פורים, כפורת, פוריא

השמיעני היום ת"ח א' דבר נאה, ואשמח בהרחבת דברים מהלומדים דפה, אם אכן תוכו <של הך מילתא> כברו, ועוד.

פורים גדול מיוהכ"פ. וי"ל בזה, שיוהכ"פ מגיע עד בין בדי ארון, אבל פורים מגיע לכפורת, פניהם איש אל אחיו, (מעין מצוות היום).

פורים מלשון פוריא, מטה, וקה"ק - הכרובים - 'חדר המטות' הוא.

ובמגילה מצינו מטות זהב וכסף דאחשורוש, והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה, פור המן נהפך לפורנו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
השמיעני היום ת"ח א' דבר נאה, ואשמח בהרחבת דברים מהלומדים דפה, אם אכן תוכו <של הך מילתא> כברו, ועוד.

פורים גדול מיוהכ"פ. וי"ל בזה, שיוהכ"פ מגיע עד בין בדי ארון, אבל פורים מגיע לכפורת, פניהם איש אל אחיו, (מעין מצוות היום).

פורים מלשון פוריא, מטה, וקה"ק - הכרובים - 'חדר המטות' הוא.

ובמגילה מצינו מטות זהב וכסף דאחשורוש, והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה, פור המן נהפך לפורנו.
הדברים נראים יפים מאוד ועמוקים להפליא 
אך נראה לכאורה שיש לזה קשר לסודות התורה
וקשה לומד דבר זה מעצמנו 
ורק גדולי הדורות יחידים  והקודמים כמדומה יכלו להגיד כן
אני עכ''פ אינני יכול להכריע מה שבקשתם אם תוכו כברו
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אולי יש לפרש,
שיוהכ"פ הוא שיא הקרבה בעמידה לפני ה',
שזה ענין יוהכ"פ, להגיע לעמידה טהורה ונקיה לפני הקב"ה כמבואר בפסוקים,
ואולי נמשל לגמול עלי אמו,
וע"כ עניינו בין הבדים, שנמשלו לדדי אישה כמבואר בגמ'.

ובפורים לעומת זאת, שהדור קיבלוה מאהבה,
אין כאן עמידה לפני ה',
אלא להיפך, שאדם מבטל עמידתו לגמרי, ע"י ביטול הדעת (עמידה לפני ה' טעונה דעת, ואסור לשתות לפניה),
והחיבור לקב"ה הוא דווקא דרך זה שמתגלה שגם כשלא עומדים לפניו, הוא נמצא בתוכנו ובתוך המציאות עצמה,
וזה חיבור של אהבה, פנים אל פנים, ולא דרך עמידה מרוחקת לפני.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כל ענין עבודת יוהכ"פ לא נאמר בתורה על יוהכ"פ דווקא,
אלא הוא מתואר כצורה איך צריך להיכנס לעמוד לפני ה' בצורה הנכונה,
רק שיש חיוב להיכנס ולעמוד לפני ה' באופן זה אחת בשנה
(כידוע מהגר"א שאהרן היה יכול להיכנס ולהקריב כן מתי שירצה, ולא רק ביוהכ"פ).

וכן ענין הכפרה, נקרא בתורה כפרה לפני ה',
שמהות הכפרה היא היטהרות כדי לעמוד לפני ה',
וגם על המשכן והמזבח היה צריך לכפר לפני שיעמדו לשמש לפני ה'.
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
אולי יש לפרש,
שיוהכ"פ הוא שיא הקרבה בעמידה לפני ה',
שזה ענין יוהכ"פ, להגיע לעמידה טהורה ונקיה לפני הקב"ה כמבואר בפסוקים,
ואולי נמשל לגמול עלי אמו,
וע"כ עניינו בין הבדים, שנמשלו לדדי אישה כמבואר בגמ'.

ובפורים לעומת זאת, שהדור קיבלוה מאהבה,
אין כאן עמידה לפני ה',
אלא להיפך, שאדם מבטל עמידתו לגמרי, ע"י ביטול הדעת (עמידה לפני ה' טעונה דעת, ואסור לשתות לפניה),
והחיבור לקב"ה הוא דווקא דרך זה שמתגלה שגם כשלא עומדים לפניו, הוא נמצא בתוכנו ובתוך המציאות עצמה,
וזה חיבור של אהבה, פנים אל פנים, ולא דרך עמידה מרוחקת לפני.
צדיקים אמרו, 
שלעבוד את ה' באכילה. 
יותר קשה 
מלעבוד אותו בתפילה...
 
 
נראה דמיטות של אחשורוש הינם מיטות הסיבה ולא מיטות שכיבה ולכן הדמיון לדר המיטות קצת מסתבך.

מיהו יתכן בזה מה שיוה"כ אסור בתה"מ, ובפורים מבואר שימצא מיטתו מוצעת.
 
חלק עליון תַחתִית