מאי חסידות?!

[חידוד]

לדעתי הענייה והאישית

נקודת ההבדל הוא במה שכותב התולדות בהקדמתו שכל המצוות אינם אלא בשביל להגיע לדביקות בד'.

ומכאן ואילך זיל גמור וכנ"ל

אי"ז נוגע כמובן בעצם החידוש של הבעש"ט זיע"א (שעל זה נשתברו קולמוסים ומאמרים), או בעצם מהות החסידות, רק על נקודת ההבדל בין החסידים למת'

שכוייח, אז המס"י הוא אבי התנועה. (בתחילת ספרו)
בתנאי ששכחנו את כל הראשונים והאחרונים שכתבו זאת לפניו. 

ההבדל בין ההקדמה של המסילת ישרים ש"תכלית הכל להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו", לבין דרך החסידות,
מבואר בנתיבות שלום נתיבי חסידות, שהמס"י כותב שמקום העונג הוא בעוה"ב, בחסידות חידשו שכבר כאן בעולם אפשר לטעום מהעונג העליון.

כבר כתבתי במק"א בפורום מה שראיתי להעיר שדוקא על הבעה"ת מסופר שלפני פטירתו הוא כבר שאף להסתלק ולעלות לעולם העליון, בעוד הגר"א הצטער ורצה להשאר כאן בעוה"ז.
ואם כי הגר"א לא צריך להתאים עם הרמח"ל, אבל עכ"פ זה בניגוד למחשבה רווחת שהוצגה גם כאן באשכול שדוקא החסידות היא זו שראתה את התכלית כאן בעולם. 
 

[לבי במערב]

כבר כתבתי במק"א בפורום . . 

וכבר הערתי על־כך שם:

לא הגר"א, כי־אם הבעש"ט (ראה הוספות ל'כתר שם טוב השלם' סי' שא־שב, וש"נ).

[חידוד]

כבר כתבתי במק"א בפורום . . 

וכבר הערתי על־כך שם:

לא הגר"א, כי־אם הבעש"ט (ראה הוספות ל'כתר שם טוב השלם' סי' שא־שב, וש"נ).

לא ראיתי את הודעתך שם שנכתבה זמן רב לאחר הודעתי, ואשמח שתפרש יותר.

מה כוונתך לא הגר"א האם הסיפור על הגר"א לא נכון ?

ולגבי הבעש"ט מבואר שם סיבה אחרת כמדומני אם כי לא זכיתי להבינה לעומקה וזה ענין אחר ממה שסופר על הגר"א.

ומה לגבי הבעה"ת האם נכון שהוא שאף לעלות לעולם העליון ?

ולסיכום האם נכון שהחילוק בין הגר"א לבין הבעה"ת היה כפי שהצגתיו ?

ואזכיר שנית מש"כ שם שכמדומה שראיתי הערה זו בעלון/חוברת חבדיי"ם
 

[לבי במערב]

לא ראיתי את הודעתך שם שנכתבה זמן רב לאחר הודעתי, ואשמח שתפרש יותר.

כמובן - אין ביכולתי ליטול אחריות על כל לבלר חב"די או הגיגיו הנשפכים ממקלדתו.
החילוק בין אדה"ז להבעש"ט בזה אכן נז' במקורות חב"דיים (כרגע אציין ללקו"ש ח"ט ע' 90 הע' 23), אך לא אבין שייכותו לנדו"ד.

[אחד התלמידים]

לא ראיתי את הודעתך שם שנכתבה זמן רב לאחר הודעתי, ואשמח שתפרש יותר.

ה'סיפור' עם הגר"א לא הי' (ויש לומר שאף כמשל לא נברא), וכמובן - אין ביכולתי ליטול אחריות על כל לבלר חב"די או הגיגיו הנשפכים ממקלדתו.
החילוק בין אדה"ז להבעש"ט בזה אכן נז' במקורות חב"דיים (כרגע אציין ללקו"ש ח"ט ע' 90 הע' 23), אך לא אבין שייכותו לנדו"ד.

הסיפור עם הגר"א מובא בעליות אליהו בשם הרד"ל. על סמך מה אתה קובע שלא היה?

212013.jpg

[חידוד]

לא ראיתי את הודעתך שם שנכתבה זמן רב לאחר הודעתי, ואשמח שתפרש יותר.

ה'סיפור' עם הגר"א לא הי' (ויש לומר שאף כמשל לא נברא), וכמובן - אין ביכולתי ליטול אחריות על כל לבלר חב"די או הגיגיו הנשפכים ממקלדתו.
החילוק בין אדה"ז להבעש"ט בזה אכן נז' במקורות חב"דיים (כרגע אציין ללקו"ש ח"ט ע' 90 הע' 23), אך לא אבין שייכותו לנדו"ד.

כבר הביאו בהודעה שלפני את מקור הסיפור על הגר"א.

והקשר לנדון דידן הוא מה שאמרו שהחסידות חידשה שכאן בעולם אפשר לטעום את העונג העליון
לא הבאתי את זה כסתירה לדברים שכן פשוט לחלק בין לטעום לבין העונג השלם, אבל זה בהחלט דבר שראוי לציינו.
 

[לבי במערב]

הסיפור עם הגר"א מובא בעליות אליהו בשם הרד"ל. על סמך מה אתה קובע שלא היה?

אכן נראה כי עמכם הצדק, ובחפזי שגיתי. עכ"פ, ככל הידוע לי - לא הובא במקורות חב"דיים, ולזה היתה עיקר כוונתי.

[לבי במערב]

והקשר לנדון דידן הוא . . 

ראה בכש"ט שם ובהערות, וש"נ.
 

[כלפי ליא]

הסיפור עם הגר"א מובא בעליות אליהו בשם הרד"ל. על סמך מה אתה קובע שלא היה?

עמו הצדק, ובחפזי שגיתי. עכ"פ, ככל הידוע לי - לא הובא במקורות חב"דיים, ולזה היתה עיקר כוונתי.

וכהכלל הידוע, שאם אין לו מקורות חבדיים אז הוא לא היה.
לגוף השאלה, הרבה יש להאריך מאי חסידות. אולם צא ולמד, מה שכל החסידויות כולם מתהדרים בהם, וזו היא חסידות.
חמימות בתפילה, לבוש ארוך ויהודי כדבעי, שטריימל קאפטן, לאנגע פייאות, לא מודרני. זמירות שבת קודש בסעודות, וקירבת ה' לי טוב במובן הכי פשוט של המילה.

זה אמת שזה החיצוניות של החסידות, והבית הפנימי זה תפארת שלמה, נועם אלימלך, אוהב ישראל, קדושת לוי, ליקוטי אמרים ותורה אור, פרי הארץ וכו', אבל בלא התרעא, בלי השער, של הלב, הברען, המראה החסידי, לא התחילו כלל את החסידות.
 

[לבי במערב]

וכהכלל הידוע, שאם אין לו מקורות חבדיים אז הוא לא היה . . 

ממש לא. הדיון הי' אודות 'מקור' חב"די, ועל־כך השבתי (ובכל הכבוד הראוי - עדיין אינני בקי בס' 'עליות אליהו' כולו, ודאי שלא 'מכריכה לכריכה').
את המשך הודעתך לא זכיתי להבין כלל, מלבד שכנראה מר חפץ לעורר פרובוקציות לחינם. מילתי־שלי כבר אמורה היא: יעוי' משלי כו, ד.

[סבא]

נקלעתי במקרה [רק מה'] לכאן, ורצוני לומר לכם שהשאלה ששאלתם אינה חדשה, וגם התשובה שניסו אחרים לומר אינה חדשה,
ראו מה שכתב האדמו"ר הקדוש מפיסצנא בספרו הכשרת האברכים פרק י"א, ואח"כ תעיינו היטב בספרו שהאריך מאוד לבאר כל עניין זה, עם כמה שיטות בדרכי החסידות [כולל שיטת חב"ד] הנה דבריו-

 ולמה זה תסתפקו להיות מן אותם שכאשר שואלים אותם מה זאת חסידות ובמה נבדל החסיד מן זולתו החרד ושאינו חסיד, וחסיד בן תורה מבן תורה שאינו חסיד,
לא ידע מה לענות, או שישיב תשובה השגורה שהחמימות בעבודה היא החסידות,
ולא יתנו לב לדעת שגם לקדושינו בעלי הקבלה עם האר"י הקדוש וותלמידיו שרפי א-ל זי"ע בטח לא חסר אש אלקים בעבודת קדשם.
ואם נאמר שהחמימות של המקובלים נתישנה, והבעש"ט זי"ע שוב עורר אותה, א"כ ח"ו לא גילה שום חדשות, רק החזיר את העטרה ליושנה, ולמה לקראותם שם חדש חסידים וחסידות, ולא מקובלים וקבלה כמלפנים, ולמה חלקו עליהם המתנגדים כשרצו החסידים רק להחזיר את עבודת המקובלים, ולא יותר, הס מלדבר כן!

[אברך]

נקלעתי במקרה [רק מה'] לכאן, ורצוני לומר לכם שהשאלה ששאלתם אינה חדשה, וגם התשובה שניסו אחרים לומר אינה חדשה,
ראו מה שכתב האדמו"ר הקדוש מפיסצנא בספרו הכשרת האברכים פרק י"א, ואח"כ תעיינו היטב בספרו שהאריך מאוד לבאר כל עניין זה, עם כמה שיטות בדרכי החסידות [כולל שיטת חב"ד] הנה דבריו-

 ולמה זה תסתפקו להיות מן אותם שכאשר שואלים אותם מה זאת חסידות ובמה נבדל החסיד מן זולתו החרד ושאינו חסיד, וחסיד בן תורה מבן תורה שאינו חסיד,
לא ידע מה לענות, או שישיב תשובה השגורה שהחמימות בעבודה היא החסידות,
ולא יתנו לב לדעת שגם לקדושינו בעלי הקבלה עם האר"י הקדוש וותלמידיו שרפי א-ל זי"ע בטח לא חסר אש אלקים בעבודת קדשם.
ואם נאמר שהחמימות של המקובלים נתישנה, והבעש"ט זי"ע שוב עורר אותה, א"כ ח"ו לא גילה שום חדשות, רק החזיר את העטרה ליושנה, ולמה לקראותם שם חדש חסידים וחסידות, ולא מקובלים וקבלה כמלפנים, ולמה חלקו עליהם המתנגדים כשרצו החסידים רק להחזיר את עבודת המקובלים, ולא יותר, הס מלדבר כן!

התגעגענו, מורינו הרב @סבא לאי"ט.