יושב בשבת תחכמוני אמר:
כעקרון, אתה צודק בהחלט. תרומה מהותית לדיון היא בירידה לגופם של דברים ולעומקם.
ובכל זאת - גם להעלים את זה שהנחת היסוד של הרבה דברים בחסידות היא בעצם שנויה במחלוקת, ובבתי המדרשות של המתנגדים לא גרסו אותם, זה גם חטא לאמת, ולדוגמא - אתה מצפה (תיאורטית) שיוכל להפתח כאן אשכול שלם שידון אם קוגל מרמז לקו והעיגול או לרשימו, והחסידים ידונו בכך בכובד ראש כדרכה של תורה, והליטאים, כיון שלכאורה אין להם מה לומר בסוגיא, ישבו רגל על רגל ויצפו בויכוח החסידי, או שידונו בכך 'לשיטתם' של החסידים. זה כנראה לא יקרה, מהסיבה הפשוטה - כי זה יוצר 'מצג' של הנחת יסוד (שקוגל מרמז למשהו) מוסכמת, בשעה שהיא לא מוסכמת בכלל. אין לזה פתרון, לכאורה, ואני מבין את הרצון שלך לדון בזה בפורום שערכי היסוד שלך מוסכמים עליו ולא ששוב ושוב מעלים בהם גרה, אבל העולם כנראה לא מושלם, לע"ע.
(כנראה שדבריי מתאימים יותר לפרטי, אבל אם כבר התחלנו..)
אני אישית לא מבין מה גורם לאנשים בוגרים ושקולים להעיר על כל דבר. לי יש הרבה מה להעיר על השקפתם של הליטאים בכל תחום וענין, אך הנני שם מחסום לפי כל עוד לא נסחפים כאן להתבטאויות חריפות נגד גדולים. ואין צריך לומר שמעולם לא פתחתי בעצמי בדיון שכזה.
אני בפירוש חושב שאדם בוגר יכול להניח לאשכול חסידי להתנהל כרצונו. הדחף להעיר מגיע ממקומות לא טובים בנפשו של האדם.
מה יקרה אם חלילה יבוא אדם ויראה שנותנים כאן לגיטימיות להחשבת מאכל הקוגל? האם באמת אנשים חושבים שכל דעה שמעלים כאן בפורום מקבלת מעמד של דעה רצינית ואוי ואבוי שאנשים עוד יחשבו שזה נכון ויישבו במשך כל השבת לאכול קוגל וחלילה יהיה ביטול תורה?
אומר לך בדיוק מהיכן זה נובע הדחף להעיר.
כל אדם בונה לו במשך הזמן שיטה מסודרת והשקפת עולם ברורה לטעמו.
כאשר הוא רואה אנשים נוקטים ב
פשיטות אחרת, זה מפריע לו. הוא רואה אנשים רציניים מתייחסים אחרת, ויש לו מידת-מה של הערכה לדעות הסביבה, שכן אדם מושפע מהסביבה שלו.
זה גורם לו סתירות בהשקפת עולמו, ולכן הוא מרגיש נאלץ לבטל את הדברים ולהגדיר אותם כדברים לא נבונים היוצאים מהשקפת עולם צרה.
מאידך, אפשר לפתור את הבעיה בדרך פשוטה. אפשר להחזיק בהשקפת עולם שיש דברים שהם מעל לתחום הבנתו של האדם, ולא ניתן לשפוט דבר רק על פי ההגיון של האדם.
כך ניתן לשמוע דעה אחרת, כאשר יש לה תימוכין בדברי גדולים, וזה לא מפריע. בסך הכל מפטירים שזה 'דברים שאני לא מתחבר אליהם' ותו לא.
אך כאן נוצרת בעיה אחרת של פחד של האדם מהבלתי נודע. הוא מעדיף להאמין שיש לו על הכל שליטה, והא מבין הכל, ולא מתחבר להרגשה כי יש דברים נעלמים מעליו. את אמונתו אותו קיבל מבית אביו הוא ממזער למינימום ומאמין רק למה שהוא חייב להאמין וזהו.
מלבד זאת הוא מרגיש הרגשה של טיפשות ונהיה אחר ההמון כאשר הוא מאמין באותם דברים שההמון מאמינים, היתכן?!
בקיצור, מדובר כאן באוסף של נטיות אפילות, שלאדם בוגר היה מתאים לכבוש אותם.
אתה טוען שההתדיינות בינינו היתה צריכה להיות בפרטי, אך לא כתבתי את הדברים דווקא אליך...
וכיון שדיברנו מענייני המאכלים, ופסח מתקרב ואנחנו נאנקים תחת השעבוד ונתינת עבודות הנשים על הגברים זכר לשעבוד מצרים,
אביא כאן את דברי האר"י הקדוש שנדפסו בשער הכוונות,
האר"י הקדוש נותן רמז למרכיבים אותם יש לשים בחרוסת,
וכותב שזה מרומז בפסוק 'ובחרושת אבן למלאות',
והוא מפרש, 'ובחרוסת - אב"ן למלאות', יש למלאות בחרוסת מן המאכלים שהר"ת שלהם הוא אב"ן בלשון אשכנז,
וכידוע שהוא התכוון כאן לאידיש, שאב"ן הוא ראשי תיבות '
אינגבר
בארן
ניס' (זנגביל אגסים אגוזים)