מילתא מילתא ותני לה - כל תיבה ותיבה חוזר ושונה מגונה הוי שתוקי לא משתקינן ליה שאין זה דומה למקבל עליו שתי מלכיות אלא למתלוצץ אמר פסוק שלם ותני ליה משתקינן ליה דמחזי כשתי רשויות:יד אבשלום אמר:וכי כל הענין הוא לצאת ידי"ח עד כמה שציותה תורה לקרוא פרשת זכור ויש דיון מה הקריאה היותר טובה למה לא לקרוא את שניהם ברור שיש יותר מקום להחמיר במקום שבל"ז לא יוצא ידי"ח אבל גם אם יוצא ממילא ידי"ח עדיין יש ענין להחמיר
לכ' הנידון הוא ע"פ דקדוק, וזה שייך בכל מקום שכתוב זכר (בסמיכות)חזק וברוך אמר:לא מובן, וכי בגלל שמצאנו ספק במקום אחד - ממילא יש ספק על כל המקומות שנזכר זכר בתנ"ך? היכן שקבלה בידינו שיש ספק על המסורת - אולי יש לחשוש ולהחמיר, אך במקום שלא ידוע לנו ספק - מנין לנו לערער על מסורת הניקוד?
כן הוא מנהג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (ואעפ"כ במנהג חב"ד ההוראה לרבים להגיד רק בסגול).יעקב שלם אמר:האם יש מקור לומר פעמיים זייכר באשרי בפסד"ז
(כך נוהג שכני לספסל בית הכנסת)
כמו בקריאת זכור
זה נראה לי חומרא תמוהה
בפרט שגם בזכור שזה דאורייתא ודאי יצא יד"ח גם בלי לחזור
ע"פ נגלה אין בזה טעם [כמובן, תמיד אפשר להפתיע, אדרבה...]חייל של הרבי אמר:כן הוא מנהג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (ואעפ"כ במנהג חב"ד ההוראה לרבים להגיד רק בסגול).
ואולי המגיבים ocd וכיוצא בו, צריכים קצת להירגע בעצמם. לא כל חומרא או הקפדה שמישהו נוהג בה ואתם לא, מגיעה ממחלת נפש.
חידוש!חייל של הרבי אמר:בסגול
אבי חי אמר:לכ' הנידון הוא ע"פ דקדוק, וזה שייך בכל מקום שכתוב זכר (בסמיכות)חזק וברוך אמר:לא מובן, וכי בגלל שמצאנו ספק במקום אחד - ממילא יש ספק על כל המקומות שנזכר זכר בתנ"ך? היכן שקבלה בידינו שיש ספק על המסורת - אולי יש לחשוש ולהחמיר, אך במקום שלא ידוע לנו ספק - מנין לנו לערער על מסורת הניקוד?
אכן. וכמדומה שכן הוא בנוסח הגר"א.סנגורן של ישראל אמר:חידוש!חייל של הרבי אמר:בסגול
מחלוקת בדעתו (עי' הסכמת הגר"ח מוולאזין למעשה רב).חייל של הרבי אמר:אכן. וכמדומה שכן הוא בנוסח הגר"א.
לא צריך לחשוש לשום דבר. מה כבר הוא יעשה לך?אבי חי אמר:ע"פ נגלה אין בזה טעם [כמובן, תמיד אפשר להפתיע, אדרבה...]חייל של הרבי אמר:כן הוא מנהג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (ואעפ"כ במנהג חב"ד ההוראה לרבים להגיד רק בסגול).
ואולי המגיבים ocd וכיוצא בו, צריכים קצת להירגע בעצמם. לא כל חומרא או הקפדה שמישהו נוהג בה ואתם לא, מגיעה ממחלת נפש.
מי שיש לו בזה ענינים ע"פ קבלה וכדו', לחיי. אך מי שלא, יש לחשוש מבורות ומטה.
חזק וברוך אמר:לא מובן, וכי בגלל שמצאנו ספק במקום אחד - ממילא יש ספק על כל המקומות שנזכר זכר בתנ"ך? היכן שקבלה בידינו שיש ספק על המסורת - אולי יש לחשוש ולהחמיר, אך במקום שלא ידוע לנו ספק - מנין לנו לערער על מסורת הניקוד?
יואל נהרי אמר:יש נותנים פעמיים מחצית השקל, פעם זיכר למחצית השקל, ופעם זכר.
קדמא ואזלא אמר:שמעתי פעם על מישהו שהעיר לבעל קורא שהוא לא שמע את הנ' של ז(נ)כור..
תלמיד נאמן אמר:בלי להתייחס אישית לפלוני (השכן לספסל) שאינני יודע מה דרגתו, וזה לא הנושא.
השאלה המרכזית כאן היא האיזון בין הקפדה גבוהה יותר ופחות ביחס לדברים החמורים יותר ופחות.
עוגן אמר:תלמיד נאמן אמר:בלי להתייחס אישית לפלוני (השכן לספסל) שאינני יודע מה דרגתו, וזה לא הנושא.
השאלה המרכזית כאן היא האיזון בין הקפדה גבוהה יותר ופחות ביחס לדברים החמורים יותר ופחות.
במחילה, לאו דוקא.
יש אנשים שאינם בדרגה גבוהה, ששמעו פעם איזו חומרא, שקל לבצע אותה, ונקלט במוח ונכנס להרגל שיטפא דלישנא, והם עושים זאת בלי שום מאמץ.
לעומת זאת חומרות אחרות שקשים להם וכבדים עליהם הם מחפשים דעות לקולא.
קודם כל תודה על המידע המעניין.חייל של הרבי אמר:כן הוא מנהג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (ואעפ"כ במנהג חב"ד ההוראה לרבים להגיד רק בסגול).יעקב שלם אמר:האם יש מקור לומר פעמיים זייכר באשרי בפסד"ז
(כך נוהג שכני לספסל בית הכנסת)
כמו בקריאת זכור
זה נראה לי חומרא תמוהה
בפרט שגם בזכור שזה דאורייתא ודאי יצא יד"ח גם בלי לחזור
ואולי המגיבים ocd וכיוצא בו, צריכים קצת להירגע בעצמם. לא כל חומרא או הקפדה שמישהו נוהג בה ואתם לא, מגיעה ממחלת נפש.