מנהגים מחודשים לליל הסדר

[ריש תורא]

חברי הפורום מוזמנים להעלות מנהגים מעניינים ממגוון קהילות הקודש.

למשל בבית קוזניץ יש מנהג להתמיה התינוקות, ע"י שאחר שעושים קידוש בליל הסדר שותים קפה.

וכן יש מנהג חסידי פולין לקחת לכרפס בננה או תות, והוא ג"כ להתמיה התינוקות.

[ריש תורא]

עוד ממנהגי ישראל

מנהג יהודי מרוקו: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

מנהג יהודי פרס כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו

[מ אלישע]

עוד ממנהגי ישראל

מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

כתבו שיש להוסיף מים למיץ הלימון. כי תקנו נטילת ידיים לפני הטיבול.
ואין לעשות נטילת ידיים לטיבול במיץ לימון בעצמו.
 

[כמעיין המתגבר]

עוד ממנהגי ישראל

מנהג יהודי מרוקו: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

מנהג יהודי פרס כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו

כבר העירו דמיץ לימון חייב להיות עם הרבה מים, כי אם הוא לבדו אין חייבים עליו נטילה דהוי מי פירות, אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.
 

[יראתי בפצותי]

מנהג יהודי פרס כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו

אם אינני טועה זה לא מנהג פרסי אלא מנהג כורדי.

[חיים ושלום]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

[איש הישראלי]

מנהג זה הובא גם גם בהגדת פראג

[יראתי בפצותי]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.
 

[אבי חי]

 

עוד ממנהגי ישראל

מנהג יהודי מרוקו: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

מנהג יהודי פרס כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו

כבר העירו דמיץ לימון חייב להיות עם הרבה מים, כי אם הוא לבדו אין חייבים עליו נטילה דהוי מי פירות, אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.

 

מי לימון? הלא פירות אינם מכשירים ואין צריך ליטול ידים על טיבול בהם, ושמא כוונתך מיץ לימון עם הרבה מים.

אכן, עם רוב מים

להעיר, דנחלקו הרמב"ם והראב"ד רפט"ז מטו"א אם מי פירות שנתערבו במים כ"ש מכשירין [ושורש הפלו' בפלוגתת תנאי]

[טוביה פריד]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.

לא בדיחה הובא בפורום השכן.
אולם חבר נטפרי אני אבל בחיפושי גוגל מצאתיו והנה הוא לפניכם:

[חיים ושלום]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.

 

[לבי במערב]

לא בדיחה הובא בפורום השכן.

ושם נת' דמסתברא מילתא שאין זה אלא הומור בעלמא, ולא הי' מנהג כזה מעולם בשום עדה.

[טוביה פריד]

אם מישהו יכול להעלות את הדפים 12-13 משם ישמחנו.
 

[לבי במערב]

אם מישהו יכול להעלות את הדפים 12-13 משם ישמחנו.

מוסג"פ המאמר במלואו:

מחלוקות במנהג שנודעו מהגש''פ.pdf

[יראתי בפצותי]

אולי הגיע הזמן לחדש את המנהג...

[לבי במערב]

הובא בפורום השכן.

מוסג"פ האשכול דשם במלואו:

מרור זה - אוצה''ח.pdf

קובץ שצורף שם:

hebrewbooks_org_23021_173.pdf

[מלכיצדק]

למשל בבית קוזניץ יש מנהג להתמיה התינוקות, ע"י שאחר שעושים קידוש בליל הסדר שותים קפה.

פלא יועץ ערך הגדה כתב,
וכבר מלתי אמורה שלכל דבר צריך הכנה מקדם וזהירות מביאה לידי זריזות (ע''ז כ ב), כן בדבר הזה צריך להקדים לעשות הכנה שלא יהא רעב ולא יהא מטמטם בשנה, ואפלו הבכורות שמתענים בערב פסח וקשה עליהם מחמת התענית להאריך בהגדה ואי אפשר כל כך לשמח מחמת חלשת הלב, על כל פנים השעה צריכה להתחזק ברב עז ותעצומות וכל אשר בכחו לעשות יעשה, וישתה קאו''י ומרק טוב קדם קריאת ההגדה ויקדים לישן ביום אם יוכל:

 

[דרומאי]

נהיגי גבן למזוג כוס של אליהו מיד בשעת הקידוש, דהיינו כשמוזגין לבעה"ב ולכל המסובין כוס קידוש מוזגין גם כוס של אליהו.
וכמו כן בדם ואש ותימרות עשן ובעשרת המכות ובדצ"ך עד"ש באח"ב מטיפין יין גם מכוסו של אליהו.

[כמו שחל]

המשך למקורות המנהג לסיבוב הקערה.PDF

מנהג יהודי מרוקו: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

[כמעיין המתגבר]

 

עוד ממנהגי ישראל

מנהג יהודי מרוקו: מסובבים את הקערה על ראשי המסובים

מנהג נפוץ הוא לטבול במי-מלח, אך בעדות כורדיסתאן טובלים אותו דווקא במיץ לימון.

מנהג יהודי פרס כשמגיעים לפיסקה "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים יקח בצל ירוק ו...יצליף במי שיושב לידו

כבר העירו דמיץ לימון חייב להיות עם הרבה מים, כי אם הוא לבדו אין חייבים עליו נטילה דהוי מי פירות, אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.

 

אכן, עם רוב מים

להעיר, דנחלקו הרמב"ם והראב"ד רפט"ז מטו"א אם מי פירות שנתערבו במים כ"ש מכשירין [ושורש הפלו' בפלוגתת תנאי]

אל תדאג לא שכחנו את הערתך זו החשובה, אגב כמדומה שזה נפק''מ לסלט ירקות ששטפו הירקות וחתכו הסלט ונתערבו טיפי המים עם מי הסלט, האם הוי טיבולו במשקה וצריך ליטול או דבטיל, וזה נפק''מ למעשים שבכל יום, בכל אופן אם אוכלו בידו.
 

[כמעיין המתגבר]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.

לא בדיחה הובא בפורום השכן.
אולם חבר נטפרי אני אבל בחיפושי גוגל מצאתיו והנה הוא לפניכם:

אין זה אלא איסור דאורייתא, ומנהג זה רק יכול להעיד על רדידות הציבור שבו הוא היה נהוג.
 

[אור זורח]

מנהג מרן הקהילות יעקב זצוק''ל שאין אוכלין בליל הסדר מאכל הקרוי קומפוט משום שהאפיקומן הוא הקינוח של הסעודה.

[דבש לפי]

אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.

העניין בכרפס הוא "כיון שנפיק מפומא דרבותינו", ואם כן לכאורה עדיף סלק עלים כיון דנפיק מפומיה דר' זעירא "שכן רב מטבל בתורדין", אלא שיש להסתפק אם היינו מבושלים או לא (כי תרדין חיים אין דרך לאכלם וברכתם שהכל, ואולי בעלים צעירים כן דרך לאכלם על ידי טיבול וכך עשה רב) ולכן מספק אין עושים כן, ואז נשאר לנו את דברי הראשונים (וגם בראשונים יש עוד לשונות, אלא שלשון זה שנשתגר על ידי הסימן שנוסד על ידי אחד הראשונים והתקבל מאוד, לפיכך הוא ננקט לעיקר).

[כמעיין המתגבר]

אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.

העניין בכרפס הוא "כיון שנפיק מפומא דרבותינו", ואם כן לכאורה עדיף סלק עלים כיון דנפיק מפומיה דר' זעירא "שכן רב מטבל בתורדין", אלא שיש להסתפק אם היינו מבושלים או לא (כי תרדין חיים אין דרך לאכלם וברכתם שהכל, ואולי בעלים צעירים כן דרך לאכלם על ידי טיבול וכך עשה רב) ולכן מספק אין עושים כן, ואז נשאר לנו את דברי הראשונים (וגם בראשונים יש עוד לשונות, אלא שלשון זה שנשתגר על ידי הסימן שנוסד על ידי אחד הראשונים והתקבל מאוד, לפיכך הוא ננקט לעיקר).

אתה מתכוין למהר''י מולין שהביא הב''י וספק אפי' אם נקרא ראשון, אבל בספרי סי' תעג,ו, הבאתי דכבר כתב כן המנהיג שהיה קדמון ותלמיד ר''י הזקן. ואני מעלה כאן את ספרי.

ספר אור חדש.pdf

 

[דרומאי]

אגב לגבי הכרפס, כבר מוזכר בראשונים דיש ענין דוקא בכרפס.

העניין בכרפס הוא "כיון שנפיק מפומא דרבותינו", ואם כן לכאורה עדיף סלק עלים כיון דנפיק מפומיה דר' זעירא "שכן רב מטבל בתורדין", אלא שיש להסתפק אם היינו מבושלים או לא (כי תרדין חיים אין דרך לאכלם וברכתם שהכל, ואולי בעלים צעירים כן דרך לאכלם על ידי טיבול וכך עשה רב) ולכן מספק אין עושים כן, ואז נשאר לנו את דברי הראשונים (וגם בראשונים יש עוד לשונות, אלא שלשון זה שנשתגר על ידי הסימן שנוסד על ידי אחד הראשונים והתקבל מאוד, לפיכך הוא ננקט לעיקר).

אתה מתכוין למהר''י מולין שהביא הב''י וספק אפי' אם נקרא ראשון, אבל בספרי סי' תעג,ו, הבאתי דכבר כתב כן המנהיג שהיה קדמון ותלמיד ר''י הזקן. ואני מעלה כאן את ספרי.

למאי נפקא מינה? והאם במהר"י מולין לא נוהג הואיל ונפיק מפומיה דרבותינו?
 

[לבי במערב]

 . . ומנהג זה רק יכול להעיד על רדידות הציבור שבו הוא היה נהוג.

אכפול שנית:

מסתברא מילתא שאין זה אלא הומור בעלמא, ולא הי' מנהג [משונה ש]כזה מעולם בשום עדה.

[דרומאי]

מנהג מרן הקהילות יעקב זצוק''ל שאין אוכלין בליל הסדר מאכל הקרוי קומפוט משום שהאפיקומן הוא הקינוח של הסעודה.

וכן מנהגינו, מפני קוצר הזמן.
בדרך כלל הסעודה אצלנו היא לא יותר מ20 דק', שכן רוצים להספיק לשתות כוס רביעי קודם חצות.

[דרומאי]

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.

לא בדיחה הובא בפורום השכן.
אולם חבר נטפרי אני אבל בחיפושי גוגל מצאתיו והנה הוא לפניכם:

אין זה אלא איסור דאורייתא, ומנהג זה רק יכול להעיד על רדידות הציבור שבו הוא היה נהוג.

איסור דאורייתא? שנאמר?
 

[יושב אוהלים]

מנהג יון שבשעה שאומר מרור זה מצביע על האישה

בדיחה מפורסמת, לא מאמין שקיים כזה מנהג.

עכשיו חשבתי בס"ד על מעין "מקור" למנהג הנ"ל, ולכה"פ לפרשו בצורה יפה:

איתא במדרש רבה סוף פרשת בשלח: וַיָּבֹא עֲמָלֵק" הדא הוא דכתיב (איוב ג, כו) לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז לא שלותי מבבל ולא שקטתי ממדי ולא נחתי מיון ויבא רוגז באדום. דבר אחר "לא שלותי" מגזירה הראשונה שגזר פרעה עלי שנאמר (שמות א, יד) וימררו את חייהם והעמיד לו הקדוש ברוך הוא גואל זו מרים על שם המירור "ולא שקטתי" מגזירה שנייה (שם, טז) אם בן הוא והמתן אותו והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל זה אהרן על שם ההריון ולא נחתי מגזירה שלישית שגזר ואמר (שם, כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל על שם המים זה משה שנאמר (שם ב, י) כי מן המים משיתיהו:
הרי שמרים שהיתה האשה היחידה מבין שלשת ה"גואלים" נקראה כך על שם המירור, שהיא זאת שגאלה אותם מגזירת וימררו את חייהם.
ואולי לכן יש מקום להצביע על האשה כשאוכלים את המרור שהוא על שם "וימררו את חייהם" כלומר שהאשה היא הגואל מגזירת המירור.
 

[דרומאי]

אין זה אלא איסור דאורייתא, ומנהג זה רק יכול להעיד על רדידות הציבור שבו הוא היה נהוג.

איסור דאורייתא? שנאמר?

לא תונו איש את עמיתו, בהונאת דברים הכתוב מדבר.

אין כאן שום הונאה אם אכן מצביע עליה מפני שכך הוא המנהג או בדרך בדיחותא בעלמא.
וכבר כתב אחד הרבנים המודרנים שאין לומר שלא עשני אשה ליד אשתו, וגם זה הבל.