דף קז פסחים קז. - אמימר בת טוות

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בגמ' דף קז. - זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל וטעים מידי:
היינו שלא היה לו יין להבדלה, ולכן לא טעם מידי כל ליל מוצאי שבת (הלך לישון רעב), עד למחרת.

ושמעתי מת"ח א' (הג"ר רפאל גרינמן שליט"א) להקשות קושיא חזקה מהא דאיתא בגמ' לעיל דף קה: אם אין לו אלא כוס אחד [במוצ"ש וצריך להבדיל ולברך ברהמ"ז אחר אכילתו] מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו:
ובגמ' שם ש"מ ממתני' תמני...
ובתוס' שם בד"ה שמע מינה תמני. תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד.
משמע דס"ל להתוס' שהיכן שיש לו קצת יין, ורק שאין לו מספיק להבדלה ולברהמ"ז, אז מותר לו לאכול לפני הבדלה, ומשאיר את היין לברכת המזון.
ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר כאן בגמ' שאמימר הלך לישון רעב, כי אסור לאכול לפני הבדלה גם כשאין לו יין כלל במוצ"ש ויהיה לו רק מחר, ומבטל דין מלוה מלכה, וצם עד למחרת כיון שאסור לאכול לפני הבדלה, והתם אמרינן, שכאשר יש לו יין, אבל זה לא יספיק לו לברך עליו ברכת המזון, אז אוכל סעודת מלוה מלכה לפני ההבדלה.
 

מלכיצדק

משתמש רגיל
משמע שהם נהגו להבדיל בשיכרא, וכנראה סבר שמעיקר הדין אפשר להבדיל בזה, רק החמיר לעצמו.
א"כ לא נחשב שאין לו להבדיל, וממילא אסור לו לאכול. [ולא ליהוי חומרא דאתי לידי קולא]
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
לכאורה שאני התם שיש לו להבדיל לאחר המזון, ולכן מותר לו לאכול לפני הבדלה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר א-ל אמר:
לכאורה שאני התם שיש לו להבדיל לאחר המזון, ולכן מותר לו לאכול לפני הבדלה

דבריך אינם מובנים לי
.
אדרבה אם יכול להבדיל אמור להיות סיבה יותר שלא לאכול לפני הבדלה, ולא להתיר.
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ישר א-ל אמר:
לכאורה שאני התם שיש לו להבדיל לאחר המזון, ולכן מותר לו לאכול לפני הבדלה

דבריך אינם מובנים לי
.
אדרבה אם יכול להבדיל אמור להיות סיבה יותר שלא לאכול לפני הבדלה, ולא להתיר.

הסיבה שאומרים שם להבדיל אח"כ מבוארת בגמ' שהוא משום לאחר אפוקי יומא.
הסברא לחלק היא, ששאני מי שבדעתו להבדיל אח"כ ורק משום כוס בברכת המזון הוא אוכל קודם, מאשר אם הוא אוכל סתם כלך לפני הבדלה ללא כל תכנון להבדיל אח"כ, ברור שיש בזה משום זילותא דשבת במדה מסוימת
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר א-ל אמר:
אם הוא אוכל סתם כלך לפני הבדלה ללא כל תכנון להבדיל אח"כ, ברור שיש בזה משום זילותא דשבת במדה מסוימת
ואם הוא אוכל לפני הבדלה בגלל שאין לו יין כלל עכשיו, ולא יהיה לו עד מחר, ומחר הוא יבדיל כדין, והוא רעב עכשיו, וגם רוצה לאכול סעודת מלוה מלכה לכבוד שבת קודש, ואם לא יאכל עכשיו לא יקיים מצות מלוה מלכה, וגם יצטרך ללכת לישון כשהוא רעב, וכי זה זילותא דשבת? אתמהה.
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ישר א-ל אמר:
אם הוא אוכל סתם כלך לפני הבדלה ללא כל תכנון להבדיל אח"כ, ברור שיש בזה משום זילותא דשבת במדה מסוימת
ואם הוא אוכל לפני הבדלה בגלל שאין לו יין כלל עכשיו, ולא יהיה לו עד מחר, ומחר הוא יבדיל כדין, והוא רעב עכשיו, וגם רוצה לאכול סעודת מלוה מלכה לכבוד שבת קודש, ואם לא יאכל עכשיו לא יקיים מצות מלוה מלכה, וגם יצטרך ללכת לישון כשהוא רעב, וכי זה זילותא דשבת? אתמהה.

א. ל"ש כאן עניין מלו"מ, לפני שעשה הבדלה.

לכאו' (והוא חידוש) יותר מתאים מלו"מ למחר כשיעשה הבדלה.

ב. אפשר להבין שאין בזה זילותא כ"כ, כי אוכל לאונסו, רק הסברתי את החילוק בין אם מתכנן לעשות הבדלה או לא
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר א-ל אמר:
א. ל"ש כאן עניין מלו"מ, לפני שעשה הבדלה.

לכאו' (והוא חידוש) יותר מתאים מלו"מ למחר כשיעשה הבדלה.

א. הוא אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול, ורק לא הבדיל על היין כי אין לו יין.
- יש דין הבדלה ביום ראשון, אבל לא שמענו לקיים מצות מלוה מלכה ביום ראשון. (ואולי יש ראיה מהא דכשמבדילין ביום ראשון אין מברכין על הבשמים כיון שהנשמה יתירה כבר הלכה לה מאתמול]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בגמ' דף קז. - זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל וטעים מידי:
היינו שלא היה לו יין להבדלה, ולכן לא טעם מידי כל ליל מוצאי שבת (הלך לישון רעב), עד למחרת.

ושמעתי מת"ח א' (הג"ר רפאל גרינמן שליט"א) להקשות קושיא חזקה מהא דאיתא בגמ' לעיל דף קה: אם אין לו אלא כוס אחד [במוצ"ש וצריך להבדיל ולברך ברהמ"ז אחר אכילתו] מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו:
ובגמ' שם ש"מ ממתני' תמני...
ובתוס' שם בד"ה שמע מינה תמני. תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד.
משמע דס"ל להתוס' שהיכן שיש לו קצת יין, ורק שאין לו מספיק להבדלה ולברהמ"ז, אז מותר לו לאכול לפני הבדלה, ומשאיר את היין לברכת המזון.
ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר כאן בגמ' שאמימר הלך לישון רעב, כי אסור לאכול לפני הבדלה גם כשאין לו יין כלל במוצ"ש ויהיה לו רק מחר, ומבטל דין מלוה מלכה, וצם עד למחרת כיון שאסור לאכול לפני הבדלה, והתם אמרינן, שכאשר יש לו יין, אבל זה לא יספיק לו לברך עליו ברכת המזון, אז אוכל סעודת מלוה מלכה לפני ההבדלה.
לא עיינתי בתירוץ התוס', אבל מבחינת השאלה שהזכרת אפשר דהיינו ש''מ דלא כאמימר.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ושמעתי להקשות מהא דאיתא לעיל: אם אין לו אלא כוס אחד - מניחו עד לאחר המזון.
.
תוספות בדף קב ע"ב:​
מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן. הִקְשָׁה הָרַב רַבֵּנוּ נִסִּים: אֵיךְ יֹאכַל קֹדֶם הַבְדָּלָה? הָא אָמְרִינַן לְקַמָּן: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּטְעֹם כְּלוּם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל; וְאַמֵּימַר נַמֵּי בָּת טְוָת, כִּדְאָמְרִינַן לְקַמָּן.
יֵשׁ לוֹמַר, דְּוַדַּאי בְּחִנָּם אֵין לוֹ לֶאֱכֹל קֹדֶם הַבְדָּלָה; אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד, מֻתָּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַבְדָּלָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עַל הַכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
ועיין בהגהות וחדושים לרא"מ הורוויץ שנתקשה בהבנת דבריהם.
.
אולם רבנו יונה בפרק אלו דברים כתב:
וְהָא דְאָמְרִינַן: אַמֵּימַר אִקְּלַע לְבֵי רַב אַשִּׁי, וְלָא הֲוָה לֵהּ חַמְרָא לְאַבְדּוּלֵי, וּבָת טְוָת – לֹא מִן הַדִּין הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן, דְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל קֹדֶם הַבְדָּלָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן, אֶלָּא לְחֻמְרָא הָיָה עוֹשֶׂה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
וְהָא דְאָמְרִינַן: אַמֵּימַר אִקְּלַע לְבֵי רַב אַשִּׁי, וְלָא הֲוָה לֵהּ חַמְרָא לְאַבְדּוּלֵי, וּבָת טְוָת – לֹא מִן הַדִּין הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן, דְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל קֹדֶם הַבְדָּלָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן, אֶלָּא לְחֻמְרָא הָיָה עוֹשֶׂה.
כבר כתבתי שלהלכה לא נפסק כדברי רבנו יונה אלו, אלא נפסק כאמימר שאם יודע שיהיה לו יין למחר לא יאכל כל הלילה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משום דלהלכה נקטינן כדעת רבנו נסים, שכתב במגילת סתרים שלו:
דְּמַיְרֵי בְּמִי שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם, וְחָשַׁךְ עָלָיו הַיּוֹם, וְאֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד;
אֲבָל וַדַּאי לֶאֱכֹל אַחַר חֲשֵׁכָה קֹדֶם הַבְדָּלָה אָסוּר.
 
חלק עליון תַחתִית