ברור שגם לאחר כל הפירוט בתורה ובחזל עדיין אנו חסרי ידע על רבים ממעשי המשכן וכליו , ואציג את אחת התמיהות ואולי תמצאו מזור !
א, נתחיל בנתונים: קרשי המשכן משקלם היה כ 500 - 1000 קג. לר נחמייה עביו שווה לכל האורך, לרי הודה הולך וצר כלפי מעלהעד לאצבע. משקל האדנים היה כל אחד כחמישים קג.
ב,גובה העמודים: 1- במשכן 10 אמות = כ 6 מטר, כך גם עמודי הפרוכת ועמודי המסך לפתח המשכן.. 2- ואילו גובה עמודי החצר לר יהודה 5 אמות, ולר יוסף 15 אמות , 3-גובה עמודי פתח החצר לפי ר יוסי ,רשי בעירובין ב ע"ב מביא שתי דעות או 15 או עשרים אמה =12 מטר!
ג, הפרוכת וגם מסך הפתח נעשו מעשח רוקם מעשרים וארבעה חוטים וכו, עביו לא נתפרש בתורה, אולם במדרש תנחומא מופיע שהיה טפח,
מידות הפרוכת וגם המסך 10* 10 אמות, ואילן מסך שער החצר היה באמות : 20 *5 לרי. או 20 * 15, או 20 * 20 לפי ר יוסי.
ד, סהכ משקל קרשי המשכן אמור להיות בין 24 - 48 טון , לפי השיטות השונות,
משקל הפרוכת 10 *10 אמות, אם עוביו היה טפח הרי מדובר במאות קג, וגם לשיטת הרמבם משקל הפרוכת ופרטיה הם בלשון גוזמא(כדברי הגמרא בחולין),וכן למפרשים במידות : "אין נראה לי לומר שאותן שתי פרוכות היה כל אחד עוביו טפח, לפי שצריך הכהן לא טונות, אבל עדיין מדובר במאות ק"ג.
ועתה לשאלות :
1 - איך נשאו 8 שוורים בארבע עגלות [במדבר ז' ח'] משקל -24 - 48 טון קרשים ?
2 אבל עיקר השאלה היא: איך אותם עמודים של הפרוכת ושל המסך ,עמודים בגובה של שש מטר על אדן ,איך הם עמדו יציב, מבלי שיהיו להם יסודות בתוך האדמה ,או משהו אחר לייצבם .משקל האדן אינו מספיק לכך, ולא רק זה, אלא ההיפך הפרוכת והמסך הכבדים שתלו עליהם אמורים לערער את יציבותם ולגרום להפלתם !
3, ונעבור לשער החצר ולדעת ר יוסי השנייה, השאלה מתעצמת, שכן העמודים היו בגובה 20 אמה = 12 מטר, עמוד בודד, בלי בריחים ובלי טבעות לחברו למשהו איך היתה להם יציבות ?
היחידי שראיתי שהתייחס לחלק מכך הוא פירוש האברבנל בעניין הקרשים , אך זו דעת יחיד וקשה להולמה עם חזל,
ואלו דברי האברבנל :
... וזו היא לדעתי סברא יותר ישרה, לפי שהקרשים האלה היו בצורת הלוחות, ואלו היו עבים וגסים כולם, בעובי אמה, תכבד משאם. כי הנה משמרת בני מררי היו קרשי המשכן ובריחיו, והקרשים היו מ"ח, וכפי עבודתם ניתן להם שמונת הבקר בארבעה עגלות שיבוא לכל עגלה שנים עשר קרשים. ואיך ימשכו שני בקר שנים עשר קרשים עבים אמה ורוחבם אמה וחצי ואורכם עשר אמות? כי הנה אפילו קרש אחד יהיה זרות כפי המנהג הטבעי. והכתוב לא הגיד שנעשה בזה נס כלל. על כן אמרתי שהיו הקרשים בצורת לוחות. ואולי שגם מלמטה לא היה עבים אמה, כל שכן למעלה, שהיו חדים כאצבע. ולפי שלא היה עביים נחשב, זכר הכתוב אורך הקרשים שהיה עשר אמות להיות אורך הקרשים לגובה הכתלים. כי כן היה גובהו של משכן עשר אמות. ורוחבם אמה וחצי, אבל לא זכר עביים....
דהיינו לאברבנל - הקרש כולו היה דק (כאצבע ?) , אבל שוב גם לשיטתו עדיין לא ברורה יציבותן עם משקל הפרוכת והמסך ?
מה דעתכם ? וכבר נאמר "ותשועה ברוב יועץ"
א, נתחיל בנתונים: קרשי המשכן משקלם היה כ 500 - 1000 קג. לר נחמייה עביו שווה לכל האורך, לרי הודה הולך וצר כלפי מעלהעד לאצבע. משקל האדנים היה כל אחד כחמישים קג.
ב,גובה העמודים: 1- במשכן 10 אמות = כ 6 מטר, כך גם עמודי הפרוכת ועמודי המסך לפתח המשכן.. 2- ואילו גובה עמודי החצר לר יהודה 5 אמות, ולר יוסף 15 אמות , 3-גובה עמודי פתח החצר לפי ר יוסי ,רשי בעירובין ב ע"ב מביא שתי דעות או 15 או עשרים אמה =12 מטר!
ג, הפרוכת וגם מסך הפתח נעשו מעשח רוקם מעשרים וארבעה חוטים וכו, עביו לא נתפרש בתורה, אולם במדרש תנחומא מופיע שהיה טפח,
מידות הפרוכת וגם המסך 10* 10 אמות, ואילן מסך שער החצר היה באמות : 20 *5 לרי. או 20 * 15, או 20 * 20 לפי ר יוסי.
ד, סהכ משקל קרשי המשכן אמור להיות בין 24 - 48 טון , לפי השיטות השונות,
משקל הפרוכת 10 *10 אמות, אם עוביו היה טפח הרי מדובר במאות קג, וגם לשיטת הרמבם משקל הפרוכת ופרטיה הם בלשון גוזמא(כדברי הגמרא בחולין),וכן למפרשים במידות : "אין נראה לי לומר שאותן שתי פרוכות היה כל אחד עוביו טפח, לפי שצריך הכהן לא טונות, אבל עדיין מדובר במאות ק"ג.
ועתה לשאלות :
1 - איך נשאו 8 שוורים בארבע עגלות [במדבר ז' ח'] משקל -24 - 48 טון קרשים ?
2 אבל עיקר השאלה היא: איך אותם עמודים של הפרוכת ושל המסך ,עמודים בגובה של שש מטר על אדן ,איך הם עמדו יציב, מבלי שיהיו להם יסודות בתוך האדמה ,או משהו אחר לייצבם .משקל האדן אינו מספיק לכך, ולא רק זה, אלא ההיפך הפרוכת והמסך הכבדים שתלו עליהם אמורים לערער את יציבותם ולגרום להפלתם !
3, ונעבור לשער החצר ולדעת ר יוסי השנייה, השאלה מתעצמת, שכן העמודים היו בגובה 20 אמה = 12 מטר, עמוד בודד, בלי בריחים ובלי טבעות לחברו למשהו איך היתה להם יציבות ?
היחידי שראיתי שהתייחס לחלק מכך הוא פירוש האברבנל בעניין הקרשים , אך זו דעת יחיד וקשה להולמה עם חזל,
ואלו דברי האברבנל :
... וזו היא לדעתי סברא יותר ישרה, לפי שהקרשים האלה היו בצורת הלוחות, ואלו היו עבים וגסים כולם, בעובי אמה, תכבד משאם. כי הנה משמרת בני מררי היו קרשי המשכן ובריחיו, והקרשים היו מ"ח, וכפי עבודתם ניתן להם שמונת הבקר בארבעה עגלות שיבוא לכל עגלה שנים עשר קרשים. ואיך ימשכו שני בקר שנים עשר קרשים עבים אמה ורוחבם אמה וחצי ואורכם עשר אמות? כי הנה אפילו קרש אחד יהיה זרות כפי המנהג הטבעי. והכתוב לא הגיד שנעשה בזה נס כלל. על כן אמרתי שהיו הקרשים בצורת לוחות. ואולי שגם מלמטה לא היה עבים אמה, כל שכן למעלה, שהיו חדים כאצבע. ולפי שלא היה עביים נחשב, זכר הכתוב אורך הקרשים שהיה עשר אמות להיות אורך הקרשים לגובה הכתלים. כי כן היה גובהו של משכן עשר אמות. ורוחבם אמה וחצי, אבל לא זכר עביים....
דהיינו לאברבנל - הקרש כולו היה דק (כאצבע ?) , אבל שוב גם לשיטתו עדיין לא ברורה יציבותן עם משקל הפרוכת והמסך ?
מה דעתכם ? וכבר נאמר "ותשועה ברוב יועץ"