מרנא ורבנא הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייציק זיע"א

משיב דבר

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
פרלמן משה אמר:
הרב דויטש ראש כולל מעלה אדומים מספר שר' חיים שלמה זצוק"ל אמר לו כי בבחרותו של הגרמ"ד אמר הסבא שלו ר' ברוך בער זי"ע כי מ"פיו! ניתז אש"
‏‏לכידה.PN
אני חושב שיש כאן טעות, הוא לא בא לרב"ב בשביל ללמוד. הוא היה עם אחיו ר' יוסף דב בר"ה, וגם שמע פעם שיעור. 
האם מישהו יודע דבר בעניין בואו לקמניץ?
אני יודע בברור
א. שהיה אצלו בר"ה עם אחיו (שמעתי מרח"ש ליבוביץ הרבה פעמים)
ב. ששמע ממנו שיעור (גם שמעתי מרח"ש, ועוד הוסיף שטיקל ששמע מר' יוסף דב מהשיעור של רב"ב, בסוגי' של שני כתי עדים המכחישות זא"ז)
לפי דבר הר' דויטש הוא בא ללמוד ולקבל תורה מרב"ב, האם מישהו יודע להוסיף בזה פרטים???
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
ד. אכן ברצוני להתייחס לכך בהמשך, ואם בפרשת השבוע עסקינן אעלה בזה מדברי רבינו הכ"מ על הפסוק נעשה ונשמע אמרו כאחד, דלכאורה מה המעלה בזה שאמרו כאחד ולמה הדגישה זאת התורה, אלא שאם זה לא היה כאחד כבר היה זה בגדר חיקוי ונאך מאכן, וזה חסר באמת, על כן הדגישה התורה שהיה כאחד והיינו שכולם אמרו ללא חיקוי אחד מהשני, ואכן רבינו היה בזה נאה דורש ונאה מקיים, ועל כך בהמשך בס"ד,
רק לדייק, הפסוק אינו "נעשה ונשמע אמרו כאחד" (זו לשון הפיוט בזמירות שבת), אלא "וַיַּעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְיוָ֖ נַעֲשֶׂ֑ה".

 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אבי חי אמר:
פרלמן משה אמר:
הרב דויטש ראש כולל מעלה אדומים מספר שר' חיים שלמה זצוק"ל אמר לו כי בבחרותו של הגרמ"ד אמר הסבא שלו ר' ברוך בער זי"ע כי מ"פיו! ניתז אש"
‏‏לכידה.PN
אני חושב שיש כאן טעות, הוא לא בא לרב"ב בשביל ללמוד. הוא היה עם אחיו ר' יוסף דב בר"ה, וגם שמע פעם שיעור. 
האם מישהו יודע דבר בעניין בואו לקמניץ?
אני יודע בברור
א. שהיה אצלו בר"ה עם אחיו (שמעתי מרח"ש ליבוביץ הרבה פעמים)
ב. ששמע ממנו שיעור (גם שמעתי מרח"ש, ועוד הוסיף שטיקל ששמע מר' יוסף דב מהשיעור של רב"ב, בסוגי' של שני כתי עדים המכחישות זא"ז)
לפי דבר הר' דויטש הוא בא ללמוד ולקבל תורה מרב"ב, האם מישהו יודע להוסיף בזה פרטים???
מה שידוע לי זה שבאו אצל רב"ב על ר"ה כמו שכתבת
 

משיב דבר

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
משיב דבר אמר:
אבי חי אמר:
‏‏לכידה.PN
אני חושב שיש כאן טעות, הוא לא בא לרב"ב בשביל ללמוד. הוא היה עם אחיו ר' יוסף דב בר"ה, וגם שמע פעם שיעור. 
האם מישהו יודע דבר בעניין בואו לקמניץ?
אני יודע בברור
א. שהיה אצלו בר"ה עם אחיו (שמעתי מרח"ש ליבוביץ הרבה פעמים)
ב. ששמע ממנו שיעור (גם שמעתי מרח"ש, ועוד הוסיף שטיקל ששמע מר' יוסף דב מהשיעור של רב"ב, בסוגי' של שני כתי עדים המכחישות זא"ז)
לפי דבר הר' דויטש הוא בא ללמוד ולקבל תורה מרב"ב, האם מישהו יודע להוסיף בזה פרטים???
מה שידוע לי זה שבאו אצל רב"ב על ר"ה כמו שכתבת
ושוב א"א לסמוך על כל המעשה מהרב דויטש...
מה גם שאני שמעתי מבני משפחת הגרח"ש (מקור השמועה) שהוא אר שרואים את הירא"ש על עיניו.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
ד. פעם נשאל - הרי בוואלזוין היו עושים שמחת בית השואבה, ולמה בבריסק לא נוהגים כן (בשלב מסויים כן עשו בישיבתו שב"ה). הגר"ד שתק וחשב (עם התנועה האופיינית) ואח"כ ענה: בבריסק אין נאך מאכען (-חיקוי). והדברים נוראים, הרי כל חייו היו איך האבא ואיך הסבא וכו' אבל לא בתורת חיקוי, כחיקוי לבד זה פסול!
הכוונה שהגר"ח והגרי"ז לא היו מחקים את קודמיהם. אין ללמוד מכך שבני הגרי"ז אינם מחקים אותו.
 
 

מהרילבלאך

משתמש רגיל
אני מתעניין לדעת מה היה היחס של ר' דוד לבן דודו הבוסטונער. האם הכירו באופן אישי? בכתובים מצאתי שתי עדויות דומות. בספר של הרב מלר 'דחזיתי לרבי מאיר' הביא בשם ר' דוד שהתבטא באופן מופלג על גאונותו של בן דודו - למיטב זכרוני הוא הפליג וטען שכבר בצעירותו בטרם הלך לאקדמיה כל חכמי ישראל היו בפניו כקליפת השום! אך התמלא ביקורת על דרכו. גם בהספד של הרב דוייטש מובאת הערכה, אם כי - מתונה יותר ("אדם גדול") בנוסף לביקורת. האם יש עדויות נוספות על יחסים אישיים, התבטאויות בכתב ובע"פ, ובכלל הבנה מה היחס בין שתי המשפחות הללו? 
 
משיב דבר אמר:
מן העניין לציין שהשידוך שלו קרה בעקבות פסק של החזון איש שהוא יכול לעקוף את אחיו (ר' חיים),
שמעתי פעם שמועה שאיני זוכר את פרטיה שמיקום חתונת הגרמ"ד - בנתניה - היה קשור עם אחיו ר' חיים. מישהו יודע דבר בענין?
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
מהרילבלאך אמר:
אני מתעניין לדעת מה היה היחס של ר' דוד לבן דודו הבוסטונער. האם הכירו באופן אישי? בכתובים מצאתי שתי עדויות דומות. בספר של הרב מלר 'דחזיתי לרבי מאיר' הביא בשם ר' דוד שהתבטא באופן מופלג על גאונותו של בן דודו - למיטב זכרוני הוא הפליג וטען שכבר בצעירותו בטרם הלך לאקדמיה כל חכמי ישראל היו בפניו כקליפת השום! אך התמלא ביקורת על דרכו. גם בהספד של הרב דוייטש מובאת הערכה, אם כי - מתונה יותר ("אדם גדול") בנוסף לביקורת. האם יש עדויות נוספות על יחסים אישיים, התבטאויות בכתב ובע"פ, ובכלל הבנה מה היחס בין שתי המשפחות הללו? 
שמעתי פעם שבהספדים שנערכו עליו בימי השבעה (לא יודע איפה) היו שהעידו שראוהו להגרמ"ד זצ"ל משתתף לזמן מסויים, כמדו' מאחורי הדלת וכדו' ולא בפומבי.
 
סיפר לי תלמיד חשוב א', שאביו שליט"א שהוא מותיקי התלמידים ניגש פעם להגרמ"ד בלילה שאחר אפיית המצות שהיתה כדרכו מהבוקר עם כל העמל והיגיעה והחרדה וכו' כנודע, ושאלו בחדוותא זוטא "איך יצאו המצות של הראש ישיבה", והגרמ"ד השיבו בזה"ל "לא יאפו עוד פעם"...

אקוה להעלות בהמשך קטע קצר מאפיית מצות של הגרמ"ד שכמדומה ישנו בידי
 

אריק

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
סיפר לי תלמיד חשוב א', שאביו שליט"א שהוא מותיקי התלמידים ניגש פעם להגרמ"ד בלילה שאחר אפיית המצות שהיתה כדרכו מהבוקר עם כל העמל והיגיעה והחרדה וכו' כנודע, ושאלו בחדוותא זוטא "איך יצאו המצות של הראש ישיבה", והגרמ"ד השיבו בזה"ל "לא יאפו עוד פעם"...

אקוה להעלות בהמשך קטע קצר מאפיית מצות של הגרמ"ד שכמדומה ישנו בידי

הגאון הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצוק"ל באפיית מצות חבורה
[youtube]b4EQJYvT4DU[/youtube]
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
מהרילבלאך אמר:
אני מתעניין לדעת מה היה היחס של ר' דוד לבן דודו הבוסטונער. האם הכירו באופן אישי? בכתובים מצאתי שתי עדויות דומות. בספר של הרב מלר 'דחזיתי לרבי מאיר' הביא בשם ר' דוד שהתבטא באופן מופלג על גאונותו של בן דודו - למיטב זכרוני הוא הפליג וטען שכבר בצעירותו בטרם הלך לאקדמיה כל חכמי ישראל היו בפניו כקליפת השום! אך התמלא ביקורת על דרכו. גם בהספד של הרב דוייטש מובאת הערכה, אם כי - מתונה יותר ("אדם גדול") בנוסף לביקורת. האם יש עדויות נוספות על יחסים אישיים, התבטאויות בכתב ובע"פ, ובכלל הבנה מה היחס בין שתי המשפחות הללו? 
שמעתי פעם שבהספדים שנערכו עליו בימי השבעה (לא יודע איפה) היו שהעידו שראוהו להגרמ"ד זצ"ל משתתף לזמן מסויים, כמדו' מאחורי הדלת וכדו' ולא בפומבי.
זה היה בבהכ"נ ישורון. הגיע עוד אחד, דומני אחותו ליפשע. בנוסף הגיע הגראי"ל שטינמן ז"ל. ואמרו על זה, שהיה שם אחד מעיר ושנים ממשפחה.
 

רבינא

משתמש ותיק
https://youtu.be/oE4b8jueRHo
הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק והרב משה שמואל שפירא זצוק"ל בשירה סוחפת בשירי רגש בחתונה נדיר ביותר !

https://youtu.be/GF9Ub6l7728
הגאון הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצוק"ל משתתף בחתונה בגיל 100 שנים R Meshulam Dovid Soloveitchik
 

רבינא

משתמש ותיק
הגאון רבי משולם דוד סולובייצי'ק נולד לאביו מרן הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצי'ק זיע"א ולאמו מרת אלטע הנדל בי"ט תשרי ה'תרפ"ב, בעיירת בריסק. בעיירה שימש אביו כרב המקום וממנו ינק תורה ויראה כבר מימיו הראשונים. הילד משולם דוד היה ניכר בפיקחות נדירה שלא כפי בני גילו, רבותיו כבר אז ייעדו לו עתיד מזהיר כמי שעתיד להאיר את שמיה של עולם התורה. אביו, מרן הרב מבריסק זיע"א התבטא עליו גדולות ונצורות עוד בימים שהיה ילד קטן ממש.

בהגיעו לפרקו הוא נישא לרעייתו הרבנית שתחי' ביתו של הרה"ח רבי אשר שטרנבוך. את ביתו הוא הקים על אדני התורה והיראה והוא התגורר ברחוב עמוס 28 בבירה. לפני למעלה מחמישים שנה הקים ראש הישיבה את ישיבת בריסק ברחוב גרוסברג בירושלים ועמד בראשות הישיבה כשהוא מנחיל את תורת בית בריסק לרבבות תלמידיו שנכרכו אחריו בעבותות של אהבה ויראה גם יחד.

שמו הלך לפניו מקצה העולם ועד קצהו ורבים התדפקו על דלתותיו בכדי לקבל ממנו עצות והדרכות בעבודת השם, כמו גם לקבל מברכותיו כאשר רבים מעידים על ישועות כבירות שחזו אצל זקן ראשי הישבות. עבודת התפילה שלו הייתה מן המיוחדות כאשר במשך שעה ארוכה הוא היה מתחטא כבן לפני אביו, הוא הקפיד להתפלל במעונו ביחידות כפי שנהג אביו מרן הרב מבריסק זיע"א.

התבטלותו המיוחדת לאביו הגדול זיע"א הייתה מן המפורסמות. סיפור מעניין ניתן לספר בהקשר לכך, כאשר קודם ימי החנוכה של שנת תש"פ נאלץ מרן רבי משולם דוד לעבור טיפול רפואי מורכב, מקורביו שיכנעו אותו כי לאחר החלמתו הוא ייאלץ לעבור לדירה חדשה ברחוב עלי הכהן בירושלים, הגרמ"ד הזדעק ואמר כי הוא לא מוכן בשום פנים ואופן למרות שזה יועיל למצבו הבריאותי. לשאלת תלמידיו הסביר: "אבא זצ"ל הורה לי היכן בדיוק להדליק את נרות החנוכה, כאן במרפסת, איך אוכל להדליק במקום אחר?".

דמות דיוקנו של אביו הגדול לא עזבה אותו ולו לשעה אחת מכל ימי חייו, תמיד הוא גרס במשנתו של אביו והרביץ תורה ויראה ממה שקיבל מאביו הגדול, תלמידיו מעידים כי כל חייו הוא הרגיש כאילו האבא הגדול עדיין חי ומביט בו. זהירותו ודקדוקו במצוות הייתה לשם דבר כשהוא הקפיד על קלה כבחמורה בכל דקדוקי ופרטי הלכות ומנהגי בית בריסק.
רחובות ירושלים החרדית נצבעו בשחור, כאשר אלפים רבים מלווים למנוחת עולמים את זקן ראשי הישיבות, הגרמ"ד סולובייצ'יק זצוק"ל, מביתו ברחוב עלי הכהן להר המנוחות, שם נטמן לצד אביו, מרן הרב מבריסק

עשרות אלפים ליוו את זקן ראשי הישיבות, הגאון הגדול רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצוק"ל, למנוחת עולמים בדרכו האחרונה מביתו ברחוב עלי הכהן להר המנוחות.
בערב שבת קודש פרשת בשלח מצבו הידרדר במהירות, אלפי תלמידיו קרעו שערי שמים להחלמתו המהירה של מרן רבי משולם דוד בן אלטע הנדל ובחסדי שמים מצבו התייצב מעט. במוצאי השבת מצבו שוב החל להידרדר עד שבשעה האחרונה התקבצו בני משפחתו ותלמידיו סביב מיטתו לאמירת תהילים ופסוקי הייחוד.
מצבו ידע הלילה עליות ומורדות עד שבדקות האחרונות השיב הוא את נשמתו הטהורה ליוצרה. פטירתו מותריה חלל עצום בעולם התורה בכלל ובממלכת בית בריסק בפרט שנותר כעת מיותם.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
כבר מנערותו, בעיירת בריסק, דבק הנער משולם דוד באביו הגדול, מרן הרב מבריסק זיע"א, חותמו של אביו ניכר היה בו עד יומו האחרון. מהילדות של זקן ראשי היישבות בעיירה השקטה ועד להרבצת תורה והעמדת תלמידים הרבה בירושלים
Meshulam David Halevi Soloveitchik, Soloveitchik, Maran Rabbi Meshulam David Soloveitchik, Meshulam David, David Soloveitchik, Rosh Yeshivat Brisk, Zaken Rosh Yeshivot, Yeshivat Brisk, David Halevi Soloveitchik, Meshulam David Soloveitchik, Meshulam Dovid Soloveitchik, Soloveitchik, Dovid Soloveitchik, Meshulam Dovid, SHIUREI R. MESHULAM DAVID, MESHULAM DAVID, R. MESHULAM DAVID, Rabbi Meshulam David Halevi Soloveitchik, Rabbi Meshulam David Halevi Soloveitchik, Rabbi Meshulam David Salavitchik, Salavitchik, David Salavitchik, Meshulam David Salavitchik


מתלמידיו
הרב יוסף יחיאל במברגר, רב הקהילה החרדית בחיפה
הרב יצחק גוגנהיים, רבה הראשי של פריז-צרפת
הרב דוב דומב - אב"ד בתל אביב
הרב אורי וייסבלום - משגיח ישיבת נחלת הלווים בחיפה
הרב חיים זליבנסקי - ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות
הרב אברהם חפוטא - ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב
הרב אליקים גצל פשקס - ראש ישיבת גבעת שאול בירושלים
הרב ישראל קליינר - ראש ישיבת בית הכרם
הרב משה בונים קרויס - ראש ישיבת אור אלחנן לצעירים
הרב שריאל רוזנברג - ראש בית הדין של הרב נסים קרליץ
הרב משה שפירא
הרב נתן לסינגר ראש ישיבת מעיין התלמוד בירושלים
 

רבינא

משתמש ותיק
עוד מתלמידיו מהמכלול

רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר – מוציא לאור של חלק מחידושיו
הרב זאב ברלין - ראש ישיבת גאון יעקב
הרב רפאל ברלין - מראשי ישיבת ראשית חכמה
הרב זאב שפירא - מראשי ישיבת בית מאיר
חתנו, הרב נחמיה קפלן - ראש ישיבת שער התלמוד
בנו הרב יצחק זאב - ממלא מקומו בראשות הישיבה
הרב שלום בער סורוצקין - ראש מוסדות עטרת שלמה
הרב יצחק ליכטנשטיין - ראש ישיבת תורה ודעת - מוציא לאור של חידושי שושלת בריסק
הרב משה שטיינמן - מראשי ישיבת עטרת שלמה לצעירים, ירושלים
הרב אהרן דב פרוינד - ראש מוסדות "בית אבא"
הרב איסר ליזרוק - ראש ישיבת תורת משה
הרב ליפא זייצ'יק - משגיח ישיבת קמניץ לצעירים
הרב ראובן שפירא - מראשי ישיבת תפארת ציון לצעירים
הרב אברהם פרויליך - ראש כולל חומת ירושלים וחבר ועדת החמישה
הרב ברוך מרדכי אזרחי - ראש ישיבת עטרת ישראל על אף שלא למד בישיבתו, הוא מקפיד לכנותו "מורי ורבי" בדרשותיו, על שום תקופת לימודם המשותף והשתתפותו בחבורות שנאמרו על ידי הרב בישיבת חברון בימי בחרותו. וכן היה נוהג לבקרו מידי חג במשך חמישים שנה.
 

שושנת העמקים

משתמש חדש
עוד מתלמידיו
רבי בנימין סורוצקין ר"י עטרת שלמה
רבי יוסף חברוני ר"י חברון
רבי אהרן קרסניצקי ר"י מצוינים
רבי אלחנן שפירא ר"י אהבת חיים
רבי משה מרדכי חדש ר"י אור אלחנן
רבי מנחם צבי ברלין ר"י רבינו חיים עוזר
רבי אהרן דוב פרוינד ר"י אמרי צבי
רבי שלום פוברסקי מר"י קול תורה
רבי חיים קלופט ר"י חזון יחזקאל
רבי צבי פוברסקי ר"י דברי אמת
רבי יוסף חיים קופשיץ ר"י פורת יוסף
רבי שמואל שלעזינגר ר"י תורה תמימה ארה"ב
רבי טוביה שפירא מר"י בית מדרש עליון
רבי משה טברסקי הי"ד מר"י תורת משה
רבי מאיר הוכברגר מר"י עיון התלמוד
רבי בעריש אייכלר ר"י שער המלך
רבי שמחה שפירא ר"י תפארת ישראל חיפה
רבי אפרים זלמן שטרנבוך ר"י הרב שטרנבוך
רבי משה קלאר ר"י חברון לצעירים
רבי שלמה יעקבזון ר"י לצעירים מודיעין עילית
רבי יעקב יהושע זקס ר"כ קדשים ראדין
רבי אלימלך פישל ר"כ להוראה ירושלים
רבי אלימלך רוטמן ר"מ ישיבת תורה ויראה
רבי מאיר ברלין ר"מ ישיבת תורה ויראה
רבי אליהו מן ר"מ ישיבת אור ישראל
רבי נח פאלי משגיח תורה בתפארתה
רבי אשר שטרנבוך ר"כ הגר"א
רבי יעקב [בהגרש"ז] אויערבאך רב ביהמ"ד דרכי שמואל ירושלים
רבי שמשון רביץ ר"כ בית יצחק ביתר
רבי זאב פיינשטיין ר"י עמלה של תורה
רבי חיים שמואל ברומברג ר"כ בית שרגא
רבי מיכאל לסמן ר"י ברכת התורה
רבי אלחנן בארון רו"כ אהבת תורה ברנוביץ
רבי ברוך וואסינג ר"מ עץ חיים ווילרייק
רבי משה רוזנבוים ר"י בגייטסהד
רבי פייבל זימרמן הרב דגייטסהד
רבי ישראל אריה שולמן רב קרית יערים
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
שמעתי פעם שבהספדים שנערכו עליו בימי השבעה (לא יודע איפה) היו שהעידו שראוהו להגרמ"ד זצ"ל משתתף לזמן מסויים, כמדו' מאחורי הדלת וכדו' ולא בפומבי.
העתקתי מכאן (ההדגשה אינה במקור...):
משוש דורים אמר:
גביר אמר:
מבקש חכמה אמר:
בעניין אחר.
שמעתי היום מחבר שראה את הגרמ״ד זצ״ל בהספדים שנערכו לבן דודו הגרי״ד מבוסטון בבית הכנסת ישורון יושב מתחילת ההספדים ועד סופם. כחמש שעות.
גם כאשר חתנו של הגרי״ד, הרא״ל ונכדי הגרי״ד האריכו בדברים.
היה קשר חזק בינו לענף זה של המשפחה? האם התייחס גם להגותו של בן דודו או למחקריו של בנו ר' חיים? 
[חשיבות הקשרים המשפחתיים בבית בריסק ידועה, לא ייפלא כלל אם היו כאלה למרות חילוקי הדעות]
היה להם קשר טוב מדין 'משפחה'.
וביקורת עצומה על דרכם בחיים.
וכמו שהגרי"ז החזיק בקשר טוב עם דודו זקנו מאיר בר אילן, תוך כדי מלחמה עצומה עם תנועת המזרחי שבר אילן היה נשיאה.
אגב הראי"ס לא הלך להספד הנ"ל, ואמר, מי יכול להספיד מישהו שהלך מאיתנו לפני 70 שנה.
 

הכהן

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
לא היה מציאות שיזכיר שם השם ללא לבישת כובע עליון, כל ברכת שהכל או אשר יצר היה מקפיד ללבוש כובע עליון
גם בברכת הברק והרעם?
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יש לציין את הנהגת הזהירות של בדיני ממונות. כולם מכירים חומרות באתרוגים, או לחשוש על זמן מוצ"ש שהוא רק באכטע'ל, אבל הגרמ"ד (כחינוך בית אביו זי"ע) נזהר מאלף שערי היתר בדיני ממונות, והבדיקה על ממונות הייתה כמו של אתרוג.
דוקא בתחום הזה הדבר די פרוץ אצל שלומי אמוני ישראל - להחמיר בדיני ממונות כמו בכל האיסורים.
(יש להוסיף כאן מעשה ששמעתי ממקור נאמן: בשנים שהמאפיות הכשרות לא היו מספקים סחורה לכל מקום, פתחו בקוממיות מאפיה בתכלית הכשרות לבני המקום, אבל מכמה סיבות נכנסו למעגל של חובות ובעיות כספיות והנושים דורשים ואין להשיב. הלכו לשאול את מרן הגריז אם לסגור את המאפיה, מצד אחד לא יהיה בתכלית הכשרות, אבל מצד שני אין כסף).
ענה הגרי"ז: חשש טריף של דיני ממונות זה כבר לא בתכלית הכשרות...
ישנם סיפורים רבים בעניינים אלו אודות ר' דוד זצ"ל, ונשמח אם יבאו המכירים וישתפו את כולנו למען נלמד מדרכיו בעניין זה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בן ישיבה אמר:
לא היה מציאות שיזכיר שם השם ללא לבישת כובע עליון, כל ברכת שהכל או אשר יצר היה מקפיד ללבוש כובע עליון
גם בברכת הברק והרעם?
כמדו' שראיתי בא' מהסרטונים שבירך שהכל או הגפן ע"י הנחת היד על הכיפה (לא זוכר אם היד או השרוול), יבאו היודעים ויאשרו/יכחישו.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
הכהן אמר:
בן ישיבה אמר:
לא היה מציאות שיזכיר שם השם ללא לבישת כובע עליון, כל ברכת שהכל או אשר יצר היה מקפיד ללבוש כובע עליון
גם בברכת הברק והרעם?
כמדו' שראיתי בא' מהסרטונים שבירך שהכל או הגפן ע"י הנחת היד על הכיפה (לא זוכר אם היד או השרוול), יבאו היודעים ויאשרו/יכחישו.
זה קצת חידוש
כי לפי מה שנראה לי לא הקפיד על ב' כיסויים אלא על כובע עליון,
כידוע שבבריסק חששו על טלטול בשבת, ולא טלטלו אף כיפה כאשר הלכו בכובע עליון, בשעה שהיה בא להתפלל בישיבה הוא הלך עם כובע ללא כיפה, לא זכור לי שהלביש כיפה בישיבה, כמדומני שהיה מתפלל אז בכובע ללא כיפה, אך איני זוכר טוב ואנסה לברר אצל שאר התלמידים
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אבי חי אמר:
כמדו' שראיתי בא' מהסרטונים שבירך שהכל או הגפן ע"י הנחת היד על הכיפה (לא זוכר אם היד או השרוול), יבאו היודעים ויאשרו/יכחישו.
זה קצת חידוש
כי לפי מה שנראה לי לא הקפיד על ב' כיסויים אלא על כובע עליון,
כידוע שבבריסק חששו על טלטול בשבת, ולא טלטלו אף כיפה כאשר הלכו בכובע עליון, בשעה שהיה בא להתפלל בישיבה הוא הלך עם כובע ללא כיפה, לא זכור לי שהלביש כיפה בישיבה, כמדומני שהיה מתפלל אז בכובע ללא כיפה, אך איני זוכר טוב ואנסה לברר אצל שאר התלמידים
מצאתי. בשניות הראשונות של הסרטון מפורים ע"ט, לכ' שם יד (לא שרוול) על הכפה ומברך הגפן

הקובץ גדול מדי, אנסה לדוחסו ולהעלותו כאן
(כמדו' שהועלה באשכול הקודם ע"י ר' @צדק צדק ישא ברכה מאת ה', וכעת קישורו חסום, אולי יואיל לקשר שוב)



 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
בן ישיבה אמר:
ד. אכן ברצוני להתייחס לכך בהמשך, ואם בפרשת השבוע עסקינן אעלה בזה מדברי רבינו הכ"מ על הפסוק נעשה ונשמע אמרו כאחד, דלכאורה מה המעלה בזה שאמרו כאחד ולמה הדגישה זאת התורה, אלא שאם זה לא היה כאחד כבר היה זה בגדר חיקוי ונאך מאכן, וזה חסר באמת, על כן הדגישה התורה שהיה כאחד והיינו שכולם אמרו ללא חיקוי אחד מהשני, ואכן רבינו היה בזה נאה דורש ונאה מקיים, ועל כך בהמשך בס"ד,
רק לדייק, הפסוק אינו "נעשה ונשמע אמרו כאחד" (זו לשון הפיוט בזמירות שבת), אלא "וַיַּעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְיוָ֖ נַעֲשֶׂ֑ה".
אני הקטן זעירא דמן חבריא, זוכר שאמר בשיעור חומש את הביאור הנ"ל על הפסוק 'ויענו כל העם 'יחדיו' - והוסיף שזהו גם הביאור בפיוט של שבת "נעשה ונשמע אמרו כאחד". (אז אלו ואלו דא"ח).
ואמר (בפרשת בשלח) את אותו ביאור על נוסח התפילה שירה חדשה שבחו גאולי לשמך על שפת הים יחד כולם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד. וביאר הדבר על פי דברי רש"ע על תחילת שירת הים וז"ל אז ישיר משה" - אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה , ובהמשך דברי רש"י ישיר "אף כאן אמר לו לבו שישיר וכן עשה". עכ"ל. דהיינו שכל אחד ואחד מבני ישראל שרו את שירת הים מפני שראו את הנס ו"עלה בליבם לשיר", ולא שמשה התחיל לשיר, והם עשו "נאכמאכן" ושרו גם כן, אלא יחד כולם הודו והמליכו ואמרו, כולם כל אחד ואחד מהם, לא היה אף אחד מבני ישראל מקטון ועד גדול ששר רק בגלל שכולם שרו.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ומדי דברי בו במו"ר זצוקללה"ה אספר מה ששמעתי ממנו תוכחה, ושיש בזה גם תמונה מדמותו הגדול והנורא, וגם יסוד חשוב לחיים.

פעם בבחרותי בעת הליכתי מהישיבה בביהכנ"ס "כרם שול" (ברחוב 'מודיעין' ליד גאולה) בזמנים לפני שקנו את הבנין בגוש שמונים) לכיוון הדירה שישנתי שם שהיה ברחוב מלאכי באמצע הרחוב, והנה ראיתי את רבנו זצ"ל הולך לבדו ברחוב מלכי ישראל לכיוון רחוב עמוס בדרך לביתו.
החלטתי ללוותו לביתו. בתחילה חשבתי לשאול אותו שאלה בלימוד, ואח"כ אמרתי לעצמי שגם ללכת עמו בלבד מבלי לדבר אתו, טוב לי להיות במחיצתו.
מיהרתי עד שהגעתי למקום שהוא הלך ונלוותי אליו מבלי לומר כלום. אחרי כדקה או שתים של הליכה בשקט, שאל אותי רבנו זצ"ל "לאן אתה הולך", ידעתי שאם אספר לו שרק רציתי ללוות אותו לביתו, הוא ישאל אותי בענוותנותו הגדולה "למה אתה צריך ללותי??", (דהתינח אם רציתי לשאול אותו משהו בלימוד  ניחא, אבל סתם ללוותו - למה??).
אז עניתי לו "אני הולך לחדר שלי".
שאל אותי רבנו זצ"ל "איפה החדר שלך? - ועניתי לו ברחוב מלאכי ואמרתי לו באיזה בנין זה".
מיד אמר לי רבנו "כמדומני שזה יותר קצר לך ללכת ממלכי ישראל ישר לרחוב מלאכי, אז למה אתה הולך מכאן?? (אז היינו כבר ברחוב עמוס, ותכננתי לרדת דרך רחוב זכריה מיד אחרי בית רבנו לרחוב מלאכי, ואז לפנות שוב ימינה ברחוב מלאכי לחזור לכיוון הדירה שישנתי בו).
השבתי למו"ר זצ"ל "איך בין נאך נישט אויף די מדריגא אז איך צייל מיין יעדן טריט", ["עדיין אינני בדרגא שאני סופר כל צעד שלי"].
מיד הזדעק רבנו זצ"ל ואמר לי "וואס??!! - אויף טריט רעד איך??? [מה?? אתה חושב שאני מדבר על צעדים??!!"] , די מינוטען!!!!! [הדקות!!!!], וחזר על זה כמה וכמה פעמים, "די מינוטען!!! -די מינוטען"!!
ואז הוסיף רבנו ואמר לי - "ס'איז נישטא אזא זאך, ווי איינר ציילט נישט די מינוטען!!!" - אין דבר כזה שמישהו לא סופר את הדקות!!! (דהיינו אין כזה דבר שמישהו לא בדרגא לספור דקות).
נראה לי שכל מילה נוספת מיותרת.
אוי - צדיק שאבד אין לו תמורה!
זכותו יגן עלנו ועכע"י
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עוד אזכיר מה שהושפעתי רבות בתוכחה שאמר לאברך בשיעור, שהקשה קושיא בשיעור על איזה דין שנאמר בסוגיא דקדשים, ושאל האברך "שהאיסור המדובר הוא "איז נישט מער ווי א איסור דרבנן - ואין שבות במקדש" [הדבר המדובר הוא לא יותר מאיסור דרבנן - ואין שבות במקדש].
תיכף ומיד דפק רבנו הגרמ"ד זצ"ל על שולחנו, ונזדעק בקולי קולות - "וואס???!!! נישט מער ווי א איסור דרבנן??!!!!" - נישט מער ווי א איסור דרבנן??!!!! - א קלייניקייט????!!!!" - [מההההה??!!! לא יותר מאיסור דרבנן????!!! - לא יותר מאיסור דרבנן????!!! - זה דבר קטן???!!!],
והוסיף רבנו וצעק "ווי קען מען ארויס רעדן אזא זאך פון מויל???!!!" - [איך אפשר להוציא כזה דבר מהפה??!!] - נישט מער ווי א איסור דרבנן??!!! - א קלייניקייט!!!
וחזר שוב ושוב על הדברים - ופשוט לאא הצליח להירגע לדקות מרובות, והמשיך לומר שאין לנו מושג מה זה איסור דרבנן, וחס וחלילה להגיד דבר כזה שזה "לא יותר מאיסור דרבנן".

אחר סיום השיעור ניגש אליו אברך אחר ושאלוהו "למעשה מה עם אין שבות במקדש?" - ושוב התפרץ ונזדעק "דו הערסט??? - נישט מער ווי א איסור דרבנן!!" - ווי קען מען דאס ארויסרעדן??!!!" [איך אפשר להתבטות כך??], וניסה אותו אברך, שהוא לא זה ששאל להמשיך לשאול "אבל למעשה מה התשובה?" ורבנו לא רצה - ולא יכל לדבר על זה כלל אלא המשיך עוד ועוד לצעוק בלהבת אש על מה שמזלזלים באיסורי דרבנן.

(הסיפור קרה לפני יותר מ-30 שנה, ועד היום כשאני שומע מישהו אומר ש"זה "רק" איסור דרבנן" אני נזכר מאותו מעמד נורא, ודברי רבנו זצ"ל מהדהדים באוזני ובראשי, ועובר לי כמין רעד בגופי.
 
חלק עליון תַחתִית