יושב אוהלים
משתמש ותיק
בגמ' דף קז. - זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל וטעים מידי:
היינו שלא היה לו יין להבדלה, ולכן לא טעם מידי כל ליל מוצאי שבת (הלך לישון רעב), עד למחרת.
ושמעתי מת"ח א' (הג"ר רפאל גרינמן שליט"א) להקשות קושיא חזקה מהא דאיתא בגמ' לעיל דף קה: אם אין לו אלא כוס אחד [במוצ"ש וצריך להבדיל ולברך ברהמ"ז אחר אכילתו] מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו:
ובגמ' שם ש"מ ממתני' תמני...
ובתוס' שם בד"ה שמע מינה תמני. תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד.
משמע דס"ל להתוס' שהיכן שיש לו קצת יין, ורק שאין לו מספיק להבדלה ולברהמ"ז, אז מותר לו לאכול לפני הבדלה, ומשאיר את היין לברכת המזון.
ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר כאן בגמ' שאמימר הלך לישון רעב, כי אסור לאכול לפני הבדלה גם כשאין לו יין כלל במוצ"ש ויהיה לו רק מחר, ומבטל דין מלוה מלכה, וצם עד למחרת כיון שאסור לאכול לפני הבדלה, והתם אמרינן, שכאשר יש לו יין, אבל זה לא יספיק לו לברך עליו ברכת המזון, אז אוכל סעודת מלוה מלכה לפני ההבדלה.
היינו שלא היה לו יין להבדלה, ולכן לא טעם מידי כל ליל מוצאי שבת (הלך לישון רעב), עד למחרת.
ושמעתי מת"ח א' (הג"ר רפאל גרינמן שליט"א) להקשות קושיא חזקה מהא דאיתא בגמ' לעיל דף קה: אם אין לו אלא כוס אחד [במוצ"ש וצריך להבדיל ולברך ברהמ"ז אחר אכילתו] מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו:
ובגמ' שם ש"מ ממתני' תמני...
ובתוס' שם בד"ה שמע מינה תמני. תימה דהוה מצי למימר תשע שמע מינה שמותר לאכול קודם הבדלה כשאין לו אלא כוס אחד.
משמע דס"ל להתוס' שהיכן שיש לו קצת יין, ורק שאין לו מספיק להבדלה ולברהמ"ז, אז מותר לו לאכול לפני הבדלה, ומשאיר את היין לברכת המזון.
ואיך זה מסתדר עם מה שנאמר כאן בגמ' שאמימר הלך לישון רעב, כי אסור לאכול לפני הבדלה גם כשאין לו יין כלל במוצ"ש ויהיה לו רק מחר, ומבטל דין מלוה מלכה, וצם עד למחרת כיון שאסור לאכול לפני הבדלה, והתם אמרינן, שכאשר יש לו יין, אבל זה לא יספיק לו לברך עליו ברכת המזון, אז אוכל סעודת מלוה מלכה לפני ההבדלה.