הלל השנה בפורים בירושלים

נבשר

משתמש ותיק
כמבואר בגמ' ישנם ג' טעמים למה לא אומרים הלל בפורים:
א. שאומרים הלל דווקא על נס שנעשה בא"י,
ב. אכתי עבדי חשוורוש אנן,
ג. קריאתה זה הלילא.
ולמעשה נפסק ברי"ף משום אכתי עבדי חשוורוש אנן, אבל יעויין בשערי תשובה תרצג' שכתב שמי שאין לו מגילה לפי דעת הר"י בשם המאירי (סתם מעניין שהביא מאירי), וכן הרמב"ם ובה"ג שפסקו משום קריאתה זה הלילא, יהא מחויב לקרות הלל מי שאין לו מגילה. וכתב להלכה שיקרא הלל בלא ברכה, לחשוש לדעות החולקים.
א"כ לכאו' השנה שחובת קריאת מגילה של ירושלים זה בי"ד, א"כ אכתי מחוייבים בהלל על הנס, וליכא קריאת מגילה א"כ יתחייבו בירושלים בקריאת ההלל, או לכל הפחות בלא ברכה?
אא"כ נחדש, שתקנת חז"ל שקריאת מגילה שויא להלל, ובמקום קריאת מגילה ליכא הלל, א"כ כיון שקבעו חז"ל חובת קריאת המגילה לעיירות גדולות בי"ד (משום שאין קוראים המגילה בשבת) א"כ ליכא הלל שעדיין חשיב שקריאתה זה הלילא, וקריאה די"ד מתייחסת לט"ו, וא"כ ליכא הלל, או שחובת ההלל נמי עברה לי"ד, אבל זה לא כ"כ מסתבר שחובת ההלל ביומו של נס , לכאו', או כעין לא פלוג שבמקום שאיכא קריאת מגילה לא תיקנו הלל ולא חילקו בזה, מלבד מי שליכא לו כלל מגילה ולא יצד"ח קריאת מגילה בעי לקרוא ההלל. ויש לעיין.
 

אבי חי

משתמש ותיק
כל כה"ג היה לרבותינו לפרש, ומשתיקתם ראיה כמ"ש מר לחדש.

אך יל"ע בבן כרך שאין לו מגילה, ורוצה לקיים הוראת השע"ת, אם יקרא ההלל בשבת או בע"ש. לענ"ד יקרא בע"ש, וצ"ע.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
אבל זה לא כ"כ מסתבר שחובת ההלל ביומו של נס
הנס היה בפסח ובכ"ג סיון ובי"ג וי"ד אדר. ט"ו אדר הוא רק יום המנוחה ולא יום הנס עצמו, ואעפ"כ אומרים בו "בזמן הזה" כי זה בערך הזמן הזה וזה היום שקבעו להודות בו על זה במוקפים, אבל ברור שכשההלכה היא שמקדימים לי"ד אז יוצאים בזה גם ידי חובת הלל (למ"ד שיש כזו חובה).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נבשר אמר:
א"כ כיון שקבעו חז"ל חובת קריאת המגילה לעיירות גדולות בי"ד (משום שאין קוראים המגילה בשבת)
בפשטות התכוונת לכתוב שקבעו חז"ל חובת קריאת המגילה ל"כרכין" בי"ד (משום שאין קוראים המגילה בשבת)

תודה על השאלה המעניינת
 

דרומאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מיהו שמעתי מגדולי ישראל שהיו דורשים בנס המגילה בשבת קודש, לקיים קריאתה זו הלילא.
זהו מדינא דגמרא, פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, וטעמא כדי שלא תשתכח תורת פורים.
אך עי' ביאור הגר"א סימן תרפ"ח סעיף ה' דנחלקו בזה הראשונים.
 
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
כל כה"ג היה לרבותינו לפרש, ומשתיקתם ראיה כמ"ש מר לחדש.

אך יל"ע בבן כרך שאין לו מגילה, ורוצה לקיים הוראת השע"ת, אם יקרא ההלל בשבת או בע"ש. לענ"ד יקרא בע"ש, וצ"ע.
הנפק"מ נפלאה.
 
דרומאי אמר:
פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, וטעמא כדי שלא תשתכח תורת פורים
לא נתברר לי מנא לך דהיינו טעמא,
מיהו בשו"ע לא פסק דין זה במבואר בביאור הגר"א הנ"ל (סעיף ו)
ונראה דאנן דלא רגילים בשאר ימות השנה לדרוש בעניני החג, צריכים לטעמא דקריאתה זו הלילא בפורים דחיובו אז גדול יותר, וכדפירשו התוס' שם והביאם הגר"א הנ"ל.
 
חלק עליון תַחתִית