האם בפרשת פרה שייך ונשלמה פרים שפתינו?

אור זורח

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
האם ידוע למישהו מקור האם על "פרה אדומה" גם נאמר ונשלמה כו' שנחשב כאילו נעשה?

לא ידוע לי
אך מסברא כל מה שצריך את הפרה הוא רק כדי להזות
ואין הפרה תכלית בפני עצמה ולכן ממילא גם אם נאמר שיש ונשלמה זה רק על השחיטה והשריפה
אבל סוף סוף על ההזאה ודאי שלא שייך ונשלמה ולכן ממילא יש מקום לומר שלא שייך כלל כלל ונשלמה גם על השחיטה והשריפה
כי העיקר הוא ההזאה.ואם אין הזאה שריפה למה לי.
בברכת התורה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בדרך אפשר:
פרה – חטאת קרייה רחמנא, שנאמר: 'חטאת היא'. והיינו על יסוד מאמרם ז"ל: אמר הקב"ה: תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל.
ולרבי יצחק דאמר: 'אֵין לְךָ כָּל פֻּרְעָנוּת וּפֻרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּהֶכְרַע לִטְרָא שֶׁל עֵגֶל הָרִאשׁוֹן', הרי זקוקים אנו עדנה להגנה מן הפורענות בגלל מעשה העגל, ונשלמה אפוא פרה שפתינו.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
ספר עבודת ישראל - פרשת פרה
והנה בשבת פרשת פרה הקדימו לקרות פרשת פרה לפרשת החודש שיש בה טהרתן של ישראל כמ"ש בגמרא (ירושלמי מגילה פ"ג ה"ה). ופירוש הענין, דבזמן שאין בית המקדש קיים דבר שפתינו לרצון לפני אדון כל כאילו קיימנו והקרבנו הקרבנות וגם הפרה בהזאת שלישי ושביעי. ועל ידי קריאתה על כל פנים נטהר טהרה רוחניות לכבוד הרגל הבא עלינו. וזה הרמז איתא בפסוק (במדבר יט א-ב) וידבר ה' אל משה ואל אהרן [לאמר] זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר [א. ה. וקשה מה הוסיף ב'לאמר' השני], דהיינו שיהיה זמן שדי באמירה לבד כאשר אין בית המקדש קיים. וזה אשר צוה ה' לאמר.
עוד שם:
וידבר ה' כו' זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר (במדבר יט, א-ב). נראה לפרש מלת לאמר [א. ה. שהוא מיותר וכנ"ל], מורה כדעת האומרים שפרשת פרה מדאורייתא, ולזה בא הרמז בתורה אשר צוה ה' לאמר, שאפילו בזמן הזה שאין לנו בית לעשות פרה כתיקונה, צריך לקרות הפרשה ונשלמה פרים שפתינו ותהיה אמירת הפרשיות במקום עשיית הפרה. וזהו לאמר.
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אור זורח אמר:
על ההזאה ודאי שאין שייך 'ונשלמה'.
'אינו נבהל להשיב' – אחד משבעת הדברים המנויים בחכם. ראה דברי קדשו של המגיד מקוזניץ זי"ע (המצוטטים ע"י עמיתנו @וחי בהם ) וחכם.
א. אני מדבר מצד הדין  
ב. הרי היו אמוראים שהיה להם אפר ובכל זאת קראו פ' פרה.
ג. לדבריכם היה צריך לקרוא גם בשלישי ובשביעי.
ד. אולי המגיד כוון על פי מה שידוע מהשל''ה הקדוש שאשה תקרא פרשת זיבה ביום שנטהרת שאין זה חובה מהדין ואמנם הוא הזכיר ונשלמה אך לא התכוון לדינא דגמרא אלא כהשל''ה
בברכת התורה
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
משיב דבר אמר:
האם ידוע למישהו מקור האם על "פרה אדומה" גם נאמר ונשלמה כו' שנחשב כאילו נעשה?

לא ידוע לי
אך מסברא כל מה שצריך את הפרה הוא רק כדי להזות
ואין הפרה תכלית בפני עצמה ולכן ממילא גם אם נאמר שיש ונשלמה זה רק על השחיטה והשריפה
אבל סוף סוף על ההזאה ודאי שלא שייך ונשלמה ולכן ממילא יש מקום לומר שלא שייך כלל כלל ונשלמה גם על השחיטה והשריפה
כי העיקר הוא ההזאה.ואם אין הזאה שריפה למה לי.
בברכת התורה.
כ"כ החת"ס בריש חקת:
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר. י"ל כל מצוות קרבנות אע"פ שאינם נוהגים בזה"ז ולכשיבנה ביהמ"ק בב"א יבוא משה ואהרן עמהם וילמדנו סדר עבודה, מ"מ מצוה לעסוק בה דמכפר כאלו הקריב עולה וכדומה, אבל הקריאה בתורה בפ' הזאת מי חטאת א"א לומר שיהי' עי"ז טהור מטומאת מת כאלו הוזה בשלישי ובשביעי, ז"א בלי ספק, ולשיבוא משיח יבוא משה ואהרן עמו וא"כ הקריאה והלימוד בזה שלא לצורך ומ"מ מצוה גדולה לקרותה ברבים ולעסוק בהלכותיה והיינו חקה בלי טעם. וזהו שאמר זאת חקת התורה ומה היא החקה אשר צוה ה' לאמר זאת הפרשה ברבים ולהגות בה דרוש וקבל שכר זו היא חוקה. [תקי"ף]:

ונכדו בשיר מעון כותב:
אשר ציוה ה' לאמור דבר אל בנ"י, והלשון תמוה משאר פרשיות. אולי משמיענו זאת חוקת התורה שציוה ה' לאמר ולקרות הפרשה ובזה מרומז שפ' פרה ג"כ דאורייתא לקרותה כדאיתא הנוסחא בתוס' פ' שני דמגילה ובשו"ע או"ח סי' קמ"ו וסע"ב וסי' תרפ"ה סע"ז וק"ל:
 
 
חלק עליון תַחתִית