מתי בפעם האחרונה גזרו צום בעת צרה?
- Thread starter יצחק ב
- תאריך התחלה
איש ווילנא
משתמש ותיק
כמדומה שהיה זה דבר מצוי בכל הדורות
והנה לדוגמא חלק ממכתבם של גדולי ישראל כפי שהובא בקובץ אגרות אחיעזר רלה. בזמן רדיפת הדת ברוסיה אחרי מלחמת העולם הראשונה על היבסקים [אבל שם מדובר על תענית ציבור עולמי. וזה היה דבר נדיר. מה שאין כן תע"צ פרטי בתוך העירה]
והנה רבים ושלמים מגדולי ישראל העירו אותנו שמחוייבים לקבוע תענית ציבור כללי באה"ק ובכל תפוצות הגולה ביום אחד ולמען שיהיה סיפוק בכל מקום לפרסם את התענית לזאת מצאנו מחוייבים בדבר להיות שלוחי הקהל לפרסם הדבר ברבים ולקבוע התענית ציבור ביום א' דסליחות הבע"ל ולנהוג בו כבכל תע"צ ושיהיו נמצאים יחידים שילכו להתפלל ביום התענית על קברי הצדיקים שיעוררו גם הם רחמי שמים עלינו פרטי התענית כפי הדין שחולים וחלושים ועוברות ומיניקות אינם מחוייבים להתענות ויקיימו אגרא דתעניתא צדקתא ויפדו בצדקה
ביום התענית הנ"ל יתאספו כל העם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והמוכיחים יאמרו דברי כבושים לפני תפלת המנחה לעורר את העם ללימוד תינוקות של בית רבן ולחזוק יסודי הדת השבת וטהרת המשפחה לעורר לתשובה ולמעשים טובים ותפלה לה' לבטל את הגזירות הרעות שלא יבא חלק גדול וחשוב מאחב"י לידי כליון ח"ו ויהיו נא דברי הצומות וזעקתם לכח מעודד להתעוררות כללית לכל שלומי אמוני ישראל להחזיק בד' ובתורתו ועד יום התענית על כל איש ישראל אשר יראת ד' נגעה בלבו יש לו לעורר רחמי שמים בכל יום בתפלתו וכמו שמצינו בגזירת עצירת גשמים שעד יום התענית הכללי התחילו היחידים בעצמם להתענות
והנה לדוגמא חלק ממכתבם של גדולי ישראל כפי שהובא בקובץ אגרות אחיעזר רלה. בזמן רדיפת הדת ברוסיה אחרי מלחמת העולם הראשונה על היבסקים [אבל שם מדובר על תענית ציבור עולמי. וזה היה דבר נדיר. מה שאין כן תע"צ פרטי בתוך העירה]
והנה רבים ושלמים מגדולי ישראל העירו אותנו שמחוייבים לקבוע תענית ציבור כללי באה"ק ובכל תפוצות הגולה ביום אחד ולמען שיהיה סיפוק בכל מקום לפרסם את התענית לזאת מצאנו מחוייבים בדבר להיות שלוחי הקהל לפרסם הדבר ברבים ולקבוע התענית ציבור ביום א' דסליחות הבע"ל ולנהוג בו כבכל תע"צ ושיהיו נמצאים יחידים שילכו להתפלל ביום התענית על קברי הצדיקים שיעוררו גם הם רחמי שמים עלינו פרטי התענית כפי הדין שחולים וחלושים ועוברות ומיניקות אינם מחוייבים להתענות ויקיימו אגרא דתעניתא צדקתא ויפדו בצדקה
ביום התענית הנ"ל יתאספו כל העם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והמוכיחים יאמרו דברי כבושים לפני תפלת המנחה לעורר את העם ללימוד תינוקות של בית רבן ולחזוק יסודי הדת השבת וטהרת המשפחה לעורר לתשובה ולמעשים טובים ותפלה לה' לבטל את הגזירות הרעות שלא יבא חלק גדול וחשוב מאחב"י לידי כליון ח"ו ויהיו נא דברי הצומות וזעקתם לכח מעודד להתעוררות כללית לכל שלומי אמוני ישראל להחזיק בד' ובתורתו ועד יום התענית על כל איש ישראל אשר יראת ד' נגעה בלבו יש לו לעורר רחמי שמים בכל יום בתפלתו וכמו שמצינו בגזירת עצירת גשמים שעד יום התענית הכללי התחילו היחידים בעצמם להתענות
בבלי
משתמש ותיק
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
היה נידון גדול בזמן החזו''א אם לקבוע תענית לזכר השואה והחזו''א התנגד (אם אינני טועה).יצחק ב אמר:
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
באופן כללי בשביל לגזור תעניות צריך משמעת אדוקה מאוד לחכמים, והיום אם יגזרו החכמים הרבה מאוד מהציבור לא ישמעו להם כי אין להם כל כך סמכות וזה יהיה פתח לא לשמוע לרבנים, מה גם שאנו דור שיש בו מאכלים לרוב ועוד שירדה חולשה לעולם ומחמת זה צום הוא דבר מאוד קשה על הציבור הרחב, ועל כן קביעת צום באופן מוחלט יכולה להזיק למשמעת לרבנים ויכולה גם להעמיס על המון העם ולהשניא קצת עליהם את הרבנים.יצחק ב אמר:
בער"ח ניסן תש"פ כתוב במכתב עם חתימת הגר"ח קניבסקי שמייעץ (בלשון הזאת) להתענות חצי יום
כנראה יותר מזה לפי ערך הדור זוהי גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה
ובפרט וכפי שכתוב שם במכתב שעיקר התענית היא התפילה
ואם אנו מנועים בעוונותינו להתכנס בבתי כנסיות בהמונינו תענית לבדה אינה מספקת