זכו שכינה ביניהם.... ואם לאו אש אוכלתם, איזה מאותיות ה של שם ה' נמצאת אצל האשה?

במבי

משתמש ותיק
לגבי איש ואשה כתוב "זכו שכינה ביניהם ואם לאו אש אוכלתם" וזאת מכיוון שיש את האות י' באיש ואת האות ה' באשה (ושמעתי בשם האריז"ל שהאותיות "וה" נמצאות ב"כתובה")

ונשאלת השאלה איזה מאותיות הה' שבשם ה' שורה באשה,

ונ"ל ע"פ הבן יהוידע שכותב

אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵע שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעֲזַע וְכוּ' (במדבר טז, כו). יש לדקדק למה אמר לו 'הֱוֵי יוֹדֵע' יאמר לו דַּע וכו'? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער רוח הקודש) שהנשבע לשקר פוגם בה"א אחרונה שבשם הוי־ה שהוא סוד המלכות עיין שם. ובזה פרשתי הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן (ישעיה א, ד) חֹטֵא לשון חסרון שמחסר אות ה"א אחרונה ונשארו אותיות 'הוי' ולזה אמר עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן כי 'עָו‍ֹן' זה כבד מכל העונות כמו שאמרו כאן בברייתא. לכן אומרים לו לשון זה 'הֱוֵי יוֹדֵע' כלומר דע פגם שלך שאתה גורם להשאר אותיות 'הוי' בלבד (שבועות לט.)



וכתוב שאם אדם נשבע לשקר הוא גורם שאשתו תמות, ואם מי שנשבע לשקר פוגם באות ה' האחרונה סימן שהיא הנמצאת אצל האשה !
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אינני מבין בענינים אלו, אבל אם אצל האיש הרי שהי' נמצא בשמו מדוע אצל האשה יהיה הה' השני בשמו, האם ידוע על צירוף של האות י' עם הה' השני לשם ה', הרי בד"כ השם מתחלק לשניים י' וה' הם השורש ואילו הו' והה' השני הם הגילוי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אינני מבין בענינים אלו, אבל אם אצל האיש הרי שהי' נמצא בשמו מדוע אצל האשה יהיה הה' השני בשמו, האם ידוע על צירוף של האות י' עם הה' השני לשם ה', הרי בד"כ השם מתחלק לשניים י' וה' הם השורש ואילו הו' והה' השני הם הגילוי.
גם אני מסכים איתך, ודאי דאיירי בשם ה' של יה ולא בשם השם של יוד ה ו ה, וזה הפשט, והרוצה לדרוש יבוא וידרוש בדרך דרוש.
 
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פשוט שהאות הראשונה, דה ו' ה' הנוספים נמצאים במילת כתובה ששרשה כתב עם ו' וה' והדברים עתיקים. [ע"פ הגר"א.]
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כמו שכתבו מדובר בה' שניה, והפוגם בה אחרונה כנראה שיש לזה שייכות גם לאות ה' השנייה, שהרי אותה ה' היא עצמה הנכפלת, וכעניין מקדש של מעלה כנגד של מטה וכו' כנודע. ולכן בפגם האות הנכפלת הרי החסיר גם בראשונה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
נדמה לי ששורש ה"א אחרונה נמצא בהא ראשונה.
ושורש וא"ו נמצא באות יו"ד.
כשחושב "מה למעלה ממנו" ומקושר במחשבתו עם היו"ד. זוכה להשראת השכינה. ומתקדש. ואשתו משלימה את האות הא אחרונה. ומתברך בשלום בית.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
נדמה לי ששורש ה"א אחרונה נמצא בהא ראשונה.
ושורש וא"ו נמצא באות יו"ד.
כשחושב "מה למעלה ממנו" ומקושר במחשבתו עם היו"ד. זוכה להשראת השכינה. ומתקדש. ואשתו משלימה את האות הא אחרונה. ומתברך בשלום בית.

אכן החברותא שלי אמר לי שמוזכר בזוהר שחוץ מה"יה" שהם כנגד האיש והאשה יש גם את ה"וה" שהם גם כנגדם (רק הוא הסביר לי שזה בהגדרה קצת שונה אולי אבא ואמא או בן ובת  אבל אני לא בדיוק זוכר)

אבל לפי"ז ניתן לתרץ קושיא שהייתה לי.

כידוע הגויים נוהגים עם הכלל Ladies first כלומר לכבד נשים להיות ראשונות כגון להכנס לרכב וכדו' ואצלינו זה בדיוק הפוך שהרי יעקב הרכיב את בניו ורק אח"כ את הנשים (חוץ מאצל משה שהם היו קטנים) ומדוע ??? והרי היהדות היא הכי מכבדת את הנשים ?

אלא שאצל הגוים זה רק זנות וחיצוני בעלמא ואצלינו באותיות שם ה' האותיות שכנגד האיש והאשה יה "בבתי בראי" הי' היא ראשונה ושייכת לאיש והאות ה' אחרונה ושייכת לאשה אך בבתי גוואי "הו" שזה בתוך הבית האשה היא ראשונה ! שהאות ה' שייכת אליה והאות ו' כנגד הזכר. (אם אני צודק......)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
יונה בן יעקב אמר:
פשוט שהאות הראשונה, דה ו' ה' הנוספים נמצאים במילת כתובה ששרשה כתב עם ו' וה' והדברים עתיקים. [ע"פ הגר"א.]
בביאור הגר''א יו''ד רעו

אכן הבן איש חי כותב


ובאופן אחר נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא מב.) אין הברכה מצויה אלא בעבור אשתו של אדם, וקשא למה בשביל אשתו ולא בשבילו, אדרבה האשה זכותה מועט שיש כמה מצות דלא שייכי בה? ופרשתי בס"ד הכונה כי ידוע בני חיי ומזוני נמשכים מן חכמה בינה דעת, חיי מחכמה, מזוני מבינה, בני מדעת, נמצא המזונות באים מן אות ה"א ראשונה שבשם, שהיא סוד בינה, ואמרו רבותינו ז"ל איש ואשה שזכו שם יה ביניהם, והיינו אות ה"א ראשונה שממנה המזונות היא באשה, ולזה אמר בעבור אשתו של אדם, כלומר בשביל אות הרמוז ומונח אצל אשתו שהוא אות ה"א ראשונה שבשם, ולכן כאן אמר הפסוק לוֹ יִהְיֶה קרי בה לו 'יהי ה"א', היא אות ה"א ראשנה שממנה המזונות והעושר, ולכך דריש לוֹ יִהְיֶה ממון הרבה כי משם נמשך שפע רבוי הממון, רמז לדבר (בראשית מז, כג) הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה.  (ברכות סג.)

וכן 

...ובזה יובן מאמר אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ משום דהמזון והפרנסה באה מן הבינה שהיא סוד ה"א ראשונה דשמא קדישא שהיא אצל האשה כי איש ואשה שזכו שם י־ה ביניהם ועל זה מביא הכתוב דִּכְתִיב וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ (בראשית יב, טז) קרי בה בעבור ה"א שבאשה שהיא סוד בינה (ב"מ נט.)

וא"כ משמע שהאשה רמוזה באות ה' הראשונה.


והשל"ה כותב

ונודע כי י"ה הם סוד אבא ואמא שהוא חכמה ובינה זיווג העליון אשר הולידו בן ובת סוד ד"ו פרצופין תפארת ומלכות הכוללים כל הבנין, והם סוג זיווג התחתון. על כן ההלכה (שו"ע אהע"ז א, ה) אינו קיים פריה ורביה עד שיוליד בן ובת, ואז נשלם אב ואם בן ובת סוד ידו"ד, אב ואם בבחינת אב ואם העליון סוד י"ה. וזהו סוד (תהלים קכב, ד) שבטי י"ה עדות לישראל. איש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם (סוטה יז, א), דהיינו י' באיש וה' באשה, ואח"כ בן ובת:

וא"כ "יה" היינו אב ואם ו"וה" היינו בן ובת.


וא"כ נשאר לברר מדוע כתב הבן איש חי בשם האריז"ל:

ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער רוח הקודש) שהנשבע לשקר פוגם בה"א אחרונה שבשם הוי־ה שהוא סוד המלכות 

ואולי האריז"ל אחז כמ"ד השני במסכת שבת

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתָה אִשָּׁה שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״. רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ״. אֵיזֶה הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. (שבת לב:)

 
 
חלק עליון תַחתִית