות השתלשלות נוסחאות המסכת והגהות הגר"א. קצת ארוך, אבל שווה...
 
מסכת שקלים היא היחידה מתלמוד ירושלמי שצורפה לבבלי. הדבר נעשה בזמנים קדומים, שכן אנו מוצאים אותה מצורפת לבבלי כבר בכ"י מינכן, שכתיבתו בתקופת בעלי התוס', וכן כתב המאירי בהקדמתו לפירושו על מסכתין "והורגלנו בלמודה אחר מסכת פסח שני". היא גם המסכת היחידה מתלמוד ירושלמי שיש בידינו פירושים מהראשונים עליה, מהרא"ש ורבינו משולם והמאירי. זאת ועוד, מחבר מדרש לקח טוב, שהוא אחד מן הראשונים בזמן רש"י, ליקט למדרשו קטעים ממסכתין, מה שלא עשה כן בשאר מסכתות הירושלמי, ומסתבר שלא היה לפניו תלמוד ירושלמי, אך מסכת שקלים הייתה מצורפת לבבלי וממנה ליקט.
שיבושי הגירסא בירושלמי
מפורסמים דברי הרשב"א (בשו"ת המיוחסות להרמב"ן סי' צו) "כבר ידעת שרבו השבושים בנוסחאות שבירושלמי. והסבה הגדולה למעוט השגחת הלומדים בו ואין עומדין עליו רק אחד בדור". ומצוי בראשונים שמתייחסים לנוסחאות הנמצאות בידינו כמשובשות. (וכך כתבו רבני כולל חזו"א בהקדמתם לירושלמי שביעית שהוציאו עפ"י החזו"א בשנת תש"ה עפ"י גירסת הגר"א, "כבר רבים הגיהו ותקנו הגירסא, ומהם שהדפיסו ירושלמי מוגה לפי דעתם כמו הר"ש סירליאו אשר כותב בפתיחתו כי לא מצא ספר ירושלמי שלא יהיה מלא שבושים וע"כ הוא מתחיל לערוך את הגירסא המדוייקת בס"ד.  ומה שכתבו המדפיסים בהקדמתם לירושלמי זרעים, שאחרי שכתב הרש"ס את פתיחתו מצא כת"י מדוייק ולפי הכת"י הגיה, אינו מתקבל על הדעת. כי בשעה שהוא מתלונן בפתיחתו על העדר ספר ירושלמי מדוייק, היתכן שלא היה מוסיף אח"כ בשמחה כי מצא חמדה גנוזה כת"י מדוייק ואשר על פיו הוא קובע הנוסחא. וכו'). וראה דוגמאות רבות בהקדמת 'פאת השלחן'. וע"ע במבוא ל'תלמוד ירושלמי מהד' 'עוז והדר' שהאריכו בעניין.
הגהות הגר"א
יחיד במינו היה הגר"א מוילנא, ובהגהותיו המרובות בתלמוד ירושלמי פתח צוהר לסגויות סתומות רבות. רוב הגהותיו משוות את סוגיית הירושלמי למקבילותיה בבבלי (בדומה למהר"א פולדא). כנראה זאת מתוך הנחה שמאחר שדברי הבבלי נשתמרו יותר, מסתבר שגירסתה היא הנכונה ואין כאן מחלוקת. אולם כמובן שההגהות נובעות מראיות נוספות, וכמו שכתב בהקדמת 'תקלין חדתין' וז"ל "רבינו הגדול לא על רוחב בינתו ושכלו העמוק בלבד סמך בהגהותיו אף כי היה ידיו רב לו בעומק שכלו עמוק עמ"י למשקל ולמטרי בשמעתתא לאסוקי אליבא דהלכתא כאחד מן הגאונים הראשונים אשר היו בכמה דורות לפניו, אשר לא יוכל איש לומר כ"א ישתכחו הגהותיו, או ישתבשו אהדרינהו בפלפולי.
עכ"ז העירו כל תלמידיו וגאוני וגדולי זמנינו כי לא מלאו לבו לחדש איזה שיטה חדשה נגד הראשונים או להגיה איזה הגהה חדשה כ"א אחד אשר עמד בדבר אשר נתקשה בו כמה ימים וכמה לילות בגודל יגיעה ורב העמל, עד אשר זהמתו חיתו לחם, וכו' ובחיפוש אחר חיפוש בשני התלמודים ובכל דברי התנאים והאמוראים אשר היו סדורים לנגד עיניו, וכו'.
כאשר שמעתי מפי קדשו של תלמידו המובהק הגאון האמיתי מוהר"ר חיים נ"י הנ"ל אשר קיבל מהודו ושמע מפה קודש הקדשים כי כל שיטה או הגהה שקידש בנגלה, לא קבעה עד אשר עלתה ארוכה ע"פ אותה הגהה או שיטה ללא פחות מט"ו עד עשרים סוגיות בכל דברי התנאים ואמוראים הנמצאים אתנו. ובנסתרות לא קבע עד למאה וחמשים טעמים ערוכים בכל ושמורים. ויש הגהות אשר כוונתו גנוזה דרך הנסתר וכו'.
הגר"י משקלאב בעל תקלין חדתין
בין תלמידי הגר"א התבלטו אנשי העיר שקלאב. בני הגר"א בהקדמתם לביאור על השו"ע מפרטים ז' תלמידים ששימשו לפניו, וביניהם מונים באופן מיוחד את אנשי העיר שנעשו כולם בראשות רבם ר' בנימין לתלמידי הגר"א, אך לא לכולם היה אפשרות להתקרב אל הקודש. בין המיוחדים שזכו לצקת מים על ידו היו שני האחים ר' מנחם מנדל ור' שמחה בונם משקלאב, ומאוחר יותר, נכנס גם ר' ישראל (שהיה המגיד מישרים דשקלאב) לפנים מן המחיצה.
כחצי שנה היה קרוב אליו ביותר, ובעשרים יום האחרונים ממש לא זזה ידו מתוך ידו. ר' אהרן הלוי מו"ץ שקלאב כותב עליו בהסכמה לתקלין חדתין "אחד מתלמידיו אשר זכה לשמשו ויצק מים על ידיו".
בדברי החת"ס אנו מוצאים במקומות רבים תארים מופלגים עליו, כגון "גאון עוזינו", "נשיא דארץ ישראל" ועוד.
עבודתו על מסכת שקלים
בשנת תקס"ו, שמונה שנים לאחר פטירת הגר"א יצא לאור בווין (וינה) תלמוד בבלי עם הגהות הגר"א (כולל מסכת שקלים). הדפוס היה בבעלות נכרי והיה ידוע כמשובח ביותר באיכות ההדפסה והניר. הם לא חסכו מאמצים להשביח את מקחם, ובשער הספרים נכתב "ואני הנה נתתי לו שכם אחד על כל ספרי הש"ס אשר באו בדפוס, והוא הגהות ותיקונים על ספרי הש"ס אשר לקחתי מיד מ"הג הרב הגאון המפורסם מוהר"ר אליהו ווילנא זצוק"ל."
שער תלמוד בבלי ווין תקסו~1.jpg
אלא שהמדפיסים לא ירדו לדעת הגר"א בהגהותיו, והציגו רבים מהם בצורה משובשת ומוטעית. הדבר גרם לרבים שגם כך כבוד הגר"א לא היה בראש מעייניהם, להטיל דופי בדבריו ולהוציא עליהם לעז. הדבר חרה מאד להגר"י, והוא כואב את הדברים רבות בהקדמתו למסכת שקלים כשהוא מביא דוגמאות רבות להגהות שהובנו שלא כהוגן ע"י המדפיסים, וגרמו לתהיות ולהוצאת לעז. הוא מפרש את ההגהות נכונה, ומוציא כוונת הגר"א לאור.
הדבר גרם לר' ישראל לקחת את היוזמה ולהגיה את הגמ' כפי ההגהות האמיתיות שראה בכת"י הגר"א עצמו, ולפרשם. תחילה לקח את מסכת שקלים שהיא כמת מצוה, (עפ"י מש"כ הספר חסידים בסי' רסא) שלא רבים היו שלמדוה, וכן שהיא סתומה ביותר.
הוא ערך את כל המסכת מחדש עפ"י גרסת הגר"א, ובשנת תקע"ב (בזמן ששהה בגולה כשד"ר הקהילות האשכנזיות בא"י) הדפיס 'מסכת שקלים' עפ"י נוסח הגר"א, ומסביבה כתב פירוש על כל המסכת עפ"י גירסתו, והוסיף כעין 'תוספות',  בשם 'משנת אליהו', בהם בדרך כלל נו"נ להביא ראיות להגהות הגר"א.
הוא לא הדפיס את ההגהות בגליון הגמרא, אלא ניסח את הגמ' מחדש עפ"י גירסת הגר"א, בדומה למה שעשו לפניו הרש"ס ומהרא"פ. וכך הדגיש בהקדמתו ורשמתי כתוב יושר דברי אמת נוסחת מרן פנימה, וצידה אורה ביאור' היוצאות והנכנסות. בשולי הגליון הופיעו רוב הנוסחות הישנות כדי להכיר יתרון האור וכו'.
בראש ספרו, הופיעה הסכמה ממרן הגר"ח מוואלאזין, וכן הסכמה מחבירו הגרמ"מ משקלאב, ומהגאון ר' אהרן הלוי רבה של שקלאב.
1מהדורא קמא שער~2.jpg
האם מותר לשנות את נוסח הגמרא?
על אף שתלמידי הגר"א התייחסו לכל הגהותיו כאמת מוחלטת, ומשום כך בהסכמותיהם לתקלין חדתין אינם מתייחסים לחידוש הגדול בעצם הדפסת הגמ' בנוסח חדש שלכאו' חורג מחרם הקדמונים שלא לשלוח יד להגיה בספרים. אלא אדרבא כותבים שהדברים אינם צריכים הסכמה כי דברי רבינו אינם צריכים חיזוק וכו'.
אולם כנראה הגר"י ראה צורך לבאר את מקחו של צדיק, ולהסביר היאך הרהיב לנפשו להגיה כל כך הרבה בירושלמי. והיו כנראה שרצו לומר שהגר"א חולק על החרם הקדמונים הנ"ל. הדבר גרם להגר"י לבאר את העניין באריכות, וכך כתב בהקדמתו לפאת השלחן
והנה ראיתי חובה עלי לבאר בענין הגהותיו וגרסותיו החדשים שהייתי תמה בראותי לר"ת בהקדמתו לספר הישר שהרבה להשיב על אחיו הרשב"ם ז"ל שהרבה להגיה בגרסות חדשות בגמ' כו' ע"ש וגם בהגהות מרדכי וכו' וכי תימא לא נתגלה ספר הישר בימי רבינו הגאון ז"ל הלא בהג"מ היה רבינו בקי בע"פ. וכו'
ודאי ידע כ"ז רה"ג ז"ל שהרי בביאורו על ש"ע י"ד סימן רע"ט ס"ק ב' וכו' הרי דידע לה רבינו וא"כ למה הגיה בירושלמי ותוספתא הרבה מאד.
אלא כך נראה לי כי כל דברי הר"ת ורגמ"ה והרמב"ן על הגהות תלמוד בבלי דווקא אשר מיום שנחתם ש"ס בבלי שמשו בו רבנן סבוראי וגאוני קמאי ובתראי סלסלוהו הדרוהו ומסרו פא"פ מרב לתלמידו מפני דאנן פסקינן כבבלי נגד הירושלמי דבתראה הוא טובא שנחתם ע"י רבינא ורב אשי ולאורו נלך בכל אמרותיו הטהורים והיטיב דק דקדקו בו ודייקי וגמרי מפי רבן בגירסתו הנמסר לו מרבותיו גרסות נקיים וברורים ולכן החמירו להגיהו ולתקנו.
אבל בש"ס ירושלמי וכו' מפני שאין מורין מן הירושלמי והתוספתות לא דקדקו וגמרו ביה כ"כ ולא השתמשו בו רבנן קמאי כ"כ לבררו וללבנו ועלו קמשונים ושיבושים רבים. ועוד טעם נכון כי בימי הראשונים ובעלי תוס' לא היה הדפוס עדיין והוי גמרי תורה שבע"פ פא"פ והוי הדרי מאה וחד זימני או ארבעים זימני והוי רמי כמאן דמנח בקופסייהו ובכיסייהו ולא הוו רבו שיבושי'. אבל בזמן שנתגלה הדפוס וכו' ובטלו השקדנים בגירסא למיגרס ולמיחזר הרבה, וחזינן דשכיחי שיבושים רבים דעיילי ממעשה אומנות הדפוס שהאומנים ע"ה ומלבם מוסיפים לפרש התיבות הכתובים בר"ת כרצונם בזדון ובשגגה ויש חסרונות וחילופים משורה לשורה ומאותיות ותיבות המשתנים בקל, ובפרט בירושלמי ותוספתא דלא גרסי בהו ולא רגילי בלישנא קלילא וקיטא ודאי דא"א לפרשם בלי הגהות.
ועוד האריך שם להביא דוגמאות ממקומות רבים בראשונים שכתבו שגרסת הירושלמי משובשת.
היוצא מדבריו, שהירושלמי מעיקרו מוחזק כספר שאינו מוגה, בניגוד לבבלי, ולכן אף הראשונים הגיהו ותיקנו בו הרבה. ועל כן לא שייך בו כלל עניין האיסור להגיה בספרים. ואדרבא, הדפסת הירושלמי בנוסחתו המתוקנת היא השבת עטרה ליושנה.
מהיכן לקחו דפוס וילנא את הגהות הגר"א?
הלומד מסכת שקלים בדפוס וילנא המוכר היום, יתמה כשיראה בהגהות הגר"א פעמים רבות פי' על ההגהות, אשר מועתקים מילה במילה מפי' תקלין חדתין. ופעמים שהמקום בגליון לא הספיק, וישנה הפנייה לעיין בתקלין חדתין. (ראה לדוג' בדף טו: הג' ג' שמצוטט שם קטע מהת"ח, ובסופו נכתב "ועי' במס' שקלים עם פי' תקלין חדתין הנדפס מקרוב ותמצא דבריו ביתר ביאור"). הדבר מתמיה, כי הרי פי' ת"ח מודפס על הדף, ומדוע ראו המדפיסים צורך להעתיק את פירושו גם לתוך הגהות הגר"א? ועוד להפנות עליו כאל ספר נפרד שאינו כלול בהדפסתם?
הפתרון לתמיהה זו נעוץ בעובדה הבאה: בשנת תקפ"א, תשע שנים אחר שיצא לאור פי' תקלין חדתין, עם ההקדמה המגלה את קלונם של דפוס ווין, הדפיסו שוב בווין מסכת שקלים עם תוספות חשובות, אך הפעם לקחו את הגהות הגר"א מס' תקלין חדתין. על השער נכתב: "יאיר נתיב ה"ה הרב הגאון הגדול רשכב"ה מו"ה אלי' ווילנא ז"ל בהגהותיו ותיקונין. וברוב מקומות גם הפי' על ההגהות הנ"ל אשר לקחנו מספר תקלין חדתין חובר מיד אחד מתלמידיו ז"ל".
מהשער אפשר אולי להבין שרק את הפי' הם לקחו מהת"ח, אך את ההגהות יש בידם מאותו המקור שהדפיסו ממנו ט"ו שנים מקודם. אלא שבסוף המסכת מובאת "התנצלות המגיה" שם הוא כותב בפירוש שכל ההגהות מועתקות מתוך דברי הת"ח. הוא מתנצל שקושי עבודתו ללקט את ההגהות מתוך הת"ח לא מאפשר להימלט משגיאות ומ"מ קרב אל המלאכה משום רוב התועלת, וז"ל שם.
נפשי יודעת מאד את כל העמל והתלאה אשר מצאתני בהדפסת ספרי הירושלמי האלה, כי לא לבד שמלאכת ההגה' היא אחת מעבודות הקשות אשר נפשו של אדם קצה בה וכו' העמיס עלי האדון אנטאן שמיד עוד מלאכה אחרת שהיא קשה ממנה, להעתיק ההגהות של הגאון רשכב"ה מו"ה אלי' ווילנא ז"ל על מסכת שקלים וכו' ולהעמיד גם הפי' בצידם מספר תקלין חדתין אשר מקרוב יצא במדינת פולין חובר מא' מתלמידי הגאון ז"ל, ואני בפתחי הספר הנ"ל ועיינתי בו מעט, ראיתי כי הוא טוב טעם ודעת, כי הפנים נדפס עם גי' הגאון ז"ל, והנוסחאות הישנות נרשמו בחוץ על הגליון, וסביב להפנים יחן הפי' הנקרא בשם תקלין חדתין.
והנה אף אמנם ראיתי שיש בו טורח גדול, וכו' ראיתי שיש בו תועלת מאד, כי הוא עשה את פירושו ע"פ ההגהות הנ"ל אשר על ידו המה מחוורים ומלובנים כשמלה חדשה, וכו' ואולם בכל זאת לא נחה ולא שקטה רוחי בקרבי, כי יראתי לנפשי פן נלכדתי ח"ו, ונתתי פסול בקדשי שמים, והוצאתי מתחת ידי דבר שאינו מתוקן, לכן הראיתי הדברים לפני כבוד הרב המאה"ג המפורסם מו"ה נחום טריביטש נ"י מפראג, לתת משפטו עליהם אם זך וישר פעלי או לא, ושבחוני מאד, וכו'.
ועתה אודיעך משפט מלאכתי ועל מה אדניה הטבעו: א. כל הנוסחאות הנכונות של הגאון ז"ל כאשר מצאתים שם במס' שקלים דפוס פולין (הנ"ל), העתקתים כאן על הגליון. ב. כ"מ שהרב בעל ת"ח מפרש דברי הגאון ז"ל העתקתי גם פירושו. אפס! רק קצהו תראה וכולו לא תראה, כי כל דבר אשר איננו נוגע אל הבנת הגאון ז"ל השמטתי, כי זולת זה יש לנו פירושים מספיקים מהר"א וק"ע ז"ל. וגם כל מקום שהרב בעל ת"ח מאריך בפלפולו ולא נשאר לי מקום בשולי היריעה להכיל את כל דבריו, כתבתי רק תוכן ענינו, והראיתי מקום להקורא לעיין בו. וכו' אם בכל זאת תמצא עוד איזה טעות, אל תחשיבהו לי לעון, וכו'. דברי המגיה ליזר ב"ר זלמן שטייניץ.
בדפוס ווין לא הוסיפו את כל פירוש הת"ח, אלא כאמור רק ליקטו ממנו את הג' הגר"א, ואת מקצת הפירושים הנוגעים לביאור הגהותיו.
בשנת תרכ"ג, יצא לאור בשטעטטין שוב מסכת שקלים ע"פ תקלין חדתין כפי שיצא בראשונה, כשכל נוסח הגמ' מוגה עפ"י הגר"א.
כעבור זמן הדפיסו בוילנא שוב את מסכת שקלים יחד עם התלמוד בבלי, והוסיפו את כל פירוש הת"ח, אך את נוסח הגמ' השאירו כבדפוס ויין, והעתיקו משם גם את כל מדור הגהות הגר"א עם ליקוטי הת"ח. כפי שאכן חשש המלקט, אכן עבודתו אינה שלימה כלל וכלל, וישנם הגהות רבות שנמצאות בגירסת תקלין חדתין, ולא הועתקו להגהות הגר"א.
זוהי איפה הסיבה לכפילות שיצרו בדפוס וילנא, שכן מלבד העתקת פירוש ת"ח, הוסיפו את מדור "הגהות הגר"א" מתוך דפוס ווין, שם רק ליקטו את ההגהות עם מקצת מפירוש ת"ח
.
ומהיכן לקחו דפוס וילנא את נוסח הגמרא?
בהקדמת ס' עלי תמר על מסכתין מגלה עוד מכשול גדול שעשו דפוס ווין, ובעקבותיהם דפוס זיטומיר פיטרקוב ווילנא שהועתקו מדפוס ווין. את נוסח הגמ' העתיקו מדפוס זאלקווא תקע"ז, שהדפיסו על הדף את פירושי מהר"א פולדא וקרבן העדה, ואת נוסח הגמ' כתבו עפ"י גירסת מהרא"פ, ובסוגריים עגולות כתבו את נוסח הק"ע. פעמים שהם סותרים זא"ז, אך סמכו על המעיין בשער מהדורתם שמסרו מודעה על כך. אולם בדפוס ווין השמיטו את הודעת דפוס זאלקווא, ויותר חמור בדפוס זיטומיר פיטרקוב ווילנא שכלל לא הדפיסו את המהר"א פולדא, ואעפ"כ השאירו את נוסח הגמ' שנדפס על פיו עם גרסאות הק"ע בסוגריים, ונמצא שהנוסח המודפס הוא הרכבת שתי נוסחאות, ואינו מתאים לאף מפרש שנמצא על הדף!

לימוד הירושלמי התקבל עפ"י הגר"א
ביאור הת"ח הרהוט והמקיף נתקבל אצל הלומדים כפירוש העיקרי של המסכת, וגם הפירושים שבאו אחריו שנדפסו בדורינו, כפי' מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וכן מהד' שוטנשטיין ומתיבתא כתבו על פי פירושו. אלא שקושי רב ניצב בפני הלומד, כשבמקומות רבים הפירוש אינו מתאים עם נוסח הגמ' שלפנינו, שהרי הוא נכתב עפ"י גי' הגר"א. דומה הדבר ללימוד מסכת בבא קמא, עם פירש"י על ב"מ...
היטיב להגדיר את הקושי הגדול בלימוד הירושלמי, הרב אברהם יעקב ניימרק, (רב בפרען-ליטא, ובסוף ימיו רב בתל אביב, מחבר "אשל אברהם"), בהקדמה לירושלמי זרעים שהוציא עפ"י גירסת הגר"א (תל אביב תשט"ז), וז"ל שם:
אך כאשר החילותי ללמוד, ראיתי שהלמוד קשה עלי כברזל, ולא יכולתי בשום אופן לתפוס בהשגתי ולקבוע בזכרוני, ומה גם לחזור ולשנן וכמעט שנתיאשתי להמשיך בלמודי זה. הענין הוא בזה עפ"י פי' הגר"א והגהותיו צריך לנתח לסרס ולהפך דברי הירושלמי מכפי שהם בדפוס הרבה מאד, יש אשר הפרוץ מרובה על העומד, והירושלמי מקבל צורה חדשה, ופנים חדשות באו לכאן, אף שבאמת כל זה יגדיל את ערך פירושיו עד מאד, כי זה מעיד על היגיעה הנוראה ששיקע בלמודו, ועל חתירתו לקראת האמת לאמיתו, כי ידוע עפ"י עדות הגרח"ו זצ"ל שהגר"א זצ"ל לא הרשה לעצמו להגיה הגהה הכי קלה בנגלה עד שיהי' לו ע"ז לכהפ"ח חמשה עשר ראיות, וכל הגהותיו הן מבוססות על אלפי ראיות מוצקות, עפ"י ידיעתו ובקיאתו הנוראה בכל התורה כולה, עם רוחב דעתו וקליעתו למטרת האמת.
ובזה אני בא אל החסרון הכי גדול שלא יוכל להמנות שהיה בהדפסת ביאורי והג' הגר"א, שלא נתנו לבם לתקן עפ"י חבר של גדולי תורה נוסח ברור העולה לפי פי' הגר"א ולהדפיסו בסוף, והשאירו רק את הנוסח הישן, שכמו שהוא הוא לגמרי ירושלמי אחר, וזה הלא אי אפשר לקלוט ולתפוס בשום אופן, הכלל אפי' בשעת כתיבת ס"ת צריך שיהיה עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך, כשלומדים העיקר הוא מה שהאותיות מאירים לנגדנו, וכפי שנדפס הוא פי' ירושלמי בלי ירושלמי, זה רק מבלבל ומפזר הכחות, באתי לידי הכרה מוחלטת שעלי ללמוד בדרך שלמדו חז"ל בעת שהי' כל למודם בע"פ, קודם כל דבר לאוקמי גרסא עד שהיה אצלם כמונח בקופסא, אח"כ למדו לסבור ולהבין, כן סדרתי את למודי לשני חלקים, מקודם למדתי לדעת על בוריו נוסח הגר"א העולה לפי פירושיו והגהותיו – ולהעלותם על הכתב וכו'.
והנה בקיץ תרצ"ט לקחתי בזה דברים עם בעלי דפוס ראם והצעתי להם שיחזקו במעוזם כדרכם מאז להוציא מתח"י דברים משוכללים, וידפיסו בתור מלואים להירושלמי שלהם את נוסח זה, ויספחום להירושלמי. וכו' והסכימו ע"ז. אך בעת שאנו עסוקים באותו ענין להוציא הדבר לפועל נטרפה השעה ופרצה המלחמה העולמית השניה ונכבשה ווילנא והדפוס, ומשאת נפשי זה לא נתגשם, אך בלבי שמרתי את הדבר.
והנה בשנת תשג"ב הוציא לאור הגאון "חזון איש" זצ"ל ע"י חבר הרבנים הג' שליט"א חברי הכולל שלו את המסכת שביעית ירושלמי, וכדרכו בקודש להוציא מתח"י דבר שלם ומתוקן הדפיסו עם עוד שכלולים גדולים, אך תיקן גם את המעוות הזה והדפיסו בנוסח מתוקן לפי הגר"א, ואמרתי אולי ימשיכו להוציא לאור כן גם על יתר המסתתות, והי' זה ענין גדול וחשוב מאד, כי ברור אצלי שמי שילמוד את הירושלמי מתוך נוסח זה, ולא יפזר את כחותיו, ולא יבלבל את מוחו, וילמוד רק עם פי' השנו"א למשנה, ועם פי' הגר"א למסכת, יהי' בקי בירושלמי זרעים בזמן קצר וכו'.
נציין כאן עובדה מעניינת, כי מפרשי המסכת בני דורנו (מהדורות ארטסקרול ומתיבתא) ערכו את פירושיהם עפ"י התקלין חדתין, בהיותו הפירוש העיקרי הנלמד על המסכת, אך השתדלו ככל הניתן ליישב את פירושו עם הנוסח המודפס. (עפ"י מבואם לפירושם). ההגיון בדרך זו מובן לחלוטין ע"מ לפשט את הלימוד מבלי להטריח בהגהות, אך יש בזה לא מעט מן היומרה, לקבל את דברי הת"ח ולדחות את הגהות הגר"א, בבחינת דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. שהרי פי' ת"ח נכתב ע"מ ליתן פנים להג' הגר"א, כשברור שישנם עוד טעמים רבים להצריך את הגהותיו.


הבשורה הגדולה- מסכת שקלים נוסחת הגר"א

לרגל תחילת לימוד מסכת שקלים יצא לאור שוב המסכת עפ"י המהדורא הראשונה שהדפיס הת"ח, כשכל נוסח הגמ' מזוקק עפ"י הגר"א, עם פירושיו חונים סביב.
כך שנוסח הגמ' תואם את הפירוש המקובל על המסכת, וכל הלימוד נעשה בהיר ונהיר, וללא צורך להזדקק להגהות כלל.
ומצורף עמו המהד' המוכרת מדפוס וילנא, מתוך מהדורת 'נהרדעא' (וגשל).
כשעלינו לבתי מרנן גדולי ישראל, כמרן שה"ת הגר"ח קנייבסקי והגר"מ שטרנבוך שליט"א ועוד רבים להציג את הבשורה הגדולה, שנתגלו הספונות ושוב ניתן ליהנות מאורו של רבינו הגר"א, ולשאול אם יש חשש איסור הקדמונים לשנות את נוסח הגמ' מהמקובל. ואחר שהביעו התפעלותם מהחידוש המופלא, הסירו כל חשש מליבנו, שכן אחר שהסכימו על דבר זה הגר"ח מוואלאזין וגדולי דורו, ורבינו המחבר עצמו מגדולי תלמידי הגר"א, אם כן מי יבוא אחר המלך, ומה מקום יש לפקפק בזה, ובפרט שכבר הורגלו הלומדים ללמוד עפ"י גירסא זו, ומה גם שבנוסף נדפס עמו אף המהדורה הישנה.
סדר דפי הגמרא
כידוע בירושלמי לא נקבע מעולם צורת הדף, ואין שום מהדורא שווה לחברתה, וע"כ המחברים מציינים תמיד לפי פרק והלכה ולא לפי דף.
גם במסכת שקלים לא היה צורת הדף קבועה בכל מסכת. בדפוס מינסק של הת"ח ישנם לג דף, בדפוס ווין יש ל דף, ובדפוס סלאוויטא שעל פיו הדפיס המהר"ם שפירא מלובלין את הלוח הראשון לדף היומי, ישנם רק יב דף, ושם לא נדפסו שום פירושים מסביב לירושלמי! (והתאונן על כך בספר 'עלי תמר' בהקדמתו על המסכת). רק בדפוס וילנא סידרו מחדש את המסכת לכ"ב דפים.
במהדורתנו שמרנו על סדר הדפים המקובל היום מדפוס וילנא, רק הוצאנו את פירושי הקרבן העדה והריבב"ן מהגליון (והם מודפסים בסוף המסכת עם כל צורת הדף של ש"ס וילנא), כדי לאפשר להציג את הת"ח באותיות מאירות עיניים.
כמו כן הוספנו הגהות מכת"י המחבר שהגיה את עותק הת"ח שהיה ברשותו, ונדפסו בספר מחוקק ספון להרה"ג משה בלוך מסטעטן אילאנד.
ציבור הלומדים ודאי ישמח בבשורה גדולה זו, וזכות רבינו הגר"א, ותלמידו הגדול הגר"י משקלאב תעמוד לנו, ובזכות לימוד מסכת שקלים אשר עוסקת במצוות מחצית השקל, יקויים בנו "ולא יהיה בהם נגף וגו'".
להשיג בטל': 0527-606-440
הדגמה שקלים נוסחת הגרא-page-001~1.jpg
 

משלי שועלים

משתמש רשום
חדש ונפלא
כל מי שלמד פעם שקלים לגירסאותיה, מבין את הענין.

(צריך לעורר מג"ש לדף היומי שידאגו מראש למשתתפי השיעור שיהיה ברשותם מהד' זו - ולא תהיה התורה כשתי תורות וכו')
 

MAGID

משתמש חדש
כאחד שלמד בס"ד כמה מחזורים מסכת שקלים, אני יכול להעיד שזה דבר מאד מאד נצרך!!  שנים רבות ציפיתי שיעשו דבר כזה. (מאורות הדף היומי עשו רעיון כזה לפני 14 שנה, אך לא לפי צורת הדף, וגם לא היה להם את גרסת המהדורא קמא).
מאד מעניין ומרתק שעדיין מתגלים דברים שלא היו ידועים בתורת הגר"א ובית מדרשו. היה מצופה שהכל כבר יהיה מוכר וידוע.
חילכם לאורייתא!
 

מבין ענין

משתמש ותיק
סתם שאלה -
אם המגי"ש לומד עם שוטנשטיין, והלומדים עם המסכתות הללו - לא תהיינה סתירות? הן יהיו רבות?
על איזה דפוס שוטנשטיין מבסס את נוסחתו / ביאורו?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
משלי שועלים אמר:
אאל"ט בשוטנשטיין עפ"ר ביארו לפי התקלין חדתין שזה כמובן גי' הגר"א
תודה.
אשמח אם למישהו יש דברים בדוקים, כיון שזה נ"מ אם לקנות את הגמרות הללו.
 
 

MAGID

משתמש חדש
ראה בהקדמת שוטנשטיין שכל פירושם מבוסס על תקלין חדתין
וכן ברוב המקומות הגיהו גם בפירושם עפ"י הגר"א
כך שלא רק שלא יפריע, אלא גם יועיל
 

מבין ענין

משתמש ותיק
LAMDAN1 אמר:
בשלמא אמר:
קצת טעימה מפנים הספר, בתודה מראש

מתוך הערכה למשתוקקים...

מצ"ב כל הספר לעיון דיגיטלי
https://online.fliphtml5.com/uohti/nayq/
הדבר היחיד שלדעתי יכול לפגוע לכם ב'מכירות' - היא העובדה שלכולם [או רובם...] יש כבר גמרות פסחים הכוללות את מסכת שקלים...
 
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
מבין ענין אמר:
LAMDAN1 אמר:
בשלמא אמר:
קצת טעימה מפנים הספר, בתודה מראש

מתוך הערכה למשתוקקים...

מצ"ב כל הספר לעיון דיגיטלי
https://online.fliphtml5.com/uohti/nayq/
הדבר היחיד שלדעתי יכול לפגוע לכם ב'מכירות' - היא העובדה שלכולם [או רובם...] יש כבר גמרות פסחים הכוללות את מסכת שקלים...

זה נכון לגבי מי שעדיין לא למד שקלים ולא מכיר את הבעייתיות הגדולה ללמוד (וללמד) גמרא שאין שום פירוש שמתאים לנוסח המודפס, 
והמג"ש מעייף את הלומדים כל הזמן לעבור להערות ולהגהות
(וגם בפירושי שוטנשטיין שהגיהו ברוב המקומות כהגר"א, וגם כשלא הגיהו, נדחקו להכניס את פירושי הת"ח בנוסח הישן.)
וכפי שאני שומע בס"ד בימים האחרונים מעשרות מג"ש ששנים רבות חיכו לדבר כזה (וכלל לא ידעו שזה היה קיים כבר מאתים שנה. חשבו רק שצריך 'ליצור' את זה לפי ההגהות המוכרות).
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
אציין דוגמא אחת שלא מצריכה להיכנס לעומק הסוגיא (ודוקא מקום ששוטנשטיין לא הגיהו בפירושם, אלא נדחקו להשאיר את הנוסח הקיים, וכמה קשה להבין ככה).
בדף טז: יש כמה שיטות כמה פעמים היו כתובים עשרת הדברות על הלוחות.
ר"ח בן גמליאל-פעם אחת (ה' על זה וה' על זה)
רבנן-פעמיים
רשב"י-ד' פעמים
ר' סימאי-ח' פעמים (ד' על כל לוח, מכל צד שלו).

בנוסח הישן- דרשת רחב"ג היא מהפסוק בדברים ד,יג, "ויכתבם על שני לחות אבנים"-ה' על לוח זה וה' על לוח זה.
ודרשת רבנן- ג"כ מאותו הפסוק "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים (ויכתבם על שני לחות אבנים"-תוספת זו אינה כתובה בגמ') -י' על לוח זה וי' על לוח זה.
איך מבינים שתי דרשות שונות מאותו מקור? ברש"ס כ' שיש יתור מ"ם סופית "ויכתבם".
רק שזה לא מובן, א. הרי את הפסוק 'ויכתבם' כתוב רק ברחב"ג ולא ברבנן. ב. גם כשנוסיף את זה לרבנן, עדיין איפה יש כאן רמז שרק רבנן דורשים את המ"ם סופית, ולרחב"ג לא נדרש.

בגירסת הגר"א הדרשא של רחב"ג היא מפסוק בפרשת כי תשא "ויכתוב על הלחות את דברי הברית עשרת הדברים", ורק ברבנן מביאים את הפסוק "ויגד לכם את בריתו וגו'". ולפי"ז אין שום דוחק, שרחב"ג דורש מהפסו' שמדבר על שני הלוחות יחד וכתוב שם רק י' דברים. ורבנן דורשים פסוק שמדבר על שני לחות, וע"ז כתוב עשרת הדברים. כלו' על שני הלחות (בנפרד) כתוב י' דברים.
וכהנה עוד רבות.
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
המתחיל במצוה אומרים לו גמור, אז אסיים כבר את הדרשות
ברשב"י כתוב לפנינו שדורש "ויכתבם על שני לחות אבנים, עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה", ולא מוסבר בכלל איך נדרש כאן שכתוב על כל לוח עשרים דברות. (בשוטנשטיין השאירו בלי פירוש, ולמטה הביאו את גירסת הגר"א)
להגר"א רשב"י דורש פסוק אחר "כתובים משני עבריהם", והיינו שסובר כרבנן הנ"ל שעל כל לוח י', וזה כתוב משני עבריהם, ובס"ה עשרים.
ולר' סימאי מוסיף את סוף הפסוק- מזה ומזה הם כתובים, (פה אין שינוי גירסא) היינו חוץ מ'שני עבריהם', כתוב גם 'מזה ומזה', כלומר עוד שני צדדים.

ראה איך לגירסת הגר"א כל הגמ' נקראת כפשוטה, בלי צורך להוסיף עוד פירוש כלל.
https://online.fliphtml5.com/uohti/nayq/#p=40
הדף המדובר
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
עוד תגלית מדהימה שגיליתי ממש עכשיו!
אמנם כבר ידעתי שהמקור של הג' הגר"א בש"ס וילנא הם מס' תקלין חדתין, ושנשמטו שם גרסאות, וכמש"כ למעלה. אך עדיין היה אפשר לומר שהם הגיהו את המסכת גם מתוך כת"י הגר"א שהיה בידם לפי טענתם ב'אחרית דבר'. (לא מפורש שם שגם כת"י מסכת שקלים היה להם, אך כך משמעות הדברים שם).
אך כעת בעיוני בתמונות המוצגות בבית מכירות קדם כאן ומוצגות שם תמונות מכתי"ק של הגר"א בהגהותיו על הגמ' שכנראה היה למדפיסי ש"ס וילנא,
ראיתי שהם הציגו את התמונה הבאה
 
24_2.jpg

ובס"ד מעמוד זה יש הוכחה ברורה שמדפיסי ש"ס וילנא לא הגיהו את מסכת שקלים כלל וכלל לפי כת"י הגר"א שהם טוענים שהיה בידם!
בדף יג. בשקלים יש פעמיים 'וקשיא בדא', ובוילנא אין שום הגהה ע"ז, וגם בת"ח לא כתב ע"ז שינוי גירסא וכדו', אמנם מלימוד בתוכן פירושו מוכח שלא גרס את ה'וקשיא בדא' הראשון, וכן בנוסח הגמ' שהדפיס הת"ח במהדו"ק באמת זה לא כתוב. אך לא היה לי הוכחה שזה הגהה של הגר"א. (הגהה זו משנה לגמרי את מסקנת הסוגיא).
והנה בתמונה המוצגת כאן, אמנם הסריקה לא מאד איכותית, אבל אפשר לזהות בבירור את הסוגריים שיש מסביב למילים 'וקשיא בדא' הראשון!!! כלומר שזוהי הגהת הגר"א שניכרת לעין כל, ולא הובאה כלל בש"ס וילנא!
 

משהדוד

משתמש רגיל
בספר תורת הגרא לר' דוד קמנצקי, הביא כל ההגהות הגר"א על מס' שקלים מתוך הגמרא בכת"י קדשו הנ"ל, והוכיח לדעתו שששה מסכת אלו היה בידי מדפיסי וילנא.
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
LAMDAN1 אמר:
כתבה יפה ומעניינת על החשיפות המרתקות, פורסם ב'המבשר'.
http://simla.otzar.org/download/file.php?id=102983

היכן אפשר להשיג את הגמ (ירושלים)?
1. בסניפי יפה-נוף במרכז העיר (מלכי ישראל, ירמיהו-ברנדייס, בר אילן)
2. בנווה יעקב ניתן להשיג בכמויות עבור שיעורי הדף היומי, במחיר מוזל במיוחד. התקשרו 0527606440
 
 

LAMDAN1

משתמש חדש
פותח הנושא
משהדוד אמר:
בספר תורת הגרא לר' דוד קמנצקי, הביא כל ההגהות הגר"א על מס' שקלים מתוך הגמרא בכת"י קדשו הנ"ל, והוכיח לדעתו שששה מסכת אלו היה בידי מדפיסי וילנא.
אם תעיינו בספרו ובכתבה המצורפת, תגלו שנעלם מהרב קמינצקי כמה ידיעות בסיסיות בעניין (וע"ז בנה את דבריו)
א. נעלם ממנו שמקור הגהות הגר"א שבש"ס וילנא אינם מכתי"ק אלא העתקה אות באות ממהדורת וווין תקפ"א
ב. כמו"כ נעלם ממנו שכל ההגהות המובאות שם (בוילנא ובווין) הם ליקוט מתוך מהדורת התקל"ח ולא מכתי"ק של הגר"א
ג. וכן לא השווה כלל את הגהות הגר"א למהדורת תקל"ח, ולא ידע שבמהדורתו כל נוסח הגמ' היה לפי הג' הגר"א (אמנם ידע על הגמ' שלדעתו ממנה העתיק התקל"ח את ההגהות-שם מועתקות כל ההגהות בדיוק נמרץ!-כפי עדותו של רד"ק).
ד. ופלא שלא נתן הרד"ק לבו לדבר המשונה כל כך בהג' הגר"א בוילנא, שהעתיקו קטעים מתוך תקל"ח כשמפרש את הגהות הגר"א (ראה שהם מועתקים אות באות מתוך תקל"ח, ופעמים כשלא היה מקום בגליון כתוב 'עיין בספר ת"ח הנדפס מקרוב, עיי' למשל דף טו:), וכתב בספרו תורת הגר"א ש'דפוס וילנא העתיקו היטב את ההגהות ועוד הוסיפו ביאורים עליהם', כשהדבר מתמיה למה להם להעתיק את התקל"ח כשהוא כבר מודפס על הדף. ואם היה מתעורר לזה היה מגלה שכל ההגהות הם העתקה ממש אות באות ממהד' ווין תקפ"א, שי"ל בחיי המחבר, כתשובת המשקל לטעויותיהם הרבות במהד' תקס"ו, ושם לא הדפיסו את כל התקל"ח אלא רק לקטו משם את ההגהות עם קצת פירושים עליהם מהתקל"ח, וכמו שכתב בהתנצלות המגיה שהעתקתי בהודעתי הראשונה (דפדף למעלה).
מהד' ווין תקפ"א קיימת באוצה"ח, וניתן להשוות למהד' וילנא ולראות את הדברים עין בעין
קישור לספר באוצר המקוון:
https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=172758&width=-17&scroll=0&udid=16156744845225212
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
LAMDAN1 אמר:
בסניפי יפה-נוף במרכז העי

אכן רכשתי שם
(המחיר זול בהחלט)

למדתי לאחרונה כמ"פ שקלים וכעת אני חוזר ע"כ לראשונה מההוצאה שלכם
אכן עבודה נפלאה ביותר
מאוד מאוד הועיל לי

הערה אחת האותיות
הגדולות יחסית של ההפניות א) וכדו מפריעות את שטף הקריאה
בפרט שהם לא מכוונות להגהות רק למ"מ
 
חלק עליון תַחתִית