הוראת החזו"א להגרח"ק בענין "חייב איניש לבסומי"

משיב דבר

משתמש ותיק
זכורני שפעם אכלתי בבית הגר"ח קנייבסקי בסעודת שבת שחרית של שבת זכור, ונשאל שם על מה שנהג אביו לקיים דינא דגמרא כפשוטו, וכן הרבה מבית מדרשו של החזו"א, ואילו הגר"ח עצמו נוהג לקיים ע"פ הדרך המבואר ברמ"א לשתות קצת יותר מלימודו ולישון.
וענה שבבחרותו רצה להשתכר אבל החזו"א אמר לו "נישט דאס וויל די תורה" (= לא זה מה שהתורה רצתה).
יצויין הדבר היה לפני שנים רבות, ואיני בטוח שאני מצטט את כל העובדא הנ"ל בצורה נכונה. 
מה - לדעת הרבנים שליט"א - אפשר להסביר בהוראת החזו"א הנ"ל? 
בשעתו שחתי מעשה זה לר' בערל פוברסקי  שליט"א והוא לא הצליח להרגע, הרי התורה כן רוצה את זה, זה הרי גמ' מפורשת...
 

תיובתא

משתמש ותיק
קשה באמת לחוות דעה במעשה שלא ידועים פרטיו היטב, מכ"מ גם את"ל שלדעת החזו"א התורה כן רוצה את זה, יתכן שהחזו"א ראה שיזיק לר"ח מסיבה כ"ש, ולכן הורה לו לסמוך על הרמ"א.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
זכורני שפעם אכלתי בבית הגר"ח קנייבסקי בסעודת שבת שחרית של שבת זכור, ונשאל שם על מה שנהג אביו לקיים דינא דגמרא כפשוטו, וכן הרבה מבית מדרשו של החזו"א, ואילו הגר"ח עצמו נוהג לקיים ע"פ הדרך המבואר ברמ"א לשתות קצת יותר מלימודו ולישון.
וענה שבבחרותו רצה להשתכר אבל החזו"א אמר לו "נישט דאס וויל די תורה" (= לא זה מה שהתורה רצתה).
יצויין הדבר היה לפני שנים רבות, ואיני בטוח שאני מצטט את כל העובדא הנ"ל בצורה נכונה. 
מה - לדעת הרבנים שליט"א - אפשר להסביר בהוראת החזו"א הנ"ל? 
בשעתו שחתי מעשה זה לר' בערל פוברסקי  שליט"א והוא לא הצליח להרגע, הרי התורה כן רוצה את זה, זה הרי גמ' מפורשת...
הלא מבואר בפוסקים שאם יבא ע"י שכרותו לזלזל או להקל באחת מן המצוות שאין לו להשתכר.
 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
על דברים כעין אלו נאמר אין למדים ממעשה, שהרי ודאי כמו אמר ר' בערל שליט"א הרי זה מה שכתוב בגמ',
ומצד שני מצינו בפוסקים שהמצבים מסומים אין השתכר, וכמו שכתבו הר' @דרומאי והר' @תיובתא
 

אור זורח

משתמש ותיק
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
אולי כוונת החזו''א היא
הגמרא לא התכוונה שאדם ישתה יין וישתכר סתם כך בעלמא
אלא כוונת הגמרא שמתוך שמחת פורים יבוא להרגשה תאווה של רצון וחשק רב להוסיף בשמחה גדולה עד מאוד על ידי השתכרות
זה לא מתחיל בהשתכרות אלא זה מתחיל בשמחה פשוטה שמתרחבת עד כדי תאווה לשתיית יין
כי השתכרות משמחה יש לה הקדמה
והקדמה זו דורשת הכנה דרבה
לפי המצב והמשפחה והעת והשעה
בברכת התורה.
 

אריק

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
זכורני שפעם אכלתי בבית הגר"ח קנייבסקי בסעודת שבת שחרית של שבת זכור, ונשאל שם על מה שנהג אביו לקיים דינא דגמרא כפשוטו, וכן הרבה מבית מדרשו של החזו"א, ואילו הגר"ח עצמו נוהג לקיים ע"פ הדרך המבואר ברמ"א לשתות קצת יותר מלימודו ולישון.
וענה שבבחרותו רצה להשתכר אבל החזו"א אמר לו "נישט דאס וויל די תורה" (= לא זה מה שהתורה רצתה).
יצויין הדבר היה לפני שנים רבות, ואיני בטוח שאני מצטט את כל העובדא הנ"ל בצורה נכונה. 
מה - לדעת הרבנים שליט"א - אפשר להסביר בהוראת החזו"א הנ"ל? 
בשעתו שחתי מעשה זה לר' בערל פוברסקי שליט"א והוא לא הצליח להרגע, הרי התורה כן רוצה את זה, זה הרי גמ' מפורשת...
עיין כאן שישנם דעות רבות בראשונים ובאחרונים שוודאי אסור להשתכר, ואין זה רצון השם שאדם יאבד את הדעת בשכרותו. וכוונת הגמרא לדברים אחרים לגמרי, כפי שפירשו המפרשים כל אחד לפי דעתו
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
אולי כוונת החזו''א היא
הגמרא לא התכוונה שאדם ישתה יין וישתכר סתם כך בעלמא
אלא כוונת הגמרא שמתוך שמחת פורים יבוא להרגשה תאווה של רצון וחשק רב להוסיף בשמחה גדולה עד מאוד על ידי השתכרות
זה לא מתחיל בהשתכרות אלא זה מתחיל בשמחה פשוטה שמתרחבת עד כדי תאווה לשתיית יין
כי השתכרות משמחה יש לה הקדמה
והקדמה זו דורשת הכנה דרבה
לפי המצב והמשפחה והעת והשעה
בברכת התורה.
 
דרומאי אמר:
משיב דבר אמר:
הלא מבואר בפוסקים שאם יבא ע"י שכרותו לזלזל או להקל באחת מן המצוות שאין לו להשתכר.

ר' חיים ענה את זה בתור תשובה למה הוא לא משתכר היום!
באוזני שמעתי...
אולי החזו"א התכוין שהמצוה לא נגמרת בלשתות וגמרנו, אלא לאיזה צורה מסויימת של שמחה, שהיום לא כ"כ שייכת כי שכרות הוא לא דרך לשמחה כמו בעבר שהיו שותים הייטב.
רק זה נשמע פשט קצת "מודרני".
מה דעת הרבנים שליט"א עליו?
 

אור זורח

משתמש ותיק
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
פשט יפה מאוד
וזה למעשה על דרך שאמרנו ועוד כמה רבנים פה
אני לא רואה הבדל גדול לכן לא הבנתי מדוע נראה לכם שהפשט שלכם הוא מודרני כלשונכם
אולי לא הבנתי מדוע אתם קורים לו מודרני
עכ''פ יהיה כך או כך הפשט שלכם יפה מאוד
אך מ''מ יש לזכור שהחזו''א לא אמר למחות ביד המשתכרים או לבטל את זה
כי הדבר נתון לכל אחד לפי מידת הרוחניות והאופי שלו
וגם אם לא עושים כמו שהגמ' אמרה אבל מ''מ אין לבטל זה מכל מיני טעמים
בברכת התורה..
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
פשט יפה מאוד
וזה למעשה על דרך שאמרנו ועוד כמה רבנים פה
אני לא רואה הבדל גדול לכן לא הבנתי מדוע נראה לכם שהפשט שלכם הוא מודרני כלשונכם
אולי לא הבנתי מדוע אתם קורים לו מודרני
עכ''פ יהיה כך או כך הפשט שלכם יפה מאוד
אך מ''מ יש לזכור שהחזו''א לא אמר למחות ביד המשתכרים או לבטל את זה
כי הדבר נתון לכל אחד לפי מידת הרוחניות והאופי שלו
וגם אם לא עושים כמו שהגמ' אמרה אבל מ''מ אין לבטל זה מכל מיני טעמים
בברכת התורה..
למעלת כבוד הרבני המהולל לא ידעתי כנהו כי פיו שמו יקבנו הרב "אור זורח" נרו יאיר ויזרח עדי עד!
אחר דרישת שלום תורתו הרמה, הוא וכא"ל.
לקחתי עצמי ללכת בדרכו להעלות דברי כאגרת, למען שמחו בעשותי כלבבו.
כבודו וכבוד הרבנים דפה אמרו שהשתיה כדת היא בתורת התעלות וכו', וע"ז אמרתי שהגר"ח כהיום ודאי מתעלה בכל מעשיו.
ולכן הסברתי הסבר מחודש, שהשתיה המרובה כצורת שמחה היתה מקובל בעבר, כמבואר בהרבה מקומות שכך הייתה צורת השמחה ע"י ריבוי שתיה. ומשתה אחשווראש יוכיח. אבל היום שאי"ז צורת השמחה הרגילה, הרי עיקר חסר מן הספר. ולא מצד שמעלת השתיה היא בצרוף עניינים נוספים, אלא מצד שהשתיה כמעשה שמחה לא קיים היום מצד התרבות המקובלת.
בברכה מרובה וכט"ס
משיב דבר
החופ"ק "פורום לתורה" בארה"ק

 
 
אריק אמר:
עיין כאן שישנם דעות רבות בראשונים ובאחרונים שוודאי אסור להשתכר, ואין זה רצון השם שאדם יאבד את הדעת בשכרותו. וכוונת הגמרא לדברים אחרים לגמרי, כפי שפירשו המפרשים כל אחד לפי דעתו

בשו"ע נפסק לא ככה
 
משיב דבר אמר:
זכורני שפעם אכלתי בבית הגר"ח קנייבסקי בסעודת שבת שחרית של שבת זכור, ונשאל שם על מה שנהג אביו לקיים דינא דגמרא כפשוטו, וכן הרבה מבית מדרשו של החזו"א, ואילו הגר"ח עצמו נוהג לקיים ע"פ הדרך המבואר ברמ"א לשתות קצת יותר מלימודו ולישון.
וענה שבבחרותו רצה להשתכר אבל החזו"א אמר לו "נישט דאס וויל די תורה" (= לא זה מה שהתורה רצתה).
יצויין הדבר היה לפני שנים רבות, ואיני בטוח שאני מצטט את כל העובדא הנ"ל בצורה נכונה.
אני שמעתי ממנו שאביו השתכר ואמר לו החזו"א זה לא מתאים לת"ח
 

איש האשכולות

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
קשה באמת לחוות דעה במעשה שלא ידועים פרטיו היטב, מכ"מ גם את"ל שלדעת החזו"א התורה כן רוצה את זה, יתכן שהחזו"א ראה שיזיק לר"ח מסיבה כ"ש, ולכן הורה לו לסמוך על הרמ"א.
בארחות רבינו (ח"ג, -ענין משתה ושמחה) מביא שהחזו"א בעצמו השתכר בצעירותו, והפסיק מזה מסיבה רפואית.
 

אור זורח

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
פשט יפה מאוד
וזה למעשה על דרך שאמרנו ועוד כמה רבנים פה
אני לא רואה הבדל גדול לכן לא הבנתי מדוע נראה לכם שהפשט שלכם הוא מודרני כלשונכם
אולי לא הבנתי מדוע אתם קורים לו מודרני
עכ''פ יהיה כך או כך הפשט שלכם יפה מאוד
אך מ''מ יש לזכור שהחזו''א לא אמר למחות ביד המשתכרים או לבטל את זה
כי הדבר נתון לכל אחד לפי מידת הרוחניות והאופי שלו
וגם אם לא עושים כמו שהגמ' אמרה אבל מ''מ אין לבטל זה מכל מיני טעמים
בברכת התורה..
למעלת כבוד הרבני המהולל לא ידעתי כנהו כי פיו שמו יקבנו הרב "אור זורח" נרו יאיר ויזרח עדי עד!
אחר דרישת שלום תורתו הרמה, הוא וכא"ל.
לקחתי עצמי ללכת בדרכו להעלות דברי כאגרת, למען שמחו בעשותי כלבבו.
כבודו וכבוד הרבנים דפה אמרו שהשתיה כדת היא בתורת התעלות וכו', וע"ז אמרתי שהגר"ח כהיום ודאי מתעלה בכל מעשיו.
ולכן הסברתי הסבר מחודש, שהשתיה המרובה כצורת שמחה היתה מקובל בעבר, כמבואר בהרבה מקומות שכך הייתה צורת השמחה ע"י ריבוי שתיה. ומשתה אחשווראש יוכיח. אבל היום שאי"ז צורת השמחה הרגילה, הרי עיקר חסר מן הספר. ולא מצד שמעלת השתיה היא בצרוף עניינים נוספים, אלא מצד שהשתיה כמעשה שמחה לא קיים היום מצד התרבות המקובלת.
בברכה מרובה וכט"ס
משיב דבר
החופ"ק "פורום לתורה" בארה"ק
להרב @משיב דבר 
השמחה שלכם עוברת דרך המחשב...
אך השמחה ביין של מרן שר התורה שליט''א לא ידעתי מדוע לא יוכל לקיים היום לפי דבריכם מה חסר בתרבות היין של היום שמרן שליט''א לא יוכל לקיים.
אני מודה שאני מרגיש משהו בדבריכם... אבל זה רק משהו... כי לא ראיתי בדבריכם איזה דבר מוגדר ופעולה מוגדרת ביין... שבעבר היו יכולים לעשות והיום אי אפשר לעשות
בדרך חידוד יש לי לומר אם את ה -דידע של מרן שר התורה שליט''א אין אנו יכולים להבין איך נבין את הדלא ידע שלו...
בברכת התורה
 
 

איש האשכולות

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @משיב דבר
השלום והברכה
פשט יפה מאוד
וזה למעשה על דרך שאמרנו ועוד כמה רבנים פה
אני לא רואה הבדל גדול לכן לא הבנתי מדוע נראה לכם שהפשט שלכם הוא מודרני כלשונכם
אולי לא הבנתי מדוע אתם קורים לו מודרני
עכ''פ יהיה כך או כך הפשט שלכם יפה מאוד
אך מ''מ יש לזכור שהחזו''א לא אמר למחות ביד המשתכרים או לבטל את זה
כי הדבר נתון לכל אחד לפי מידת הרוחניות והאופי שלו
וגם אם לא עושים כמו שהגמ' אמרה אבל מ''מ אין לבטל זה מכל מיני טעמים
בברכת התורה..
למעלת כבוד הרבני המהולל לא ידעתי כנהו כי פיו שמו יקבנו הרב "אור זורח" נרו יאיר ויזרח עדי עד!
אחר דרישת שלום תורתו הרמה, הוא וכא"ל.
לקחתי עצמי ללכת בדרכו להעלות דברי כאגרת, למען שמחו בעשותי כלבבו.
כבודו וכבוד הרבנים דפה אמרו שהשתיה כדת היא בתורת התעלות וכו', וע"ז אמרתי שהגר"ח כהיום ודאי מתעלה בכל מעשיו.
ולכן הסברתי הסבר מחודש, שהשתיה המרובה כצורת שמחה היתה מקובל בעבר, כמבואר בהרבה מקומות שכך הייתה צורת השמחה ע"י ריבוי שתיה. ומשתה אחשווראש יוכיח. אבל היום שאי"ז צורת השמחה הרגילה, הרי עיקר חסר מן הספר. ולא מצד שמעלת השתיה היא בצרוף עניינים נוספים, אלא מצד שהשתיה כמעשה שמחה לא קיים היום מצד התרבות המקובלת.
בברכה מרובה וכט"ס
משיב דבר
החופ"ק "פורום לתורה" בארה"ק

 
אפשר שזה לא הדרך לשתות כ"כ היום כמו לשעבר, אבל אין ספק שזה דרך שמחה,
ואדרבה סעודות אחשוורוש יוכיח, - האם אין הגוים של זמנינו שותים הרבה יותר מ'עד דלא ידע'?
שנית, איזה 'חירות' זה היום לשבת בסובין??
ושלישית, גם שינה זה לא בדיוק דרך שמחה..:)
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
אריק אמר:
עיין כאן שישנם דעות רבות בראשונים ובאחרונים שוודאי אסור להשתכר, ואין זה רצון השם שאדם יאבד את הדעת בשכרותו. וכוונת הגמרא לדברים אחרים לגמרי, כפי שפירשו המפרשים כל אחד לפי דעתו
בשו"ע נפסק לא ככה
בדרך כלל לשון השו"ע היא על פי לשון הרמב"ם או הטור, וכאן נקט השו"ע את לשון הגמרא כדי לא להכריע בין הדעות השונות (המובאות בב"י) בפשט ה"לבסומי" שבגמרא, ואם יש דעה שאפשר לטעון שבשו"ע נפסק לא כמותה זו הדעה שכוונת רבא היא כפשוטו אבל אין הלכה כמותו, מה שאין כן הדעות שנאמרו כהסבר לדברי רבא עצמו שודאי אין בשו"ע הכרעה ביניהן.
 
דבש לפי אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
אריק אמר:
עיין כאן שישנם דעות רבות בראשונים ובאחרונים שוודאי אסור להשתכר, ואין זה רצון השם שאדם יאבד את הדעת בשכרותו. וכוונת הגמרא לדברים אחרים לגמרי, כפי שפירשו המפרשים כל אחד לפי דעתו
בשו"ע נפסק לא ככה
בדרך כלל לשון השו"ע היא על פי לשון הרמב"ם או הטור, וכאן נקט השו"ע את לשון הגמרא כדי לא להכריע בין הדעות השונות (המובאות בב"י) בפשט ה"לבסומי" שבגמרא, ואם יש דעה שאפשר לטעון שבשו"ע נפסק לא כמותה זו הדעה שכוונת רבא היא כפשוטו אבל אין הלכה כמותו, מה שאין כן הדעות שנאמרו כהסבר לדברי רבא עצמו שודאי אין בשו"ע הכרעה ביניהן.

איני זוכר כעת את הסוגיא ואקווה שאיני טועה.
לבסומי פירושו להשתכר, השאלה אם המעשה שמביאה אח''כ הגמ' (קם רבה שחטי' לר זירא) כוונת הגמ' לסתור את הדין של לבסומי.
אבל לבסומי הוא להשתכר, וכשבשלחן ערוך כותב לבסומי הכוונה להשתכר.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
איני זוכר כעת את הסוגיא ואקווה שאיני טועה.
לבסומי פירושו להשתכר, השאלה אם המעשה שמביאה אח''כ הגמ' (קם רבה שחטי' לר זירא) כוונת הגמ' לסתור את הדין של לבסומי.
אבל לבסומי הוא להשתכר, וכשבשלחן ערוך כותב בלבסומי הכוונה להשתקר.
רבים סוברים כדבריך, וכן נראה ממקומות אחרים בש"ס שנזכרה לשון זו, אבל בב"י מובאים גם ראשונים שאומרים אחרת, וברור שאין בשו"ע הכרעה נגדם.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כוונתי לשיטת האורחות חיים המובאת בב"י שם, וז"ל: "כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:" (ופשוט שאם היה מוכרע אצל הב"י שלא כדבריו היה מעתיק בשו"ע את לשון הטור: "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי").
 
דבש לפי אמר:
כוונתי לשיטת האורחות חיים המובאת בב"י שם, וז"ל: "כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:" (ופשוט שאם היה מוכרע אצל הב"י שלא כדבריו היה מעתיק בשו"ע את לשון הטור: "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי").

עי ביאור הלכה שהקשה איך חייבו חזל לאבד את הדעת ותירץ.
כנראה שגם הוא הבין כוונת השוע לבסומי היינו להשתכר.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
דבש לפי אמר:
כוונתי לשיטת האורחות חיים המובאת בב"י שם, וז"ל: "כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:" (ופשוט שאם היה מוכרע אצל הב"י שלא כדבריו היה מעתיק בשו"ע את לשון הטור: "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי").
עי ביאור הלכה שהקשה איך חייבו חזל לאבד את הדעת ותירץ.
כנראה שגם הוא הבין כוונת השוע לבסומי היינו להשתכר.
כוונת השו"ע היא לפסוק את מה שהגמרא התכוונה בלי להכריע אם כוונת הגמרא לשכרות ממש כשיטת הטור או להשתכרות יותר מלימודו מעט כשיטת האורחות חיים. אלא שהרמ"א הביא את הארחות חיים (בצירוף עם הרמב"ם, אף שלכאורה לשיטת הרמב"ם עצמו כן צריך להשתכר ממש) כ"יש אומרים" וכוונתו שהדעה הראשונה היא כהבנת הטור בגמרא המצוטטת בשו"ע, וממילא המקום לדון בפשט דעת הטור בחיבור על השו"ע הוא על לשון השו"ע אע"פ שהשו"ע עצמו לא הכריע בזה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אור זורח אמר:
דרומאי אמר:
הלא מבואר בפוסקים שאם יבא ע"י שכרותו לזלזל או להקל באחת מן המצוות שאין לו להשתכר.

ר' חיים ענה את זה בתור תשובה למה הוא לא משתכר היום!
באוזני שמעתי...
ומי אמר לך שאם ר' חיים ישתכר היום לא יבא לידי זלזול או קולא בשאר המצוות?
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
הוא בודאי יבוא לידי חילול השם וביזוי כבוד התורה.
וזה כנראה מה שהפריע לחזו"א בשכרותו של הסטייפלר הקדוש.

ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
הוא בודאי יבוא לידי חילול השם וביזוי כבוד התורה.
וזה כנראה מה שהפריע לחזו"א בשכרותו של הסטייפלר הקדוש.

ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך.
מי אמר שהפריע?
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מתאהב על ידך אמר:
הוא בודאי יבוא לידי חילול השם וביזוי כבוד התורה.
וזה כנראה מה שהפריע לחזו"א בשכרותו של הסטייפלר הקדוש.

ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך.
מי אמר שהפריע?
רק הגבתי לאור מה שנכתב.
היתה כאן עדות מכלי ראשון ע"י הרב @מקדש שביעי כל שביעי בזה"ל: 
​​​​​​"אני שמעתי ממנו שאביו השתכר ואמר לו החזו"א זה לא מתאים לת"ח". 
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
המעשה הולך כך:
כשלמד הגרח"ק בישיבת לומז'א הלכו בפורים לבתי הרבנים, ובכל בית נתנו להם לשתות יין, והגרח"ק שלא בכוונה השתכר עד שהיו צריכים לסחוב אותו הביתה [יתכן שאיני מדייק בפרטים, אך זה תורף המעשה]. וע"ז אמר לו החזו"א, לא זה מה שהתורה רוצה. היינו שיגיע למצב שיסחבוהו הביתה. אך לא דיבר על עצם המצוה לשתות עד דלא ידע וכו' [למי שלא נגרם לו כאלו מצבים]
 
נחפשה דרכינו אמר:
המעשה הולך כך:
כשלמד הגרח"ק בישיבת לומז'א הלכו בפורים לבתי הרבנים, ובכל בית נתנו להם לשתות יין, והגרח"ק שלא בכוונה השתכר עד שהיו צריכים לסחוב אותו הביתה [יתכן שאיני מדייק בפרטים, אך זה תורף המעשה]. וע"ז אמר לו החזו"א, לא זה מה שהתורה רוצה. היינו שיגיע למצב שיסחבוהו הביתה. אך לא דיבר על עצם המצוה לשתות עד דלא ידע וכו' [למי שלא נגרם לו כאלו מצבים]
הסיפור הנ"ל מוסמך?
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
המעשה הולך כך:
כשלמד הגרח"ק בישיבת לומז'א הלכו בפורים לבתי הרבנים, ובכל בית נתנו להם לשתות יין, והגרח"ק שלא בכוונה השתכר עד שהיו צריכים לסחוב אותו הביתה [יתכן שאיני מדייק בפרטים, אך זה תורף המעשה]. וע"ז אמר לו החזו"א, לא זה מה שהתורה רוצה. היינו שיגיע למצב שיסחבוהו הביתה. אך לא דיבר על עצם המצוה לשתות עד דלא ידע וכו' [למי שלא נגרם לו כאלו מצבים]
הסיפור הנ"ל מוסמך?
 

מוסמך כן, אבל לא הפרטים, כי ציטטתי מהזיכרון. זה לא גילוי מיוחד אלא מעשה מפורסם שמסתבר שמובא בספרים מתורת הגרח"ק כמו כל משאלותיך וכדו'.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
המעשה הולך כך:
כשלמד הגרח"ק בישיבת לומז'א הלכו בפורים לבתי הרבנים, ובכל בית נתנו להם לשתות יין, והגרח"ק שלא בכוונה השתכר עד שהיו צריכים לסחוב אותו הביתה [יתכן שאיני מדייק בפרטים, אך זה תורף המעשה]. וע"ז אמר לו החזו"א, לא זה מה שהתורה רוצה. היינו שיגיע למצב שיסחבוהו הביתה. אך לא דיבר על עצם המצוה לשתות עד דלא ידע וכו' [למי שלא נגרם לו כאלו מצבים]

מסתבר שמרן שליט"א לגודל עדינות נפשו וגופו שלא היה מורגל בכגון דא הספיק לו מעט יין כדי להשתכר ולהגיע למצב הנ"ל, אך אחרים שלא זכו להגיע לדרגתו הגדולה ויכולים לשתות כמות גדולה של יין בלי להגיע למצב הנ"ל, מסתבר שעליהם לא דיבר החזו"א.
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
דבש לפי אמר:
כוונתי לשיטת האורחות חיים המובאת בב"י שם, וז"ל: "כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:" (ופשוט שאם היה מוכרע אצל הב"י שלא כדבריו היה מעתיק בשו"ע את לשון הטור: "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי").
עי ביאור הלכה שהקשה איך חייבו חזל לאבד את הדעת ותירץ.
כנראה שגם הוא הבין כוונת השוע לבסומי היינו להשתכר.
כוונת השו"ע היא לפסוק את מה שהגמרא התכוונה בלי להכריע אם כוונת הגמרא לשכרות ממש כשיטת הטור או להשתכרות יותר מלימודו מעט כשיטת האורחות חיים. אלא שהרמ"א הביא את הארחות חיים (בצירוף עם הרמב"ם, אף שלכאורה לשיטת הרמב"ם עצמו כן צריך להשתכר ממש) כ"יש אומרים" וכוונתו שהדעה הראשונה היא כהבנת הטור בגמרא המצוטטת בשו"ע, וממילא המקום לדון בפשט דעת הטור בחיבור על השו"ע הוא על לשון השו"ע אע"פ שהשו"ע עצמו לא הכריע בזה.
מדבריך יש ספק בהבנת השו"ע.
אך זה ברור (גם לדבריך) שהרמ"א הבין בדברי השו"ע להשתכר כפשוטו.
א"כ נראה לפשוט שזה אכן כוונת השו"ע.
 
 
חלק עליון תַחתִית