גדולי ישראל שהיו רופאים
- Thread starter בבלי
- תאריך התחלה
לקטתי מהמכלול
אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה. מוכר בזכות הספר העברי הקדום ביותר, שנשתמר עד ימינו, בתורת הרפואה הקרוי על שמו.
יוסף שלמה דלמדיגו, המכונה גם יש"ר מקנדיה, רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום (נפטר ה'תט"ז)
רבי עובדיה ספורנו - (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.
רבי אברהם אנקווה - לתקופה כנשיא הקהילה היהודית בעיר. אחד מאבותיו הוא אפרים אנקאווא (1442-1354), רב, רופא ופילוסוף ידוע שנס מספרד בעקבות גזירות קנ"א והתיישב בצפון אפריקה.
רבי אפרים אנקווה - רבי אפרים אנקווה (ה'קי"ד[דרוש מקור] - ה'ר"ב; 1354–1442) היה רב, רופא ופילוסוף, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה במאה ה-14.
רבי יהודה אברבנאל - רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (ה'ר"כ, 1460 - ה'ר"צ, 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו (Leone Ebreo).
רבי שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ - (ה'שכ"ו, 1566 – ה'שע"ט, 1619) היה רב, רופא ומקובל מחכמי פראג בראשית המאה ה-17. מחבר הספר הקבלי "שפע טל"
ריב"א רבי יהודה בן אלעזר - רב יהודי, רופא ופילוסוף יהודי-פרסי בן המאה ה-17 שפעל בעיר כאשאן.
רבי זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל (גרסיאן) חן - היה פילוסוף, רופא, פרשן המקרא ומתרגם יהודי מימי הביניים, מגדולי הוגי הדעות במאה ה-13 ובתור הזהב של יהדות ספרד. נודע כמפיץ תורת הרמב"ם בספרד וברומא, וכמומחה בספרו מורה הנבוכים.
רבי אחיטוב הרופא - אחיטוב בן ר' יצחק הרופא היה רב, רופא, משורר ומתרגם מפלרמו וסיציליה שפעל בסוף המאה ה-13. נודע, בין השאר, על שם תרגומו לספר "מלות ההגיון",
אברהם מנחם יעקב הכהן רפאפורט - (1520-1596) היה רב, מלומד, רופא ופרשן שחי באיטליה. שם משפחתו המקורי היה רפא
רבי בנימין מוספיא - רב רופא בלשן וסופר, באתר אוצר החכמה חיבוריו מוסף הערוך, אמשטרדם תט"ו
רבי יוסף חמיץ - (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17. נולד בראשית המאה ה-17,
רלב"ג - צרפת. מלבד גדלותו התורנית, מעמדו, וחיבורו על התנ"ך, התפרסם הרב גם כמדען, רופא, מהנדס ומתמטיקאי.
רבי אברהם בן הרמב"ם - תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה
יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150- 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים
רבי הלל בן שמואל
שמואל מורונה (נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי
רבי יצחק למפרונטי
נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט – י"ב בכסלו ה'תקי"ז) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".
רבי יעקב צהלון
רבי יעקב בן יצחק צהלון (1630 – 1693) היה רופא, רב וסופר יהודי-איטלקי. צהלון היה בן למשפחת מגורשי ספרד ופורטוגל מרומא
וכו' וכו'
אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה. מוכר בזכות הספר העברי הקדום ביותר, שנשתמר עד ימינו, בתורת הרפואה הקרוי על שמו.
יוסף שלמה דלמדיגו, המכונה גם יש"ר מקנדיה, רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום (נפטר ה'תט"ז)
רבי עובדיה ספורנו - (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.
רבי אברהם אנקווה - לתקופה כנשיא הקהילה היהודית בעיר. אחד מאבותיו הוא אפרים אנקאווא (1442-1354), רב, רופא ופילוסוף ידוע שנס מספרד בעקבות גזירות קנ"א והתיישב בצפון אפריקה.
רבי אפרים אנקווה - רבי אפרים אנקווה (ה'קי"ד[דרוש מקור] - ה'ר"ב; 1354–1442) היה רב, רופא ופילוסוף, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה במאה ה-14.
רבי יהודה אברבנאל - רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (ה'ר"כ, 1460 - ה'ר"צ, 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו (Leone Ebreo).
רבי שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ - (ה'שכ"ו, 1566 – ה'שע"ט, 1619) היה רב, רופא ומקובל מחכמי פראג בראשית המאה ה-17. מחבר הספר הקבלי "שפע טל"
ריב"א רבי יהודה בן אלעזר - רב יהודי, רופא ופילוסוף יהודי-פרסי בן המאה ה-17 שפעל בעיר כאשאן.
רבי זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל (גרסיאן) חן - היה פילוסוף, רופא, פרשן המקרא ומתרגם יהודי מימי הביניים, מגדולי הוגי הדעות במאה ה-13 ובתור הזהב של יהדות ספרד. נודע כמפיץ תורת הרמב"ם בספרד וברומא, וכמומחה בספרו מורה הנבוכים.
רבי אחיטוב הרופא - אחיטוב בן ר' יצחק הרופא היה רב, רופא, משורר ומתרגם מפלרמו וסיציליה שפעל בסוף המאה ה-13. נודע, בין השאר, על שם תרגומו לספר "מלות ההגיון",
אברהם מנחם יעקב הכהן רפאפורט - (1520-1596) היה רב, מלומד, רופא ופרשן שחי באיטליה. שם משפחתו המקורי היה רפא
רבי בנימין מוספיא - רב רופא בלשן וסופר, באתר אוצר החכמה חיבוריו מוסף הערוך, אמשטרדם תט"ו
רבי יוסף חמיץ - (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17. נולד בראשית המאה ה-17,
רלב"ג - צרפת. מלבד גדלותו התורנית, מעמדו, וחיבורו על התנ"ך, התפרסם הרב גם כמדען, רופא, מהנדס ומתמטיקאי.
רבי אברהם בן הרמב"ם - תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה
יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150- 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים
רבי הלל בן שמואל
שמואל מורונה (נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי
רבי יצחק למפרונטי
נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט – י"ב בכסלו ה'תקי"ז) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".
רבי יעקב צהלון
רבי יעקב בן יצחק צהלון (1630 – 1693) היה רופא, רב וסופר יהודי-איטלקי. צהלון היה בן למשפחת מגורשי ספרד ופורטוגל מרומא
וכו' וכו'
אשתורי הפרחי
דרך אגב לא נכון יותר להבדיל בין רופא ובין אחד שהתעסק ברפואה. או שבזמנם כל מי שהתעסק ברפואה היה רופא?
ישנו ספר שנקרא
חכמי ישראל כרופאים
על גדולי ישראל שבכל דור ודור ששימשו כרופאים וטיפחו את חכמת הרפואה על כל ענפיה ומקצעותיה.
חובר ע"י דוד מרגלית
https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/
דרך אגב לא נכון יותר להבדיל בין רופא ובין אחד שהתעסק ברפואה. או שבזמנם כל מי שהתעסק ברפואה היה רופא?
ישנו ספר שנקרא
חכמי ישראל כרופאים
על גדולי ישראל שבכל דור ודור ששימשו כרופאים וטיפחו את חכמת הרפואה על כל ענפיה ומקצעותיה.
חובר ע"י דוד מרגלית
https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/
רשימת רבנים שעסקו גם ברפואה, או רופאים שהיו גם רבנים/תלמידי חכמים
בתקופת התלמוד [לפי סדר א-ב]
אבא אומנא מגדולי החסידים בבבל בזמנם של אביי ורבא תענית כא ב
רב אמי אסיא ירושלמי ברכות ב ג
בן אחיה על חולי מעיים שקלים ה א-ב
בנימין אסיא סנהדרין צט ב
בר גירונטי אסיא [ירושלמי ביצה א ז]
רבי חנינא היה בקי ברפואות, וענה על שאלות רפואיות [כ"כ רש"י חולין ז ב ד"ה לא שאלני, ושו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח-יו"ד (ח"ח) סי' קצא, על פי בבלי חולין ז ב. וראה עוד בבלי יומא מט א; ירושלמי שבת ד ג]
טוביה הרופא ר"ה כב א. דבר לא ידוע אודותיו, פרט לשמו
רבי יוחנן רופא מומחה היה ע"ז כח א; ירושלמי דמאי ג א
מניומי אסיא [שבת קלג ב; ע"ז כח ב. וראה מאמר - Kottek SS, IMAJ 2:68, 2000]
רב נתן בר אסיא פסחים נב א, לפי ר"ח ורי"ף
רב פפא היה רופא מובהק כ"כ בשו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח-יו"ד (ח"ח) סי' קצא, על פי ר"ה יז א
שמואל מגדולי האמוראים ראה עליו כרופא בספרו של ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, 1962, עמ' 62 ואילך; Rosner F, Proceedings of the Association of Orthodox Jewish Scientists (AOJS), Vol 3-4, 1976, pp. 157ff. על תרומתו של שמואל לרפואה ראה - בבלי ברכות מה ב; שם נח ב; בבלי שבת עח א; שם קח ב; שם קט א; שם קכט א-ב; שם קלג ב; שם קלז ב; שם קמח א; שם קנא ב; שם קנג א; בבלי יומא פג א; בבלי יבמות עה ב; בבלי כתובות עז א; בבלי נדרים לז ב; שם נ ב; שם נד ב; שם פא א; בבלי גיטין ע א; ב"מ פה ב; שם קיג ב; ע"ז כח א-ב; שם לא ב; נידה כה ב; שם מז א; שם סד ב; שם סו א; ירושלמי שבת יד ד
תודוס או תודרוס הרופא נזיר נב א; בבלי סנהדרין לג א; שם צג א; בבלי בכורות כח ב; ירושלמי ברכות א א. וראה בספרו של פרויס, עמ' 19 ואילך, בניסיון לזהותו וראה בספרו של פרויס 19 ואילך פרק:בניסיון פסוק:לזהותו סקל:נזיר נב א; '\"`UNIQ makor 00000183 QINU`\"' שם צג א; '\"`UNIQ makor 00000185 QINU`\"' '\"`UNIQ makor 00000187 QINU`\"' וראה בספרו של פרויס 19 ואילך נזיר נב א; '\"`UNIQ makor 00000183 QINU`\"' שם צג א; '\"`UNIQ makor 00000185 QINU`\"' '\"`UNIQ makor 00000187 QINU`\"' וראה בספרו של פרויס 19 ואילך בניסיון -->
בתקופת ימי הביניים והעת החדשה [לפי סדר א-ב]
אבו אלרצ'א בן אחותו של הרמב"ם, שימש כרופא [ראה אגרות הרמב"ם הוצאת שילת כרך א עמ' קע]
אבן איוב, שלמה בן יוסף, מחצית ראשונה של המאה הי"ג, גרנדה. תרגם את ספר המצוות לרמב"ם, וספר ההערה לר' יונה אבן ג'אנח, וכן כתב שני ספרי רפואה בעברית: 'שר המשקים' (רשימת רפואות), 'ספר טחורים'
אבן אלמועלם, שלמה, סוף המאה הי"א, מרוקו. היה רופא החצר של עלי בן יוסף אבן תשפין, וחברם של ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי
אבן אלעמאני, אהרן, מחצית ראשונה של המאה הי"ב, אלכסנדריה. היה דיין, אב"ד ורופא באלכסנדריה, ידידו של ר' יהודה הלוי, כתב הרבה שירים עבריים
אבן ג'אנח, יונה, מחצית ראשונה של המאה הי"א, קורדובה וסרגוסה. גדול הבלשנים והמדקדקים בימי הבינים. התפרנס כרופא בסרגוסה. חיבר את הספר הגדול בעניני לשון ודקדוק בשני חלקים: ספר הרקמה, וספר השרשים, ועוד ספרים בלשון ובדקדוק עברי
אבן דאוד, אברהם (הראב"ד הראשון), ד"א תתע/ 1110 - תתקמ/ 1180, קורדובה וטולדו. מחבר ספר "ספר הקבלה" ועוד ספרי היסטוריה יהודית
אבן ווירגה, שלמה, רכ-שיד/ 1460 -1554, ספרד וטורקיה. היה רב ורופא. חיבר ספר 'שבט יהודה'
אבן וקאר, יהודה בן יצחק, המאה הי"ד, רופאו של דון חואן מנואל מקשטיליה. היה דיין ובקשר עם הרא"ש
אבן ישוש, יצחק, ד"א תשמב/ 982 - תתיז/ 1057, טולדו. חיבר ספרי רפואה, פרשנות מקראית ודקדוק
אבן מוסא, חיים בן יהודה, קמ/ 1380 - רכ/ 1460, רופא מומחה בחצרות מלכים ושרים. חיבר ספר 'מגן ורומח' על וויכוחים דתיים עם הנוצרים, וכן פרשנות על תנ"ך ופיוטים
אבן עזרא, אברהם, ד"א תתנ/ 1089 - תתקכד/ 1164, טולידו ומדינות רבות בעולם. אחד מגדולי מפרשי המקרא. כתב ספרים רבים בדקדוק, בפילוסופיה ובמדע, וכן פיוטים ושירים רבים
אבן תיבון, יהודה, ד"א תתפ-ד"א תתקנ/ 1190-1120, ספרד וצרפת. עסק ברפואה ובתורה. מגדולי המתרגמים של ספרות ההלכה ומחשבת ישראל בימי הביניים מערבית לעברית
אברבנאל, יהודה, רכ-רצ/ 1530-1460, ליסבון. בנו בכורו של דון יצחק אברבנאל, מוזכר ברשימת רופאי ליסבון משנת 1483, ועבד כרופא בנאפולי. מחבר הספר הפילוסופי-דתי 'ויכוח על האהבה', וכן פיוטים ושירים
אברהם בן דוד פורטליאוני, שב/ 1542 - שעב/ 1612, מאנטובה. בשנת שכג נסמך לרפואה באוניברסיטת פאדובה, כונה כאביר הרופאים, והיה הרופא הפרטי של משפחת הנסיכים במאנטובה. חיבר ספר שלטי הגבורים על כל עניני בית המקדש והקרבנות. כמו כן חבר ספרי רפואה
אברהם בן משה בן מימון, תתקמו/ 1186 - תתקצח/ 1237, קאהיר. בנו יחידו של הרמב"ם. היה נגיד היהודים במצרים אחרי מות אביו. היה אחד מרופאיו של השולטן אלכאמל. חיבר ספר 'סיפוק עובדי השם', וכן תשובות, פרשנות מקראית, והגנות על השגות נגד ספרי הרמב"ם
אברהם הרופא מן הענווים, נפטר ה'כ/ 1260. היה מגדולי חכמי רומא
אחיטוב בן יצחק, סוף המאה הי"ג, רב ורופא בפאלרמו, סיציליה. היה בקשרי מכתבים עם הרשב"א. תרגם לעברית את 'מאמר שמות ההגיון' לרמב"ם
אלגואדש, מאיר, סוף המאה הי"ד, קסטיליה. רופא של מלכי קסטיליה, ורב ודיין ליהודי קסטיליה. תרגם לעברית את 'ספר המידות' לאריסטו
אליהו בן משה גרשון, נפטר בשנת תקל/ 1770, גליציה, פולין. שימש כרופא במספר ערים בפולין. חיבר ספר 'הדרת אליהו (דרושים), ספר 'מענה אליהו' (חידושים), וספר 'נבחר מחרוז' (קיצור ספר העיקרים)
אליהו מנחם, ד"א תתקפ/ 1220 - ה"א מד/ 1284, לונדון. רופא פעיל, וכן מגדולי הרבנים באנגליה. כתב תשובות רבות וכן חיבר פירוש על המשנה, המצוטט בתוספות יו"ט, וכן פירוש על הגדה של פסח
אלככאר, יהודה, נפטר ד"א תתקצה/ 1235, קאסטיליה, ספרד. היה רופא החצר של המלך פרנאנדו השלישי, ונשיא קהילת היהודים. היה מראשי המתנגדים לחיבוריו הפילוסופיים של הרמב"ם, והרד"ק לא הצליח לשנות את דעתו בנידון
אלמולי, שלמה, רנ/ 1490 - שב/ 1542, קושטה. רופא וחבר בית הדין בקושטה. מחבר ספר 'מפשר חלמין' על חלומות, וכן ספר 'הליכות שבא', 'שומר אמונים', וספרי דקדוק
אלנקוה, אפרים, נפטר בשנת רב/ 1442, ממגורשי ספרד. חיבר ספר 'שער כבוד ה'
אמטוס, לוזיטנוס (יוחנן רודריגז), ראה בנספח ב, שבועת אמטוס לוזיטנוס
אנטולי, יעקב, נולד תתקס/ 1200 לערך, נאפולי. היה חתנו של רבי שמואל אבן תיבון. מחבר ספר 'מלמד התלמידים', וכן תירגם ספרים בתכונה, בהגיון ובפילוסופיה
אסכנדרי, אלעזר, נפטר שמה/ 1585, מצרים. היה רופא החצר של סינאן פחה, נציב טורקיה במצרים. מחבר הגהות למשנה תורה של הרמב"ם
אסף הרופא, ראה פרטים אודותיו בנספח 2, שבועת אסף הרופא
אשתורי הפרחי, מ/ 1280 - קטו/ 1355, ספרד וישראל. שימש כרופא בארץ ישראל. מחבר ספר 'כפתור ופרח' על זיהוי ערים וכפרים בישראל, ועל הלכות מצוות התלויות בארץ, וכן חיבר ספרי רפואה שלא נשתמרו
בלמש, אברהם, ר-רפג/ 1523-1440, פדואה, איטליה. היה רופאו הפרטי של החשמן גרימאני בפאדובה. חיבר ספר 'מקנה אברם' על הדקדוק העברי
בנבנשתי, שמואל, מחצית הראשונה של המאה הי"ד, ספרד. היה רופאו הפרטי של דון מנואל, האח של מלך אראגון. תירגם לעברית את ספר הקצרת לרמב"ם
ברודו, מנואל, רס/ 1500 - שמה/ 1585, אנגליה וטורקיה. היה רופא מן האנוסים. חיבר ספר 'טעמי המצוות'
ברנהרד, חיים דוד, תקלה-תריח/ 1858-1775, פולין. היה רופאם הפרטי של המלך סטאניסלאב אוגוסט ושל הקיסר וילהלם הראשון. הפך לבעל תשובה בהשפעת האדמו"ר ר' דוד מללוב, ונתפרסם כצדיק חסידי
גבישון, אברהם, שג-שסה/ 1543- 1605, אלג'יר. שימש כרופא. חיבר פירוש על משלי 'עומר שכחה'.
גורדון, יקותיאל , המאה הי"ח, פדואה, איטליה. למד רפואה בפדואה, ושימש כרופא בכמה מערי פולין. היה אחד מראשי החברים בחוג החברים בישיבת הרמח"ל. חיבר מספר ספרים בקבלה: 'מראה המוסר', 'דרושים, בקשות וחידושים', 'מר קשישא ומר ינוקא'
גינצבורג, בנימין זאב , המאה הי"ח, גרמניה. שימש כרופא בגטינגן. חיבר ספר על הרפואה בתלמוד. שאל את היעב"ץ אם מותר ללמוד רפואה בשבת על ידי ניתוח בעלי חיים [ראה שו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' מא]
גליקי, מלאכי , המאה ה-16, איטליה. היה הרופא ורב הקהילה של קהילת צ'רי במדינת האפיפיור
גרדיא, אהרן , נפטר בשנת תקע/ 1810, פולין. שימש כרופא אצל המגיד ממזריץ. אחר כך היה רופא המחוז באוסטרהא
גרציאן, זרחיה , מחצית השניה של מאה ה-13, ספרד ואיטליה. כתב פירושים לספר משלי ולספר איוב, ונחשב למומחה בכתביו הפילוסופיים של הרמב"ם. חיבר הרבה תרגומים מערבית לעברית של ספרי רפואה של היוונים והערבים
דוד טעביל , שפ-תנב/ 1692-1620, צרפת. דיין ורופא בעיר טרייר
דונולו, שבתאי , ד"א תרעג/ 913 - ד"א תשמב/ 982, איטליה. רופא יהודי, ראשון בזמן לסופרים רפואיים במערב. חיבר ספר 'תחכמוני', שהוא פירוש על ספר יצירה, ומדבריו הביא רש"י בעירובין נו א ד"ה ואין תקופה, וביצה לג א ד"ה מן המים. כמו כן חיבר 'ספר היקר' או 'ספר המרקחות' על תרופות שונות
דונש בן תמים הבבלי , נפטר ד'תשפ/ 1020, צפון אפריקה. מגדולי חכמי קירואן. רופא וחוקר לשון. חיבר ספרים בדקדוק ופירוש על ספר יצירה
דוראן, צמח , מחצית השניה של המאה הי"ד, מיורקה ואלג'יר. אביו של התשב"ץ. שימש כרופא וכדרשן
דוראן, שמעון בן צמח (התשב"ץ) , קכא/ 1361 - רד/ 1444, אלג'יר. שימש כרופא וכמנתח במיורקה ובאלג'יר. היה חבר בבית דינו של הריב"ש. התשב"ץ נחשב בדורו כפוסק הדור. חיבר: שו"ת תשב"ץ, 'מגן אבות', 'יבין שמועה', 'קשת ומגן', 'זוהר הרקיע' ועוד
דלמדיגו, יוסף שלמה (יש"ר=יוסף שלמה רופא) , שנא/ 1591 - תטו/ 1655, כרתים ופראג. שימש כרופא הקהילה היהודית במקומות שונים, וכן רופאו של הנסיך ראדזיויל בליטא. חיבר: 'ספר אילים', 'תעלומות חכמה', וכן ספרים אחדים ברפואה ובמדעים שונים
הורוביץ, שבתי שעפטיל , שלה/ 1565 - שעט/ 1619, פראג. בן אחיו של השל"ה. שימש כרופא בפראג. חיבר ספרי קבלה: 'שפע טל', נשמת שבתי הלוי'
הלל בן שמואל , ד"א תתקפ-ה"א נא/ 1291-1220, וירונה, איטליה. היה נכדו של רבי אלעזר אב"ד מוורונה, מבעלי התוספות. שימש כרופא בנאפולי. חיבר ספר 'תגמולי הנפש', וכן פירושים למורה נבוכים של הרמב"ם
ואליי, משה דוד , תנו-תקלז/ 1696 -1777, פאדובה, איטליה. רופא ומקובל, היה מרבותיו של משה חיים לוצאטו (הרמח"ל)
וורמס, אשר אנשל , תנה/ 1695 - תקיט/ 1759, גרמניה. עבד כרופא בבית החולים היהודי בפרנקפורט. חיבר ספר 'סיג לתורה', על עניני מסורה
ויטל, דוד הרופא , במאה ה-16, יוון. היה ממגורשי ספרד. היה מורה הוראה בקהילת ארטה. מחבר ספר 'כתר תורה' על תרי"ג מצוות, וקיבץ את תשובות חותנו ר' דוד הכהן מקורפו (מהרד"ך).
זכות, אברהם (לוזיטנוס) , שלה-תב/ 1642-1575, פורטוגל והולנד. מאנוסי פורטוגל. כתב מספר ספרים חשובים ברפואה וברוקחות
זכריה בן שלמה הרופא (הרז"ה) , מחצית ראשונה של המאה ה-15, צנעא, תימן. מגדולי חכמי תימן במדרש והלכה, מחבר 'מדרש חפץ' על התורה, המגילות וההפטרות, וכן חיבר ספר רפואי על אנטומיה, מחלות ודרכי ריפוי [וראה שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' מב]
זרחיה בן יצחק הלוי , תחילת המאה ה-15, ספרד. היה תלמידו של ר' חסדאי קרשקש, ואחרי מות רבו היה רבה של סרגוסה ושל כלל יהודי מלכות אראגון
חייא רופא , שי-שעח/ 1618-1550, צפת. תלמידו של ר' חיים ויטאל. דיין, מגדולי רבני צפת וטבריה בדורו. מחבר ספר 'מעשה חייא'
חמיץ, יוסף בן יהודה , ראשית המאה ה-17, ונציה, איטליה. למד רפואה בפדובה. היה רופא פעיל בכמה ערים. מקובל. פרסם יחד עם זכות מהדורה מורחבת של ספר הזוהר החדש עם פירוש 'דרך אמת'
חסדאי אבן שפרוט , אמצע המאה ה-10, קורדובה, ספרד. שימש שר בשירות שליטי ספרד, והיה ראש הקיבוץ היהודי בספרד. כתב איגרת ליוסף מלך הכוזרים
חפץ, משה , נפטר רו/ 1446, סיציליה. למד רפואה בפאדובה. היה הדיין הכולל של כל קהילות סיציליה
טוביה בן משה הכהן , תיב-תפט/ 1652 -1729, גרמניה וישראל. היה רופא ידוע באיטליה ובטורקיה. בגיל 62 עזב את משרתו הרפואית הרמה ועבר לירושלים כדי לעסוק בתורה. מחבר ספר 'מעשה טוביה'
ידעיה הפניני , ל-ק/ 1340-1270, צרפת. כתב הערות ל'קאנון' של אבן-סינא. חיבר ספר 'בחינת עולם', וכן שירים רבים. חלק על הרשב"א בענין החרם על לימוד חכמת הטבע והפילוסופיה לפני גיל 25 שנה
יהודה הלוי (ריה"ל) , נפטר ד"א תתקא/ 1141, חי בספרד ובמצרים. מגדולי משוררי ישראל, והוגי הדעות בישראל. חיבר הרבה שירים וקינות, וחיבר 'ספר הכוזרי'. היה רופא מקובל מאד על חוליו
יהודה לייב רופא , נפטר בשנת שצה/ 1635, אוסטריה. שימש כרב בווינה
יהודה מסר ליאון , המאה ה-15, איטליה. היה בעל תואר לרפואה. היה ראש ישיבה במאנטובה ובנאפולי. כתב בעניני רפואה ובעניני דקדוק
יוסף אבן עקנין , ד"א תתק-ד"א תתקפ/ 1220-1140, ספרד וצפון אפריקה. עסק ברפואה. חיבר מספר ספרים ביניהם 'ספר המוסר' על פרקי אבות. היה מהמקורבים ביותר לרמב"ם
יוסף אבן שמעון , נפטר ד"א תתקפו/ 1226, בסוריה. היה רופא החצר של בנו של צלאח א-דין. היה מתלמידי הרמב"ם, ולו הקדיש הרמב"ם את ספרו 'מורה נבוכים'
יוסף הכהן , רנו-שלח/ 1578-1496, ממגורשי ספרד, גר באיטליה ובצרפת. שימש כרופא בעיר וולטאג'ו. כתב ספרי רפואה וספרי היסטוריה, וחיבר ספר 'עמק הבכא' על תולדות תלאות היהודים
יוסף הנשיא בן פרוציאל , סוף המאה ה-11, ספרד. היה רופאו של אלפונסו ה-6 מלך קאסטיליה. רבי יהודה הלוי הקדיש לו כמה משיריו, ובהם הוא משבחו מאד. נהג בתקיפות רבה בקראים
יחיא, גדליה , נפטר שלה/ 1575, גר ביוון ובטורקיה. עסק ברפואה, והנהיג את קהילות היהודים הספרדים בסאלוניקי ובאדרינופולי, והרביץ ביניהם תורה
יחיא, דוד נגרו , המאה ה-14, פורטוגל וספרד. היה רופאו של חואן ה-1, מלך קאסטיליה, ורב ראשי של קהילות קאסטיליה
יחיאל הרופא , נפטר בשנת ש/ 1540, איטליה. היה מגדולי חכמי איטליה. חיבר ספר 'מעלות המידות'
ייטלש, יונה , תצה-תקסו/ 1806-1735, פראג. היה ראש קהילת פראג, עמד במו"מ הלכתי עם הנודע ביהודה. היה רופא מפורסם בדורו (ראה שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קצח)
יקותיאל הרופא , נפטר בשנת תק/ 1740, וילנא. מחבר ספר 'אוצר בלום'
ישראלי, יצחק בן שלמה , ד"א תרי-ד"א תשי/ 950-850, מצרים וצפון אפריקה. כתב ספר 'מוסר הרופאים' על הנהגות מוסריות של הרופא כלפי החולה. כמו כן כתב ספרי רפואה על מחלות חום, מראות השתן ודיאטות
לביא, שמעון , רכ-שמ/ 1580-1480, לוב. שימש כרופאו של מושל לוב. חיבר 'כתם פז' על זוהר, ועוד ספרי קבלה
לוי בן גרשון (רלב"ג) , מח-קד/ 1288 -1344, פרובאנס. היה פילוסוף, מתמטיקאי, אסטרונום, רופא ופרשן המקרא. חיבר פירוש על התנ"ך וכן 'ספר מלחמות ה'
לוצערנא, אהרן הרופא , נפטר בשנת תג/ 1643, וינה. היה רופא קהילת וינה
לוריא, שלמה הרופא , נפטר בשנת שפו/ 1626, פולין. שימש כרב בקהילות לובלין וקרקא
לטאש, יעקב , אמצע המאה הט"ו, צרפת ואיטליה. היה רבה של רומא, והיה רופאו של האפיפיור אלכסנדר הששי
לטאש, יצחק , אמצע המאה הי"ד, פרובאנס. היה תלמידו של הר"ן. חיבר ספר רפואה וכן ספר 'קרית ספר' על כללים בתורה שבעל-פה
למפרונטי, יצחק חזקיה , תלט-תקיז/ 1756-1679, פרארה, איטליה. למד רפואה באוניברסיטת פדובה. היה ראש ישיבה בפרארה, ושימש כרופא פעיל בעירו. מחבר ספר 'פחד יצחק'
מוספיא, בנימין , שסו-תלה/ 1606 -1675, דנמרק והולנד. שימש כרופאו הפרטי של כריסטיאן, מלך דנמרק, והיה אחד מ'חכמי' אמסטרדם, וחכמי בית המדרש 'כתר תורה' שם. חיבר ספר 'מוסף הערוך', 'דברים רפואיים קדושים', 'מי הים', 'זכר רב', וכן חיבורים רפואיים ומדעיים שונים
מורפורגו, שמשון , תמא-תק/ 1681 -7401, איטליה. שימש כרופא בפאדובה ובאנקונה. היה מגדולי הפוסקים בדורו, וחיבר שו"ת 'שמש צדקה'
מזיא, אהרן מאיר , תריח-תקצ/ 1858 -1930, רוסיה וירושלים. תלמיד ישיבת מיר ובית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין. שימש כרופא המושבות של הבארון רוטשילד בארץ ישראל, ומנהל בית החולים ביקור חולים בירושלים. חיבר 'ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע'
מריני, שבתאי חיים , תנ-תקח/ 1690 -1748, איטליה. היה רב, רופא ומשורר (נזכר בשו"ת שמש צדקה, לר' שמשון מורפורגו)
משה בן מימון (הרמב"ם) , ד"א תתצח-תתקסה/ 1204-1138, ספרד ומצרים. גדול הפוסקים, מגדולי הוגי הדעות, ומגדולי הרופאים. בין ספריו ברפואה: פרקי משה, פירוש לפרקי אבוקארט, קיצורי גלינוס, מאמר הטחורים, ספר הקצרת, ספר הסמים, הנהגת הבריאות, מאמר ההכרעה, מאמר המשגל, ביאור שמות תרופות, על קץ החיים
משה בן נחמן (הרמב"ן) , ד"א תתקנד-ה"א ל/ 1270-4119, ספרד וישראל. מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, מגדולי הפוסקים, מקובל והוגה דעות, ורופא [מוזכר כרופא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' קכ, וסי' קסז, וסי' תתכה. וראה פירוש הרמב"ן עה"ת בראשית ל יד. וראה עוד בשו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כט. וראה גם ד. מרגלית, דרך ישראל ברפואה, עמ' 208 ואילך; י. לייבוביץ, קורות, ח (ז-ח), תשמ"ג, עמ' 209 ואילך. אך ראה מאמרו של ש. קוטק, אסיא, ה, עמ' 39 (הע' 9), שפרט למקורות בשו"ת הרשב"א הנ"ל אין לנו עדויות ברורות שהרמב"ן עסק ברפואה מעשית]
ניטו, דוד , תיד-תפח/ 1728-1654, איטליה ואנגליה. שימש דיין ורופא בליוורנו, ואחר כך "חכם" העדה הספרדית-פרטוגזית בלונדון. חיבר ספר 'מטה דן' או 'כוזרי השני', ועוד ספרים בעניני אמונות ודעות
ניסים בן ראובן גירונדי (הר"ן) , עה-קלה/ 1375-1315, ספרד. היה מגדולי התורה בספרד, לא שימש רשמית ברבנות אלא היה רופא-חצר. חיבר פירוש על הרי"ף ועל הש"ס, שו"ת, וספר דרשות [בשו"ת הרמ"א סי' כח, ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' קיד - כתבו שהיה רופא]
נפי, חננאל גרצידיו , תקיט-תקצו/ 1836-1759, איטליה. רופא ומגדולי הרבנים באיטליה בדורו. שימש כרבה של פרארה וצ'נטו. חיבר ספר 'זכר צדיקים לברכה', על תולדות גדולי ישראל. בכת"י נותרו 6 חלקים של שו"ת 'לוית חן', ודרשות לפרשיות השבוע.
נרבוני, משה , נפטר בשנת קכג/ 1362, ספרד. פילוסוף ורופא. חיבר פירוש הנרבוני על מורה נבוכים לרמב"ם, ועוד ספרים בענייני הגות יהודית. כמו כן חיבר ספר 'אורח חיים', בענייני רפואה וחינוך
נתנאל הרופא , נפטר ה'ע/ 1310, ספרד. מגדולי מתרגמי פירוש המשניות לרמב"ם
ספורנו, עובדיה , רל-שיט/ 1470 -1559, איטליה. היה דיין ואב"ד בבולוניה, והשיב תשובות לשואלים רבים. עיקר פרסומו הוא כפרשן המקרא. למד רפואה ברומא, ובפירושיו מסתייע הרבה בידיעותיו הרפואיות
עזריה מן האדומים , רעא-שלח/ 1511 -1578, איטליה. התפרנס בדוחק מעיסוק ברפואה בערים שונות באיטליה. חיבר ספר 'מאור עיניים'
פרויס, יצחק (יוליוס) , תרכא-תרעג/ 1913-1861, גרמניה. שימש כרופא משפחה בברלין. מחבר הספר החשוב ביותר על הרפואה במקרא ובתלמוד (Biblisch-Talmudische Medizin. תורגם לאנגלית על ידי פרד רוזנר - Biblical and Talmudic Medicine)
פרנקל-תאומים, יצחק מאיר , נפטר בשנת תסג/ 1703, פינסק. שימש כרופא החצר של המלך בווינה, ורב בפינסק. מחבר ספר 'כתנות אור'
צהלון, יעקב , שצ-תנג/ 1693-1630, איטליה. היה רבה של פרארה. כתב תשובות וספרי הלכה. ספרו המפורסם 'אוצר החיים' על חכמת הרפואה. כמו כן כתב 'מרגליות טובות', ובהם 'תפילת הרופא'
צהלון, מרדכי , נפ' תקח/ 1748, גם הוא היה רופא ורבה של פרארה. חיבר שו"ת 'מציץ ומליץ'
קאסיס, יוסף הרופא , נפטר בשנת תס/ 1700, איטליה. שימש כרב במנטובה
קנטריני, יצחק , תד-תפג/ 1723-1644, איטליה. רב ורופא בפאדובה. חיבר ספרים בקבלה
קצנלסון, יהודה לייב בנימין ('בוקי בן יגלי') , תרז-תרעז/ 1917-1847, רוסיה. רופא בפטרבורג. סופר ומשורר פורה. תלמידו של בעל ערוך השולחן. חיבר ספר 'התלמוד וחכמת הרפואה'
רפפורט, אברהם מנחם , רפ-שנד/ 1520 -1594, איטליה. למד רפואה בוונציה. שימש כרב וכראש ישיבה בקהילת ורונה. מחבר ספר 'מנחה בלולה', פירוש על התורה
שיק, ברוך , תק-תקע/ 1810-1740, שקלוב וסלוצק. למד רפואה בפדואה. מתלמידי הגר"א. שימש כרב וכדיין. חיבר ספר 'תפארת אדם', ספר 'עמודי השמים', וכן תרגם לעברית לבקשת הגר"א את ספר הגיאומטריה לאויקלידס
שלמה יצחקי (רש"י) , ד"א תת-ד"א תתסה/ 1105-1040, צרפת. רש"י אמנם לא היה רופא בפועל, אך יש נתונים שהיו לו ידיעות ברפואה, ואף השתמש בידיעות אלו הלכה למעשה. בספר רפואה לחנין בן יצחק הנוצרי-ערבי, שהועתק מערבית לעברית על ידי רבי קלונימוס לבית מאיר, נד' שנת שע, אמסטרדם, כתוב בהקדמה כי רש"י חיבר מאה קונטרסים ברפואה; בספר שפתי ישנים לרבי שבתי בס, סוף אות רי"ש, כתוב שרש"י היה חכם גדול ברפואה, והמחבר עצמו ראה ספר רפואות שלו
שלמה רפאל ידידיה צרור , נפטר תצח/ 1738, אלג'יר. רופא. חבר בית הדין באלג'יר. מחבר שו"ת פרי צדיק.
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/רופא#.D7.A0.D7.A1.D7.A4.D7.97_.D7.90
בתקופת התלמוד [לפי סדר א-ב]
אבא אומנא מגדולי החסידים בבבל בזמנם של אביי ורבא תענית כא ב
רב אמי אסיא ירושלמי ברכות ב ג
בן אחיה על חולי מעיים שקלים ה א-ב
בנימין אסיא סנהדרין צט ב
בר גירונטי אסיא [ירושלמי ביצה א ז]
רבי חנינא היה בקי ברפואות, וענה על שאלות רפואיות [כ"כ רש"י חולין ז ב ד"ה לא שאלני, ושו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח-יו"ד (ח"ח) סי' קצא, על פי בבלי חולין ז ב. וראה עוד בבלי יומא מט א; ירושלמי שבת ד ג]
טוביה הרופא ר"ה כב א. דבר לא ידוע אודותיו, פרט לשמו
רבי יוחנן רופא מומחה היה ע"ז כח א; ירושלמי דמאי ג א
מניומי אסיא [שבת קלג ב; ע"ז כח ב. וראה מאמר - Kottek SS, IMAJ 2:68, 2000]
רב נתן בר אסיא פסחים נב א, לפי ר"ח ורי"ף
רב פפא היה רופא מובהק כ"כ בשו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח-יו"ד (ח"ח) סי' קצא, על פי ר"ה יז א
שמואל מגדולי האמוראים ראה עליו כרופא בספרו של ד. מרגלית, חכמי ישראל כרופאים, 1962, עמ' 62 ואילך; Rosner F, Proceedings of the Association of Orthodox Jewish Scientists (AOJS), Vol 3-4, 1976, pp. 157ff. על תרומתו של שמואל לרפואה ראה - בבלי ברכות מה ב; שם נח ב; בבלי שבת עח א; שם קח ב; שם קט א; שם קכט א-ב; שם קלג ב; שם קלז ב; שם קמח א; שם קנא ב; שם קנג א; בבלי יומא פג א; בבלי יבמות עה ב; בבלי כתובות עז א; בבלי נדרים לז ב; שם נ ב; שם נד ב; שם פא א; בבלי גיטין ע א; ב"מ פה ב; שם קיג ב; ע"ז כח א-ב; שם לא ב; נידה כה ב; שם מז א; שם סד ב; שם סו א; ירושלמי שבת יד ד
תודוס או תודרוס הרופא נזיר נב א; בבלי סנהדרין לג א; שם צג א; בבלי בכורות כח ב; ירושלמי ברכות א א. וראה בספרו של פרויס, עמ' 19 ואילך, בניסיון לזהותו וראה בספרו של פרויס 19 ואילך פרק:בניסיון פסוק:לזהותו סקל:נזיר נב א; '\"`UNIQ makor 00000183 QINU`\"' שם צג א; '\"`UNIQ makor 00000185 QINU`\"' '\"`UNIQ makor 00000187 QINU`\"' וראה בספרו של פרויס 19 ואילך נזיר נב א; '\"`UNIQ makor 00000183 QINU`\"' שם צג א; '\"`UNIQ makor 00000185 QINU`\"' '\"`UNIQ makor 00000187 QINU`\"' וראה בספרו של פרויס 19 ואילך בניסיון -->
בתקופת ימי הביניים והעת החדשה [לפי סדר א-ב]
אבו אלרצ'א בן אחותו של הרמב"ם, שימש כרופא [ראה אגרות הרמב"ם הוצאת שילת כרך א עמ' קע]
אבן איוב, שלמה בן יוסף, מחצית ראשונה של המאה הי"ג, גרנדה. תרגם את ספר המצוות לרמב"ם, וספר ההערה לר' יונה אבן ג'אנח, וכן כתב שני ספרי רפואה בעברית: 'שר המשקים' (רשימת רפואות), 'ספר טחורים'
אבן אלמועלם, שלמה, סוף המאה הי"א, מרוקו. היה רופא החצר של עלי בן יוסף אבן תשפין, וחברם של ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי
אבן אלעמאני, אהרן, מחצית ראשונה של המאה הי"ב, אלכסנדריה. היה דיין, אב"ד ורופא באלכסנדריה, ידידו של ר' יהודה הלוי, כתב הרבה שירים עבריים
אבן ג'אנח, יונה, מחצית ראשונה של המאה הי"א, קורדובה וסרגוסה. גדול הבלשנים והמדקדקים בימי הבינים. התפרנס כרופא בסרגוסה. חיבר את הספר הגדול בעניני לשון ודקדוק בשני חלקים: ספר הרקמה, וספר השרשים, ועוד ספרים בלשון ובדקדוק עברי
אבן דאוד, אברהם (הראב"ד הראשון), ד"א תתע/ 1110 - תתקמ/ 1180, קורדובה וטולדו. מחבר ספר "ספר הקבלה" ועוד ספרי היסטוריה יהודית
אבן ווירגה, שלמה, רכ-שיד/ 1460 -1554, ספרד וטורקיה. היה רב ורופא. חיבר ספר 'שבט יהודה'
אבן וקאר, יהודה בן יצחק, המאה הי"ד, רופאו של דון חואן מנואל מקשטיליה. היה דיין ובקשר עם הרא"ש
אבן ישוש, יצחק, ד"א תשמב/ 982 - תתיז/ 1057, טולדו. חיבר ספרי רפואה, פרשנות מקראית ודקדוק
אבן מוסא, חיים בן יהודה, קמ/ 1380 - רכ/ 1460, רופא מומחה בחצרות מלכים ושרים. חיבר ספר 'מגן ורומח' על וויכוחים דתיים עם הנוצרים, וכן פרשנות על תנ"ך ופיוטים
אבן עזרא, אברהם, ד"א תתנ/ 1089 - תתקכד/ 1164, טולידו ומדינות רבות בעולם. אחד מגדולי מפרשי המקרא. כתב ספרים רבים בדקדוק, בפילוסופיה ובמדע, וכן פיוטים ושירים רבים
אבן תיבון, יהודה, ד"א תתפ-ד"א תתקנ/ 1190-1120, ספרד וצרפת. עסק ברפואה ובתורה. מגדולי המתרגמים של ספרות ההלכה ומחשבת ישראל בימי הביניים מערבית לעברית
אברבנאל, יהודה, רכ-רצ/ 1530-1460, ליסבון. בנו בכורו של דון יצחק אברבנאל, מוזכר ברשימת רופאי ליסבון משנת 1483, ועבד כרופא בנאפולי. מחבר הספר הפילוסופי-דתי 'ויכוח על האהבה', וכן פיוטים ושירים
אברהם בן דוד פורטליאוני, שב/ 1542 - שעב/ 1612, מאנטובה. בשנת שכג נסמך לרפואה באוניברסיטת פאדובה, כונה כאביר הרופאים, והיה הרופא הפרטי של משפחת הנסיכים במאנטובה. חיבר ספר שלטי הגבורים על כל עניני בית המקדש והקרבנות. כמו כן חבר ספרי רפואה
אברהם בן משה בן מימון, תתקמו/ 1186 - תתקצח/ 1237, קאהיר. בנו יחידו של הרמב"ם. היה נגיד היהודים במצרים אחרי מות אביו. היה אחד מרופאיו של השולטן אלכאמל. חיבר ספר 'סיפוק עובדי השם', וכן תשובות, פרשנות מקראית, והגנות על השגות נגד ספרי הרמב"ם
אברהם הרופא מן הענווים, נפטר ה'כ/ 1260. היה מגדולי חכמי רומא
אחיטוב בן יצחק, סוף המאה הי"ג, רב ורופא בפאלרמו, סיציליה. היה בקשרי מכתבים עם הרשב"א. תרגם לעברית את 'מאמר שמות ההגיון' לרמב"ם
אלגואדש, מאיר, סוף המאה הי"ד, קסטיליה. רופא של מלכי קסטיליה, ורב ודיין ליהודי קסטיליה. תרגם לעברית את 'ספר המידות' לאריסטו
אליהו בן משה גרשון, נפטר בשנת תקל/ 1770, גליציה, פולין. שימש כרופא במספר ערים בפולין. חיבר ספר 'הדרת אליהו (דרושים), ספר 'מענה אליהו' (חידושים), וספר 'נבחר מחרוז' (קיצור ספר העיקרים)
אליהו מנחם, ד"א תתקפ/ 1220 - ה"א מד/ 1284, לונדון. רופא פעיל, וכן מגדולי הרבנים באנגליה. כתב תשובות רבות וכן חיבר פירוש על המשנה, המצוטט בתוספות יו"ט, וכן פירוש על הגדה של פסח
אלככאר, יהודה, נפטר ד"א תתקצה/ 1235, קאסטיליה, ספרד. היה רופא החצר של המלך פרנאנדו השלישי, ונשיא קהילת היהודים. היה מראשי המתנגדים לחיבוריו הפילוסופיים של הרמב"ם, והרד"ק לא הצליח לשנות את דעתו בנידון
אלמולי, שלמה, רנ/ 1490 - שב/ 1542, קושטה. רופא וחבר בית הדין בקושטה. מחבר ספר 'מפשר חלמין' על חלומות, וכן ספר 'הליכות שבא', 'שומר אמונים', וספרי דקדוק
אלנקוה, אפרים, נפטר בשנת רב/ 1442, ממגורשי ספרד. חיבר ספר 'שער כבוד ה'
אמטוס, לוזיטנוס (יוחנן רודריגז), ראה בנספח ב, שבועת אמטוס לוזיטנוס
אנטולי, יעקב, נולד תתקס/ 1200 לערך, נאפולי. היה חתנו של רבי שמואל אבן תיבון. מחבר ספר 'מלמד התלמידים', וכן תירגם ספרים בתכונה, בהגיון ובפילוסופיה
אסכנדרי, אלעזר, נפטר שמה/ 1585, מצרים. היה רופא החצר של סינאן פחה, נציב טורקיה במצרים. מחבר הגהות למשנה תורה של הרמב"ם
אסף הרופא, ראה פרטים אודותיו בנספח 2, שבועת אסף הרופא
אשתורי הפרחי, מ/ 1280 - קטו/ 1355, ספרד וישראל. שימש כרופא בארץ ישראל. מחבר ספר 'כפתור ופרח' על זיהוי ערים וכפרים בישראל, ועל הלכות מצוות התלויות בארץ, וכן חיבר ספרי רפואה שלא נשתמרו
בלמש, אברהם, ר-רפג/ 1523-1440, פדואה, איטליה. היה רופאו הפרטי של החשמן גרימאני בפאדובה. חיבר ספר 'מקנה אברם' על הדקדוק העברי
בנבנשתי, שמואל, מחצית הראשונה של המאה הי"ד, ספרד. היה רופאו הפרטי של דון מנואל, האח של מלך אראגון. תירגם לעברית את ספר הקצרת לרמב"ם
ברודו, מנואל, רס/ 1500 - שמה/ 1585, אנגליה וטורקיה. היה רופא מן האנוסים. חיבר ספר 'טעמי המצוות'
ברנהרד, חיים דוד, תקלה-תריח/ 1858-1775, פולין. היה רופאם הפרטי של המלך סטאניסלאב אוגוסט ושל הקיסר וילהלם הראשון. הפך לבעל תשובה בהשפעת האדמו"ר ר' דוד מללוב, ונתפרסם כצדיק חסידי
גבישון, אברהם, שג-שסה/ 1543- 1605, אלג'יר. שימש כרופא. חיבר פירוש על משלי 'עומר שכחה'.
גורדון, יקותיאל , המאה הי"ח, פדואה, איטליה. למד רפואה בפדואה, ושימש כרופא בכמה מערי פולין. היה אחד מראשי החברים בחוג החברים בישיבת הרמח"ל. חיבר מספר ספרים בקבלה: 'מראה המוסר', 'דרושים, בקשות וחידושים', 'מר קשישא ומר ינוקא'
גינצבורג, בנימין זאב , המאה הי"ח, גרמניה. שימש כרופא בגטינגן. חיבר ספר על הרפואה בתלמוד. שאל את היעב"ץ אם מותר ללמוד רפואה בשבת על ידי ניתוח בעלי חיים [ראה שו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' מא]
גליקי, מלאכי , המאה ה-16, איטליה. היה הרופא ורב הקהילה של קהילת צ'רי במדינת האפיפיור
גרדיא, אהרן , נפטר בשנת תקע/ 1810, פולין. שימש כרופא אצל המגיד ממזריץ. אחר כך היה רופא המחוז באוסטרהא
גרציאן, זרחיה , מחצית השניה של מאה ה-13, ספרד ואיטליה. כתב פירושים לספר משלי ולספר איוב, ונחשב למומחה בכתביו הפילוסופיים של הרמב"ם. חיבר הרבה תרגומים מערבית לעברית של ספרי רפואה של היוונים והערבים
דוד טעביל , שפ-תנב/ 1692-1620, צרפת. דיין ורופא בעיר טרייר
דונולו, שבתאי , ד"א תרעג/ 913 - ד"א תשמב/ 982, איטליה. רופא יהודי, ראשון בזמן לסופרים רפואיים במערב. חיבר ספר 'תחכמוני', שהוא פירוש על ספר יצירה, ומדבריו הביא רש"י בעירובין נו א ד"ה ואין תקופה, וביצה לג א ד"ה מן המים. כמו כן חיבר 'ספר היקר' או 'ספר המרקחות' על תרופות שונות
דונש בן תמים הבבלי , נפטר ד'תשפ/ 1020, צפון אפריקה. מגדולי חכמי קירואן. רופא וחוקר לשון. חיבר ספרים בדקדוק ופירוש על ספר יצירה
דוראן, צמח , מחצית השניה של המאה הי"ד, מיורקה ואלג'יר. אביו של התשב"ץ. שימש כרופא וכדרשן
דוראן, שמעון בן צמח (התשב"ץ) , קכא/ 1361 - רד/ 1444, אלג'יר. שימש כרופא וכמנתח במיורקה ובאלג'יר. היה חבר בבית דינו של הריב"ש. התשב"ץ נחשב בדורו כפוסק הדור. חיבר: שו"ת תשב"ץ, 'מגן אבות', 'יבין שמועה', 'קשת ומגן', 'זוהר הרקיע' ועוד
דלמדיגו, יוסף שלמה (יש"ר=יוסף שלמה רופא) , שנא/ 1591 - תטו/ 1655, כרתים ופראג. שימש כרופא הקהילה היהודית במקומות שונים, וכן רופאו של הנסיך ראדזיויל בליטא. חיבר: 'ספר אילים', 'תעלומות חכמה', וכן ספרים אחדים ברפואה ובמדעים שונים
הורוביץ, שבתי שעפטיל , שלה/ 1565 - שעט/ 1619, פראג. בן אחיו של השל"ה. שימש כרופא בפראג. חיבר ספרי קבלה: 'שפע טל', נשמת שבתי הלוי'
הלל בן שמואל , ד"א תתקפ-ה"א נא/ 1291-1220, וירונה, איטליה. היה נכדו של רבי אלעזר אב"ד מוורונה, מבעלי התוספות. שימש כרופא בנאפולי. חיבר ספר 'תגמולי הנפש', וכן פירושים למורה נבוכים של הרמב"ם
ואליי, משה דוד , תנו-תקלז/ 1696 -1777, פאדובה, איטליה. רופא ומקובל, היה מרבותיו של משה חיים לוצאטו (הרמח"ל)
וורמס, אשר אנשל , תנה/ 1695 - תקיט/ 1759, גרמניה. עבד כרופא בבית החולים היהודי בפרנקפורט. חיבר ספר 'סיג לתורה', על עניני מסורה
ויטל, דוד הרופא , במאה ה-16, יוון. היה ממגורשי ספרד. היה מורה הוראה בקהילת ארטה. מחבר ספר 'כתר תורה' על תרי"ג מצוות, וקיבץ את תשובות חותנו ר' דוד הכהן מקורפו (מהרד"ך).
זכות, אברהם (לוזיטנוס) , שלה-תב/ 1642-1575, פורטוגל והולנד. מאנוסי פורטוגל. כתב מספר ספרים חשובים ברפואה וברוקחות
זכריה בן שלמה הרופא (הרז"ה) , מחצית ראשונה של המאה ה-15, צנעא, תימן. מגדולי חכמי תימן במדרש והלכה, מחבר 'מדרש חפץ' על התורה, המגילות וההפטרות, וכן חיבר ספר רפואי על אנטומיה, מחלות ודרכי ריפוי [וראה שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' מב]
זרחיה בן יצחק הלוי , תחילת המאה ה-15, ספרד. היה תלמידו של ר' חסדאי קרשקש, ואחרי מות רבו היה רבה של סרגוסה ושל כלל יהודי מלכות אראגון
חייא רופא , שי-שעח/ 1618-1550, צפת. תלמידו של ר' חיים ויטאל. דיין, מגדולי רבני צפת וטבריה בדורו. מחבר ספר 'מעשה חייא'
חמיץ, יוסף בן יהודה , ראשית המאה ה-17, ונציה, איטליה. למד רפואה בפדובה. היה רופא פעיל בכמה ערים. מקובל. פרסם יחד עם זכות מהדורה מורחבת של ספר הזוהר החדש עם פירוש 'דרך אמת'
חסדאי אבן שפרוט , אמצע המאה ה-10, קורדובה, ספרד. שימש שר בשירות שליטי ספרד, והיה ראש הקיבוץ היהודי בספרד. כתב איגרת ליוסף מלך הכוזרים
חפץ, משה , נפטר רו/ 1446, סיציליה. למד רפואה בפאדובה. היה הדיין הכולל של כל קהילות סיציליה
טוביה בן משה הכהן , תיב-תפט/ 1652 -1729, גרמניה וישראל. היה רופא ידוע באיטליה ובטורקיה. בגיל 62 עזב את משרתו הרפואית הרמה ועבר לירושלים כדי לעסוק בתורה. מחבר ספר 'מעשה טוביה'
ידעיה הפניני , ל-ק/ 1340-1270, צרפת. כתב הערות ל'קאנון' של אבן-סינא. חיבר ספר 'בחינת עולם', וכן שירים רבים. חלק על הרשב"א בענין החרם על לימוד חכמת הטבע והפילוסופיה לפני גיל 25 שנה
יהודה הלוי (ריה"ל) , נפטר ד"א תתקא/ 1141, חי בספרד ובמצרים. מגדולי משוררי ישראל, והוגי הדעות בישראל. חיבר הרבה שירים וקינות, וחיבר 'ספר הכוזרי'. היה רופא מקובל מאד על חוליו
יהודה לייב רופא , נפטר בשנת שצה/ 1635, אוסטריה. שימש כרב בווינה
יהודה מסר ליאון , המאה ה-15, איטליה. היה בעל תואר לרפואה. היה ראש ישיבה במאנטובה ובנאפולי. כתב בעניני רפואה ובעניני דקדוק
יוסף אבן עקנין , ד"א תתק-ד"א תתקפ/ 1220-1140, ספרד וצפון אפריקה. עסק ברפואה. חיבר מספר ספרים ביניהם 'ספר המוסר' על פרקי אבות. היה מהמקורבים ביותר לרמב"ם
יוסף אבן שמעון , נפטר ד"א תתקפו/ 1226, בסוריה. היה רופא החצר של בנו של צלאח א-דין. היה מתלמידי הרמב"ם, ולו הקדיש הרמב"ם את ספרו 'מורה נבוכים'
יוסף הכהן , רנו-שלח/ 1578-1496, ממגורשי ספרד, גר באיטליה ובצרפת. שימש כרופא בעיר וולטאג'ו. כתב ספרי רפואה וספרי היסטוריה, וחיבר ספר 'עמק הבכא' על תולדות תלאות היהודים
יוסף הנשיא בן פרוציאל , סוף המאה ה-11, ספרד. היה רופאו של אלפונסו ה-6 מלך קאסטיליה. רבי יהודה הלוי הקדיש לו כמה משיריו, ובהם הוא משבחו מאד. נהג בתקיפות רבה בקראים
יחיא, גדליה , נפטר שלה/ 1575, גר ביוון ובטורקיה. עסק ברפואה, והנהיג את קהילות היהודים הספרדים בסאלוניקי ובאדרינופולי, והרביץ ביניהם תורה
יחיא, דוד נגרו , המאה ה-14, פורטוגל וספרד. היה רופאו של חואן ה-1, מלך קאסטיליה, ורב ראשי של קהילות קאסטיליה
יחיאל הרופא , נפטר בשנת ש/ 1540, איטליה. היה מגדולי חכמי איטליה. חיבר ספר 'מעלות המידות'
ייטלש, יונה , תצה-תקסו/ 1806-1735, פראג. היה ראש קהילת פראג, עמד במו"מ הלכתי עם הנודע ביהודה. היה רופא מפורסם בדורו (ראה שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קצח)
יקותיאל הרופא , נפטר בשנת תק/ 1740, וילנא. מחבר ספר 'אוצר בלום'
ישראלי, יצחק בן שלמה , ד"א תרי-ד"א תשי/ 950-850, מצרים וצפון אפריקה. כתב ספר 'מוסר הרופאים' על הנהגות מוסריות של הרופא כלפי החולה. כמו כן כתב ספרי רפואה על מחלות חום, מראות השתן ודיאטות
לביא, שמעון , רכ-שמ/ 1580-1480, לוב. שימש כרופאו של מושל לוב. חיבר 'כתם פז' על זוהר, ועוד ספרי קבלה
לוי בן גרשון (רלב"ג) , מח-קד/ 1288 -1344, פרובאנס. היה פילוסוף, מתמטיקאי, אסטרונום, רופא ופרשן המקרא. חיבר פירוש על התנ"ך וכן 'ספר מלחמות ה'
לוצערנא, אהרן הרופא , נפטר בשנת תג/ 1643, וינה. היה רופא קהילת וינה
לוריא, שלמה הרופא , נפטר בשנת שפו/ 1626, פולין. שימש כרב בקהילות לובלין וקרקא
לטאש, יעקב , אמצע המאה הט"ו, צרפת ואיטליה. היה רבה של רומא, והיה רופאו של האפיפיור אלכסנדר הששי
לטאש, יצחק , אמצע המאה הי"ד, פרובאנס. היה תלמידו של הר"ן. חיבר ספר רפואה וכן ספר 'קרית ספר' על כללים בתורה שבעל-פה
למפרונטי, יצחק חזקיה , תלט-תקיז/ 1756-1679, פרארה, איטליה. למד רפואה באוניברסיטת פדובה. היה ראש ישיבה בפרארה, ושימש כרופא פעיל בעירו. מחבר ספר 'פחד יצחק'
מוספיא, בנימין , שסו-תלה/ 1606 -1675, דנמרק והולנד. שימש כרופאו הפרטי של כריסטיאן, מלך דנמרק, והיה אחד מ'חכמי' אמסטרדם, וחכמי בית המדרש 'כתר תורה' שם. חיבר ספר 'מוסף הערוך', 'דברים רפואיים קדושים', 'מי הים', 'זכר רב', וכן חיבורים רפואיים ומדעיים שונים
מורפורגו, שמשון , תמא-תק/ 1681 -7401, איטליה. שימש כרופא בפאדובה ובאנקונה. היה מגדולי הפוסקים בדורו, וחיבר שו"ת 'שמש צדקה'
מזיא, אהרן מאיר , תריח-תקצ/ 1858 -1930, רוסיה וירושלים. תלמיד ישיבת מיר ובית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין. שימש כרופא המושבות של הבארון רוטשילד בארץ ישראל, ומנהל בית החולים ביקור חולים בירושלים. חיבר 'ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע'
מריני, שבתאי חיים , תנ-תקח/ 1690 -1748, איטליה. היה רב, רופא ומשורר (נזכר בשו"ת שמש צדקה, לר' שמשון מורפורגו)
משה בן מימון (הרמב"ם) , ד"א תתצח-תתקסה/ 1204-1138, ספרד ומצרים. גדול הפוסקים, מגדולי הוגי הדעות, ומגדולי הרופאים. בין ספריו ברפואה: פרקי משה, פירוש לפרקי אבוקארט, קיצורי גלינוס, מאמר הטחורים, ספר הקצרת, ספר הסמים, הנהגת הבריאות, מאמר ההכרעה, מאמר המשגל, ביאור שמות תרופות, על קץ החיים
משה בן נחמן (הרמב"ן) , ד"א תתקנד-ה"א ל/ 1270-4119, ספרד וישראל. מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, מגדולי הפוסקים, מקובל והוגה דעות, ורופא [מוזכר כרופא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' קכ, וסי' קסז, וסי' תתכה. וראה פירוש הרמב"ן עה"ת בראשית ל יד. וראה עוד בשו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כט. וראה גם ד. מרגלית, דרך ישראל ברפואה, עמ' 208 ואילך; י. לייבוביץ, קורות, ח (ז-ח), תשמ"ג, עמ' 209 ואילך. אך ראה מאמרו של ש. קוטק, אסיא, ה, עמ' 39 (הע' 9), שפרט למקורות בשו"ת הרשב"א הנ"ל אין לנו עדויות ברורות שהרמב"ן עסק ברפואה מעשית]
ניטו, דוד , תיד-תפח/ 1728-1654, איטליה ואנגליה. שימש דיין ורופא בליוורנו, ואחר כך "חכם" העדה הספרדית-פרטוגזית בלונדון. חיבר ספר 'מטה דן' או 'כוזרי השני', ועוד ספרים בעניני אמונות ודעות
ניסים בן ראובן גירונדי (הר"ן) , עה-קלה/ 1375-1315, ספרד. היה מגדולי התורה בספרד, לא שימש רשמית ברבנות אלא היה רופא-חצר. חיבר פירוש על הרי"ף ועל הש"ס, שו"ת, וספר דרשות [בשו"ת הרמ"א סי' כח, ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' קיד - כתבו שהיה רופא]
נפי, חננאל גרצידיו , תקיט-תקצו/ 1836-1759, איטליה. רופא ומגדולי הרבנים באיטליה בדורו. שימש כרבה של פרארה וצ'נטו. חיבר ספר 'זכר צדיקים לברכה', על תולדות גדולי ישראל. בכת"י נותרו 6 חלקים של שו"ת 'לוית חן', ודרשות לפרשיות השבוע.
נרבוני, משה , נפטר בשנת קכג/ 1362, ספרד. פילוסוף ורופא. חיבר פירוש הנרבוני על מורה נבוכים לרמב"ם, ועוד ספרים בענייני הגות יהודית. כמו כן חיבר ספר 'אורח חיים', בענייני רפואה וחינוך
נתנאל הרופא , נפטר ה'ע/ 1310, ספרד. מגדולי מתרגמי פירוש המשניות לרמב"ם
ספורנו, עובדיה , רל-שיט/ 1470 -1559, איטליה. היה דיין ואב"ד בבולוניה, והשיב תשובות לשואלים רבים. עיקר פרסומו הוא כפרשן המקרא. למד רפואה ברומא, ובפירושיו מסתייע הרבה בידיעותיו הרפואיות
עזריה מן האדומים , רעא-שלח/ 1511 -1578, איטליה. התפרנס בדוחק מעיסוק ברפואה בערים שונות באיטליה. חיבר ספר 'מאור עיניים'
פרויס, יצחק (יוליוס) , תרכא-תרעג/ 1913-1861, גרמניה. שימש כרופא משפחה בברלין. מחבר הספר החשוב ביותר על הרפואה במקרא ובתלמוד (Biblisch-Talmudische Medizin. תורגם לאנגלית על ידי פרד רוזנר - Biblical and Talmudic Medicine)
פרנקל-תאומים, יצחק מאיר , נפטר בשנת תסג/ 1703, פינסק. שימש כרופא החצר של המלך בווינה, ורב בפינסק. מחבר ספר 'כתנות אור'
צהלון, יעקב , שצ-תנג/ 1693-1630, איטליה. היה רבה של פרארה. כתב תשובות וספרי הלכה. ספרו המפורסם 'אוצר החיים' על חכמת הרפואה. כמו כן כתב 'מרגליות טובות', ובהם 'תפילת הרופא'
צהלון, מרדכי , נפ' תקח/ 1748, גם הוא היה רופא ורבה של פרארה. חיבר שו"ת 'מציץ ומליץ'
קאסיס, יוסף הרופא , נפטר בשנת תס/ 1700, איטליה. שימש כרב במנטובה
קנטריני, יצחק , תד-תפג/ 1723-1644, איטליה. רב ורופא בפאדובה. חיבר ספרים בקבלה
קצנלסון, יהודה לייב בנימין ('בוקי בן יגלי') , תרז-תרעז/ 1917-1847, רוסיה. רופא בפטרבורג. סופר ומשורר פורה. תלמידו של בעל ערוך השולחן. חיבר ספר 'התלמוד וחכמת הרפואה'
רפפורט, אברהם מנחם , רפ-שנד/ 1520 -1594, איטליה. למד רפואה בוונציה. שימש כרב וכראש ישיבה בקהילת ורונה. מחבר ספר 'מנחה בלולה', פירוש על התורה
שיק, ברוך , תק-תקע/ 1810-1740, שקלוב וסלוצק. למד רפואה בפדואה. מתלמידי הגר"א. שימש כרב וכדיין. חיבר ספר 'תפארת אדם', ספר 'עמודי השמים', וכן תרגם לעברית לבקשת הגר"א את ספר הגיאומטריה לאויקלידס
שלמה יצחקי (רש"י) , ד"א תת-ד"א תתסה/ 1105-1040, צרפת. רש"י אמנם לא היה רופא בפועל, אך יש נתונים שהיו לו ידיעות ברפואה, ואף השתמש בידיעות אלו הלכה למעשה. בספר רפואה לחנין בן יצחק הנוצרי-ערבי, שהועתק מערבית לעברית על ידי רבי קלונימוס לבית מאיר, נד' שנת שע, אמסטרדם, כתוב בהקדמה כי רש"י חיבר מאה קונטרסים ברפואה; בספר שפתי ישנים לרבי שבתי בס, סוף אות רי"ש, כתוב שרש"י היה חכם גדול ברפואה, והמחבר עצמו ראה ספר רפואות שלו
שלמה רפאל ידידיה צרור , נפטר תצח/ 1738, אלג'יר. רופא. חבר בית הדין באלג'יר. מחבר שו"ת פרי צדיק.
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/רופא#.D7.A0.D7.A1.D7.A4.D7.97_.D7.90
הרב אברהם יגל https://www.hamichlol.org.il/אברהם_בן_חנניה_יגל
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
השבלי הלקט, רבי צדקיה בן אברהם הרופא, אבל אולי רק אביו היה רופא, והיינו רבי אברהם שהוזכר לעיל.
להרב @מענה לשון
השלום והברכה.
נתמלאתי שמחה ואושר
לראות את הרשימה שהבאת
הדבר מראה על חביבות התורה שזכיתם לה.
מענה לשון כפשוטו ממש.
ויהי רצון שתזכה עוד שיקויים בך ומה' מענה לשון
בברכת התורה
השלום והברכה.
נתמלאתי שמחה ואושר
לראות את הרשימה שהבאת
הדבר מראה על חביבות התורה שזכיתם לה.
מענה לשון כפשוטו ממש.
ויהי רצון שתזכה עוד שיקויים בך ומה' מענה לשון
בברכת התורה
מָרְדֳּכַי
משתמש ותיק
האבן עזרא היה רופא?!
מקדש שביעי כל שביעי
משתמש ותיק
מניין זה?אבי חי אמר:
ר' '@מקדש שביעי כל שביעי' - ראה בערכו שב'המכלול', וש"נ.