כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.
כמעיין המתגבר אמר:זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.
HaimL אמר:בכל המרובים, קיימים הרבה גופים. הרבה נשים, הרבה נזקים, הרבה זרעים וכו' עד סוף כל העולם.
משא"כ מועד, שהוא אותו מועד עצמו, שבת, פסח, יום טוב וכו', רק שחוזר ומתחדש מזמן לזמן. וקצת קרוב לדברי המגיב לעיל
ההבדל הוא, שמספרם קבוע. שבת, 6 י"ט, יוה"כ, חנוכה, פורים. נכון שיש הרבה ימי שבת, והרבה ימי יו"ט ראשון של פסח וכדומה, אבל השבת לא משתנה משבוע לשבוע, ויו"ט ראשון של פסח אינו משתנה משנה לשנה (ולכן כתבתי שזה קצת דומה למגיב לעיל, שכאן מונים את המצוות גופן, והן הרי לא משתנות, משא"כ בשאר הסדרים מונים את הגופים שהמצוות מכוונות כלפיהם).יושב אוהלים אמר:HaimL אמר:בכל המרובים, קיימים הרבה גופים. הרבה נשים, הרבה נזקים, הרבה זרעים וכו' עד סוף כל העולם.
משא"כ מועד, שהוא אותו מועד עצמו, שבת, פסח, יום טוב וכו', רק שחוזר ומתחדש מזמן לזמן. וקצת קרוב לדברי המגיב לעיל
אבל גם במועד יש כמה מועדים - פסח, שבועות, סוכות וכו', שהם שונים זמ"ז ואינה אותו מועד כמו הקודם.
כמעיין המתגבר אמר:נראה שהרמב''ם התקשה בשאלו זו ועל כן קרא לספרו זמנים, במקביל לנשים נזיקין זרעים.
כמעיין המתגבר אמר:זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.
אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.
שניים מחכמי זמננו הסבירו שהמילה 'מועד' עצמה היא כבר בלשון רבים. הרב חיים קניבסקי כתב זאת בלשונו הקצרה...[10], והרב חסידא תמך עצמו בפסוקים בצפניה (ג, יח) "נוגי מועד" ובאיכה (א, ד) "מבלי באי מועד"[11].
גם אליעזר לוי במבוא לפירושו[12] לסדר מועד מסכים שהתיבה 'מועד' היא לשון רבים...
ז"א, שבזמן הזה, עדיין המועדים חסרים, בחינת "מועד", וכפי שמלמדת כל מסכת תעניות, וגם אבלות של מסכת מועד קטן.כֹּֽה־אָמַ֞ר יְיָ֣ צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ: