האם חייבים למנוע ריבוי בשיעורים בעושה מלאכה משום פיקוח נפש

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאלה:
שכונה בעיר שקרס בה כל מערכת החשמל רבע שעה לפני שבת,  ובאו טכנאי חברת החשמל לתקנו, והדבר בטוח שהם ימשיכו לעבוד בעבודת התיקון גם בשבת עצמו כיון שיש בעיר חולים שצריכים חשמל לצורך פיקוח נפש, האם כל בני השכונה שאין להם צורך פיקו"נ חייבים לכבות את כל המפסקים של האורות, וכל מכשירי החשמל אצלם בבית לפני כניסת השבת, כדי שלא יעשה במלאכת הטכנאים תוספת מלאכה שאינו לצורך פיקוח נפש (ריבוי בשיעורים).

צדדי השאלה:
א. אין צריך כיון שמעשה המלאכה שהטכנאים עושים הוא מלאכה המותרת להם לעשותו משום פיקוח נפש, וגם התוספת בתוצאות עבודתם שאינה לצורך פיקוח נפש מותרת כיון שהם לא עושים מעשה מיוחד עבור זה, אלא הכל נכלל באותו מעשה תיקון שמותר להם משום פיקוח נפש, ואין להם אפשרות שלא לעשות את התוספת הזאת.

ב. כיון שבפועל נעשה על ידם מלאכה שאינו לצורך פיקוח נפש, ולמרות שזה במעשה אחד, זה מלאכה נפרדת, (וכמו מי שתולש ענף מן העץ, שאם הוא תולש ענף שיש בו 1 אשכול של תמרים אז הוא עושה מלאכה אחת, ואם הוא תולש ענף שיש בו 4 אשכולות של תמרים הוא עושה 4 מלאכות, למרות שהכל נעשה במעשה תלישה אחת), ויש לי אפשרות למנוע שלא יעשה כל כך הרבה מלאכות שאינם צורך פיקוח נפש, צריך אני למונעו.

_________________________

הערות:
א. כל הנ"ל נשאל ללא התייחסות לנידון אם מותר בכלל להשתמש בחשמל בכל שבת בארץ ישראל -השאלה נשאלת לדעת המתירים, (לדעת האוסרים אפשר להעביר את נושא השאלה לגנרטור שקרס לפני שבת, ובאו לתקנו לצורך פיקו"נ.
ב. כל הנ"ל נשאל ללא התייחסות לנידון אם הטכנאי הוא מחלל שבת גם בלי פיקוח נפש אם יש לו היתר של פיקוח נפש, וכדברי ההפלאה ובית הלוי הידועים, שמי שמחלל שבת גם ללא פיקו"נ אין לו פטור של פיקו"נ - השאלה נשאלה לדעות החולקים על זה.
ג. כל הנ"ל נשאל ללא התייחסות לנידון אם יש לנו ערבות למנוע חילול שבת של חילונים או לא. השאלה נשאלה לצד שיש לנו ענין למנוע חילול שבת של חילונים.
ד. כל הנ"ל נשאל ללא התייחסות לנידון אם צריכים למנוע ממי שחושב שעושה מלאכה לצורך פיקו"נ, והאמת שאינו פיקו"נ אם צריכים למנוע ממנו המעשה או כיון שמצידו המעשה מותרת אין צריכים למונעו מזה, השאלה נשאלה לדעת מי שסובר שצריכים למונעו מזה.

נא לא להגיב בתגובות הקשורות לנידונים אלה, כדי שלא להסיט את נושא האשכול מהשאלה המכוונת.
_________________________________________________________________________________________________________
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
הטכנאי עצמו הרי ודאי היה חייב לעשות זאת באופן שאין בו ריבוי שיעורים. אלא שאין באפשרותו לעמוד ולבדוק זאת ובכגון דא פסק הרמ"א (שכח סעיף טז) שפטור. אבל מי שאינו בהול ויכול להוריד אצלו את המתג, בודאי חייב מדין ערבות. הלא כך?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
וחי בהם אמר:
אבל מי שאינו בהול ויכול להוריד אצלו את המתג, בודאי חייב מדין ערבות. הלא כך?
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות על אחרים למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות במעשה אחד שהמעשה עצמו הוא היתר גמור של פיקוח נפש.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וחי בהם אמר:
אבל מי שאינו בהול ויכול להוריד אצלו את המתג, בודאי חייב מדין ערבות. הלא כך?
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות בהיתר גמור במעשה אחד.

אם הטכנאי חייב למעט בשיעורים (באופן שהוא מסוגל וכנ"ל שהוא פטור רק כי זה יפריע לו להצלת נפשות, אבל השבת לא הותרה לרוב הפוסקים אלא רק דחויה), מהיכי תיתי שלא יהיה בזה דין ערבות?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
וחי בהם אמר:
יושב אוהלים אמר:
וחי בהם אמר:
אבל מי שאינו בהול ויכול להוריד אצלו את המתג, בודאי חייב מדין ערבות. הלא כך?
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות בהיתר גמור במעשה אחד.

אם הטכנאי חייב למעט בשיעורים (באופן שהוא מסוגל וכנ"ל שהוא פטור רק כי זה יפריע לו להצלת נפשות, אבל השבת לא הותרה לרוב הפוסקים אלא רק דחויה), מהיכי תיתי שלא יהיה בזה דין ערבות?
אז לדעתך כל אחד ואחד מדיירי השכונה* (שאין בהם צורך פיקו"נ) יהיו מחוייבים לכבות ולנתק את כל מה שעובד על חשמל אצלם בבית לפני שבת, וישבו בחושך, ולא ישתמשו בפלטות, ולא במקרר, ולא בשום מוצר חשמלי אחר, בכל אותו שבת.

* מלבד מי שיש לו גנרטור של שבת כמובן.

זה יתכן ולכאורה מסתבר כך, אבל הייתי שמח אם הייתי מוצא מקור או ראיה מפורשת לזה ולא רק סברא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
וחי בהם אמר:
יושב אוהלים אמר:
וחי בהם אמר:
אבל מי שאינו בהול ויכול להוריד אצלו את המתג, בודאי חייב מדין ערבות. הלא כך?
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות בהיתר גמור במעשה אחד.

אם הטכנאי חייב למעט בשיעורים (באופן שהוא מסוגל וכנ"ל שהוא פטור רק כי זה יפריע לו להצלת נפשות, אבל השבת לא הותרה לרוב הפוסקים אלא רק דחויה), מהיכי תיתי שלא יהיה בזה דין ערבות?
אולי יש לחלק דהתינח לגבי העושה עצמו, אם היה אפשר לו למנוע חלק מהמלאכות בודאי היה חייב לעשות כן למרות שאח"כ הם ייעשו במעשה אחד, אבל כיוון שאי אפשר לו לעשות כן, א"כ כל מה שהוא עושה כולו נכלל בהיתר פיקוח נפש, שהרי אינו יכול למנוע את המלאכות האלו, ומנ"ל שיש על זה דין על אחרים שימנעו זאת ממנו.

(וזה שונה ממי שעושה מלאכה כי הוא חושב שזה פיקוח נפש, שאם מישהו אחר יכול למנוע את זה אז י"ל שהוא חייב למונעו, שהרי למעשה גם אם המעשה מותר לו מחמת חסרון ידיעתו, אבל בפועל אין כאן פיקו"נ והמעשה אינו מעשה של הצלת נפשות, משא"כ בניד"ד מצד העושה עצמו הוא צריך עכיו להדליק את כל החשמל של השכונה מחמת פיקוח נפש אמיתי.).
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וחי בהם אמר:
יושב אוהלים אמר:
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות בהיתר גמור במעשה אחד.

אם הטכנאי חייב למעט בשיעורים (באופן שהוא מסוגל וכנ"ל שהוא פטור רק כי זה יפריע לו להצלת נפשות, אבל השבת לא הותרה לרוב הפוסקים אלא רק דחויה), מהיכי תיתי שלא יהיה בזה דין ערבות?
אולי יש לחלק דהתינח לגבי העושה עצמו, אם היה אפשר לו למנוע חלק מהמלאכות בודאי היה חייב לעשות כן למרות שאח"כ הם ייעשו במעשה אחד, אבל כיוון שאי אפשר לו לעשות כן, א"כ כל מה שהוא עושה כולו נכלל בהיתר פיקוח נפש, שהרי אינו יכול למנוע את המלאכות האלו, ומנ"ל שיש על זה דין על אחרים שימנעו זאת ממנו.

(וזה שונה ממי שעושה מלאכה כי הוא חושב שזה פיקוח נפש, שאם מישהו אחר יכול למנוע את זה אז י"ל שהוא חייב למונעו, שהרי למעשה גם אם המעשה מותר לו מחמת חסרון ידיעתו, אבל בפועל אין כאן פיקו"נ והמעשה אינו מעשה של הצלת נפשות, משא"כ בניד"ד מצד העושה עצמו הוא צריך עכיו להדליק את כל החשמל של השכונה מחמת פיקוח נפש אמיתי.).

ביארתי זאת שהטכנאי עצמו גם חייב למעט בשיעורים ורק יש לו "בעיה טכנית" שאינו מסוגל לזה תוך כדי עיסוקו בהצלת נפשות.
אין לי מקור לומר שכ"א חייב להוריד את המתג אצלו (לכאורה גם בשבת!) כדי למעט את מלאכת הטכנאי, אבל רק ניסיתי להבין מה הצד לומר שא"צ כל אדם לעזור לטכנאי למעט בשיעורים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וחי בהם אמר:
יושב אוהלים אמר:
זהו הספק שלי, אם יש דין ערבות למנוע ריבוי של מלאכות שנעשות בהיתר גמור במעשה אחד.

אם הטכנאי חייב למעט בשיעורים (באופן שהוא מסוגל וכנ"ל שהוא פטור רק כי זה יפריע לו להצלת נפשות, אבל השבת לא הותרה לרוב הפוסקים אלא רק דחויה), מהיכי תיתי שלא יהיה בזה דין ערבות?
אז לדעתך כל אחד ואחד מדיירי השכונה* (שאין בהם צורך פיקו"נ) יהיו מחוייבים לכבות ולנתק את כל מה שעובד על חשמל אצלם בבית לפני שבת, וישבו בחושך, ולא ישתמשו בפלטות, ולא במקרר, ולא בשום מוצר חשמלי אחר, בכל אותו שבת.

* מלבד מי שיש לו גנרטור של שבת כמובן.

זה יתכן ולכאורה מסתבר כך, אבל הייתי שמח אם הייתי מוצא מקור או ראיה מפורשת לזה ולא רק סברא.

לפחות לכאורה אסור להעלות את המתג
אבל לא הבנתי את הדיון 
הרי בלאו הכי יש לדון בכל שבת לאסור משום חילול שבת הקבוע שנעשה בחברת חשמל 
ומאי שנא הא מהא
[שהרי גם שם כל מה שיש מי שדן להתיר הוא משום פיקוח נפש והיינו הך]
ואדרבה התם גרע טפי מכמה טעמים 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
א. לפחות לכאורה אסור להעלות את המתג


ב. אבל לא הבנתי את הדיון 
הרי בלאו הכי יש לדון בכל שבת לאסור משום חילול שבת הקבוע שנעשה בחברת חשמל 
ומאי שנא הא מהא
[שהרי גם שם כל מה שיש מי שדן להתיר הוא משום פיקוח נפש והיינו הך]
ואדרבה התם גרע טפי מכמה טעמים 
א. לא דיברתי על להעלות את המתג, אלא אם חייב להורית את כל המתגים, ולכבות את כל המכשירים בבית שפועלים ע"י חשמל.

ב. עיין מה שכתבתי במפורש בהערות בפתיחת האשכול (הערה א').
ואם זה באמת מפריע לך תשנה את השאלה לגנרטור שתיקנוהו בשבת לצורך דיירים שיש להם צורך פיקו"נ, אם מותר לשאר התושבים בשכונה להשתמש לכתחילה בחשמל של הגנרטור, או שחייבים לכבות ולנטרל את כל מכשיריהם לפני כניסת השבת. (אם לא עשו כן בודאי מותר להשתמש, אבל השאלה היא אם חייבים לעשות כן לפני השבת).

 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ב. עיין מה שכתבתי במפורש בהערות בפתיחת האשכול (הערה א')

לא שזה מפריע לי
אלא שפשוט הנידון הוא אותו נידון ממש
מי שמתיר שימוש בחשמל הוא משום פיקוח נפש
ואף שגורם בידים לחילול שבת משום פיקוח נפש אף על פי כן סבור להתיר
ואם כן מה מיוחד בנידונינו לאסור
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
מי שמתיר שימוש בחשמל הוא משום פיקוח נפש
ואף שגורם בידים לחילול שבת משום פיקוח נפש אף על פי כן סבור להתיר
ואם כן מה מיוחד בנידונינו לאסור
חזרה למעלה
מבלי להיכנס לכל הנידון של שימוש בחשמל בשבת, ובזהירות גדולה בכבודם של הרבנים המתירים, מי שמכיר את המציאות יודע שההיתר של פיקוח נפש בחשמל הרגיל יש הרבה לדון בו, כיון שנעשים הרבה יותר מלאכות ממה שנצרך לצורך פיקוח נפש.
משא"כ בניד"ד שכל מה שנעשה הוא לצורך פיקוח נפש, ורק שבאותו מעשה נעשה מעצמו גם ריבוי בשיעורין של חשמל גם שלא לצורך פיקו"נ, לכן זה לא אותו שאלה דעלמא.
 

עוגן

משתמש ותיק
הנדון שם הוא להוריד "בשבת קודש", ובאשכול דנן מדובר להוריד "בערב שבת" - והחילוק, כמדומני, רב ועצום מאוד.
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
עוגן אמר:
הנדון שם הוא להוריד "בשבת קודש", ובאשכול דנן מדובר להוריד "בערב שבת" - והחילוק, כמדומני, רב ועצום מאוד.
לפי טעמו המנומק שם, לא ידעתי טעם לחלק, ואשמח אם יואיל מעכ"ת לבאר חילוקו...
 

עוגן

משתמש ותיק
יש שם נדון של איסור קל (טלטול מוקצה) כדי להציל את הטכנאי, וזה שייך רק בשבת עצמו, שהורדת המתג היא איסור קל. משא"כ בערב שבת שאין שום איסור בדבר.
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
עוגן אמר:
יש שם נדון של איסור קל (טלטול מוקצה) כדי להציל את הטכנאי, וזה שייך רק בשבת עצמו, שהורדת המתג היא איסור קל. משא"כ בערב שבת שאין שום איסור בדבר.
אך זיל בתר טעמא...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
יושב אוהלים אמר:
הנוגע לענייננו הוא אך ורק מה שכתוב בהגהה קפ"ב של המחבר שש"כ, כל השאר אינו נוגע לענייננו, שבתחילה דיבר אם העושה בעצמו יכול להוריד את המתגים כדי שלא יתווספו עוד הדלקות, אם עליו לעשות כן, וע"ז הוא כותב שכן צריך, ובהמשך המדובר הוא ההנאה מהחשמל אח"כ, שכבר כתבתנו שזה בודאי מותר, וכל ענייננו הוא רק אם בעל הבית צריך למנוע שהטכנאי לא יוסיף עוד מלאכות.
שפתיים ישק
והבאתי הדברים, אף שאינם נוגעים ישירות לעניינינו, בשביל שיראו את דעתו באופן בהיר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
עוגן אמר:
יש שם נדון של איסור קל (טלטול מוקצה) כדי להציל את הטכנאי, וזה שייך רק בשבת עצמו, שהורדת המתג היא איסור קל. משא"כ בערב שבת שאין שום איסור בדבר.
אך זיל בתר טעמא...
להרב @זאת ועוד נ"י,
נכון שלפי מה שכתב לגבי הטעמים מהסוגיא לכאורה גם כשמדובר לפני שבת אמור ג"כ להיות הדין כך, אמנם בהכרעת הדין עצמו הוא דייק לכתוב שהכפתור הוא מוקצה, ומשמע שחלק מחישוב ההכרעה הוא משום חשש מוקצה, וכ"ש לפי הטעם שכתב בסוגריים, בודאי כל זה לא שייך כלל אלא אם מדובר בשבת עצמו ולא כאשר מדובר לפני שבת וכנידון דידן. 
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
זאת ועוד אמר:
עוגן אמר:
יש שם נדון של איסור קל (טלטול מוקצה) כדי להציל את הטכנאי, וזה שייך רק בשבת עצמו, שהורדת המתג היא איסור קל. משא"כ בערב שבת שאין שום איסור בדבר.
אך זיל בתר טעמא...
להרב @זאת ועוד נ"י,
נכון שלפי מה שכתב לגבי הטעמים מהסוגיא לכאורה גם כשמדובר לפני שבת אמור ג"כ להיות הדין כך, אמנם בהכרעת הדין עצמו הוא דייק לכתוב שהכפתור הוא מוקצה, ומשמע שחלק מחישוב ההכרעה הוא משום חשש מוקצה, וכ"ש לפי הטעם שכתב בסוגריים, בודאי כל זה לא שייך כלל אלא אם מדובר בשבת עצמו ולא כאשר מדובר לפני שבת וכנידון דידן. 
וצ"ע.
וביותר שבאפשרותו להוריד הקדרה מן הכיריים, וכפי שכתב שם, שאז ליכא כלל חשש מוקצה.
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
לכאורה תורף השאלה כיון שהטכנאי יעשה לצורך פיקו"נ האם יש ענין להצילו מזה. ויש לדון כה"ג אדם שיודע שלפלוני יהיה צורך של פיקו"נ לאור בשבת האם אני צריך להדליק בע"ש אור בשביל כך? לכאורה כן וא"כ ה"ה כאן.
ושמא לרשב"א שמדאורייתא יש היתר של ריבוי בשיעורים אף בפיקו"נ ואינו אסור אלא מדרבנן שמא הוא גדר אחר, ובכה"ג אי"צ לאחר למנעו
 

דבר חפץ

משתמש רגיל
האם אי''ז דומה למש''כ הח''ח במחנה ישראל פל''א, שהמוציא בע''כ חפצים, מותר לו להוציא שאר חפציו עמהם, מחמת התירא דריבוי בשיעורין? [ויעויי''ש בהערה שפירש דכל דנעשה במעשה א', אין בזה אלא איסור דרבנן, דקיי'ל כהרשב''א, וכל היכא דאינו מוסיף עוד במעשה, לא אסרו חכמים, כגון נעילת דלת והצבי בתוך הבית].
אכן הרבה אחרונים תמהו על דבריו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבר חפץ אמר:
האם אי''ז דומה למש''כ הח''ח במחנה ישראל פל''א, שהמוציא בע''כ חפצים, מותר לו להוציא שאר חפציו עמהם, מחמת התירא דריבוי בשיעורין? [ויעויי''ש בהערה שפירש דכל דנעשה במעשה א', אין בזה אלא איסור דרבנן, דקיי'ל כהרשב''א, וכל היכא דאינו מוסיף עוד במעשה, לא אסרו חכמים, כגון נעילת דלת והצבי בתוך הבית].
אכן הרבה אחרונים תמהו על דבריו.
אכן לפי דיעה זו בודאי לא היה צריך להוריד את המתגים, כיון שגם העושה את המלאכה בעצמו אינו צריך, ויכול לכתחילה לעשות ריבוי בשיעורין.
אמנם הגרשז"א בעצמו הרי אינו סובר כדעה זו, שהרי כתב שם שאם אין לו צורך בהרבה נורות אז יש לו להוריד את המסקים שאינו צריך לאור שלהם עבור הפיקו"נ. 

שמירת שבת כהלכתה.PNG

ולפי זה צריך ביאור למה כאשר העושה אין לו זמן לכבות את המפסקים ששל מי שאין לו צורך פיקו"נ, אבל הוא לא בעצם פטור מלעשות כן,, רק זה כעין אריה הוא דרביע עליה, ויש מי שכן יכול, דהיינו כל בעל בית בבית שלו, למה לא יצטרך לעשות כן, כמו שהעושה בעצמו צריך לעשות.


וחשבתי שיש לומר סברא עוד יותר מזה, והוא שזה באמת כן דומה למי שאין לו דרך להציל מישהו אלא על ידי עשיית מלאכה, ויש אחר שיכול להצילו שלא ע"י עשיית מלאכה, האם אינו חייב לעשות כן כדי למנוע עשיית המלאכה למרות שכאשר יעשנו השני הוא יעשהו לצורך הצלה ופקו"נ?
וה"נ בניד"ד כל הסיבה שהטכנאי אינו צריך למעט בכמה בתים נדלק החשמול הוא משום שמצד מעשה שלו אין אפשרות לעשות את התיקון של פיקו"נ בלי שידלקו גם אצל מי שאין צריך את החשמל לפיקו"נ, אבל אם כן יש מישהו שיכול לעשות שההצלה למי שצריך חשמל לפיקו"נ ייעשה גם ללא המלאכות האלו למה לא יצטרך לעשות כאן.

ורציתי להעיר במה שהובא לעיל מה שכ' בעל השש"כ שם בהערה קפב בשם הגרשז"א לדמותו למי שצד להעלות תינוק מן המים ועלה ברשתו דגים שכמו שהצד עצמו מותר לצוד גם דגים, ה"נ אין אחר מצווה למנוע זאת ממנו, כיון שמעשהו הוא מעשה היתר - וה"נ לגבי הטכנאי --
הרי גם בדגים לא הביא הגרשז"א ראיה לדינו שאין אחר חייב למונעו, אלא כתב כן מסברא דנפשיה, וא"כ צ"ב מאי אולמא האי מהאי, להשוות את ניד"ד של הטכנאי לסוגיא של הדגים, בשניהם זה רק סברא דנפשיה, ואין אחד מוכח יותר מהשני, וא"כ מה הוסיף בהבאתו את הסוגיא הנ"ל. וצ"ע.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ורציתי להעיר במה שהובא לעיל מה שכ' בעל השש"כ שם בהערה קפב בשם הגרשז"א לדמותו למי שצד להעלות תינוק מן המים ועלה ברשתו דגים שכמו שהצד עצמו מותר לצוד גם דגים, ה"נ אין אחר מצווה למנוע זאת ממנו, כיון שמעשהו הוא מעשה היתר - וה"נ לגבי הטכנאי --
הרי גם בדגים לא הביא הגרשז"א ראיה לדינו שאין אחר חייב למונעו, אלא כתב כן מסברא דנפשיה, וא"כ צ"ב מאי אולמא האי מהאי, להשוות את ניד"ד של הטכנאי לסוגיא של הדגים, בשניהם זה רק סברא דנפשיה, ואין אחד מוכח יותר מהשני, וא"כ מה הוסיף בהבאתו את הסוגיא הנ"ל. וצ"ע.
שש''כ 3.png
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
יושב אוהלים אמר:
ורציתי להעיר במה שהובא לעיל מה שכ' בעל השש"כ שם בהערה קפב בשם הגרשז"א לדמותו למי שצד להעלות תינוק מן המים ועלה ברשתו דגים שכמו שהצד עצמו מותר לצוד גם דגים, ה"נ אין אחר מצווה למנוע זאת ממנו, כיון שמעשהו הוא מעשה היתר - וה"נ לגבי הטכנאי --
הרי גם בדגים לא הביא הגרשז"א ראיה לדינו שאין אחר חייב למונעו, אלא כתב כן מסברא דנפשיה, וא"כ צ"ב מאי אולמא האי מהאי, להשוות את ניד"ד של הטכנאי לסוגיא של הדגים, בשניהם זה רק סברא דנפשיה, ואין אחד מוכח יותר מהשני, וא"כ מה הוסיף בהבאתו את הסוגיא הנ"ל. וצ"ע.
שש''כ 3.png
ייש"כ.
לפני שכתבתי את דברי ראיתי ודייקתי בדברים שציטטת, וכאשר תדייק תראה שאין מביא משם אלא (ועיי"ש בשעה"צ שהביא ותראה שזה מה שכתוב) שאם מעלה דגים עם התינוק מותר לו גם לכוין להדיא שהוא רוצה גם את הדגים, אבל זה שאין אחר שיכול למנוע את העלת הדגים ברשת צריך לעשות כן, זה הוא כותב רק מסברא דנפשיה ואין מביא לזה ראיה או מקור.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ייש"כ.
לפני שכתבתי את דברי ראיתי ודייקתי בדברים שציטטת, וכאשר תדייק תראה שאין מביא משם אלא (ועיי"ש בשעה"צ שהביא ותראה שזה מה שכתוב) שאם מעלה דגים עם התינוק מותר לו גם לכוין להדיא שהוא רוצה גם את הדגים, אבל זה שאין אחר שיכול למנוע את העלת הדגים ברשת צריך לעשות כן, זה הוא כותב רק מסברא דנפשיה ואין מביא לזה ראיה או מקור.
יתכן ואני טועה, אך להבנתי הוא מבסס את סברתו על פי דברים אלו... ולא כראיה מוחלטת.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
יושב אוהלים אמר:
ייש"כ.
לפני שכתבתי את דברי ראיתי ודייקתי בדברים שציטטת, וכאשר תדייק תראה שאין מביא משם אלא (ועיי"ש בשעה"צ שהביא ותראה שזה מה שכתוב) שאם מעלה דגים עם התינוק מותר לו גם לכוין להדיא שהוא רוצה גם את הדגים, אבל זה שאין אחר שיכול למנוע את העלת הדגים ברשת צריך לעשות כן, זה הוא כותב רק מסברא דנפשיה ואין מביא לזה ראיה או מקור.
יתכן ואני טועה, אך להבנתי הוא מבסס את סברתו על פי דברים אלו... ולא כראיה מוחלטת.
בודאי שאתה לא טועה, ואכן הוא מבסס את סברתו על הקדמת דברים אלו, כיון שצריך את הדברים האלו להוכיח (ואכן לגבי פרט זה דברי השעה"צ הם מקור ברור) שמעשה של העלאת הדגים הוא נחשב כחלק ממעשה הצידה של הפיקו"נ, (ולכן לא מפריע לנו מה שמכוון העושה גם לדגים), ועל בסיס הקדמה זו הוא מחדש סברתו שא"כ גם מסתבר שאין חיוב על מישהו אחר למונעו מלהעלות דגים ברשתתו, ולהמשך הזה אין הוכחה משעה"צ אלא הוא סברא דהגרש"ז זצ"ל מדנפשיה. (וכמובן שסברת פוסק הדור כהגרש"ז בהלכה, יש לו משקל גדול מאוד, אבל אם יבוא פוסק אחר ויחלוק ויאמר שלדעתו מסתבר אחרת, יש לדעת שזה סברא שלא הובא לו מקור). והסברא צ"ב וכנ"ל.
 
 
חלק עליון תַחתִית