אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
סקר: מה אתה נוהג לברך על שניצל?
- Thread starter לישועתך קויתי השם
- תאריך התחלה
אברהם העברי
משתמש ותיק
אני רואה שבודדים בלבד כתבו מזונות ולדעתי זה פשוט לכל מי שלומד את הסוגיא שמזונות (שאלתי כמה רבנים ואף אחד לא ענה שהכל!!! - חלקם אמרו שצריך מזונות אך מנהג העולם שהכל אבל אפי' אחד לא הסכים לפסוק שצריך מזונות)
לכן לדעתי צריך לערוך את הסקר לפני מה נוהגים בפועל ל"למדתי את הסוגיא ויצא מזונות", "למדתי את הסוגיא ויצא שהכל"
אני לא מתכוון שכל העונים לא למדו את הסוגיא אבל יש הרבה שאם יוצא להם אחרת ממנהגם הם לא יהיו מספיק אמיתיים עם עצמם לשנות לכן יש לשאול את השאלה גם על מסקנת הסוגיא חוץ ממה שנוהגים בפועל
לכן לדעתי צריך לערוך את הסקר לפני מה נוהגים בפועל ל"למדתי את הסוגיא ויצא מזונות", "למדתי את הסוגיא ויצא שהכל"
אני לא מתכוון שכל העונים לא למדו את הסוגיא אבל יש הרבה שאם יוצא להם אחרת ממנהגם הם לא יהיו מספיק אמיתיים עם עצמם לשנות לכן יש לשאול את השאלה גם על מסקנת הסוגיא חוץ ממה שנוהגים בפועל
מה הצדדים?לבי במערב אמר:טרם התשובה על הסקר שבראש האשכול, יש ענין שראוי לברר:
ציפוי העשוי מפרורי־לחם (מצוי בשניצלים הביתיים) - מה ברכתו?
וצ"ב ממה בדיוק מורכבים פרורי־הלחם של 'אֹסם' (למשל), ובאיזו שיטה הם נאפים או מיובשים.
איש ווילנא
משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:אני רואה שבודדים בלבד כתבו מזונות ולדעתי זה פשוט לכל מי שלומד את הסוגיא שמזונות (שאלתי כמה רבנים ואף אחד לא ענה שהכל!!! - חלקם אמרו שצריך מזונות אך מנהג העולם שהכל אבל אפי' אחד לא הסכים לפסוק שצריך מזונות)
לכן לדעתי צריך לערוך את הסקר לפני מה נוהגים בפועל ל"למדתי את הסוגיא ויצא מזונות", "למדתי את הסוגיא ויצא שהכל"
אני לא מתכוון שכל העונים לא למדו את הסוגיא אבל יש הרבה שאם יוצא להם אחרת ממנהגם הם לא יהיו מספיק אמיתיים עם עצמם לשנות לכן יש לשאול את השאלה גם על מסקנת הסוגיא חוץ ממה שנוהגים בפועל
זה נכון שלכאורה אם מנסים למצוא משהו כתוב אז כתוב מזונות.
אבל אם מערבים גם את הסברא
יתכן והגמ' לא דיברה אלא בתערובת של מזונות ושהכל. ובזה כל שיש בו וכו'
אבל באופן של ציפוי בעלמא כשכולם מרגישים שהעיקר הוא הבשר ואין חשיבות למיני דגן בזה לא דברו
לבי במערב אמר:'מזונות' או 'המוציא'.
צריך לפרט יותר?
לפרט את הסיבות לכאן או לכאן
לכאו' אין לזה תוריתא דנהמא
ממש לא, זה פשוט לכל מי שלומד את דברי הגמ' בלבד, ממש לא פשוט למי שלומד את דברי הראשונים, הרשב"א הרא"ש והרמב"ם.אברהם העברי אמר:זה פשוט לכל מי שלומד את הסוגיא שמזונות
(וכפי שאמר לי אחד מחשובי הלומדים פה אולפנא רבתי דמיר: "כל שיש בו לא בא להפוך את המשב"ק לרעבע ואת הרעבע למשב"ק".
לא רק סברא, ברא"ש למשל מפורש שצריך שהמזונות יהיה העיקר.איש ווילנא אמר:אבל אם מערבים גם את הסברא
חיים ושלום
משתמש ותיק
אני בירכתי כל השנים שהכול ולאחר שלמדתי את הסוגיא "כל שיש בו מה' מינים מברכים עליו במ"מ"
התחלתי לברך מזונות.
מלימוד הסוגיא עולה שאין שום מקור לברך שהכול.
ובקיצורים מיישבים את מנהג העולם בכל מיני סברות שלא הזכורו בפוסקים.
התחלתי לברך מזונות.
מלימוד הסוגיא עולה שאין שום מקור לברך שהכול.
ובקיצורים מיישבים את מנהג העולם בכל מיני סברות שלא הזכורו בפוסקים.
חיים ושלום
משתמש ותיק
בגמ' מפורש שאפילו אם המזונות טפל אך מורגש טעמואיש ווילנא אמר:אברהם העברי אמר:אני רואה שבודדים בלבד כתבו מזונות ולדעתי זה פשוט לכל מי שלומד את הסוגיא שמזונות (שאלתי כמה רבנים ואף אחד לא ענה שהכל!!! - חלקם אמרו שצריך מזונות אך מנהג העולם שהכל אבל אפי' אחד לא הסכים לפסוק שצריך מזונות)
לכן לדעתי צריך לערוך את הסקר לפני מה נוהגים בפועל ל"למדתי את הסוגיא ויצא מזונות", "למדתי את הסוגיא ויצא שהכל"
אני לא מתכוון שכל העונים לא למדו את הסוגיא אבל יש הרבה שאם יוצא להם אחרת ממנהגם הם לא יהיו מספיק אמיתיים עם עצמם לשנות לכן יש לשאול את השאלה גם על מסקנת הסוגיא חוץ ממה שנוהגים בפועל
זה נכון שלכאורה אם מנסים למצוא משהו כתוב אז כתוב מזונות.
אבל אם מערבים גם את הסברא
יתכן והגמ' לא דיברה אלא בתערובת של מזונות ושהכל. ובזה כל שיש בו וכו'
אבל באופן של ציפוי בעלמא כשכולם מרגישים שהעיקר הוא הבשר ואין חשיבות למיני דגן בזה לא דברו
ואינו בא לדבק מברכים במ"מ.
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קסא
ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ובפוסקים שם.
ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ובפוסקים שם.
רא"ש מסכת ברכות פרק ו סימן זחיים ושלום אמר:שלא הזכורו בפוסקים
הלכך כל שעיקרו מחמשת המינין אפי' רובו ממין אחר מברכין עליו בורא מיני מזונות
מפורש בדבריו שצריך שהמזונות יהיה העיקר, ופשוט שבשניצל אינו כן.
ואף אם נאמר שהרשב"א או הרמב"ם חולקים (לפי ענ"ד אינו כן, ואף הם מודים בדבר שברור שהוא טפל) אלה לא סברות שלא הוזכרו בפוסקים, וודאי שיש למנהג העולם (עכ"פ) על מה לסמוך. וכל מקום שהלכה רופפת וכו'.
יהודה בן יעקב
משתמש ותיק
מדבריו אפשר להבין שה"ה שניצל עוף מברך שהכל 'כברכת העיקר ולא כציפוי',קדמא ואזלא אמר:שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קסא
ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ובפוסקים שם.
השאלה היא בשניצל תירס, שלדבריו לא יברכו מזונות שהוא ציפוי, מה כן העיקר, אם האדמה או שהכל, וכנראה תלוי בכמות התירס וכו', וצריך לדעת אם יש בזה הבדלים במציאות בין טבעול לזוגלובק ?
(מאידך יש להסתפק, אולי בשניצל תירס אינו רק ציפוי אלא חלק מהמאכל עצמו, דלא כבעוף שודאי העיקר הוא העוף).
לא יודע לגבי טבעול, זלוגובק פרסמו בעבר שהרוב תירס, וכפי שכתבתי במק"א. (אני משער שגם בטבעול זה רוב).יואל נהרי אמר:אם יש בזה הבדלים במציאות בין טבעול לזוגלובק ?
בענין כל שיש בו.
לענ"ד מהסוגיא ומהשו"ע הדוגמא לנידון הוא דייסא, היינו שהמין דגן מעורב בו, אבל לכאו' אין דוגמא לכל שיש בו במקום שהמין דגן הוא ציפוי או בשכבות, שבכה"ג נראה שיש לדון רק עיקר וטפל או לברך שתי ברכות. ונפק"מ לשניצל ולכל עוגת שמנת ופאי וכדו'.
לגבי שניצל מובא סברא מהגרש"ז שהציפוי הוא כתיבול ולא נחשב שבא לטעם.
לענ"ד מהסוגיא ומהשו"ע הדוגמא לנידון הוא דייסא, היינו שהמין דגן מעורב בו, אבל לכאו' אין דוגמא לכל שיש בו במקום שהמין דגן הוא ציפוי או בשכבות, שבכה"ג נראה שיש לדון רק עיקר וטפל או לברך שתי ברכות. ונפק"מ לשניצל ולכל עוגת שמנת ופאי וכדו'.
לגבי שניצל מובא סברא מהגרש"ז שהציפוי הוא כתיבול ולא נחשב שבא לטעם.
שמש מרפא אמר:"כל שיש בו לא בא להפוך את המשב"ק לרעבע ואת הרעבע למשב"ק".
מתוק מדבש
ר' אשר וייס האריך טובא כדברים הנ"ל
תחת ההגדרה לחלק בין טפל לטפל שבטפלים
והביא כדוגמא נוספת גלידה עם שברי עוגיות שזה כל שיש בו אבל ברכתו שהכל
כי הם חיינו
משתמש ותיק
האם בשניצל סויה או תירס הקמח הוא רק בציפוי או שמעורב גם בתוך השניצל קמח?
ואם מעורב גם בתוך השניצל קמח והוא נועד גם לזון ולא רק לדבק, ודאי שברכתו מזונות אפי' אם הקמח רק מיעוט,
ואם מעורב גם בתוך השניצל קמח והוא נועד גם לזון ולא רק לדבק, ודאי שברכתו מזונות אפי' אם הקמח רק מיעוט,
לבי במערב אמר:טרם התשובה על הסקר שבראש האשכול, יש ענין שראוי לברר:
ציפוי העשוי מפרורי־לחם (כמצוי בשניצלים הביתיים) - מה ברכתו?
וצ"ב ממה בדיוק מורכבים פרורי־הלחם של 'אֹסם' (למשל), ובאיזו שיטה הם נאפים או מיובשים.
דבר מטוגן משאיבד תוריתא דנהמא ואין בפרורים כזית ה"ה בבמ"מ.
כנלענ"ד, וצ"עיואל נהרי אמר:(מאידך יש להסתפק, אולי בשניצל תירס אינו רק ציפוי אלא חלק מהמאכל עצמו, דלא כבעוף שודאי העיקר הוא העוף).
יעקב שלם אמר:שמש מרפא אמר:"כל שיש בו לא בא להפוך את המשב"ק לרעבע ואת הרעבע למשב"ק".
מתוק מדבש
ר' אשר וייס האריך טובא כדברים הנ"ל
תחת ההגדרה לחלק בין טפל לטפל שבטפלים
והביא כדוגמא נוספת גלידה עם שברי עוגיות שזה כל שיש בו אבל ברכתו שהכל
איפה התשובה שלו בעניין זה?
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:היות וזה לא באפשרויות אכתוב פה, לא קשור (רק) לעובי, אם הציפוי הוא חלק בלתי נפרד מהשניצל, כגון בשניצל פרווה שבלי ציפוי אינו שניצל כלל, ברכתו מזונות. ואם הוא שניצל בשרי שהציפוי הוא רק תוספת טעם, שהכל.
אתה חושב שבשניצל בשרי בלי ציפוי הוא עדיין נחשב שניצל?
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
עצם הדיון על "ציפוי עבה" הוא תמוה בעיניי. מישהו ראה בעשר השנים האחרונות שמגישים שניצל בציפוי עבה?
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:שאלתי כמה רבנים ואף אחד לא ענה שהכל!!! - חלקם אמרו שצריך מזונות אך מנהג העולם שהכל אבל אפי' אחד לא הסכים לפסוק שצריך מזונות
נשמח לפירוט על שמות הרבנים ומה אמר כל אחד
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
לבי במערב אמר:'מזונות' או 'המוציא'.
צריך לפרט יותר?
לגבי שניצל זה לא נפק"מ, כי גם לו יצויר שהפירורים עצמם ברכתם המוציא, אך כשהם ציפוי לשניצל ודאי ברכתם מזונות, דא' השיטות בפת הבאה הכיסנין הוא שעירב בה מי פרות וכו', וכאן לא רק עירב אלא כל השניצל אינו מחמשת מיני דגן
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קסא
ומה ששאל כבודו בענין דגים המטוגנים בקמח מצה עם ביצים, כיון דלא הוי לדבק בלבד אלא גם ליתן טעם אם לברך במ"מ והראה לתשובת אבני נזר סי' ל"ח ואינו לפני, לדידי פשוט דלא יברך במ"מ וברכתו רק שהכל דאע"פ שאינו לדבק מ"מ דבר מצופה מברך כברכת העיקר ולא כציפוי עיין או"ח סי' ר"ב סי"ג ובפוסקים שם.
דבריו לא מובנים, בסימן ר"ב מדובר על אגוז המטוגן בדבש שברכתו העץ, שאין שום עדיפות לברכת הדבש על פני ברכת האגוז, אבל כשהציפוי מזונות מפורש שכל שיש בו דגן מברך מזונות, ומה הנפק"מ אם המזונות הוא בעיקר המאכל או בציפוי
נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:רא"ש מסכת ברכות פרק ו סימן זחיים ושלום אמר:שלא הזכורו בפוסקים
הלכך כל שעיקרו מחמשת המינין אפי' רובו ממין אחר מברכין עליו בורא מיני מזונות
מפורש בדבריו שצריך שהמזונות יהיה העיקר, ופשוט שבשניצל אינו כן.
ואף אם נאמר שהרשב"א או הרמב"ם חולקים (לפי ענ"ד אינו כן, ואף הם מודים בדבר שברור שהוא טפל) אלה לא סברות שלא הוזכרו בפוסקים, וודאי שיש למנהג העולם (עכ"פ) על מה לסמוך. וכל מקום שהלכה רופפת וכו'.
אתה מכיר מאכל שרובו מין אחר ומ"מ המזונות העיקר?
בפשטות כוונת הרא"ש שעצם מה שיש בו דגן הופך אותו לעיקר, בלי קשר להתייחסות האנשים
נושאים דומים
- תגובות
- 126
- צפיות
- 2K
- סקר
- תגובות
- 99
- צפיות
- 3K
- נָעוּל
- סקר
- תגובות
- 3
- צפיות
- 587
- תגובות
- 12
- צפיות
- 488
- סקר
- תגובות
- 61
- צפיות
- 2K