כל הסדרים לשון רבים מלבד סדר מועד, מדוע?

טוביה פריד

משתמש ותיק
יש לי איזה רעיון בדרך דרש אציע ואשמע חוו'ד.
כתיב
,כי בן זקונים הוא לו" -גבי יעקב ויוסף , ואיתא בספרים (חת''ס מג''ע של''ה ועוד)
זקונים ר''ת ז'רעים ק'דשים נ'שים נזי'קין מ'ועד.
(נזקין לא נדרש כמין חומר כי הוא ממהות התיבה זקן=נזק.) והנה שם מועד בא כנגד המ''מ סופית שמרבה את המילה כי מם סופית באה לרבות ולסגור להוסיף על זקן אחד, זקונים לשון רבים. ואולי כיוון שכבר קיבלה את ריבוייה במקום אחר נכתבה כאן יחיד-מקופיא בדרך עיקום ורעיון בלבד.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.

באחד מהספרים של הרה"ג ישראל שניאור שליט"א כתב תשובה ארוכה בענין זה. מסקנת דבריו שאין תשובה ברורה בזה, אבל הביא שם עשרות ספרים נדירים שדברו בזה.
 

rk1234

משתמש ותיק
בספרחזיתה לר' מאיר מביא ששאלו זאת לר' מאיר ואמר שמועד הכל זה מועד אחד שכולם זה שבת משא"כ שאר הדברים זה כמה סוגים ואמר שזה לא נכון תירוץ זה משום תענית ומגילה ואולי גם שבת שזה דין אחר
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
מקופיא -
בכל הסדרים יש הרבה הלכות של הרבה עניינים,
וכגון:
זרעים, הלכות של ברכות, של פאה, של תרומות וכו'.
נשים, הלכות של כתובה, קידושין, גירושין, סוטה, ייבום וכו'.
נזיקין, נזקי ממון, חיובי שמירה, דיני שכנים, עדות וכו'.
וכן הלאה.

משא"כ מועד, כל כולו עוסק בענין אחד ויחיד: הלכות המועד.
אלא שהלכות אלו מתחלקות בין סוגי המועדים, לא הרי הלכות שבת כהלכות סוכות, ולא הלכות סוכות כהלכות פסח, ולכן הן חלוקות למסכתות שונות.
אבל העיקרון שבהם הוא אחד - ההלכות של ה'מועד'.
הא למה זה דומה - לו יצוייר שהיו הלכות מסויימות שנוהגות רק ביום ראשון, והלכות מסויימות רק ביום שני וכן הלאה, והיתה מסכת שמפרטת את כל הדינים האלו, איך היו קוראים לה? 'שבוע'! כי אמנם השבוע מתחלק לשבעה עניינים שונים, אבל בסוף המסכת עוסקת בדיני כל השבוע.
כמו"כ המועדים, הסדר עוסק בדיני ה'מועד', והדינים הללו מתחלקים בין כל סוגי המועדים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
שמעתי בסגנון זה (בערך), שאר הסדרים מכונים על פי מי שהדינים הם כלפיהם.
אבל מועד זה הדין עצמו.
 

HaimL

משתמש ותיק
בכל המרובים, קיימים הרבה גופים. הרבה נשים, הרבה נזקים, הרבה זרעים וכו' עד סוף כל העולם.

משא"כ מועד, שהוא אותו מועד עצמו, שבת, פסח, יום טוב וכו', רק שחוזר ומתחדש מזמן לזמן. וקצת קרוב לדברי המגיב לעיל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בכל המרובים, קיימים הרבה גופים. הרבה נשים, הרבה נזקים, הרבה זרעים וכו' עד סוף כל העולם.

משא"כ מועד, שהוא אותו מועד עצמו, שבת, פסח, יום טוב וכו', רק שחוזר ומתחדש מזמן לזמן. וקצת קרוב לדברי המגיב לעיל

אבל גם במועד יש כמה מועדים - פסח, שבועות, סוכות וכו', שהם שונים זמ"ז ואינה אותו מועד כמו הקודם.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
בכל המרובים, קיימים הרבה גופים. הרבה נשים, הרבה נזקים, הרבה זרעים וכו' עד סוף כל העולם.

משא"כ מועד, שהוא אותו מועד עצמו, שבת, פסח, יום טוב וכו', רק שחוזר ומתחדש מזמן לזמן. וקצת קרוב לדברי המגיב לעיל

אבל גם במועד יש כמה מועדים - פסח, שבועות, סוכות וכו', שהם שונים זמ"ז ואינה אותו מועד כמו הקודם.
ההבדל הוא, שמספרם קבוע. שבת, 6 י"ט, יוה"כ, חנוכה, פורים. נכון שיש הרבה ימי שבת, והרבה ימי יו"ט ראשון של פסח וכדומה, אבל השבת לא משתנה משבוע לשבוע, ויו"ט ראשון של פסח אינו משתנה משנה לשנה (ולכן כתבתי שזה קצת דומה למגיב לעיל, שכאן מונים את המצוות גופן, והן הרי לא משתנות, משא"כ בשאר הסדרים מונים את הגופים שהמצוות מכוונות כלפיהם).
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
שמעתי לפרש לפי שששה סדרים נגד ו"ק, וסדר מועד נגד גבורה, לכן הוא בלשון יחיד שלא נכון להרבות הדינין.
 

יחיה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.

מאמר מיוחד ע"ז, ראה: http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=527#_ftn12, צירפתיו פה.
נמצא שם בין הדברים:
שניים מחכמי זמננו הסבירו שהמילה 'מועד' עצמה היא כבר בלשון רבים. הרב חיים קניבסקי כתב זאת בלשונו הקצרה...[10], והרב חסידא תמך עצמו בפסוקים בצפניה (ג, יח) "נוגי מועד" ובאיכה (א, ד) "מבלי באי מועד"[11].
גם אליעזר לוי במבוא לפירושו[12] לסדר מועד מסכים שהתיבה 'מועד' היא לשון רבים... 
 

קבצים מצורפים

  • 11-D-9_67-74.pdf
    61.9 KB · צפיות: 3

לב טוב

משתמש חדש
אם יורשה להמציא...
אולי כי בלשון רבים עלולה להיווצר משמעות לא רצויה כ'משניות מועדות'
לשון נפילה ח"ו
 

יחיה

משתמש ותיק
לענ"ד, ע"ש שנאמר בזכריה - פרק ח פסוק יט:
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְיָ֣ צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ:  
ז"א, שבזמן הזה, עדיין המועדים חסרים, בחינת "מועד", וכפי שמלמדת כל מסכת תעניות, וגם אבלות של מסכת מועד קטן.
רק לעתיד לבוא בגאולה הקרובה, נזכה ללוח המלא של "מועדים", בב"א.
 

אמונה

משתמש ותיק
ספר 'דברי יעקב' (ליקוט אמרי קודש מרבי חיים יעקב מקאמארנא זי"ע; פסח, אות קנד):
צ"ב למה כל המשניות נקראים בל' רבי"ם, כמו זרעי"ם, קדשי"ם, וכן כולם, ואילו מוע"ד נכתב בל' יחי"ד.
וי"ל דמוע"ד, זה מ', מ'צה [מ'רור], ו-וע"ד בגי' פ', שזה פ'סח, ולכן נכתב בל' יחי"ד, דזה קאי על פס"ח, מוע"ד, כמ"ש למוע"ד צאתך ממצרים.
ועוי"ל משום שכל המועדים כלולים בפסח, וניסן הוא ראש לחדשי השנה.
[ובהערות שם (94) הוסיף: וכ' בדעת זקנים (בראשית יח, יד) עה"פ למועד אשוב אליך, כי בפסח נולד יצחק, למוע"ד בגי' בפס"ח, עכ"ל, והבן.] 
 
חלק עליון תַחתִית