הכהן
משתמש ותיק
שמעתי שהיא ירקה בפניו ואמרה לו "שלא לשם חליצה"צבי500 אמר:וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין,
שמעתי שהיא ירקה בפניו ואמרה לו "שלא לשם חליצה"צבי500 אמר:וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין,
????לבי במערב אמר:נצחון
בשו"ע הל' מגילה סימן תרצה בעיף ב איתא:עוגן אמר:חייב אינש לבסומי בפוריא, וכתב הרמ"א שישתה יותר מלימודו.
פסק לנו ה'פורים רב': מי שלומד שעה ביום - ישתה שעה ורבע, מי שלומד שמונה שעות ישתה תשע שעות. השיעור: יותר מלימודו.
עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"שיהודי רציני אמר:שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...
צריך ללמוד מעט קודם הסעודה, ומה שילמד אחר השתיה אינו מתקן את הפרזת הלימוד יתר על המידה. וצ"ע למעשה.לבי במערב אמר:יש פתרון פשוט:
אם חושש שלמד יתר על המדה, ירבה ביין כנגדו.
אם נראה לו שהפריז ביין, יוסיף וילמד עוד קמעא.
אם למד מעט יותר מן השיעור, ישתה עוד מעט יין.
וחוזר חלילה...
אפשר לפתור גם את זה.סנגורן של ישראל אמר:צריך ללמוד מעט קודם הסעודה, ומה שילמד אחר השתיה אינו מתקן את הפרזת הלימוד יתר על המידה. וצ"ע למעשה.לבי במערב אמר:יש פתרון פשוט:
אם חושש שלמד יתר על המדה, ירבה ביין כנגדו.
אם נראה לו שהפריז ביין, יוסיף וילמד עוד קמעא.
אם למד מעט יותר מן השיעור, ישתה עוד מעט יין.
וחוזר חלילה...
יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).לומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"שיהודי רציני אמר:שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...
אני בסה"כ דיברתי על מה שכתבת שבמגילות ציירו את מרדכי על הסוס עם תפילין, והבאתי לכך מקור דאי"ז המצאה של הציירים...יהודי רציני אמר:יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).לומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"שיהודי רציני אמר:שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...
הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...
יהודי רציני אמר:יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).לומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"שיהודי רציני אמר:שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...
הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...
כן אבל זה לא מדבר על חוה"מ דווקאביבליופיל אמר:יהודי רציני אמר:יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).לומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש
הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה: אורה - זו תורה, וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה - זה יום טוב, וכן הוא אומר ושמחת בחגך, ששון - זו מילה, וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך ויקר - אלו תפלין.
תלמוד-תורה אמר:נכון שזה לא בדיוק התאריך, אבל בכ"א... שישמש אותנו בזמן.
מאגר המליצות, וורטים מן המגילה- לפורים.
אם אפשר למספר- זה יהיה טוב יותר אבל לא חובה.
1. מנין שלא היו משרתים בבית המן? שבת המן הייתה צריכה לשפוך המי שופכין בעצמה...
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...
לא על חוה"מ אלא בהקשר של מרדכי (פסוק אחד אחרי הפסוק "ומרדכי יצא")לומד מכל אדם אמר:כן אבל זה לא מדבר על חוה"מ דווקא
סליחה שאני הורס את התוכחה, אבלמשיב דבר אמר:סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?
אתה צודק.יושב אוהלים אמר:סליחה שאני הורס את התוכחה, אבלמשיב דבר אמר:סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?
שמעתי מהג"ר הלל זאקס זצ"ל שבפורים אחד כשלמד אצל מרן ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל בישיבת בית מדרש עליון בארה"ב, ביקש ממנו הגר"ר זצ"ל שיאמר איזה "פלפל למדני של "פורים תורה", לשמח את הציבור במילתא דבדיחותא.
פתח ר' הלל ודרש "ברמב"ם בהלכות ייבום כתוב..." וציטט איזה רמב"ם, והקשה על זה ממרדכי מסויים במסכת ב"ק, וניסה לתרצו על פי חידושו של בעל המאור במקום אחר, והפריך את הקושיא מיסודו של רעק"א בסוגיא אחרת, ושוב ניסה לתרץ על פי ר חיים בהלכות סוכה, וכו' וכו,.
אחרי שסיים את כל הפלפול הביע הגרר"ג זצ"ל התפעל גדולה מאוד מכל ה'שטיקל תורה', ואמר לר' הלל שיש לו רק קושיא אחת על כל הפלפול "למה זה פורים תורה, הרי זה פלפול גאוני ממש, שמקיף כמה וכמה סוגיות, ומקשה מזה ומתרץ מזה, והדברים נפלאים!"
ענה לו רר' הלל זצ"ל הכל טוב ויפה חוץ מהרמב"ם הראשון שכל הפלפל בנוי להסביר את דבריו, ואין כזה רמב"ם - פשוט המצאתי אותו לצורך פורים!" ע"כ.
לכאורה יש להוכיח מזה שהגר"ר חשב שהוא יגיד פלפל של בדיחותא ממש, ומ"מ לא ראה בזה חיסרון, ואדרבא הוא עצמו ביקש מר' הלל ז"ל להגיד את זה.
משיב דבר אמר:אתה צודק.יושב אוהלים אמר:סליחה שאני הורס את התוכחה, אבלמשיב דבר אמר:סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?
שמעתי מהג"ר הלל זאקס זצ"ל שבפורים אחד כשלמד אצל מרן ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל בישיבת בית מדרש עליון בארה"ב, ביקש ממנו הגר"ר זצ"ל שיאמר איזה "פלפל למדני של "פורים תורה", לשמח את הציבור במילתא דבדיחותא.
פתח ר' הלל ודרש "ברמב"ם בהלכות ייבום כתוב..." וציטט איזה רמב"ם, והקשה על זה ממרדכי מסויים במסכת ב"ק, וניסה לתרצו על פי חידושו של בעל המאור במקום אחר, והפריך את הקושיא מיסודו של רעק"א בסוגיא אחרת, ושוב ניסה לתרץ על פי ר חיים בהלכות סוכה, וכו' וכו,.
אחרי שסיים את כל הפלפול הביע הגרר"ג זצ"ל התפעל גדולה מאוד מכל ה'שטיקל תורה', ואמר לר' הלל שיש לו רק קושיא אחת על כל הפלפול "למה זה פורים תורה, הרי זה פלפול גאוני ממש, שמקיף כמה וכמה סוגיות, ומקשה מזה ומתרץ מזה, והדברים נפלאים!"
ענה לו רר' הלל זצ"ל הכל טוב ויפה חוץ מהרמב"ם הראשון שכל הפלפל בנוי להסביר את דבריו, ואין כזה רמב"ם - פשוט המצאתי אותו לצורך פורים!" ע"כ.
לכאורה יש להוכיח מזה שהגר"ר חשב שהוא יגיד פלפל של בדיחותא ממש, ומ"מ לא ראה בזה חיסרון, ואדרבא הוא עצמו ביקש מר' הלל ז"ל להגיד את זה.
הרבה גדולי עולם נהגו לומר שטיקלך תורה מבדחים לצורך פורים.
וא"כ מעתה א"א לשאול בנוסח של תוכחה, אלא של שאלה.
תורה היא וללמוד אנו צריכים, מה הפשט??????????
לא הבנתי מה אתה רוצה, הציירים ציירו את מרדכי כשהוא על הסוס בהובלת המן, וזה היה בחוה"מ,לומד מכל אדם אמר:אני בסה"כ דיברתי על מה שכתבת שבמגילות ציירו את מרדכי על הסוס עם תפילין, והבאתי לכך מקור דאי"ז המצאה של הציירים...יהודי רציני אמר:יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).לומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש
הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...
מסכים עם רוח הדברים,משיב דבר אמר:תלמוד-תורה אמר:נכון שזה לא בדיוק התאריך, אבל בכ"א... שישמש אותנו בזמן.
מאגר המליצות, וורטים מן המגילה- לפורים.
אם אפשר למספר- זה יהיה טוב יותר אבל לא חובה.
1. מנין שלא היו משרתים בבית המן? שבת המן הייתה צריכה לשפוך המי שופכין בעצמה...
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...
סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?
בחו"ל מניחים תפילין בחוה"מלומד מכל אדם אמר:עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"שיהודי רציני אמר:שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...
בכך מיושב גם מה שנאמר "רוב בניו וקנייניו על העץ תלית", אף שנתלו רק 10 מתוך 208 בניו. ודוק.האי מאן אמר:ב. מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה? ת. דאיתא בתוס' (שבת צב:) דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול
בעניותי לא הבנתי את הקשר, אפשר הסבר?סנגורן של ישראל אמר:בכך מיושב גם מה שנאמר "רוב בניו וקנייניו על העץ תלית", אף שנתלו רק 10 מתוך 208 בניו. ודוק.האי מאן אמר:ב. מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה? ת. דאיתא בתוס' (שבת צב:) דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול